שפת אמת, דברים, דברים ט״ז

א

תרמ"ח

ב

במדרש התורה מתיר את הלשון כו'. דאיתא המבשרות צבא רב. כל דיבור שיצא מפי הקב"ה נחלק לע' לשונות כפטיש יפוצץ סלע ע"ש במס' שבת. ופי' מבשרת משברת. והכל א' כי בוודאי נמצא בכל הלשונות ניצוצי קדושה רק שהם כמו במאסר שהלשונות שמדברים בהם הבלים אין הקדושה יכולה להתגלות. ולשון הקודש הוא נבדל שזה פי' קדוש. ולא יוכל הלשון לקבל טומאה ח"ו. ושאר הלשונות נתגאלו בניבול פיהם של הרשעים. אכן ע"י הארת הדברות שיצאו באש להבה מפי הקב"ה נשברו כל הלשונות ונתגלו הדרך הקודש שנמצא בהם. וזה הכח נשאר לבנ"י ע"י שעוסקים בדברי תורה מתיר את הלשון כמ"ש מרפא לשון עץ חיים. פי' הדיבור אם נתקלקל מ"מ עי"ז שעוסק בו בתורה מתרפא. כי כן הוא דרך התורה שמציל העוסקין בו וכ"כ עץ חיים היא למחזיקים בה פי' מי שמחזיק לומדי תורה שעל ידו הם עוסקים בתורה ניתוסף לו חיים. כמו כן הלשון שמסייע להוציא דברי תורה מתרפא. ונחזור לדברינו שע"י שפי' התורה בע' לשונות נתרפאו הלשונות. וזהו ענין משנה תורה. דהנה נראה בפסוק שזה הי' מן התוכחה ג"כ מה שאמר לו השי"ת רב לכם סוב ההר הזה כו' ולא ניתן להם רשות להלחם עם עשו. שהרי מקודם כתי' בואו ורשו כו'. כל שכניו פרש"י קני קניזי קדמוני. א"כ היו ראוים לכבוש גם הר שעיר. ופרשנו במ"א כי הגם שלא נתמלא סאתם עדיין. מ"מ אם היו בנ"י מתוקנים כראוי הי' נתמלא סאתם כי כל החשבון תלוי כפי הנהגת בנ"י ע"ש באורך. ועתה פרשנו כי אם היו נכנסין בכחו של מרע"ה בכח התורה היו גוברין על הכל. דכתי' עלה רש פירש"י ז"ל אילו לא שלחו מרגלים לא היו צריכין לכלי זיין. ויש לתמוה וכי אח"כ גברו בכלי זיין הלא כתיב לא בחרבם ירשו ארץ כו' אך הפי' דיש גם בקדושה ב' דרכים כמ"ש במד' לאסור מלכיהם שלמטה ונכבדיהם שלמעלה ע"ש בפסוק ראה החילותי. דקשה למדרש דכבר כתי' נתתי בידך כו' סיחון מלך כו' ואח"כ כתי' החלותי תת כו' סיחון. ומפרש דמקודם כתי' מלך שלמטה ואח"כ השורש למעלה. והנה מקודם כתי' רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם. כנראה שהוא ב' אלו הבחי'. רוממות אל הוא לגבור השורש שלמעלה. וחרב פיפיות הוא לעקור המלכים שלמטה וכתי' בזה בידם. ומדרגת מרע"ה הי' בלי שום כלי זיין וחרב רק בקול תורה בלבד. ומדרגה שני' היא חרב פיפיות שהיא התורה שנתפרשה בע' לשונות ונק' פיפיות ומשנה תורה ובזה החרב גברו על המלכים שלמטה ולכן עשו דכתי' בי' ועל חרבך והידים ידי עשו לא היו יכולין להלחם עמו. וגם בעבודת כל עובד ה' כן הוא כי מי שזוכה להיות לומד תורת ה' לשמה א"צ שום מלחמה. אבל אפילו אם יורד האדם מזו המדרגה מ"מ אמרו הפוך בה והפוך כו' מינה לא תזוע כו' וכל התיקונים ע"י היגיעה בתורה רק שאינו בהתגלות כמו לצדיק גמור. וזה רמז משנה תורה: