שפת אמת, דברים, דברים י״ב

א

תרמ"ד

ב

במדרש מרפא לשון ע"ח התורה מרפאת את הלשון כו'. דכ' באר אה"ת. דרשו חז"ל בשבעים לשון פי' להם. כי זה הי' הכנה לכיבוש הז' אומות אשר מסתמא הם היו שורש השבעים אומות. ובזה שנתפרשה להם התורה בע' לשון ידעו כי מוכנים הם לכבוש האומות. כי הכל נטלו בנ"י בכח התורה. והנה עצם בנ"י הם התורה האמיתית בלשון הקודש מדרגת מרע"ה שמקודם אמר לא איש דברים אנכי כי הוא בחי' הקול. וידוע כי בקול אין הפרש רק בדיבור יש מינים שונים לפי הדיבור. לכן התפרשות התורה בע' לשון הוא בחי' הדיבור שיש כמה מיני התנהגות וכולם נמשכים מן התורה. אבל בחי' מרע"ה באחדות הקול עצם התורה. וזה הי' כל הפחד שיראו בנ"י להלחם עם הז' אומות שלא הי' להם עוד התפשטות כח התורה בע' לשון וז"ש וישיבו אותנו דבר באיזה לשון הם מדברים איך למשוך כח התורה באותו הלשון אך באמת לא הי' עדיין הזמן לכבוש. ולזה עתה שהגיע הזמן נתפרש להם התורה בע' לשון:

ג

וכתיב אחרי הכותו. פי' מו"ז ז"ל כי קודם הכאת אותן הקליפות לא היו יכולין בנ"י לקבל אלה הדיבורים של מרע"ה עכ"ד. ויתכן עוד להוסיף על דבריו כי באמת עתה נתגלו אלה הדברים ופי' התורה בע' לשון. כי וודאי סיחון ועוג היו השורש מע' אומות ונק' עם הארץ שכל מלכי כנען סמכו עליהם. והע' אומות הם מתנגדים לקדושת התורה וכפי הכאת אותה הקליפה והאומה כך נגלה באותו הלשון שמיוחד לאותה אומה קדושת התורה. ולכן אחרי הכותו כו' נגלה באר ומעיין חדש בתורה וכענין שנאמר לאום מלאום יאמץ. לכן אחרי הכותו הואיל משה באר כו'. וכתיב רב לכם סוב כו' פנו לכם צפונה. דיש בחי' התורה בהתגלות אספקלריא המאירה הנהגת מרע"ה בדור המדבר כדכתיב ויסב אלקים כו'. עין בעין נראה כו'. [והוא בחי' סובב כל עלמין ובבחינה זו אין שום פחד מסט"א דלא יגורך רע כתיב] ועתה התחיל בחי' אספקלריא שאינה מאירה והוא אור הצפון שזוכין להתגלות ע"י מלחמת ותגבורת הסט"א והקליפות. לכן נק' שאינה מאירה. שבא כל האור ע"י הקדמת החושך. וזו שנק' צפונה כמ"ש אשר צפנת כו' נגד בני אדם. שהוא האור הצפון ונסתר תוך מ"ב והטבע. [והוא בחי' ממלא כ"ע שהוא בוודאי דרך נסתר כדאיתא שבזה כל הפנימי ביותר יותר גבוה] לכן עתה נגלה באר התורה בכח המלחמה אחרי הכותו כנ"ל. וז"ש משרע"ה ובמדבר אשר ראית כו' כאשר ישא איש את בנו. פי' שבמדבר הי' בהתגלות. ובדבר הזה אינכם מאמינים. שעתה בכניסתם לא"י התחיל בדרך האמונה ולכן הוקשה לבנ"י. אבל מרע"ה אמר להם כי כל הקדמת התגלות שהי' בדור המדבר הי' כדי שיוכלו אח"כ לתקן גם בדרך אמונה שזה עיקר המכוון. ובאמת בכל עת הקב"ה נושא אותנו כאשר ישא איש את בנו. רק שצריכין להאמין זאת. ובמדבר ראו זאת בעין הרואה. ועתה כפי האמונה כך מתקיים ומתגלה. וגם עתה בגלותינו צריכין להאמין כי הקב"ה שומר אותנו כדאיתא בא חבקוק והעמידן על אחת צדיק באמונתו יחי'. וכפי עומק הגלות תלוי יותר הכל באמונה. וכתיב בנים גדלתי ורוממתי כו' פירוש שהקב"ה רוצה להנהיג את בנ"י בבחינת התגלות והתרוממות. אך ע"י שקילקלנו זה הדרך. צריכין לתקן ע"י בחינת הכנעה ושפלות. והם ב' דרכים בעבודת הבורא ית' וכמו שיש ב' נסיונות נסיון העשיר והעני. לכן יתכן שבנקל יותר לתקן בדרך הכנעה. כולי האי ואולי נזכה עכ"פ לשוב בתשובה ע" שפלותינו עתה כמ"ש ושפלת מארץ תדברי. וזה שחטאנו לפניו ית' בזמן שהגדילנו ורוממנו צריכין לתקן ע"י שגם ברוב השפלות מתחזקין באמונה ובתורה ומצות זה תיקון החטא מדה במדה: