א מוצאי יו"כ ב המבדיל בין קודש לחול חטאתינו הוא ימחול זרעינו וכספינו ירבה כחול, הפירוש דהנה שלוות עוה"ז צריכה שמירה, לבל תגרום ח"ו גיאות או ויתור בדרכי התורה ח"ו, ואמרו ז"ל נסיון עושר הוא גדול מנסיון עוני, ולכאורה בלתי מובן שהרי כתיב ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה, וא"כ איך יתכן שימשך … להמשך קריאה
א שנת תר"פ ערב יוכ"פ ב כתיב (תהילים מ״ה:ד׳-ה׳) חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך, צלח רכב על דבר אמת וענוה צדק ותורך נוראות ימינך, יש לפרש חגור חרבך על ירך גבור זה ר"ה, כי ידוע שמוסף ר"ה מתיחס ליצחק מדת גבורה פחד יצחק, כי אז זמן חידוש החיים זה היום זכרון ליום ראשון, … להמשך קריאה
א מוצאי יו"כ ב כתיב תהלים (קב) תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל י"ק, ובמדרש שוחר טוב אמר ר' יוסי ב"ר שמעון זה דורו של מרדכי שנברא ברי' חדשה ורבנן אמרי אלו הדורות שהם כמתים במעשיהם ובאין ומתפללים לפניך בר"ה וביוהכ"פ ואתה בורא אותם ברי' חדשה ומה להם לעשות ליקח הדס ולולב ולהלל אותך … להמשך קריאה
א שנת תרע"ט ערב יו"כ ב במשנה אבות, על שלשה דברים העולם קיים על הדין ועל האמת ועל השלום, נראה שכמו שכך הוא בפשיטות, כך הוא ברוחניות שלשה זמנים ר"ה יוהכ"פ סוכות, ר"ה הוא דין, יוהכ"פ הוא אמת, סוכות הוא שלום, היינו דר"ה הוא דין, לדחות את כחות החיצונים בכלל ובפרט למען לא יעכבו את … להמשך קריאה
א מוצאי יו"כ ב בב"ר פרשה ג' ח' א"ר ינאי מתחילת ברייתו של עולם צפה הקב"ה מעשיהן של צדיקים ומעשיהם של רשעים, והארץ היתה תהו אלו מעשיהם של רשעים, ויאמר אלקים יהי אור אלו מעשיהן של צדיקים, ויבדל אלקים בין האור ובין החושך בין מעשיהם של צדיקים למעשיהן של רשעים, ויקרא אלקים לאור יום אלו … להמשך קריאה
א שנת תרע"ח עיו"כ ב כל האוכל בתשיעי כאילו התענה תשיעי ועשירי, ובהאריז"ל שיאכל שיעור אכילת שני ימים, נראה לפרש עפ"י מה שהגיד כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה שכמו ערך השבת לעומת שבעת ימי בראשית, כן יוהכ"פ לעומת עשי"ת עכתדה"ק: ג ויש לבאר הדברים עפ"י מה שהגיד כ"ק זצללה"ה בשני מיני קרבנות של עצרת, מוספין הבאים … להמשך קריאה
א מוצאי יוכ"פ ב דבר אל אהרן אחיך ואל יבוא בכל עת אל הקודש, בת"כ אחיך בבל יבוא, ואין משה בבל יבוא, נראה לפרש דהנה יש לדקדק בכתוב שהתחיל בתנאי הכניסה לקדשי קדשים, את סדר הקרבנות, ולבסוף והיתה לכם לחקת עולם בחודש השביעי בעשור לחודש, ולמה לא פתח הקרא בזאת יבוא אהרן אל הקדש בחודש … להמשך קריאה
א שנת תרע"ז עיוכ"פ ב בתשעה לחודש בערב וכי בתשעה מתענין וכו' מכאן שמוסיפין מחול על הקודש, ור"א מדיפתי מפיק לה להא דכל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאלו התענה תשיעי ועשירי, ונראה דתרתי דרשות בחד מתקלא סלקא, דזה שהאכילה ושתי' נחשבים כעינוי, שהאכילה בכ"מ היא מנהג עוה"ז דרך חול, דעוה"ב אין בו לא … להמשך קריאה
א מוצאי יו"כ ב בהמבדיל שיסד האריז"ל איתא צדק ושלום נשקו וכו' חסד ואמת נפגשו וכו', נראה לפרש עפ"י מה שהגיד כ"ק אבי אדומ"ר זצללה"ה בקרבנות של עצרת, דיש שני מיני קרבנות, מוספין וחובת היום שהם חובה ללחם, שקרבנות המוספין הם בכל יו"ט הבא מחמת עליית עולמות ממטה למעלה, וחובת היום באה מחמת התקרבות עליונים … להמשך קריאה
א שנת תרע"ו ערב יו"כ ב במדרש בראשית (פי"א, ד') מעשה דחייט שקנה דג בעיוה"כ ביוקר, ומכאן המנהג לאכול בסעודת עיוה"כ דגים, יש לומר בטעמו של דבר דהנה בש"ס יומא (ע"ה.) זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם, רב ושמואל חד אמר דגים, וחד אמר עריות, ופרש"י דנאסרו להם במדבר ודגה לשון תשמיש כמו וידגו … להמשך קריאה
א מוצאי יו"כ ב ענין שני שעירי יוה"כ, הגיד כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה, ששעיר לה' הוא לקרב חלק הטוב שבאדם והשעיר לעזאזל הוא לדחות חלק הרע, ונראה לבאר הדברים, דהנה שעיר הפנימי מכפר על טומאת מקדש וקדשיו, והמשתלח על שאר עבירות, ואמרו ז"ל ביומא (מ':) עד מתי יהי' זה זקוק לעמוד חי עד מתן דמו … להמשך קריאה
א עיוכ"פ ב נראה דר"ה באשר נקרא ראש הוא תיקון השכל שמשכנו בראש, ועשי"ת הם השתפכות הנפש, תיקון הנפש, ומזה נעשים הכפרות שהן תיקון הנפש כמ"ש מהר"ל בנתיב הבטחון, ובסעודה של עיוה"כ הוא תיקון הגוף, ונשלמו כל שלשה חלקי האדם גוף ונפש ושכל קודם יוה"כ, למען נבוא ליום הכפורים נקיים כמלה"ש, שאז היא תכלית הטהרה … להמשך קריאה
א שנת תרע"ד אחר כפרות ב הנה ענין כפרות הוא דוגמת שעיר המשתלח, כמבואר בספרים ובהתפלה שקודם כפרות, ויש להבין למה עושין דוגמא ופועל דמיוני להשעיר המשתלח יותר מלכל קרבנות יוה"כ, ונראה דהנה יש בכאן שאלה למה צריכין כלל לדוגמא ולפועל דמיוני, הלא בש"ס סוף מגילה שאמר אברהם אבינו תינח בזמן שבהמ"ק קיים, בזמן שאין … להמשך קריאה
א מוצאי יו"כ ב בזוה"ק פ' אחרי (ס'.) ותאנא משה הוה מהרהר מאן גרים לון טעותא דא והוה עציב מה כתיב וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן ומה אמר לי' בקרבתם לפני ה' וימותו בהקריבם לא כתיב אלא בקרבתם, אמר לי' הקב"ה למשה, דא גרמא להו דדחקא שעתא בחיי אבוהון וטעו בה … להמשך קריאה
א ערב יוכ"פ ב בדברים רבה (פ"ב י"ב) רבי חנינא בר פפא שאל לר' שמואל בר"נ מהו דכתיב ואני תפלתי לך ה' עת רצון, אמר לו שערי תפלה פעמים פתוחים פעמים נעולים, אבל שערי תשובה לעולם פתוחים, אמר לו מנין, דכתיב נוראות בצדק תעננו אלקי ישענו מבטח כל קצוי ארץ וים רחוקים, מה המקוה הזאת … להמשך קריאה
א שנת תרע"ג ליל כפרות ב איתא בכתבי האריז"ל דכפרות הן מעין שעיר המשתלח, ויש לדקדק הלוא שעיר המשתלח בא אחר השעיר שהוא לה', כאמרם ז"ל יומא (מ':) עד מתי זקוק להעמד חי עד שעת מתן דמו של חבירו, ולמה זה מקדימין הכפרות, ואם אי אפשר לעשות ביוהכ"פ עצמו כעין סמיכה מפני איסור מוקצה, נעשה … להמשך קריאה
א מוצאי יוכ"פ ב כתיב מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאותיך שובה אלי כי גאלתיך, ויש להבין כי ברמב"ן פ' וארא איתא גאולה היא כלשון מכירה שנתן דבר בעד דבר, ובמצרים נאמר וגאלתי היינו מחמת כי המצרים היו מושלים על ישראל, וישראל היו עבדים להם ונתנו להש"י את ישראל כופר נפשם עי"ש ומה שייך כאן במחילת … להמשך קריאה
א עיוה"כ ב במד"ר בראשית פרשה י"א מעשה דחייט שקנה דג לסעודה, ומכאן לאכול דגים בסעודה זו, ופירש כ"ק אבי אדומו"ר זצ"ל כי משונים ברואים שבמים שאינם נפרדים ממקום בריאתם, וברואים שנבראו מהארץ נפרדים מהארץ, וע"כ התנאים נקראים בזוה"ק נוני ימא מפני שהם דבר אחד עם התורה בלתי נפרדים ממנה כמו דג במים, וביוה"כ שישראל … להמשך קריאה
א שנת תרע"ב ליל ערב יו"כ אחר הכפרות ב מנהג כפרות הוא דוגמת שעיר המשתלח כמו שאנו אומרים בויהי רצון, והנה הוא כדוגמת המשתלח שהסט"א נוטל חלקו ומתפרש מעמא קדישא ואינו מסטין, אדרבא נהפך לסניגור וי"ל למה אין אנו עושין כן עוד קודם ר"ה בטרם יתחיל לקטרג: ג ונראה דהנה אנו אומרים קודם הכפרות פסוק … להמשך קריאה
א שנת תרפ"א ב בש"ס ר"ה (י"ז.) ב"ה אומרים ורב חסד מטה כלפי חסד היכי עביד ר"א אומר כובשו שנא' ישוב ירחמינו יכבוש עוונותינו ריב"ח אומר נושא שנא' נושא עון ועובר על פשע, ופירש הר"ת כובש כלומר משקעו כדכתיב יכבוש עוונותינו ותשליך, נושא, כלומר נושא העוונות ומכריעין הזכיות שנא' נושא עון עכ"ל, ולפירוש זה אידי … להמשך קריאה
א שנת תר"פ ב כתיב ה' אורי וישעי, ובמדרש אורי בר"ה וישעי ביוהכ"פ, נראה לפרש דהנה בתקה"ז דעבירות הן כמו סירכות הריאה, וידוע מחלוקת רש"י ותוס' בענין טעמא דטריפות הסירכות, דעת רש"י כי אין סירכא בלא נקב וא"כ הריאה היא כבר נקובה, ודעת התוס' משום דסופה להתפרק ולעשות נקב, ובודאי או"א דא"ח, וסירכא לא תמלט … להמשך קריאה
א שנת תרע"ו ב ענין שב"ת אחר ר"ה, דהנה אפלגי בר"ה (י"ז:) אי כובש או נושא, והנה בפירוש כובש ונושא יש לפרש כובש כענין יכבוש עונותינו ותשליך במצולות ים כל חטאותם, ונושא היינו להגביה העונות למעלה לשמים לעשות מהם זכיות, כאמרם ז"ל תשובה מאהבה זדונות נעשו לו כזכיות, ושניהם קאים על כף העונות, וברש"י לא … להמשך קריאה
א שנת תרע"ה ב ענין שבת תשובה, הנה תשובה קדמה לעולם והיא למעלה מעולם הטבע, וכל עוד שלא עשה אדם למעלה מהטבע עדיין א"א שיבוא לתשובה, אלא בחילא סגיא עד שיוצא מהיקש הטבעי, ולא כל אדם בכחו להתגבר כ"כ על טבעו, ונשארה תשובתו עדיין תלוי' באויר: ג אך שבת מדה אחרת יש בה, דהנה ידוע … להמשך קריאה
א שנת תרע"ד ב שבת זו שבין ר"ה ליוה"כ נקראת שבת תשובה, ויש לומר שהענין הוא כי איתא בזוה"ק שהעבירות הן, כמו סירכות הריאה שאינן מניחין להאונות לעלות, כמו כן העבירות אינן מניחין להנפש לעלות ולהדבק למעלה, והנה יש סירכות כסדרן ויש סירכות שלא כסדרן, וסירכות שלא כסדרן טריפה משום שסופן להתפרק וינקב הריאה, וכסדרן … להמשך קריאה
א שנת תרע"ג ב כתיב ושב ה"א את שבותך, ובתרגום יונתן ית תיובתך, ואינו מובן, ונראה דהנה בתנחומא כתיב ישא ה' פניו אליך וגו' עושה תשובה נושא לו פנים, יכול לכל תלמוד לומר אליך ולא לאומ"ה עכו"ם, ותימא הרי ננוה תוכיח שהועילה תשובה לאומה"ע, וגם בדור המבול מצינו שנח הוכיחם שיעשו תשובה, והקב"ה צוה לו … להמשך קריאה
א שנת תרע"ב ב כתיב מקוה ישראל ה' ואמרו ז"ל יומא (פ"ה:) מה מקוה מטהרת את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל, כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה פי' כי גבולות חלק הקב"ה בעולמו, ברואים שבים כיון שהם עולים ליבשה מיד מתים, וכן ברואים שביבשה אינם יכולין לחיות במים, וע"כ הטובל במים הרי הוא כאלו אבד החיות … להמשך קריאה