א
שנת תרע"ג ליל כפרות
ב
איתא בכתבי האריז"ל דכפרות הן מעין שעיר המשתלח, ויש לדקדק הלוא שעיר המשתלח בא אחר השעיר שהוא לה', כאמרם ז"ל יומא (מ':) עד מתי זקוק להעמד חי עד שעת מתן דמו של חבירו, ולמה זה מקדימין הכפרות, ואם אי אפשר לעשות ביוהכ"פ עצמו כעין סמיכה מפני איסור מוקצה, נעשה בלי סמיכה, ועכ"פ הי' להסמיך הכפרות ליוהכ"פ בכל מה דאפשר, וגם גוף ענין הכפרות שדומה לשעיר המשתלח מהו, ומה דמיון זה לזה:
ג
ונראה דהנה כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה הגיד דשעיר שהוא לה' הוא להגביה את חלק הטוב, ושל עזאזל הוא לדחות חלק הרע כדכתיב ונשא השעיר עליו וגו' עכת"ד, ויש לומר עוד דענין הכפרות ואכילת עיוה"כ הם דוגמת השני שעירים, דמאחר דכפרות הן דוגמת שעיר המשתלח לדחות חלק הרע, יש לומר דענין אכילה בעיוה"כ היא להגביה את חלק הטוב, זה בחי' שמאל דוחה, וזה בחי' ימין מקרבת, וע"כ איתא בספרים שבאכילת עיוהכ"פ מתקנין את האכילות של כל השנה, שלא היו כהוגן, כי כשמאירה בחי' ימין המקרבת, יש בכחה לקרב אף מי שלא הי' כ"כ ראוי, וכמו אאע"ה שקירב את כל באי עולם מפני שהיתה מדתו חסד ולא מצינו לשון זה ביצחק אף שהי' ג"כ מגייר גיורים כבמדרש ריש וישב, מ"מ לא הי' מקרב את כל באי עולם אלא הראוי לו:
ד
ולפי"ז יש לומר במקדש שהיתה הקדושה בהתגלות והי' מאיר אור החסד בעולם, וימינו הפשוטה לקבל שבים ולקרב את באי עולם אפי' אותם שלא היו עדיין כ"כ ראוים, ע"כ בא שעיר לה' קודם המשתלח, להורות שע"י קירוב הרחוקים ניתן בהם כח ועוז לדחות הרע מקרבם, וכמדת אאע"ה צדקה ומשפט, ברישא צדקה והדר משפט:
ה
אך עתה בעוה"ר שחשך השמש בצאתו והקדושה והחסדים בהסתר, וכל אויר העולם מלא רוחות רעות, גדר דרכי בגזית נתיבותי עוה, מי יעלה בהר ה', ע"כ העצה היעוצה היא, רק להיות לבו נשבר בקרבו, ולהיות בעיני עצמו כמי שאין לו חיים כלל, וכאלו הוא מעותד להיות ח"ו דמו נשפך דוגמת הכפרות, אלא שהכפרות הן חליפתו תמורתו כפרתו, ובזה הוא מדחה את חלק הרע, ע"כ הן כדוגמת המשתלח, ולעומת שהוא גומר בלבו לבטל את חלק הרע ולדחותו ממנו, בא לעומתו בקדושה, כבזוה"ק דכל כמה שאדם בורח מחלק הרע בא לעומתו להקדושה, והוא להגביה את חלק הטוב, וזהו האכילה בעיוה"כ כנ"ל, והוא כעין ביעור חמץ והבדיקה אור לי"ד, שבאין לעומתו להתקשר בהש"י ולעשות הפסח ביום י"ד, וע"כ נצרכו הכפרות בליל עיוה"כ דווקא שאז עדיין לא הגיע זמן ימין מקרבת דעיוהכ"פ, דאין מצות סעודה בלילה, כבש"ס כתובות (ה'.) התם אית להו רווחא, וברש"י שם לשחוט בלילה שהסעודה אינה עד למחר:
הסבר על זכויות יוצרים
שם משמואל
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.