א שנת תרפ"ה ב בפסיקתא פרשה מ' ילמדנו רבינו שופר שניקב וסתמו מהו שיהא כשר לתקוע בו, כך שנו רבותינו אם מעכב הוא התקיעה פסול ואם לאו כשר מה טעם דכתיב וה"א בשופר יתקע מה שופרו של הקב"ה שלם אף שופר של ר"ה יהא שלם שבר"ה הם נגאלים ממלאך המות, וצריך להבין מה הקישו שופר … להמשך קריאה
א שנת תרפ"ג ב בענין שופר פשוט וכפוף דבש"ס כמה דכייף אינש דעתי' טפי מעלי או כמה דפשיט אינש דעתי' טפי מעלי, יש לפרש הענין עפ"י מאמרם ז"ל עיניו למטה ולבו למעלה, עינים כינוי לשכל, למטה לבטלו לדעת תורה, ומחמת זה זוכין לדעת כאמרם ז"ל בזכות ויסתר מהביט וכו', לבו הוא התשוקה, למעלה להשתוקק למעלות … להמשך קריאה
א שנת תרפ"ב ב ענין שלשה קולות תר"ת, ובתורה לא נזכר אלא התרועה לבד, יתבאר עפ"י דברי כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה שענין השופר זכרון ליום ראשון דכתיב ויפח באפיו נשמת חיים, דבכל ר"ה מתחדשת חיות פנימית בכל אחד מישראל, ומקבל הנשמה מחדש באמצעת שמיעת קול שופר עכ"ד, ויש לומר שזה ע"י התקיעה שמורה על רחמים, … להמשך קריאה
א שנת תרפ"א ב ענין מה שנהגו לאכול בליל ר"ה תפוח מתוק בדבש, הנה בט"ז סי' תקפ"ג ס"ק ב' בשם מהרי"ל שתפוח הוא רמז על שדה התפוחים הידוע עפ"י הקבלה עכ"ל, ויש להתבונן אחר שהתפוח מעצמו הוא מתוק למה נצרך עוד לטבלו בדבש, וכן המנהג לטבול פריסת המוציא בדבש ולא במיני מתיקה אחרים: ג ונראה … להמשך קריאה
א שנת תר"פ ב במדרש אמור פרשה כ"ט א"ר ברכי' ור' חלבו ורשב"י בשם ר"מ מלמד שהראה הקב"ה ליעקב שרה של בבל עולה ויורד, של מדי עולה ויורד ושל יון עולה ויורד ושל אדום עולה ויורד, אמר הקב"ה ליעקב אף אתה עולה באותה שעה נתירא יעקב אבינו ואמר שמא ח"ו כשם שלאילו ירידה אף לי … להמשך קריאה
א יום ב' ב בב"ר פרשה נ"ו רב חפני בר יצחק אמר כל מה שהי' אבינו אברהם עוקד את יצחק בנו מלמטן הי' הקב"ה כופת שריהם של אומה"ע למעלן ולא עשה כיון שהפליגו ישראל עצמן בימי ירמי' אמר להם הקב"ה מה אתם סבורים דאילין כפתיא קיימין וכו' אשתרון יתהון כפתיא: ג ונראה לפרש דהנה יש … להמשך קריאה
א ליל ב' ב איתא בספה"ק משום דסימנא מילתא נוהגים לאכול בליל ר"ה פירות משובחים, נראה לומר דהסימן הוא עפ"י דברי הש"ס סוטה (מ"ו.) בהא דלא הניחו לעשות פירות היינו מצות, והנה בזוה"ק ח"ב (קפ"ד:) בהנך פרושי מדברא דבכל השנה היו יושבין במדבר לעיינא תמן באורייתא ובירחא שביעאה באו ליישוב משום דמטא זימנא דפולחנא קדישא … להמשך קריאה
א יום א' ב יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה, ובירושלמי וכן הוא במדרש תני רשב"י יום תרועה יהי' לכם [אפי' בשבת] והקרבתם אשה לה' מקום שהקרבנות קריבין, וכבר הגדנו דבבלי [דמפרש משום גזירה דרבה] והירושלמי לא פליגי, דהירושלמי מיירי קודם שפירצו בה פרצות, ועוד בבית ראשון לא תקעו … להמשך קריאה
א שנת עטר"ת ליל א' ב בש"ס פ"ק דכריתות (ו.) אמר אביי השתא דאמרת סימנא מילתא הוא יהא רגיל אינש למיכל בריש שתא קרא רוביא כרתי כו' ומנהגינו עוד לאכול תפוח מתוק בדבש, ואיתא בספה"ק הטעם עפ"י דברי הרמב"ן ז"ל פ' לך לך שכל גזירות העליונים כאשר עושין להם פועל דמיוני מתקיימין עכ"פ עיי"ש, ע"כ … להמשך קריאה
א שנת תרע"ח ב בפסיקתא דהרנינו, הריעו לאלקי יעקב סלה למה ליעקב מכל האבות וכו' למלך שהי' לו שלשה אוהבים ובקש לבנות פלטין הביא לראשון, אמר לו אותו אוהבו זכור הייתי אותו הר מתחילה, הביא לשני ואמר לו זכור הייתי אותו שדה מתחילה, הניחו המלך, הביא אוהבו השלישי ואמר זכור הייתי אותה פלטין מתחילה אמר … להמשך קריאה
א יום ב' ב וידעת היום והשבות אל לבבך, נראה שבר"ה שהוא בחי' ראש נותנין באדם דעת ושכל, אך אין להסתפק בזה אלא שצריכין להשיב הידיעה אל הלב להתפעל ולהתרגש ולעשות בהתלהבות, וזה עשי"ת עשרה עמקים עומק אחר עומק עד יוה"כ שהיא בחי' לב, ואז ההרגש הוא מנקודה הפנימית שבלב שאין מגיע לה פגם לעולם, … להמשך קריאה
א ליל ב' ב תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו כי חוק לשראל הוא משפט לאלקי יעקב, יש לפרש עפ"י מה שהגיד כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה בהא דאמרו ז"ל בר"ה יצא יוסף מבית האסורים, כי ר"ה הוא יום המשפט, ומשפט הוא המוציא דבר הנעלם לאור, וע"כ הי' זמן ליוסף שהי' מוסתר ונעלם בבית האסורים לצאת … להמשך קריאה
א יום א' ב בש"ס ר"ה (ת':) כי חק לישראל הוא אין לי אלא לישראל לאומה"ע מנין ת"ל משפט לאלקי יעקב א"כ מת"ל כי חק לישראל מלמד שישראל נכנסין תחלה לדין כדרב חסדא, דאר"ח מלך וציבור מלך נכנס תחלה לדין שנאמר משפט עבדו ומשפט עמו, מ"ט אבע"א לאו אורח ארעא למיקם מלכא מאבראי, ואבע"א מקמי … להמשך קריאה
א שנת תרע"ז ליל א' ב בש"ס פ"ק דכריתות (ואו.) אמר אביי השתא דאמרת סימנא מילתא יהא אינש רגיל למיכל בריש שתא וכו', ונראה הטעם דהנה כתיב (תהלים כ"ה ז') חטאות נעורי ופשעי אל תזכור כחסדך זכר לי אתה למען טובך ה', ויש לדקדק שתיבת אתה לכאורה היא מיותרת שהרי מדבר לנוכח, ונראה דהנה יש … להמשך קריאה
א שנת תרע"ו ב במדרש ר' ברכי' פתח תקעו בחודש שופר וכי כל החדשים אינן חודש אלא בכסה וכל החדשים אינן נכסין אלא ליום חגינו והוא ניסן חודש נכסה ויש לו חג (בפני עצמו) אלא איזהו חודש שנכסה ויש לו חג וחגו בן יומו [אין] אתה מוצא אלא בחודש תישרי, ויש להבין למה האריך הכתוב … להמשך קריאה
א שנת תרע"ד ב בש"ס ר"ה (כ"ו.) שופר של פרה פסול משום אין קטיגור נעשה סניגור, דשופר משום דלזכרון קאתי כלפנים דמי, ויש להבין הלא כל מצוה עומדת ומזכירה, ומה נשתנה שופר, ונראה דהנה בפדר"א דבר"ח אלול כשעלה משה להר תקעו בשופר לומר שלא יטעו עוד אחר ע"ז, ויש להבין למה לא סגי לי' בכרוז … להמשך קריאה
א שנת תרע"ג ב בר"ה יצא יוסף מבית האסורין, והיינו מפני שנתוסף בו הא הראשונה שהיא הארת עולם החירות, וזה נשאר לדורות בכל שנה מופיעה הארת הא ראשונה ובזה יוצאין נפשות ישראל ממאסר העונות והיצה"ר, אך זה שייך כשהעונות הם מופרדין מהאדם רק כעין בית האסורים שמקיף מבחוץ אבל כל עוד שהוא והם דבר אחד … להמשך קריאה
א שנת תרע"ב ב בגמ' כריתות (וא"ו.) השתא דאמרי, סימנא מילתא יהא רגיל אינש למיכל בריש שתא וכו', נראה דהנה בב"ר פי"א איפלגי ב"ש וב"ה, בש"א מחשבה בלילה ומעשה ביום ובה"א מחשבה ומעשה ביום, ובודאי אלו ואלו דברי אלקים חיים, והיינו דהנה כתיב בדבר ה' שמים נעשו, ובודאי כמו שבדיבור ה' נעשו השמים בפועל, כן … להמשך קריאה
א יום ב' ב במד"ר אמור פרשה כ"ט עמד אברהם בתפלה ותחנונים לפני הקב"ה כו' בשעה שאמרת לי קח נא את בנך את יחידך הי' בלבי מה להשיבך וכו' וכבשתי את יצרי ולא השיבותיך כך כשיהיו בניו של יצחק באים לידי עבירות תהי' מזכיר להם עקידת יצחק כו', ותתמלא עליהם רחמים כו' ע"כ: ג הנה … להמשך קריאה
א ליל ב' ב בגמ' מנין שאומרים מלכיות תניא רבי אומר אנו ד' אלקיכם ובחודש השביעי זו מלכות, הענין סמיכות מצות פאה לר"ה, דלכאורה הלא בכל הדברים הראשית הוא לה' ופאה היא בסוף, אך הענין הוא דהנה כל המצוות אין להם סוף שיאמר האדם שגמר עבודתו, רק אם עשה מצוה צריך להתחיל מחדש ומצוה גוררת … להמשך קריאה
א יום א' ב בפייט קול שופר כפוף כפוף לב אחד כי פשוט לב אחד, הענין כנגד ב' חלקי הנפש שיש לאדם, נפש הטבעית ונפש השכלית, נפש הטבעית היא מסובכה ומעוקמת, וצריכין לפשט הלב מהעקמימיות, ונפש השכלית צריכין לכפפה שלא יהי' האדם הולך אחר שכלו, רק אחר שכל התורה, וכל מה שצוה השי"ת הן בעניני … להמשך קריאה
א שנת תרע"א ליל א' ב בזוה"ק אמור (ק':) ת"ח לקבל דא תלתא ספרין פתיחין כו' כך הוא לתתא כגוונא דלעילא דינין קשיין אתכפיין ואתעברו מעלמא ומאן אינין אלין אינון רשעים גמורים דאינון דינין קשיין דאיתכפיין ואתעברו מעלמא ועל דא נכתבים כ', כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה הגיד, כי הבחי' הזאת, כמו שהיא בכלל, כן היא … להמשך קריאה
א שנת תרע"ו ב איתא בטור בשם מדרש תנחומא, ער"ה הגדולים מתענין ומוותר להם שליש עונותיהם, בער"ה ימים [שבין ר"ה ליוה"כ] בינונים מתענין ומוותר להם ב' שלישים, ביוה"כ הכל מתענין ומוותר להם הכל עכ"ד, והב"י הקשה דא"כ ער"ה חשיב כיוה"כ שעמ"י מתכפר בו שליש העונות כמו יוה"כ, וכמו כל ט' ימי תשובה, ותירץ דשליש הראשון … להמשך קריאה
א שנת תרע"ה ב כתיב משלי (כ"ט כ"ה) חרדת אדם יתן מוקש ובוטח בה' ישוגב, וברש"י שהוא מקרא מסורס, ויש לפרש כפשוטו עפ"י מאמרם ז"ל דילמא חליש דעתי' ומיתרע מזלי', ובש"ס מגילה (ג'.) מזלייהו חזו פירש"י שר של כל אדם למעלה והיינו הך דאמרו ז"ל שאני אדם דאית לי' מזלא, היינו דהשר שלו הוא לו … להמשך קריאה
א שנת תרע"ג ב בש"ס מר סבר כמה דפשיט אינש דעתי' טפי מעלי ומר סבר כמה דכייף אינש דעתי' טפי מעלי, נראה לפרש עפ"י דברי הש"ס (יבמות ק"ה:) המתפלל צריך שיתן עיניו למטה ולבו למעלה, וכ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה פירש עיניו למטה להסתכל בשפלות עצמו ולבו למעלה בגדלות הש"י עכת"ד, ולי נראה לומר בלשון אחר … להמשך קריאה
א שנת תרע"ב ב במשנה בר"ה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון, ובגמ' מאי כבני מרון. הכא תרגימו כבני אימרנא ר"ל אמר כמעלות בית מרון ר' יהודה אמר שמואל כחילות של בית דוד, ולפרש פלוגתייהו נקדים דברי קודש כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה בפלוגתא דבכפופים או בפשוטים עפ"י דברי הש"ס יבמות (ק"ה:) המתפלל צריך שיתן … להמשך קריאה