שם משמואל, יום כיפורים א׳

א

שנת תרע"ב ליל ערב יו"כ אחר הכפרות

ב

מנהג כפרות הוא דוגמת שעיר המשתלח כמו שאנו אומרים בויהי רצון, והנה הוא כדוגמת המשתלח שהסט"א נוטל חלקו ומתפרש מעמא קדישא ואינו מסטין, אדרבא נהפך לסניגור וי"ל למה אין אנו עושין כן עוד קודם ר"ה בטרם יתחיל לקטרג:

ג

ונראה דהנה אנו אומרים קודם הכפרות פסוק של איוב, אם יש עליו מלאך מליץ אחד מיני אלף, ובזוה"ק וישלח דא הוא מלאך דממני עמא דבר נש בסטר שמאלא דכתיב יפול מצדך אלף וכו' אבל אחד מיני אלף דא הוא יצה"ר וכו' כדין הוא סליק ואתעביד סניגורא וכו' ועם כל דא לא אהדר ברקניא בגין דאתיהיב לי' אחרא וכו' כגוונא ביומא דכפורי דיהבו לי' שעיר ואתעסיקו בהדי' עד דאתהדר עבד להו וכו' ואתעביד להו סניגורא עכ"ל, ויובן זה במ"ש במד"ת פ' ויצא יפול מצדך אלף ישלימו לך כד"א וממנשה נפלו על דוד עכ"ל, והענין דהנה ידוע דכל חיות הסט"א היא מעונות ישראל ח"ו, וכשישראל עושין תשובה ומתודין ממילא ניטלה ממנו החיות, וע"כ אתהדר עבד להו, כי אין לו חיות מצד עצמו רק מסטרא דקדושה כי עבד מזונותיו משל רבו, וזהו הפירוש ישלימו לך, וזהו ענין שעיר המשתלח שהוא נמי לה' והמום פוסל בו ואין הגורל קובע לעזאזל אלא בדבר שראוי לה', ובזה הרי יש לו פרנסה מסטרא דקדושה ואתעביד סניגורא דלהון, וכעין זה הוא בדם הכפרות:

ד

אך כל זה מועיל אחר התשובה והווידוין של עשי"ת, שניטלה ממנו החיות ומהדר אחר מעט חיות מסטרא דקדושה, לא שאנחנו ח"ו מקריבין לו, רק ממילא כשהדינים מסתלקין, והוא לכל תכלית הוא חוקר, ע"כ ממילא יש לו מעט חיות, ומהדר לסניגורא להון, אבל בעוד החטאים בתוקפם קודם התשובה והווידויין של עשי"ת, שעוד יש לו חיות מעונות ישראל, לא שייך זה הענין כלל:

ה

חיוב סעודה בעיוה"כ מוכח מהש"ס כתובות (ה'.) דליתא בליל עיוה"כ, ויש לומר הטעם כי ידוע שבאכילת עיוה"כ מתקן כל האכילות של כל השנה, וכן כל התפילות של כל השנה מתתקנין ומזדככין בתפילת עיוה"כ, ואם יש מכולן כדי לצרף תפילה אחת שלימה, יש לכל התפילות עלי' בהדי תפילה זו, וכמו שבכל יום תיקון האכילה הוא אחר תיקון העולמות שבתפילה, ואסור לאדם שיאכל קודם שיתפלל, כן הוא תיקון האכילות בעיוה"כ, בלתי אפשר להתחיל קודם תיקון התפילות:

ו

איתא בתדב"א ימים יוצרו ולא [ולו קרי] אחד בהם, זה יום הכפורים לישראל, ומשמע שיום זה הניח הקב"ה לעצמו שיהי' כולו קודש ודבק בו יתברך, ונראה דבאמצעות יום זה מתקרבים כל ימי השנה, אך באשר יוה"כ הוא קודש ונבדל, אין לשאר הימים חיבור וצירוף אל יום הכפורים רק ע"י אמצעי, וידוע שענין אמצעי הוא שיש לו קצת ענין מזה וקצת ענין מזה, ע"כ יש לו חיבור לשניהם והאמצעי מצרפן, ונראה שזה הוא יום עיוה"כ שהוא יום שיש בו אכילה, ומ"מ הרי הוא כאלו התענה בו, כמו שאמרו ז"ל כל האוכל ושותה בתשיעי כאלו התענה תשיעי ועשירי, ע"כ יש בכחו לצרף הכל אל יוה"כ: