א [ריב] התורה והתפלה שניהם רק למי שהוא חסר ומבקש השלמה ע"י התפלה או ע"י התורה שהיא תבלין ליצ"ר וליישר החסרון שבלב. וכמ"ש בשבת (פט.) כלום יצה"ר יש ביניכם ולמה לכם אורה. ולכן תחילת שניהם היראה כמו ששמעתי כי עיקר יראה פי' הכרת החסרון שמפני זה הוא מתיירא. וכידוע דיראה נקרא נוקבא פי' שהיא חסירה … להמשך קריאה
א [ריא] תורה ותפלה צריכים שניהם ביחד לאדם ולא גרסי אלא היכי דמצלי (מגילה כט.) וכן להיפך (ברכות ח.) וא' ביבמות (קט:) כל האומר אין לי אלא תורה כו' שעי"ז ח"ו יבוא לשכוח שצריך להש"י שזהו ענין התפלה ההכרה שהוא חסר ומבקש להש"י שימלאנו. וע"י התורה יחשוב שהוא מלא ואז אפי' תורה אין לו. כי … להמשך קריאה
א [רי] כשרוצה לכוין כ' תר"י בברכות (פ' ה כה ע"ב) בשם הקדמונים שיפשוט גופו מנשמתו ע"ש פי' כן לבו למעלה (יבמות קה:). ובטוש"ע סי' צ"ח נקרא זה התפשטות הגשמיות ושהוא קרוב לנבואה. ובאמת זהו מדרגת הנביאים כמ"ש במ"נ וכמ"ש בשאול שהלך ומתנבא ערום (ש"א יט כד) פי' שהגוף הוא לבוש לנפש כנודע והתפשטותו נקרא … להמשך קריאה
א [רט] בעת התפלה ביותר הדמיונות גוברים באדם וזהו עיון תפלה שאין אדם ניצול בכל יום (ב"ב קסד:). והתוס' והר"ן בר"ה (טז:) הביאו ע"ז הירוש' דפה"ק אנא מן יומא לא כוונית כו' כפשטי'. ובאמת על אנשים גדולים כאלה רחוק מלשמוע זה בפרט ר"ת דאמרו עליו בב"מ (פה:) שאמר משיב הרוח נשיב זיקא כו'. ויש לפרש … להמשך קריאה
א [רח] עיקר מלחמת האדם עם יצרו הוא בדמיונות והרהורים שבלב ומוח וע"ז אמרו בתיקונים (סוף תי' יג וריש תי' כא) מאן דנצח בקרבא יהבין לי' ברתא דמלכא דא צלותא. שהתפלה הוא הכרת הנוכח וכעומד לפני המלך כמ"ש בעירובין (סד.) והיינו עמידת הלב והמוח. דהש"י יראה ללבב ואם ח"ו יארע לו איזה מחשבה זרה והרהור … להמשך קריאה
א [רז] דמיונות שוא הם חוצצים בפני ידיעת אלהות והכרתו מלהכנס בלב. ולכן אמר פרעה שהוא מלך מצרים ובו תוקף השקיעות בדמיון לא ידעתי את ה'. והתחלת אנכי וגו' אשר הוצאתיך וגו' ואין זה טעם או מופת דא"כ היל"ל אשר בראתי שמים וארץ או בראתיך. רק כי אנכי אין מתחיל בלשון מצוה כמ"ש במק"א דזה … להמשך קריאה
א [רו] כלל הדמיונות וההרהורים שבאדם הם קבועים בג' שרשים דקנאה תאוה וכבוד שהם שרשי המדות רעות. ושורש השרשים הוא הגיאות כנודע דשורש הרע הוא מעולם התוהו ושבירת הכלים הבא ע"י מחשבת אנא אמלוך כידוע ומזה נולד יצ"ר דפי' יצר מחשבה והרהור בלב דשם הוא התחלת הרע בלב כמ"ש (ברכות סא.) יושב על ב' מפתחי … להמשך קריאה
א [רה] הדמיונות כולם נולדים מן הלב שבו הם ההרהורים ונמשכים ממנו למוח ומן העין שע"י הראי' נכנסים ההרהורים ללב כמ"ש בע"ז (כ:). ולכן אמרו שם באדר"נ ראי' דד"ת מבטלין הרהורין מקרא דמאירת עינים ומשמחי לב. ואסרו (מגילה כח.) להסתכל בפני אדם רשע כי בפנים בולטין כל מיני הרהורים שבלב למבינים כדאי' בזוהר (ח"א קצ … להמשך קריאה
א [רד] הנותן ד"ת על לבו מבטלין ממנו כל מיני הרהורים וכן להיפך כשאין נותן ד"ת על לבו נותנין לו כל מיני הרהורים כמ"ש באדר"נ ר"פ כ' [וע"ש חשב ח' מיני הרהורים. והם נגד ח' מדריגות מבינה עד מלכות. דהתחלת הרהורים זרים נובעים מהלב וכמ"ש כי יצר לב וגו' וכמ"ש בברכות (סא.) דיושב על ב' … להמשך קריאה
א [רג] הדמיונות והרהורים של בטלה ושל מה בכך שבמוח ולב כל אחד הוא ממש כחולם חלום שאינו אלא בכח המדמה. ולכן אמרו יושב בטל כישן דמי שהוא א' מס' במיתה (ברכות נז:) באותו עת דמיתה היינו מעשה רשע כמ"ש (שם יח:) רשעים בחייהם כו'. וידוע כי בכל דבר יש ו' קצוות דהיינו ו' מדרגות … להמשך קריאה
א [רב] כילדות החשק והאהבה גובר באדם ואז הזמן להשתמש במדת האהבה. וכן שלמה המע"ה א' בילדותו שה"ש (כמ"ש שהש"ר פר' א וזח"ב לט א). וכן אברהם שהוא התחלת שם ישראל וכמו ששמעתי על מאז"ל בשבת (פט:) לא בסבא טעמא ולא בדרדקי עצה דרדקי הוא אברהם אבינו שהי' ההתחלה והילדות וסבא יעקב. וכן מדה כנגד … להמשך קריאה
א [רא] מסירת נפש בשביל אהבת ה' אינו הנפש לבד כפשטי' אלא גם הנשמה וכמ"ש בזוהר תרומה קס"ג רע"א דבכל נפשך היינו נפש רוח נשמה [דלשון כל משמע לפחות על ג' דברים כמ"ש תוס' כתובות (ח.). וכן בכל לבבך הם ג' כתות שבלב קנאה ותאוה וכבוד דהיינו ב' החללים שבלב ימין ושמאל וחבורם יחד. ובכל … להמשך קריאה
א [ר] יש ג' מינים באהבה אהבה זוטא ואהבה רבה נזכר בזוהר פקודי רנ"ד ב'. ואהבה רבה ואהבת עולם נזכר בנוסח ברכת ק"ש בברכות (יא:). והם באהבת הש"י לישראל וכן באהבתם להש"י כי מסתמא הם מקבילים מדה כנגד מדה. פי' אהבה זוטא היא הנקראת בלשון הכתוב אהבה מסותרת שאינה בהתגלות בלבו להיות בוער כרשפי אש. … להמשך קריאה
א [קצט] הכרת האהבה הוא בג' דברים שאז"ל (עירובין סה:) שאדם ניכר. בכיסו נגד בכל מאודך והוא נגד יעקב אע"ה כמשאז"ל (ברכות סא:) יש לך אדם שממונו כו' לכך נאמר בכל מאודך. ובחולין (צא.) למדו מיעקב אע"ה דממונו חביב מגופו [וזה נגד אהבת ישראל שהוא בממונו ויעקב אע"ה אוהב ישראל]. ובכיסו נגד בכל לבבך כמ"ש … להמשך קריאה
א [קצח] מי שאוהב את התורה התורה אוהבתו ג"כ כמ"ש בפר' הלא חכמה תקרא. אני אוהבי אהב וגו' ומגלת לו כל סתריה ורזי התורה כמו החשוק לחשוקו. וכן האוהב ישראל הן אוהבין אותו כמ"ש באהרן באבות אוהב את הבריות ולכן נאמר בו ויבכו אותו כל ב"י כדרז"ל (אדר"נ פ' יב הובא ברש"י) וכמ"ש כמים הפנים … להמשך קריאה
א [קצז] ג' מדרגות באהבת הש"י בכל לבבך היינו כל התשוקות וחמדות שבלב ואז"ל (ברכות נד.) בב' יצריך פי' בין בצרכי הגוף בין לעניני עוה"ב הכל לא יהיה לאהבת עצמו רק לאהבת הש"י וזהו בכלל התשוקות שלו. ואח"כ בכל נפשך היינו בדברים שנפשו מקושרת בהם ממש. וכענין נפשי יצאה בדברו מפני גודל קישור התשוקה המגיע … להמשך קריאה
א [קצו] ג' אהבות יש אהבת הקב"ה והתורה וישראל וכולם חד כידוע בזוהר דהא בלא הא לא סגי. ואהבת הש"י הוא השורש כי אהבת ישראל לבד בלא הש"י הוא אוהב צוותא וחברותא והוא דור הפלגה שג"כ אהבו חברותא. [ושמעתי דע"ז תיקן בועז שאילת שלום בשם שהוא אהב צוותא מאד ופחד שמא הוא אהבת צוותא בזולת … להמשך קריאה
א [קצה] יראה היא מדת כנס"י כנודע. והיינו כי כל ישראל בעלי יר"ש ואף עם הארץ. רק הבור אין ירא חטא שהוא אינו בדרך ארץ וד"א דישראל היינו יר"ש. ולכך ד"א קדמה לתורה כמ"ש כל שיראתו קודמת לחכמתו. ותורה היא מדת אמת ליעקב אין אמת אלא תורה. (ירושלמי ר"ה פ"ג ה' ח) וכל ישראל זרע … להמשך קריאה
א [קצד] ד' מדרגות ביר"ש כנז' בברכות (כב.) לענין טבילת קרי. אימה ויראה ורתת וזיעה. ב' הראשונות בלב אימה בהתחלה כד"ש עונים באימה ואומרים ביראה. עני' בכל מקום בקול ואמירה בלחישה (כמ"ש זח"ג פח ב). כי בהתחלת הגעת פחד לאדם הוא צועק בקול ענות וזה קבלת עול מלכות שמים דק"ש. ואח"כ התפלה בלחישה שהוא כעומד … להמשך קריאה
א [קצג] גם בד"ת שומע כעונה כמ"ש התוס' בברכות (כ:) גבי כדאשכחן בסיני [ומיהו אני שמעתי דבסיני הי' דבור ממש דוידבר ה' וגו' היינו ע"י ה' מוצאות הפה דבני ישראל וזה ברור ואמת דכל נבואה היינו ע"י קול הנביא עצמו כמ"ש (שם מה.) בקולו של משה ואז היו כל ישראל מדרגת נבואה ששמעו דבר ה' … להמשך קריאה
א [קצב] ע"י התאוה מסתלק היראה וכמ"ש בטבילת ב"ק בברכות (כב.) משום דד"ת צריך באימה ביראה כו' והתיקון לזה טבילה במים שרומזים למדת החסד ואהבת הש"י שבאמת מהו תאותן של ישראל הקב"ה כי התאוה והאהבה הם היפוך היראה כי הם ב' הפכים רק בעבודת הש"י הם מתייחדים. וע"ז רומז בטבילה כי כל כונה שבלב שיוצאת … להמשך קריאה
א [קצא] דרך ארץ גם הגוים זהורים ויותר מישראל כי כבוד אב ואם זהו ממדת ד"א וכמ"ש (קידושין לא.) כיון ששמעו כבד הודו או"ה לדברות. ואז"ל (בר"ר פ' סה) דעשו נזהר בו הרבה וארשב"ג אני כו' ולא הגעתי כו'. רק באמת אין זה דרך ארץ כלל כי עיקר הד"א היינו ההכרה בכל עניני הארץ שהכל … להמשך קריאה
א [קצ] העין והלב הם סרסורי העבירה כמ"ש בירוש' דברכות (פ"א ה"ה) וכן סרסורים לטוב כמ"ש שם אם את יהיב עינא ולבא לי אנא כו' והם ב' מדריגות דראי' וידיעה הנ"ל אות קפ"ט. ועז"א שלח אורך ואמתך המה וגו' דעיקר הראי' הוא האור. והם מדרגת יעקב ויוסף אמת ליעקב ואור זרוע לצדיק ולכן א' ביוסף … להמשך קריאה
א [קפט] ב' מיני השגות אלהות יש. א' מצד הבריאה מכיר שיש בורא וזה נקרא מעשה בראשית. ב' מצד ההנהגה וזה נקרא מעשה מרכבה איך הש"י רוכב על הברואים. והם ב' מדרגות דראי' וידיעה של אבות ומשרע"ה הנז' בזוהר וארא כ"ג א' ע"ש שהאבות השיגו מצד הברואים כמשאז"ל (בר"ר ר"פ לך) באברהם אע"ה ראה בירה … להמשך קריאה
א [קפח] ד' מדרגות בחברים כמ"ש (שבת סג.) מחדדים ונוחים ומקשיבין ומדגילין והיא הפחותה כדמסיים עלה והוא דידעי והוא דלית להו כו' ולכך נקרא מדגילים לפירש"י שאין בידם אלא האסיפה לבד וכענין אגרא דפרקא ריהטא ודכלה דוחקא שפירש"י בברכות (ו:) לפי שאין מבינים ע"ש. וכן בכלה מפני רבוי העם אין עומדים על בורי' ולא קשה … להמשך קריאה
א [קפז] הד"ת הם עוז לאדם כמ"ש והחכמה תעוז וגו' ואיזה גבור הכובש כו' שעי"ז מתגבר על יצרו כמ"ש (קידושין ל:) משכהו לבהמ"ד וכמ"ש בראתי יצה"ר בראתי תורה כו' שזהו אלמלא הקב"ה עוזרו כו' והעזר והסייעתא הוא ע"י ד"ת שמאיר לו. והסייעחא לד"ת הוא רב וחבירים ותלמידים ואנו מבקשים וחננו מאתך חכמה בינה ודעת שהם … להמשך קריאה