צדקת הצדיק

א ‏[קפו] עיקר ההתחברות הוא ליראים כמ"ש חבר אני לכל וגו' וכמ"ש אז נדברו יראי וגו'. כי ג' ‏מדרגות חב"ד חכמה מה שמקבל מאחרים זהו מה שקיבל מרבו. ולהבין דבר מתוך דבר זהו ע"י ‏התחברות כמ"ש (תענית ז.) ברזל בברזל יחד וגו'. וזהו עיקר החברה לחדד זה את זה שיתחדשו ‏ד"ת על ידם דלכן מצטרפין … להמשך קריאה

א ‏[קפה] ג' מדרגות לת"ח רב וחבר ותלמיד כמ"ש בתענית (ז.) הרבה למדתי מרבותי ומחבירי כו' ‏ומתלמידי כו' [והם עצמן ג' מדרגות הנז' לעיל אות קפ"ג כל א' בשעתו כמובן למשכיל] וב' ראשונות ‏הם בידו כמ"ש בפ"א דאבות עשה כו' וקנה כו' משא"כ תלמיד ע"ש בתוי"ט. רק הסיום והוי דן כו' ‏נראה דזהו כלפי התלמידים … להמשך קריאה

א ‏[קפד] ההתחלה לד"ת הוא החשק כמ"ש בתורת ה' חפצו ואז נקרא תורת ה' כמ"ש בע"ז (יט.) ‏ואח"כ ההשגה שנקרא ובתורתו יהגה וגו' והחשק גדול יותר כמו ששמעתי ע"פ טוב שם משמן טוב ‏ועל מרז"ל גדולה שמושה כו' (ברכות ז:). ומ"מ זהו בהתחלה ובילדות שאז החשק גובר וע"ז א' ‏שילהי שבת (קנב.) ינקותא כלילא דורדא … להמשך קריאה

א ‏[קפג] שיהה נקרא מילי דעלמא כמ"ש בסוכה (כא:) משיחתו של ר"ג כו' ובעירובין (נד:) ע"פ על דרך ‏שיחו אלו כו' אבל דבור הוא ד"ת כמ"ש בתענית (י:) ע"פ הלוך ודבר ע"ש. רק ר"ל שלא בכונה ‏גמורה וכמ"ש בברכות (יג:) ע"פ לדבר בם כי היכי דליגרסו. וגירסא היינו הגם דלא ידע מאי קאמר ‏כמ"ש בע"ז … להמשך קריאה

א ‏[קפב] התורה נקרא שועה כמ"ש בברכות (ג:) ע"פ קדמתי בנשף ואשועה עד חצות הי' כו' כי ע"י ‏ד"ת קורין להקב"ה כמ"ש (שם כא.) ע"פ כי שם ה' אקרא ברכת התורה ע"ש. כי התורה כולה ‏שמותיו כו' כי השם הוא המדות וא"ס עצמו אין לו שם כלל כמ"ש בזוהר. רק מדותיו ר"ל רצונו ‏המתפשט בברואים … להמשך קריאה

א ‏[קפא] כל אדם יש לו חמדה מיוחדת ובאותו דבר שחמדתו ותאותו גוברת ביותר בדבר זה עצמו ‏הוא כלי מוכן לקבל ברכת ה' אם ישוב אל ה' בכל לבו היינו להכיר שחמדה זו הנטועה בו מהש"י ‏הוא. וזה שאמרו ז"ל (ב"ב קי.) ע"פ ושבואל וגו' נגיד על האוצרות כיון שראה דוד שממון חביבה עליו ‏ביותר … להמשך קריאה

א ‏[קפ] אע"פ שאז"ל בב"ב (ט.) לא זכה מרודים היינו משום דכשזוכה אין צריך לכך אבל אם לא זכה ‏כפרה גדולה הוא במרודים כידוע מהזוהר דשעיר המשתלח הוא סוד המנחה ששלח יעקב לעשו. ‏וידוע דכל מה שנותנים לאומות העכו"ם הכל הוא ממעשה אבות באותו דורן סימן לבנים. והרי אין ‏לך בכל הקרבנות כפרה גדולה כמו … להמשך קריאה

א ‏[קעט] בכל דרכיך דעהו מפורש בשוח"ט (מזמור קמד) דהיינו שידע בכל דבר שלא הוא הפועל כלל ‏רק הש"י. ובזוהר אי' דע ה"ו ג"כ לכך נתכוין כידוע דו"ה הוא קוב"ה ושכינתי' ויחודם היינו שהקב"ה ‏שוכן בתוך בני ישראל והוא חד עם כנס"י ואין הם דבר נבדל ממנו כלל. ורז"ל אמרו בברכות (סג.) ‏אפי' לדבר עבירה … להמשך קריאה

א ‏[קעח] כל התנשאות הוא ע"י התורה כמ"ש בי מלכים ימלוכו אפי' מלכי אומות העכו"ם יש בהם ‏קידושין דאורייתא בסוד הגלות. כי באמת האומר יש תורה באומת עכו"ם אל תאמין (כמ"ש מ"ר ‏איכה ב ט) כי לא עשה כן לכל גוי. אבל מ"מ הרי אפי' בתושב"כ נכתב הרבה דברי רשעי אומות ‏עכו"ם והם מכלל התורה … להמשך קריאה

א ‏[קעז] בכל דבר יש פרד"ס. פשט הוא עשיות כל התורה ומצות בפועל ממש. ורמז הוא הרמיזות ‏שבלב שנעשים מאותם הפעולות. כענין חרש רומז ונרמז (גיטין נט.) שהרמז הוא רומז על המכוון ‏שבלבו שא"א לו להוציאו לפועל. וכן כל העבדות הם רמיזות למה שבלב. ד"מ מצות צדקה בפועל ‏ורמיזתה בלב להיות דבוק במדת רחמנות של … להמשך קריאה

א ‏[קעו] כשבונים או מייסדים בהכ"נ או בהמ"ד חדש באיזה מקום נעשה מקודם שם מחיית עמלק ‏באותו מקום. דתיכף אחר מחיית עמלק בא קדושת המקום כמשאז"ל (סנהדרין כ:) ג' מצות נצטוו ‏בכניסתן כו' מחיית עמלק ואח"כ בנין בהמ"ק. לכן קבעו רז"ל פ' בני העיר מקדושת בהכ"נ ובהמ"ד ‏במס' מגילה כי תיכף לכל קרני רשעים אגדע … להמשך קריאה

א ‏[קעה] צריך ליזהר מלגרום צער לשום ברי' אפי' לצורך מצוה כמ"ש (ב"ב ח:) על כל לוחציו אפי' ‏גבאי צדקה. ואדונירם על המס דשלמה המע"ה לחצוב אבנים לבנין בהמ"ק דאין לך מצוה גדולה מזו ‏נענש מדה כנגד מדה רגמו בו אבן. והיינו דמס נקרא מה שיותר לפי הכח וכמ"ש אביך הכביד וגו' ‏וכמ"ש במגילה (יא.) … להמשך קריאה

א ‏[קעד] ע"י קלקול ופגם הברית נעלם אור תורה ח"ו כמ"ש אור זרוע לצדיק דייקא וכתיב תורה אור ‏וכן מכת חושך למצרים היא מכה הט' כנודע דבכל מקום מספר י' רומז לקומה שלימה והט' נגד אות ‏ברית קודש. שבמצרים זה לעומת זה הם שטופי זמה הי' להם חשך ולכל בנ"י אור במושבותם ‏דעמך כולם צדיקים. … להמשך קריאה

א ‏[קעג] כל הדברים הטבעים הם עושים רצון הש"י כמ"ש כל פעל ה' למענהו לקילוסו וא' בחולין (ז.) ‏בגינאי נהרא אני הולך לעשות רצון קוני מה שהוא בטבעו כך [ולפיכך גם האדם כשעושה מעשים ‏הטבעים שהוא מוכרח בהם מצד טבעו נקרא הולך לעשות רצון קונו ויש מצוה בדבר. ובכלל ג"כ ‏אכילה ושתי' וזיווג שהוא בטבע … להמשך קריאה

א ‏[קעב] כמו שיש במקום אבן שתי' שממנו הושתת העולם והוא שורש כל העולם. וכך בנפש יש נפש ‏א' שכוללת כל הדור והוא פרנס הדור כידוע וכן הכוללת כל הדורות כנודע. וכן בזמן יש זמן שכולל ‏כל הימים והוא יום השבת [וכל א' מאלו חלוק לב'. במקום יש מזבח וק"ק ובזמן שבת ויו"ט ובנפשות ‏מלך … להמשך קריאה

א ‏[קעא] יש מקום מוכן לצער ח"ו כמשז"ל בחלק (קב.) בשכם מקום כו' וכן זמן כמשז"ל (שם) עת כו' ‏וכמ"ש (תענית כט:) בר ישראל דאית לי' דינא כו' באב כו' וכן בנפש כדרך שאז"ל (שם כה.) בר"א בן ‏פדת וטובא. ואיך יצוייר זה שמוכן מתחלת בריאה לרע ח"ו והלא מפי עליון לא תצא הרעות. אבל … להמשך קריאה

א ‏[קע] כשהקב"ה רוצה להטיב לאדם ורוצה רק שיתפלל האדם על הדבר אז מזמין לפניו צער או פחד ‏מעין דבר זה וכדשז"ל (יבמות סד.) מפני מה היו אמהות עקרות כו'. או רואה אחר מעונה באותו ‏דבר ומבקש רחמים עליו כדי שיהי' הוא נענה וכמ"ש פחד פחדתי וגו'. כי כל דבר שהש"י רוצה ‏להביא לעולם או … להמשך קריאה

א ‏[קסט] כאשר נופל על אדם פחד מאיזה דבר אז תיכף יבקש רחמים להנצל מזה כי לכך עוררוהו מן ‏השמים בפחד זה כמשאז"ל (סנהדרין מד:) לעולם יקדים אדם תפלה לצרה ומנין יודע קודם מן ‏הצרה ר"ל רק הש"י מעורר ע"י הפחד. כי יש דינא קשיא ר"ל שא"א להמתיק אחר צאתו לאויר ‏העולם רק צריך להמתיקו … להמשך קריאה

א ‏[קסח] הפחדים של האדם הוא מן החטאים כמשז"ל (ברכות ס.) וכמ"ש פחדו בציון וגו' והפחדים ‏הם ממש יסורי גיהנם עי' ראב"ד על ס' יצירה בענין יסורי גיהנם. ודבר זה הוא המתקת הדינים ‏כמשז"ל (שם ה. וזח"ג קנג סע"א) וזה מלח ממתקת הבשר אף יסורין ממתקין העונות. והחטאים ‏והדינים והיסורים הכל דבר אחד כמשז"ל (ב"ב … להמשך קריאה

א ‏[קסז] בד"ת מותר אדם לפחוד כמשז"ל בברכות (ס.) היינו שיפחד שמא הוא ח"ו סם המות וע"י ‏הפחד עצמו מתמתק ונעשה מתוך שלא לשמה לשמה כי האי מאן דמבעית מזלי' חזא (מגילה ג.) ‏והוא דוגמת חלום דג"כ מה שמזלו רואה ואז"ל (ברכות נה.) חלמא בישא עציבותי' מסתיי' היינו ‏שבעצבות עצמו די. וכן בענין תורה שלא … להמשך קריאה

א ‏[קסו] כשהאדם מקבל על עצמו עול תורה ונכנס תחת עבודת הש"י צריך קבלה בלב והסכמה ‏גמורה לעזוב כל חמדות עוה"ז המתנגדים לרצון הש"י ולא לאחוז בזה וגם מזה אל ינח ידו שאז זה ‏וזה לא עלתה. וע"ז נאמר (יומא עב:) לא זכה נעשית כו' כי גם תורה אין לו (כמ"ש יבמות קט:). ‏וכדרך שנא' … להמשך קריאה

א ‏[קסה] הנפשות מישראל כל אחד מדרגה בפני עצמו כי אין הש"י עושה ב' דברים שוים ממש דא"כ ‏מה צורך לב' [ועוד ברוחניים במה יתחלק א' מב' אם לא בחילוק מדרגה] וכל הנפשות קומה א' ‏שלימה וכן כל נפש פרטית קומה שלימה נמצא יש לכל נפש לעלות במדרגות כמספר הנפשות ‏מישראל. ועיקר היגיעה להגיעה עד … להמשך קריאה

א ‏[קסד] בדעת בנ"א אין הבע"ת כמו הצדיק גמור וא"צ לומר שיהיו החטאים שעשה כבר חשובים ‏כזכיות אע"פ שמאמין בדרז"ל שזדונות נעשו כזכיות וגם אמרו (ברכות לד:) במקום שבע"ת כו' ‏‏[ומאן דפליג היינו בענין השגת הנביאים דמר יליף מקרא דלרחוק ולקרוב שהוא בנביאים ולדעתו ‏אינו כן מצד הנבואה. דצדיק גמור עין לא ראתה שזהו רק … להמשך קריאה

א אות קסג הסר. ‏ הסבר על זכויות יוצרים צדקת הצדיקרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים … להמשך קריאה

א אות קסב הסר. ‏ הסבר על זכויות יוצרים צדקת הצדיקרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים … להמשך קריאה

א ‏[קסא] כשאדם מתייסר באיזה אבר או באיזה כח מכחותיו [כי ע' כחות בנפש נגד ע' אומות ברע ‏כידוע] מסתמא בו חטא ומיד שלקה הרי הוא כאחיך כמשאז"ל (מכות כג.) [ואפי' רק כפתוהו כו' ‏כמ"ש במכות (שם) וכד"ש בשבת (קכא:) בנחש שהי' רודף אחריו כי בזה יצא ידי עונשו ויסורין שלו ‏בפחד שחשב שישכנו. וכן … להמשך קריאה