א ויריצוהו מן הבור בזוה"ק אי' ע"ז רוצה ה' את יראיו כתיב ולא ביראיו. כמאן דרעי ברעותיה לאחרא כו' כג"ד יוסף הוה עציב בעציבו דרוחא בעציבו דלבא כו' מה כ' ויריצוהו אתפייסו ליה כו'. הענין הוא כי יוסף היה בבית האסורים ע"י המעשה שאירע לו בהנסיון והיה עצב ע"ז הענין שסבל המאסר והיה נדמה בעיניו … להמשך קריאה
א וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור בזוה"ק אי' ע"ז ר"א פתח רוצה ה' את יראיו וגו' את יראיו כתיב ולא ביראיו כמאן דרעי ברעותיה לאחרא ואתרעי ליה לאתפייסא בהדיה כו' כגוונא דא יוסף הוה עציב בעציבו דרוחא דהוה אסיר תמן כיון דשדר פרעה בגיניה מה כ' ויריצוהו אתפייסו ליה ואהדרו ליה מלין … להמשך קריאה
א ויהי מקץ שנתים ימים בזוה"ק ומ"ר פתחו פר' זו בפ' קץ שם לחושך וגו' וכ' בזוה"ק אבן אפל וצלמות דא אבן נגף דבה כשלין חייבין וכו' ובמד' שכ"ז שיצה"ר בעולם אופל וצלמות בעולם נעקר יצה"ר וכו' הענין דהיצה"ר עיקר עסקו לשכח את האדם כמש"נ והיה אם שכח תשכח וגו' והרבה כיו"ב בכתובים. ובגמ' (נדרים … להמשך קריאה
א ויהי מקץ שנתים ימים בזוה"ק (קצג ב) ר"א פתח חי ה' וברוך צורי וגו' וברוך צורי דא הוא דכ' ברוך ה' צורי כו' ת"ח כד"א ברוך אדני יום יום ברוך אדני באל"ף דל"ת נו"ן יו"ד כו' יום יום אלו שנתים ימים. דהנה השם אדני מורה על תוקף התגלות היראה כמש"נ ואם אדונים אני איה … להמשך קריאה
א ויהי מקץ שנתים ימים. במד"ר ובזוה"ק פתחו פר' זו בפ' קץ שם לחשך וגו' וא' במד"ר שכ"ז שיצר הרע בעולם אופל וצלמות בעולם דכ' אבן אפל וצלמות נעקר יצה"ר מן העולם אין אופל וצלמות בעולם ד"א קץ שם לחשך זמן נתן ליוסף כמה שנים יעשה באפלה כו'. הענין שמקודם היה יוסף בבור עשר שנים … להמשך קריאה
א בתנחומא וכן בפסיקתא (פ' ג) על פסוק ביום השמיני נשיא לבני מנשה כתבו דין מדיני נ"ח ואח"כ כ' לא יאמר אדם איני מקיים מצות זקנים הואיל ואינם מה"ת. א"ל הקב"ה כו' כל מה שגוזרין עליכם תהיו מקיימין כו' למה שעל דבריהם אני מסכים שנא' ותגזר אומר ויקם לך תדע לך שהרי יעקב בשעה שבירך … להמשך קריאה
א בתנחומא ובפסיקתא ע"פ ביום השמיני נשיא לבני מנשה ילמדנו רבינו נ"ח שהותיר בה שמן וכו' לא יאמר אדם איני מקיים מצות זקנים כו' א"ל הקב"ה כו' כל מה שגוזרים עליכם תהיו מקיימין כו' שאף על דבריהם אני מסכים כו' תדע לך שהרי יעקב כו' וישם את אפרים לפני מנשה כו' וקיים הקב"ה גזרתו אימתי … להמשך קריאה
א ח' דחנוכה קורין זאת חנוכה ואף שלא נזכר שם זה בראשונים מ"מ כיון שנקרא כן בפי רוב ישראל בודאי י"ל מקום בד"ת. וגדולה מזו מצינו שזכרו בגמ' היינו דאמרו אינשי ונעשה מזה ד"ת בש"ס. ושורש השם הוא ע"ש שקורין בו פר' זאת חנוכת המזבח. ומסתמא יש לזה שייכות לקדושת היום. והענין שכבר אמרנו שתיבת … להמשך קריאה
א לזאת חנוכה ב יום ח' דחנוכה קורין זאת חנוכה. מפני שקורין בו תשלום חנוכת הנשיאים ופ' זאת חנוכת המזבח. ואיתא בפסיקתא (פר' ו) שהמשכן נגמר בכ"ה כסלו ועמד מקופל עד א' בניסן כו' הפסיד כסלו כו' מה שילם לו הקב"ה חנוכת חשמונאי. והנה חנוכת המשכן היה ע"י נשיאי י"ב שבטים שהוא השלימות מצד כנס"י … להמשך קריאה
א כבר אמרנו שנקרא ראש חודש ולא התחלת חודש מפני שהיום הזה הוא הראש והמקור של החודש וכאשר אמרנו שיצירת החדש הזה באות עין ור"ח טבת חל בחנוכה להיות נשפע מהאור של ר"ח שהוא המקור להאיר העינים בקדושה על כל החודש ע"ד שא' (עירובין מא.) דבתר רישא גופא אזיל ואי' בפי' הראב"ד על ס' יצירה … להמשך קריאה
א הנרות סללו וכו' אלא לראותן בלבד כדי להודות וכו' הוא עדמש"נ פתחו לי שערי צדק אבוא בם אודה יה זה השער וגו' כי כאשר זוכים להיות נפתחים בלב השערי צדק ע"י הופעת התגלות כבוד מלכותו עי"ז באים להודות ולהלל לה' כענין מש"נ אדני שפתי תפתח והיינו השערי צדק ועי"ז ופי יגיד תהלתך. ובמה זוכים … להמשך קריאה
א בס' יצירה המליך אות ע' ברוגז כו' וטבת בשנה כ"ה לגירסת האריז"ל. ולגירסת הגאונים (בר"פ ה) בחשבון י"ב כחות דחשב שחוק עשירי נמצא לטבת אות ע' בשחוק ובודאי דברי שניהם אמת שבכל מחלוקת אלו ואלו דברי אלהים חיים וכבר אמרנו שיש נפשות שאצלם החודש מיוחד לעסק זה ויש נפשות שלהם החודש מיוחד לעסק אחר … להמשך קריאה
א בסי"צ המליך אות ע' ברוגז כו' גדי בעולם וטבת בשנה וכבד בנפש. ובגמ' (ברכו' סא:) אי' כבד כועס ולמה לא אמר אות ע' בכעס. אך באמת לשון רוגז נמצא במקרא על הרוב על החרדה ורעדה והוא פחד יצחק שעומד פחד ה' לנגד עיניו וכמ"ש (שם ה.) לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר שנא' רגזו … להמשך קריאה
א איתא בסי"צ המליך אות ע' ברוגז כו' גדי בעולם וטבת בשנה וכבד בנפש כו' ואי' ברע"מ (זח"ג רלד א) דכבד איהו דרגא דעשו הוא כניש כל דמין כו' ולהבין הענין הלא כל האיברים המה כדוגמא דלעילא כמש"נ נעשה אדם בצלמנו וגו' ואיך שייך הכבד שהוא עשו מדת הכעס בשורש הקדושה. אמנם י"ל שבאמת יש … להמשך קריאה
א חדשי הקיץ הם דמטרוניתא וחדשי החורף דמלכא ונחשבו חדשי טבת ושבט עיינין מלכא כידוע מהאריז"ל. וכתיב עיני ה' אל צדיקים וצדיק נקרא מאן דנטיר ברית ובהיפך נאמר רע בעיני ה'. וכן בדהמע"ה שנכתב עליו מפגם זה אמר והרע בעיניך עשיתי. ועז"נ תמותת רשע רעה אולם אח"ז נא' ושונאי צדיק יאשמו היינו דייקא מי ששונא … להמשך קריאה
א לו' דחנוכה ור"ח טבת ב בפסיקתא (פ' ד) ויקח אליהו וגו' ילמדנו רבינו ר"ח שחל להיות בחנוכה הואיל שאין תפלות המוספין בחנוכה כו' מהו שיהא צריך להזכיר של חנוכה כו' וצריך להבין למה לא שאל גם על מוסף שבת אם צריך להזכיר של חנוכה וכדאיבעי לי' בגמ' (שבת כד.) מהו להזכיר של חנוכה במוספין … להמשך קריאה
א בחנוכה ובפורים מזכירין בתפלה בימי וכו' מה שלא מצינו במועדים שיזכירו יציאת מצרים ע"י משה ואהרן. והטעם דשם היה מפורש שהנס היה מהשי"ת שצוה למשה ואהרן להוציא את בנ"י ממצרים משא"כ כאן שעשו ישראל מעצמם. ובימי מרדכי היה עכ"פ נביאים אחרונים משא"כ בחנוכת חשמונאים שכבר פסקה נבואה מישראל רק הם מעצמם נתעוררו לקדש ש"ש … להמשך קריאה
א בפסיקתא (פר' ד) לחנוכה ויקח אליהו שתים עשרה אבנים. י"ר ר"ח שחל להיות בחנוכה כו' את מוצא כו' מסדר הפסיקתא נראה שהיה זה הפר' דויקח אליהו הפטרה לשבת חנוכה לפי מנהגם ויש להבין שייכות ענין אליהו בהר הכרמל לחנוכה בשלמא נרות דזכריה ונרות דשלמה שאנו מפטירין עפ"י הגמ' (מגילה לא.) שייכין לחנוכה שהיה הנס … להמשך קריאה
א במס' סופרים (פרק כ הל' ה) נ"ח כו' שתהא מזוזה בימין ונר חנוכה משמאל לקיים מה שנא' מה יפית ומה נעמת מה יפית במזוזה ומה נעמת בנר חנוכה. והנה בשהש"ר על פסוק מה יפית וגו' נדרש הרבה דרשות יפית במצות ונעמת בגמ"ח. יפית במ"ע ונעמת במצות ל"ת. יפית במצות הבית ונעמת במצות השדה וכו' … להמשך קריאה
א נר חנוכה משמאל מזוזה מימין. ובשאילתות דרא"ג הגיר' ובעה"ב בטלית מצויצת באמצע ובתשובת מהרי"ל (סוס"י מ) אי' דסיים לקיים מה שנא' והחוט המשולש לא במהרה ינתק והוא סיים ע"ז פי' חוט של ציצית. והנה בגמ' (מנחות מג:) אי' כל מי שי"ל תפילין בראשו ותפילין בזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו הכל בחיזוק שלא יחטא שנא' … להמשך קריאה
א בגמרא נר חנוכה משמאל מזוזה מימין. הענין עפ"י מה שאמרנו בשם הרמב"ן (ר"פ בהעלותך) שפי' מ"ש במד"ר שם שא"ל לאהרן לגדולה מזו אתה מתוקן כו' הקרבנות כ"ז שבהמ"ק קיים אבל הנרות לעולם שלא רמזו אלא לנרות של חנוכת חשמונאי שנוהגת אף לאחר חורבן כו' שנר חנוכה מעין נרות שבמקדש וידוע דעיקר האור תורה אור … להמשך קריאה
א בגמרא לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה. והוא שהיו"ט הוא רק לומר בהם הלל דאיתא (ערכין י:) שבת כו' לא איקרי מועד ר"ח כו' לא איקדיש בעשיית מלאכה כו' לילה המקודש לחג טעון שירה כו' ופריך והא חנוכה דלא הכי ולא הכי וקאמר ומשני משום ניסא והיינו שע"י הנס היה בכח כהנים … להמשך קריאה
א בגמ' (שבת כא:) בש"א כו' מכאן ואילך פוחת והולך ובה"א יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך כו' ח"א טעמא דב"ש כנגד ימים הנכנסין וטעמא דב"ה כנגד הימים היוצאין וח"א טעמא דב"ש כנגד פרי החג וטעמא דב"ה דמעלין בקודש וכו' ויש להבין שורש מחלוקת ב"ש וב"ה להך מ"ד. למה ס"ל לב"ש כנגד הימים … להמשך קריאה
א שם חנוכה הוא לשון חינוך על שהיה אז חנוכת המזבח ששקצום מלכי יון ואיתא במגלת תענית שלא היה להם מנורה להדליק ושפודין של ברזל היה בידם וחיפום בעץ והדליקו בהם ובפסיקתא (פ"ב) איתא רק טעם זה על נס חנוכה שמצאו שפודין של ברזל ומנס השמן אינו מזכיר כלום וכפי הנראה היה אז עיקר החנוכה … להמשך קריאה
א ענין נס חנוכה שאינו דומה לנס פורים ושאר גאולות. דשם ביקש המן להשמיד כל היהודים והיה הנס שלא נתקיימה מחשבתו ונהפוך הוא משא"כ בימי היונים שעמדו לבטל את ישראל מתורה ומצות וכפי הראות עלתה בידם אז לפי שעה שהרבה מישראל המירו דת רח"ל. אך הענין הוא עפמ"ש (ב"ר פ' סה) וירח את ריח בגדיו … להמשך קריאה
א להבין למה הוצרך הנס בחנוכה בשמן המנורה שהוא רק לקיים מצוה א'. אשר גם בלא זה אונס רחמנא פטריה. אמנם כי היה זה מרמז על אור התורה הק' שנשפע אז דייקא מה שרצו היונים להשכיחם תורתך. כידוע כי יש ז' מדות בקדושה שהם קדושת השבעה רועים שהם מרכבה להם. וקדושתם נמצא בכלל נפשות ישראל … להמשך קריאה