פרי צדיק, לחנוכה ט״ז

א

חדשי הקיץ הם דמטרוניתא וחדשי החורף דמלכא ונחשבו חדשי טבת ושבט עיינין מלכא כידוע מהאריז"ל. וכתיב עיני ה' אל צדיקים וצדיק נקרא מאן דנטיר ברית ובהיפך נאמר רע בעיני ה'. וכן בדהמע"ה שנכתב עליו מפגם זה אמר והרע בעיניך עשיתי. ועז"נ תמותת רשע רעה אולם אח"ז נא' ושונאי צדיק יאשמו היינו דייקא מי ששונא בחי' צדיק שאינו נותן על לבו להנחם ע"ז. אבל מי שלבו נשבר בקרבו מזה ורוצה להשמר מעתה הגם שאין לבו מזוכך עוד. ע"ז נא' הנה עין ה' אל יראיו למיחלים לחסדו היינו מי שירא וחרד מזה ומיחל לחסדו ית' שיסיעוהו מן השמים להטיב מעשיו מעתה עין ה' אליו ויזכה לתקן העבר. ועדמש"נ בדניאל מן היום הראשון אשר נתת את לבך להבין ולהתענות לפני אלהיך נשמעו דבריך. וע"ז נא' פודה ה' נפש עבדיו עבד נקרא העובד מיראה וכמש"נ ואם אדונים אני איה מוראי. ומי שהוא ירא ה' ומקבל מעתה להיות עבדא דמלכא עליו נא' פודה ה' וגו' אף שצריך פדיון ולא יאשמו וגו'. והנה בב' חדשים האלו הזמן לזכות בתשובה להחזיר אליו בחי' עיני ה'. וכמ"ש האריז"ל דזמן המסוגל לפגם זה הוא בפר' שובבי"ם שנשלמים בסוף חודש שבט וגם הפרשיות שקודם שמות מהתחלת ר"ח טבת עיקר ענינם מתיקון בחי' צדיק. ור"ח טבת חל תמיד בו' דחנוכה וי"ל שע"ז רומז ביחוד מש"נ הנה עין ה' וגו' שחודש טבת בחי' עין ימין. ועז"נ למיחלים לחסדו והוא מרמז על כח אור תושבע"פ המתנוצץ בחנוכה שעמדו על ישראל להשכיחם תורתך. ונעשה הנס ע"י הכהנים שנא' עליהם כי שמרו אמרתך ובריתך ינצורו. יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ותושבע"פ נקרא תורת חסד על לשונה דייקא. ואמרו (סוכה מט:) תורה ללמדה זו היא תורה של חסד. ועז"נ למיחלים לחסדו להיות התיקון ע"י תושבע"פ שהיא תורת חסד על לשונה. וכבר אמרנו דעל תושבע"פ בפרט אמרו (תענית ז.) שאין מתקיים אלא במי שדעתו שפלה. שתושבע"פ נמשל למשקין יינא דאורייתא דבע"פ (ונת' מא' יד) והיא מתקיים רק במי שדעתו שפלה ונשבר לבו בקרבו. וי"ל דשמונת ימי חנוכה מרמזים על בחי' בינה דרגא תמינאה מתתא לעילא והוא שורש התיקון ע"י תושבע"פ ששרשה מבינה. דתושב"כ בחי' חכמה מה שלומד וקיבל מאחרים וכמ"ש (ב"ר פ' יז) נובלות חכמה של מעלה תורה. ותושבע"פ בחי' בינה שמבין דבר מתוך דבר. וגם אי' מהאר"י ז"ל צירוף תיבת חנוכה חנ"ה כ"ו ובגי' שם ס"ג ששרשו מבינה ושם הוי"ה. והיינו שבא בזמן זה המשכה מבינה למלכות שהוא בחי' כנס"י והיינו כללות נפשות ישראל:

ב

ובחנוכה קורין בנשיאים עפ"י הפסיקתא שהמשכן נגמר בכ"ה בכסלו וי"ל דהנשיאים שקורין בחנוכה יש להם שייכות לתיקון זה כפי דברינו. דדגל הראשון של מחנה יהודה והוא השורש מתושבע"פ דכ' יהודה מחוקקי ואף שאמרו (יומא כו.) דלא מסיק שמעתא אליבא דהלכתא מ"מ עיקר שורש תושבע"פ הוא משבט יהודה ומה דלא מסיק שמעתא אליבא דהלכתא הוא מחמת גודל העומק ואין יכולים לעמוד על סוף דעתו וע"ד מה שאמרו (עירובין יג:) על ר"מ. ומ"מ סתם משנה ר"מ ונקרא ר' מאיר שהוא מאיר עיני חכמים בהלכה. ואחריו יששכר דכ' ומבני יששכר יודעי בינה לעתים. וזבולן הם ג"כ תמכי אורייתא והכל מרמז על תושבע"פ. ודגל מחנה ראובן הוא בחי' תשובה מעון זה כי עליו נכתב מפגם הזה בתורה ואמרו (ב"ר פ' פד) על ראובן מעולם לא חטא אדם לפני ועשה תשובה ואתה פתחת בתשובה תחלה חייך שבן בנך עומד ופותח בתשובה תחלה שנא' שובה ישראל וגו'. ואחריו שבט שמעון שהוא היה מיוחד שהיה ליוסף טענה עליו בקדושה זאת מכל השבטים שע"ז נא' ויאסר אותו לעיניהם ואח"ז גם שמעון נתחרט ועשה תשובה. ויום הששי נשיא גד שבא ממנו אליהו מלאך הברית (כמ"ש ב"ר פ' עא) ואמרו שם שבא מבנימין והיינו שהיה כלול מנפשות רבות וכמו שאמרנו מהאריז"ל. והיינו שהוא יעשה שלום בין השבטים ויברר שבאמת עמך כולם צדיקים שכל נפשות ישראל נקראו שומרי הברית דלעתיד יתוקן כל הפגמים. וביום השביעי והשמיני נשיא אפרים ונשיא מנשה שהם בני יוסף בחי' שומרי הברית בעצם דיוסף מרכבה למדת צדיק ובזה נשלם ימי חנוכה בתכלית התיקון: