א בפרשה זו שמעתי שרה"ק זצוק"ל אמר רמז בר"ת ויג"ש על בכיה וצעקה ובודאי י"ל שורש בפרשה. והענין דאיתא (בב"ר פ' צג) ר' אלעזר בן עזריה אומר אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה ומה יוסף כו' הקב"ה שהוא דיין ובע"ד ויושב על כסא דין ודן כל או"א עאכ"ו כו' וזה שרמז שצריך לצעוק … להמשך קריאה
א ויפל על צוארי בניסן אחיו ויבך ובנימן בכה על צואריו. הנה המזבח נקרא זאב הטורף שכן קראתו לוקוס (סוף סוכה) והוא ע"ש אכילת הקרבנות של הבהמות כדי לברר כל מיני אכילות של נפש הבהמית ועבור זה נקרא בנימין זאב יטרף שע"כ בנוי בחלקו המזבח בבית עולמים כמ"ש (זבחים נד:) ע"פ מצאנוה בשדה יער. וע"ז … להמשך קריאה
א ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו ואי' (במד"ת יא) להתקין לו בית תלמוד וכו' י"ל בזה ג"כ על רמז דברנו (מא' ג) עמ"ש במד"ת ע"ז הפר' המשל ופחד עמו וגו' דזה מרמז על תכלית השלימות כשנזדווגו ביחד שני הבחי' של יוסף ויהודה בקדושה ועיקר השלימות נמצא ע"י ד"ת וזה להתקין לו בית … להמשך קריאה
א בזוה"ק על פ' והקל נשמע וגו' אי' דאצטריך לצלאה בלחש בההוא קלא דלא אשתמע ודא היא צלותא דאתקבלת תדיר וסימניך והקל נשמע קל בלא וא"ו נשמע. ולהבין זאת דהא כתיב אכן שמע אלהים הקשיב בקול תפלתי וכ' בקול בוא"ו. אכן אין המכוון בזה על הקול הברה הנשמע לאזני האדם רק הצעקה היוצא מפנימיות נקודה … להמשך קריאה
א בני היכלא דכסיפין למיחזי זיו דזעיר אנפין. דאי' (ב"ר פ' יא) ע"פ ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו ברכו באור פניו של אדם קדשו באור פניו של אדם לא דומה כו'. כי קודם החטא של אדה"ר היה זיוו וקלסתר פניו מכהה גלגל חמה כמ"ש (מד"ר ר"פ אחרי) ואחר הקלקול ניטל זיוו כש"נ משנה … להמשך קריאה
א ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו וגו'. וא' בב"ר להתקין לו בית ועד שיהא מורה בו ד"ת כו'. דהנה כל עניני גליות ישראל להוציא הנ"ק ששקוע בקליפה בסוד ואתה מחיה את כולם. ועסק ישראל במצרים שהיא ערות הארץ היה כדי לתקן פגם הברית שההתחלה היה ע"י יוסף כמ"ש (שהש"ר פ"ד) יוסף ירד … להמשך קריאה
א ויאמר אלהים לישראל וגו' ויאמר יעקב יעקב וגו'. הנה אחר דכ' ותחי רוח יעקב נקרא בכל הפר' בשם ישראל. ויאמר ישראל רב וגו' ויסע ישראל ויאמר אלהים לישראל. ואח"כ נקרא בשם יעקב יעקב וכן אח"כ נקרא כ"פ יעקב. וכן כשבא עם בניו למצרים כתיב ג"כ יעקב ובניו. ואח"כ נקרא ישראל כבראשונה דכ' ויעל לקראת … להמשך קריאה
א חדו חצדי חקלא בדבור ובקלא ומלילו מלה מתיקא כדובשא. איתא בזוה"ק (ח"ג רא ב) שבשבת נברא פי ה' וכן איתא (זח"א לב א) דשבת אקרי דבור. דשבת הוא מדת מלכות פה. וצריך לומר דהגם דבריאת העולם היה בעשרה מאמרות ובדבר ה' שמים נעשו מ"מ בשבת היה ההתגלות כמו שאמרנו עמ"ש ביום השביעי נתעלה וישב … להמשך קריאה
א ובחמרא טבא דביה תחדי נפשא דיין יש שותהו וטוב לו ויש להיפך (כמ"ש ברכות נז.) אנחנו מבקשים בחמרא טבא דביה תחדי נפשא שמחת הנפש ולא שמחה גופניות. ושמחת הנפש הוא רק ישמח ישראל בעושיו וגו' וזה יין ישמח לבב אנוש שמחה במלכות שמים. כתיב בפר' זו ולאביו שלח כזאת עשרה חמורים נושאים מטוב מצרים … להמשך קריאה
א בבזמור של שבת כתיב טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון. טוב להודות היינו בחי' תשובה וכמ"ש (פרדר"א פ' יט) שכל מי שמודה על פשעיו ניצול מדינה של גיהנם וכמש"נ מודה ועוזב ירוחם וכן אי' (ב"ר ס"פ כב) כך היא כחה של תשובה וכו' עמד אדה"ר ואמר מזמור שיר ליום השבת. והיינו דכתיב ולזמר שהוא … להמשך קריאה
א ואמר ר"ח מיעטף וקאי אפניא דמעלי שבתא כו' ר' ינאי לביש מאניה מעלי שבת כו'. והוא כמ"ש (מ"ר וסא"ר שם) במה אתה מקדשו במאכל ובמשתה ובכסות נקיה והמאכל ומשתה הוא בג"ס שבת והנשמה יתירה זוכין בע"ש בכניסתו כמ"ש בגמ' (ביצה טז.) ובזוה"ק תרומה וכלהו מתעטרין בנשמתין חדתין כדין שירותא דצלותא וכו'. והיינו בתחלת קבלת … להמשך קריאה
א במדרש (ב"ר ס"פ יא) אמרה שבת לפני הקב"ה לכולן יש בן זוג ולי אין בן זוג א"ל הקב"ה כנס"י היא בן זוגך כו' לפני הר סיני א"ל הקב"ה זכרו הדבר שאמרתי לשבת כו' היינו דיבור זכור את יום השבת לקדשו. והיינו שמורה שישראל מכניסין קדושה לשבת כמש"נ לקדשו ושבת היא מדת מלכות וישראל בן … להמשך קריאה
א ויגש אליו יהודה במ"ר אי' ע"ז הנה ימים באים נאם ה' ונגש חורש זה יהודה בקוצר זה יוסף כו' לכאורה אין לו שייכות להפרשה רק מה דכ' ונגש שהרי הפסוק מדבר בגאולה העתידה. אמנם הפרשה שם מתחלת הלוא כבני כושיים וגו' ושמעתי מרה"ק זצוק"ל שזהו מרמז על פגה"ב שנקרא כושי והוא היפך בחי' יוסף … להמשך קריאה
א ויגש אליו יהודה במד"ר אחד באחד יגשו זה יהודה ויוסף ורוח לא יבא ביניהם אלו השבטים לכאורה מה ענין פסוק זה המדבר בלויתן לענין השבטים. אמנם כי בזה גילה המדרש שעיקר שלימות הישועה נגמר דייקא ע"י שנתאחד יהודה עם יוסף ולא ע"י שום שבט אחר. ובזה דייקא נגמר כלל קדושת ישראל שהם נקראים ע"ש … להמשך קריאה
א ויגש אליו יהודה במד"ר ובזוה"ק איתא ע"ז הפ' כי הנה המלכים נועדו זה יהודה ויוסף כו' אמרו מלכים מדיינים אלו עם אלו וכו' עברו יחדיו איתא בזוה"ק כדכתיב ועובר על פשע וע"ד עברו יחדיו עברו אינון חובין אתכפרו בגין דהא כדין כל אנפין נהירין וכל חובין אתעברו. הענין דאי' בס' יצירה לב בנפש כמלך … להמשך קריאה
א ויש אליו יהודה במד"ר רי"א הגשה למלחמה רנ"א הגשה לפיוס רבנן אמרו הגשה לתפלה כו' רא"א פשט להון אם למלחמה אני בא אם לפיוס אני בא אם לתפלה אני בא. והנה ביעקב עם עשו אי' שהתקין עצמו לדורן ולתפלה ומלחמה אך שם דורן ותפלה נזכר בכתוב ומלחמה נרמז במש"נ והיה המחנה הנשאר לפליטה בעל … להמשך קריאה
א ויגש אליו יהודה וגו' להבין ענין הגשה זו אחר שכבר אמר יהודה מה נאמר לאדוני וגו' שהצדיק הדין על נפשו שכולם יהיו עבדים ואח"ז כאשר הניח להם יוסף שרק מי שנמצא בידו יהיה עבד נגש בתוכחות גם על זה. וי"ל בזה דהנה כאשר נמצא הגביע בידם והיה המשפט ע"פ דיניהם שיהיו כולם עבדים וכמו … להמשך קריאה
א סעודה ג' דשבת חשב האריז"ל נגד קדושת יעקב אע"ה. ומצינו אצלו שעשה סעודה שנא' ויזבח יעקב זבח בהר וגו' ויאכלו לחם. ויש להבין מה היה ענין הסעודה שבודאי לא עשה סעודת הרשות ואיתא בזוה"ק (ח"א קמב א) ת"ח יעקב כל עובדוי הוו לשמא דקב"ה וכו'. אכן גלעד היה ההבדל בין חו"ל לא"י וכמש"נ אח"כ … להמשך קריאה
א שבת יש בו התגלות עתיקא כל היום כידוע ובר"ח אי' (זח"ג עט ב) אוף הכי בחדתותי סיהרא דהא נהיר לה שמשא בחדוותא דנהירו דעתיקא לעילא. והאריז"ל כ' שמופיע רק בעת מוסף ולכן אומרים קדושת כתר ואח"כ מסתלק. וכן בחנוכה שנדרש בפסיקתא מש"נ אל ה' ויאר לנו על חנוכה וע"כ אומרים בו את ההלל (כמש"ש … להמשך קריאה
א שבת זה כשחל בו ר"ח יש בו ג' קדושות והחוט המשולש לא במהרה ינתק. והיינו שהוא כבר בחינת אמת וכ' ושפת אמת תכון לעד וכמש"נ יעקב חבל נחלתו וא' (ב"ר פ' סח) מה החבל הזה פחות מג' אין מפקיעין אותו כך האבות אין פחות מג'. והיינו שיעקב כולל קדושת אברהם ויצחק כמ"ש (זח"א רז … להמשך קריאה
א בהפטרת שבת חנוכה והנה מנורת זהב כלה וגולה על ראשה ושבעה נרותיה עליה וגו' ובפסיקתא (פר' ח') והנה מנורת זהב כלה זו כנסת ישראל וכו' וגולה על ראשה זה הקב"ה וכו' ושבעה נרותיה עליה זכות השבת שישראל משמרים א' לז' ימים. היינו כי מנורה היא הכלי המקבלת השמן בתוכה ומרמזת על כנס"י המקבלת השפעת … להמשך קריאה
א מי שעשה נסים לאבותינו וגאל אותם מעבדות לחירות הוא יגאל אותנו בקרוב. הנה איתא בכ' האריז"ל דהיונים רצו לבטל מישראל חודש שבת ומילה ומרומז בר"ת חש"מ מחשמונאי והכונה בביטול חודש היינו קידוש החודש דמצינו (ר"ה כה.) זיל לעין טב וקדשיה וכו' דהיו יראים לקדש במקומו ואמר ושלח לי סימנא דוד מלך ישראל חי וקים … להמשך קריאה
א רני ושמחי בת ציון כי הנני בא ושכנתי בתוכך נאם ה'. מה שמתחילין כאן ההפטרה והשייכות לענין הפטרת חנוכה הוא רק פסוקי המנורה ולכאורה היה טוב יותר להוסיף הפסוקים שאח"כ שמדבר ג"כ במנורה. אך השייכות הוא מ"ש רני ושמחי בהווה לרון ולשמוח תיכף כי הנני בא בהווה דלא אמר בלשון עתיד. ונקראו ישראל בת … להמשך קריאה
א וישתו וישכרו עמו. הנה מה ששתו י"ל מפני שהיה אז סעודת שבת וכמ"ש בב"ר אין הכן אלא שבת ובשבתות אדם קובע סעודתו על היין (כמ"ש ברכות מב:) אבל להשתכר לא מצינו. ואיתא (סנהדרין ע:) ולרוזנים אי שכר מי שכל רזי עולם גלוים לו ישתה יין וישתכר ובשבת ישראל עוסקין ברזי עולם וכמו שאומרים יגלה … להמשך קריאה
א ענין סעודת שבת נרמז בפר' זו אצל יוסף דכ' וטבוח טבח והכן וא' בב"ר (פ' צב) אין הכן אלא שבת המד"א והיה ביום הששי והכינו. ולכאורה ההכנה הוא מערב שבת לפי שאינו יכול לאפות ולבשל בשבת אבל ביוסף נאמר והכן באותו יום עצמו ע"י משרתיו שלא שמרו שבת. וכמש"נ כי אתי יאכלו האנשים בצהרים. … להמשך קריאה
א בפרשה זו נזכר בראשונה סעודת שבת דכ' וטבוח טבח והכן וא' (ב"ר פ' צב) ואין הכן אלא שבת כו' שכיון שנאספו כל י"ב השבטים שהיה גם בנימין עשה להם יוסף סעודת שבת. דשבת תכלית מעשה שמים וארץ שמתחלת הבריאה היה גם יצה"ר כמ"ש (קידושין ל:) בראתי יצה"ר. ואף קודם הקלקול היה באדה"ר כח זה … להמשך קריאה