א הנרות הללו קודש הם באבודרהם כ' שע"כ נקראו הנרות קודש מפני שהם זכר לנרות המקדש ובאמת גם הר"ן ז"ל כ' שמטעם זה אסור להשתמש לאורה שעשאוה כמנורה ע"ש. אך שם שייך שגזרו חכמים שלא להשתמש לאורן לזכר דנרות מקדש שנעשה בהם הנס אבל להיות נקרא הנרות קודש צריך ביאור מה ענינו להקרא קודש משום … להמשך קריאה
א הנרות הללו אנו מדליקין על התשועות ועל הנסים ועל הנפלאות. הנה נסים ונפלאות שייך בנס הנרות שהיה אז אבל תשועות זה שייך בענין המלחמות ואינו ענין לטעם נס הנרות שהיה אחר נצוח המלחמה וגם צריך ביאור הכפל נסים ונפלאות. אכן פלא הוא ענין מופלא ומכוסה משכל אנושיי ובקריעת י"ס כתיב עושה פלא כי עפ"י … להמשך קריאה
א בנוסח על הנסים בחנוכה מסרת גבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים. וזהו תוקף הנס שהיה נגד הטבע. ואח"כ אומרים ג' לשונות וטמאים ביד טהורים ורשעים ביד צדיקים וזדים ביד עוסקי תורתך וזה אינו שייך לגדל הנס רק הכל ענין א' שמסר השי"ת היונים ביד ישראל. אך ענין הג' דברים שחשב הוא דשרשי הקליפה הם … להמשך קריאה
א ענין חנוכה נסדר בגמ' בפ' במה מדליקין בענין הדלקת נר שבת ולא במקום שהוזכר במשנה (ב"ק סב:) והיינו מטעם שנר חנוכה מעין נר שבת. ולכאורה היה שייך יותר במנחות בדיני הדלקת המנורה שהרי נ"ח זכר לנרות המקדש. אך עיקר הנס היה בחנוכה מה שנצחו החשמונאים במתי מספר את היונים שהיו מולכים בכל העולם והיו … להמשך קריאה
א בזוה"ק פ' זו (קפד א) ת"ח אית רוגזא ואית רוגזא אית רוגזא דאיהו מברכא מעילא ותתא ואקרי ברוך כמד"א דכ' ברוך אברם לאל עליון וגו'. והיינו אף שהרג אברהם כמה נפשות ונתיירא שמא יש בהם צדיק א' וי"ש אחד כמ"ש (ב"ר פ' מד). וע"ז אמרו (שם פ' מב) אברהם זה קוניון הוא והיינו שעשה … להמשך קריאה
א גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי בזוה"ק פ' זו (קפט א) דרש פסוק זה כנגד יוסף יוסף אזל בגיא צלמות ונחתו ליה למצרים שכינתא הות עמיה וכו' והוא מ"ש בגמ' (סוטה לו:) לעשות מלאכתו אמר ר' יוחנן מלמד ששניהם לדבר עבירה נתכוונו. וראיתי לא' שהקשה הא אשכחן (שבת נו.) … להמשך קריאה
א בתנחומא פ' זו ע"פ ויוסף הורד מצרימה פתח בדין הבדלה על נר של עכו"ם ומייתי מעשה באנטונינוס כו' שאמר ר"ח זבובין אלו ואותו לגיון שוין כו' א"ל כל כך נתן ר' חייא הבבלי ממשש השוה אותן כו' אבל זבובין הקב"ה עושה שליחותו בהן וכו' וכן ושלחתי את הצרעה ובכנים וצפרדעים וכו'. ויש להבין הא … להמשך קריאה
א פרשה זו במספר תשיעי מספר בראשית המכוון נגד מדת יסוד שהוא תיקון פגם הברית. והיינו כי בתורה נמצאו ג"ן סדרים לבד פ' ברכה שאינו נקרא בשבת רק ביו"ט ושם מתחיל שורש תושבע"פ של משה רבינו. והג"ן סדרים הנו"ן מרמז על חמשים שערי בינה שהוא בחינת ה' ראשונה כידוע שכל א' מה' כלול בעשר ספירות. … להמשך קריאה
א ישדר לן שופריה ונחזי ביקריה ויחזי לן סתריה כו'. הנה הוא בקשה על התגלות עתיקא קדישא שע"ז מרמז ויחזי לן סתריה היינו התגלות עתי"ק כדאי' (פסחים קיט.) ולמכסה עתיק זה המכסה דברים שכיסה עתיק יומין ומ"נ סתרי תורה וכן ישדר לן שופריה ג"כ מרמז על עתי"ק. ואיך שייך לבקש על התגלות עתיקא הלא הוא … להמשך קריאה
א ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרוף טורף יוסף. לכאורה הוא פלא שיעקב אע"ה שמדתו אמת יוכל לצאת מפיו דבר שאינו אמת גם למה כתבה התורה דבר שאינו אמת. וכמו שדקדקו (מדר"ת ר"פ תולדות) שגדול השלום שדברה התורה דברי בדאי בשביל השלום ואיזה כה תאמרו ליוסף וגו' ואין אנו מוצאים שצוה וכו' ואף … להמשך קריאה
א והתחלת מאמר יחזקאל הנה נפשי לא מטומאה ונבלה וטרפה לא אכלתי מנעורי וגו' ולא בא בפי בשר פגול. ודרשו (חולין לז:) לא מטומאה שלא הרהרתי ביום לבא לידי טומאה בלילה ונבלה וגו' שלא אכלתי בשר כום כום מעולם ולא בא בפי בשר פגול שלא אכלתי מבהמה שהורה בה חכם. והיינו שבודאי אמר על דברים … להמשך קריאה
א במדרש (ב"ר פ' יא) ברכו באור פניו של אדם כו' לא דומה אור פניו של אדם כל ימות השנה כמו שהוא דומה בשבת. והיינו דאדה"ר נברא בצלמנו כדמותנו וזה ענין שמזכירין בגמ' וזוה"ק שופריה דאדה"ר דיעקב הוה שופריה דאדה"ר שזהו מ"ש שצורתו שליעקב חקוקה בכסה"כ דמות אדם שעל הכסא. ואי' (שם) רבנן אמרי במוצאי … להמשך קריאה
א איתא בגמ' (שבת קיח.) כל המקיים שלש סעודות בשבת ניצול מג' פורעניות מחבלו של משיח ומדינה של גיהנם וכו' ואי' מהאריז"ל שהם כסדר הסעודות שבסעודת ליל שבת ניצול מחבלו של משיח. ויש להבין בשלמא דינה של גיהנם שייך לכל נפש בכל דור אבל חבלו של משיח שהוא רק בזמן שבן דוד בא וכמ"ש פירש"י … להמשך קריאה
א בב"ר פתח פ' זו כ' בזעקך יצילוך קבוציך תני כינוסו וכינוס בניו כו' ואת כולם ישא רוח יקח הבל זה עשו ואלופיו והחוסה בי ינחל ארץ זה יעקב. וענין פתיחת פסוק זה להפרשה שהם כתובים בפ' הצדיק אבד וגו' שמדבר כולו מפגם הברית וכמש"נ שוחטי הילדים וגו' שנדרש (נדה יג) על פגה"ב וסוף הענין … להמשך קריאה
א וישב יעקב במד"ר כ' בזעקך יצילוך קבוציך תני כינוסו וכינוס בניו הצילו וכו'. ויש להבין בשלמא כינוס בניו יתכן אבל כנוסו איך שייך כינוס על נפש א'. ויובן עפמ"ש במשנה (ר"ה כז:) זה כיון לבו וזה לא כיון לבו וכן (רפ"ה דברכות) חסידים הראשונים היו שוהין שעה א' ומתפללין כדי שיכוונו לבם לאביהם שבשמים. … להמשך קריאה
א במד"ר ר"פ זו לא שלותי מעשו ולא שקטתי מלבן ולא נחתי מדינה ויבא רוגז בא עלי רגזו של יוסף והיינו כמו"ש קודם לזה שביקש יעקב לישב בשלוה וכו'. והוא שיעקב אבינו שהיה נשלם באמת ועוד מבטן אמו נמשך להקדושה כמו"ש (ב"ר ר"פ תולדות) בשעה שהיתה עומדת על בתי כנסיות ובתי מדרשות יעקב מפרכס לצאת. … להמשך קריאה
א וישב יעקב בארץ מגורי אביו וגו' אלה תולדות יעקב יוסף וגו'. בפסוקים אלו נזכר ב' פעמים בשם יעקב ואח"ז נזכר ב' פעמים בשם ישראל וישראל אהב את יוסף וגו' ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רועים בשכם וגו'. הענין דהנה ידוע ששם יעקב הונח על פשוטי עם ושם ישראל יורה על ת"ח כמו"ש (ב"מ … להמשך קריאה
א בב"ר על פ' וישתחו ארצה שבע פעמים למה שבע ע"ש כי שבע יפול צדיק וקם. לשון צדיק יורה על מי שכבר נשלם ועכ"ז יש לו עוד נפילות. וכמו יעקב אע"ה לאחר שכבר נצח את המלאך וא"ל כי שרית וגו' ותוכל עכ"ז הרגיש שבהכרח להיות עוד כמה נפילות לבניו עד שבע כדי להתברר בהשבע מדות … להמשך קריאה
א ויבא יעקב שלם דרשו בגמ' (שבת לג:) שלם בגופו שלם בממונו שלם בתורתו. והג' דברים הם כנגד מש"נ בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך. שלם בגופו שנתרפא מצלעתו וכמו"ש בב"ר והיינו דמקודם כ' וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו שאחר שראה הס"מ שעל יעקב אע"ה בעצמו אין לו שום מקום קטרוג ויגע … להמשך קריאה
א ויבא יעקב שלם עיר שכם וגו' ויקן את חלקת השדה וגו'. ואי' במד"ר ע"ז זה א' מג' מקומות שאין או"ה יכולין להונות את ישראל לומר גזולים הן בידכם מערת המכפלה ובהמ"ק וקבורתו של יוסף שהוא שכם שקנו אותם בדמים. והיינו שלקבוע מקום קדושה צריך להיות בכסף ובמחיר וכמ"ש בזוה"ק (ח"ב קכח א) אשתדלותא דקוב"ה … להמשך קריאה
א אם תשיב משבת רגלך וגו' ודרשו (עירובין נב:) על איסור תחומין. ויש להבין דהא תחומין אפי' למ"ד דאורייתא הוא רק באיסור לאו ולמה בחר הכתוב דוקא להתחיל בקדושת שבת בזה יותר משאר מלאכות גמורות והול"ל מעשות תפצך וגו'. וכן על פסוק ויחן את פני העיר דרשו בב"ר שקבע תחומין מבעוד יום וע"ז אמרו יעקב … להמשך קריאה
א ויבא יעקב שלם וגו' ויחן את פני העיר. ואי' בב"ר (פ' עט) נכנס בע"ש כו' הד"א ששמר יעקב את השבת כו'. ולמעלה פ' בראשית (פ' יא) אי' ע"ז אברהם שאין כתוב בו שמירת שבת כו' אבל יעקב שכתוב בו שמירת שבת שנ' ויחן וגו'. והיינו דבאברהם כ' רק ברמז עקב אשר שמע אברהם בקולי … להמשך קריאה
א סעודות שבת נקראו סעודתי דמהימנותא כמ"ש בזוה"ק. והיינו שישראל מאמין שהכל מהשי"ת והאומות שוחקין מישראל ששובתין שביעית השנה ומוציאים עוד הוצאות על ימי השבת לענגם במאכל ומשתה. וכמ"ש במד"ר (איכה פתיחה יז) ובגמ' (מעילה יז.) לא יעשו מלאכה בשבת כדי שיענו. וישראל מאמינים שע"י שמירת שבת ושמכבדין את השבת מתעשרים כמ"ש בגמ' (שבת קיט.) … להמשך קריאה
א וישלח יעקב מלאכים. בב"ר מלאכים ממש. ולהבין למה שלח מלאכים ולא שלח מעבדיו ושאר הדקדוקים. ויובן עפמ"ש בזוה"ק (קסז ב) כיון דאמרו באנו אל אחיך לא ידענא דאיהו עשו כו' אלא באנו אל אחיך ואי תימא דהדר בתשובה ואזיל באורח מתקנא לאו הכי וכו'. משמע שיעקב אבינו נסתפק שמא יחזור עשו בתשובה וכ"א בב"ר … להמשך קריאה
א איתא בב"ר (סו"פ ויצא) רבנן אמרי ק"כ רבוא כו' מחנה הרי ששים רבוא מחנים הרי ק"כ רבוא אר"י נטל מאלו ומאלו ושלח פרוזבין לפניו הה"ד וישלח יעקב מלאכים לפניו. ויש להבין ענין הב' מחנות כיון דכ' מחנה אלהים זה הרי היו ס"ר כמ"ש במדרש ואיך נעשו ב' מחנות ק"כ רבוא שקרא המקום מחנים. אך … להמשך קריאה
א במ"ר מלאכים אלו שלוחי בו"ד רבנן אמרי מלאכים ממש. ויש להבין לרבנן למה שלח לו מלאכים ובודאי לא נראו לעשו רק בדמות אנשים והיה לו לשלוח מעבדיו וכדעת ת"ק באמת. גם מש"נ כה תאמרון לאדוני לעשו יש להבין למה אמר לאדוני בשלמא במאמר כה אמר עבדך יעקב יתכן שהכניע עצמו לפניו אבל מאמר כה … להמשך קריאה