א ועתה לכה ואשלחך אל פרעה וגו'. תיבת לכה לכאורה אין לו פירוש דאנה ילך קודם השליחות והוה ליה לומר אשלחך ותלך. גם למה כ' לכה בה'. אך למעלה כ' אל תקרב הלום וגו' וכ' הרמב"ן ז"ל לא הגיע עדיין למעלתו הגדולה בנבואה כי בהר סיני נגש אל הערפל כו' ע"ש. אכן בזוהר הקדוש פ' … להמשך קריאה
א שובבי"ם הזמן לתיקון פגם הברית כמ"ש האריז"ל וכבר אמרנו שעיקר זמן התיקון בשבתות שבהן. דשבת ברזא דברית כמ"ש בזוהר הקדוש (ח"ב צב א וש"מ) צדיק איהו שבת (כמש"ש צד ב ובזוהר הקדוש תשא) וקדושת השבת שמתחדש בכל שבת היא קדושת הפרשה שקורין בה. ופרשה שמות מורה שאף שהיו ישראל משוקעין בקליפת מצרים כעובר בבטן … להמשך קריאה
א עוד כ' הרמב"ן בשם ת"א שתרגם ב' השמות אהא עם מאן דאהא ולפנינו בת"א לא תרגם כלל רק כתב השמות כצורתן ובודאי היה לו גירסא זו בת"א. והנה יש להבין שעל שאלת משה רבינו ע"ה ואמרו לי מה שמו השיבו אהיה אשר אהיה ואחר כך כה וגו' אהיה שלחני ואחר כך כ' כה תאמר … להמשך קריאה
א ברמב"ן ע"פ אהיה אשר אהיה מביא מדרש אגדה על זה כשם שאתה הווה עמי כך אני הווה עמך וכו' ע"ש. ומשמע דמפרש כן לשון אהיה וגו' ואין לשון אשר אהיה מכוון ע"ז דהוה ליה לומר כאשר תהיה אבל אהיה קאי גם כן על ה' יתברך. ויש לומר דהנה איתא במ"ר (פ"ג) ושמעו לקולך למה … להמשך קריאה
א חדו חצדי חקלא בדבור ובקלא. חצדי חקלא הקוצרים להכרית כל הקוצים והחוחים הסובבים את השושנה העליונה. דישראל נקראו כשושנה בין החוחים. ובמ"ר פ' זו (פ' ב) מה הסנה עושה קוצים ועושה וורדים כך ישראל וכו' והיינו שבסנה גדל יחד קוצים וורדים וכן נראה ממ"ש (שבת סז.) וליזל להיכא דאיכא וורדינא ופירש"י סנה וכמבואר מהגמ' … להמשך קריאה
א נהוריא ישרי בה. בב"ר (פ' ג) ה"פ אורה כנגד חמשה חומשי תורה יהי אור כנגד ספר בראשית שבו נתעסק הקב"ה וברא את עולמו. והוא שכל ספר בראשית הוא סדר הבריאה אשר עשה את האדם ישר וקלקל ואחר כך בא אברהם יהי אור זה אברהם כמ"ש (שם פ' ב) ואחר כך נולדו י"ב שבטים וסיום … להמשך קריאה
א ויהי בימים וגו' וירא בסבלותם. אי' ע"ז במ"ר ראה שאין להם מנוחה וכו' הלך משה ותיקן להם את יום השבת לנוח וכ"כ במ"ר (פ' ה) תכבד העבודה וגו' ואל ישעו אל יהו משתעשעין ואל יהו נפישין ביום השבת. ויש להבין איך נרמז כאן שתיקן להם משה יום השבת ובפסוק כתיב רק וירא בסבלותם. ובודאי … להמשך קריאה
א ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו. פתח בני ישראל ואמר אחר כך את יעקב. ובזוהר הקדוש דקדק כיון דכתיב בני ישראל מהו את יעקב הבאים אתו אצטריך למימר. והמכוון גם כן דעל כל פנים הוה ליה לומר את ישראל. גם יש להבין מה שנאמר הבאים שהרי כבר באו והוה … להמשך קריאה
א פרשת שמות מתחיל בשמות השבטים. דס' זה הוא דמתן תורה כמ"ש בבראשית רבה ע"פ ויהי אור זה ס שמות שהוא הוויית האור תורה. וידוע דששים ריבוא אותיות בתורה נגד ס רבוא נפשות דישראל כי אור התורה הוא עצמו אור הנפשות דבני ישראל. ומה שאמרו ששים ריבוא אף שאין ששים ריבוא אותיות בתורה כידוע. רק … להמשך קריאה
א סיום הספר. ויישם בארון במצרים כי בספר בראשית נזכר ענין בנין קדושת ישראל ונשלם בפר' זו ע"י תולדות הי"ב שבטים והעיקר ע"י יוסף כשנשלם בבחי' קדושת הברית וזה היה דייקא בשעת מותו כי כל זמן שהאדם חי אין לו עוד בירור שיהיה נשלם בענין שבא לעולם רק דייקא בשעת מותו נשלם בחינתו. וזהו הסיום … להמשך קריאה
א ויישם בארון במצרים. לכאורה תיבת במצרים מיותר שידוע שהיה במצרים. גם לפמ"ש (סוטה יג. ומדרשים) שנתנוהו בנילוס והנהר מתפשט אף חוץ למצרים לא יתכן לשון במצרים. וי"ל שמרמז בזה מ"ש (מדר"ת ר"פ בשלח) שארונו של יוסף מהלך עם ארון העדות כו' וכי דרכו של מת מהלך עם ארון חי העולמים כו' המונח בארון זה … להמשך קריאה
א ה' רועי לא אחסר מפשט הלשון נראה דקאי על הנהגת הנפש בד"ת וכמו שאומר אח"כ ינחני במעגלי צדק למען שמו וכן יעקב אע"ה שאמר האלהים הרועה אותי מעודי וגו' נראה ג"כ דקאי על הנהגת ומזון הנפש בעבודה וכמו שהקדים האלהים אשר התהלכו אבותי לפניו והיינו שהם השתדלו ועבדו כל א' את השי"ת עפ"י בחי' … להמשך קריאה
א בזוה"ק פ' זו (רמח סע"א) יברכך ה' וישמרך יברכך ה' מדכורא וישמרך מנוקבא יברכך ה' מזכור וישמרך משמור. והוא כמ"ש (זח"ג צב סע"ב) זכור לדכורא ושמור לנוקבא והוא מדת יום ומדת לילה כידוע. וזהו וישמרך השמירה מכל רע והוא ע"י בחי' היראה להיות סור מרע והוא ע"י קדושת שכינה דאיהי יראה וכו' וכמ"ש בזוה"ק … להמשך קריאה
א בזוה"ק פ' זו (רמ"ו א) אית לחם דאיקרי לחם עוני ואית לחם דאיקרי לחם פנג כו' והיינו לחם עוני הוא הלחם בקדושת שכינתא שהוא בחי' הסיהרא דלית לה מגרמה כלום ואז צריך צמצום וכמו ביצ"מ שזכו ללחם עוני ונאסר אז השאור וחמץ שמרמז ליצה"ר. שאז שורש היראה וכמ"ש (זח"א ה ב) דאיהי יראה ושריא … להמשך קריאה
א ואני נתתי לך שכם אחד וגו' בב"ר שכם זו הבכורה ולבושו של אדה"ר אשר לקחתי מיד האמורי זה עשו כו' שעשה מעשה אמורי בחרבי ובקשתי במצות ומעשים טובים. ויש להבין מה טעם שיתן לבושו של אדה"ר ליוסף. גם למה בכאן נקרא עשו בשם אמורי שעשה מעשה אמורי. אכן הענין עפמ"ש בס' דברי אמת (לך) … להמשך קריאה
א ושלשה דברים שהם כלל צורכי האדם חיי בני ומזוני ובשלשתן כ' ברכה. בני ברכה דאדם פרו ורבו. מזוני כ' ברכת ה' היא תעשיר. חיי כ' וברך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך ושלשתן ההשפעה מעתי"ק כדאי' (מו"ק כח.) חייבני ומזוני לא בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא ואי' בזוה"ק (ח"ג עט ב) דמזלא … להמשך קריאה
א נהוריה ישרי בה וכו' בסעודתא דעתיקא אנו מבקשים על התגלות נהורא דייקא בה בהאי סעודה והגם דעתיקא הוא שכל הנעלם מכל רעיון ועלי' נאמר ישת חושך סתרו. וכמ"ש בזמר אל מסתתר כו' השכל הנעלם מכל רעיון עלת העלות מוכתר בכ"ע כתר יתנו לך ה'. אכן הענין הוא כי התושבע"פ השפעה מצד טלא דעתיקא וכמו … להמשך קריאה
א ויברך את יוסף ויאמר האלהים אשר התהלכו אבותי לפניו וגו'. ידוע דקדוק הזוה"ק (רכז ב) למה נא' כאן ויברך את יוסף דלא אשכחן הכא ברכה דבריך ליוסף אלא לבנוי. וי"ל בזה ע"פ מה שאמרנו במש"נ כריח שדה אשר ברכו ה' ואיתא בזוה"ק (ח"א קמב ב) דא שדה דתפוחים שדה דאבהן עלאין חמידי ליה ומתקנין … להמשך קריאה
א ויהי אחר הדברים האלה ויאמר ליוסף וגו'. לכאורה תיבות אחרי הדברים האלה מיותר. גם למעלה כתיב אנכי אעשה כדברך והול"ל כן אעשה ובתורה אין אות מיותר ח"ו וכ"ש כמה אותיות. אמנם הענין דכ' ועשית עמדי חסד ואמת ות"א טיבו וקשוט. והיינו טיבו האור כי טוב דכ' אור זרוע לצדיק והוא היוד שמופיע ממדת צדיק … להמשך קריאה
א ובשבת כתיב ויכל אלהים ביום השביעי וגו' ובתרגום ירושלמי וחמיד והוא עפמ"ש (ב"ר פ' ט) עולמי עולמי הלואי תהא מעלית חן לפני בכל עת כשם שהעלית חן לפני בשעה זו. והיינו שבשבת מצאה הבריאה חן בעיני הש"י ושמח אז במעשיו כמו שיהיה לעתיד דכ' ישמח ה' במעשיו וא' (ויק"ר פ' כ) שמח ה' במעשיו … להמשך קריאה
א חדו סגי ייתי ועל חדא תרתי נהורה לה ימטי וברכאן דנפישין בזוה"ק פ' זו (רלג סע"ב) ת"ח כל ברכאן עלאין כלהו אתמסרו להאי דרגא לברכא לכלא. ואע"ג דלית לה נהורא מגרמא כל ברכאן וכל חידו וכל טיבו כלהו קיימי בה ומנה נפקי כו' כמד"כ ברכת ה' היא תעשיר וע"ד כ' ומלא ברכת ה' ים … להמשך קריאה
א ויחי יעקב וגו' במ"ר למה פרשה זו סתומה כו' אלא כיון שנפטר אבינו יעקב התחילה שעבוד מצרים ד"א מפני שביקש יעקב אבינו לגלות את הקץ ונסתם ממנו ד"א מפני שסתם ממנו כל צרות שבעולם. כל הטעמים יש להבין אבל עיקר המכוון עפמ"ש בזוה"ק (ריו ב) מה כ' לעילא וישב ישראל וגו' וכ' ויחי יעקב … להמשך קריאה
א במת"כ הביא הגרסא מה גאולה פלאים אף פרנסה פלאים ופי' מדכתיב לעושה נפלאות גדולות וסמיך ליה ויפרקנו מצרינו. ויש להבין הא פסוק לעושה נפלאות בתחלת המזמור ואח"כ מזכיר בריאת שמים וארץ ושמש וכדומה ואח"כ בסוף כ' ויפרקנו מצרינו וסמיך ליה נותן לחם וגו' וכמו דקאי לעושה נפלאות על גאולה כן קאי גם על פרנסה … להמשך קריאה
א בב"ר ע"פ המלאך הגואל אי' רא"א הקיש גאולה לפרנסה ופרנסה לגאולה מה גאולה כפלים אף פרנסה כפלים ומה פרנסה בכל יום אף גאולה בכל יום. והנה בודאי אין פי' גאולה על גאולה העתידה דא"כ איך אמר שהוא בכל יום אך עיקר הגאולה ממלחמת ושעבוד היצה"ר. שמזה מסתעף כל הקטרוגים שאף בישראל נמצא מהקליפה שלהם. … להמשך קריאה
א ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי יעקב וגו' ויקרבו ימי ישראל למות. להבין זאת מה דאי' בזוה"ק (ריו ב) ובתדב"א (סא"ר פ' ה) שי"ז שנים הללו שבארץ מצרים היה עיקר החיים שלו שלא בצער ושלא ביצה"ר ומעין עוה"ב. ומ"מ נא' בלשון יעקב שהוא קטנות המדרגה כידוע וכמו כן בכללות חייו קמ"ז … להמשך קריאה
א ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה. מצינו בתורה שהפרטים משנותיו של יעקב לא נכתבו בפירוש רק ברמז כמ"ש (מגילה יז.) למה נמנו שנותיו של ישמעאל כדי ליחס בהן שנותיו של יעקב שלמדין שנתברך בן ס"ג ושהיה י"ד שנה בבית עבר ולא נכתב בפירוש … להמשך קריאה