פרי צדיק

א ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה וגו'. בזה"ק (לד א) לך אל פרעה מבעי ליה מאי בא אלא דעייל ליה קב"ה אדרין בתר אדרין לגבי תנינא חדא עלאה תקיפא כו' רזא דתנין הגדול. הענין דכבר אמרנו דהעשר מכות כנגד ע"ס שיש בזלועל זה בקליפה עשר כתרין דמסאבו ובכל מכה היה נגוף למצרים ורפוא … להמשך קריאה

א כל חודש נוצר באות א' מי"ב פשוטות כמ"ש בסי"צ וחשב לשבט אות צדי. ואיתא באותיות דר"ע צדי אל תקרי צדי אלא צדיק זה צדיקו של עולם הקב"ה שהוא עושה צדקות עם בו"ד זו דעת וחכמה ובינה ופתיחת פה ומענה לשון שהוא נותן לבני אדם וכו'. הענין דאות צ' צורתו יו"ד נו"ן כמ"ש ראשונים ואחרונים. … להמשך קריאה

א בסי"צ בגירסת הגאונים נוצר עם צ' דלי שבט רגל ימין הרהור ונטול הלב. הענין דאבר הלב יש בו ב' חללים חלל ימין לב חכם לימינו וחלל שמאלי לב כסיל לשמאלו ועל זה אות צדי שמורה על מדת צדיק יסוד עולם שכנגד מדה זו שם שד"י כמ"ש בזוה"ק (ח"ג יא ב) והיינו לתקן שורש הפגם … להמשך קריאה

א חודש שבט נוצר באות צ' כמ"ש בס' יצירה. ולגיר' הגאונים אות צ' בהרהור וכן נחשב בגירסתם (ר"פ ה) בי"ב כחות הי"א הרהור. והראב"ד ז"ל דחשב י"ב כחות כנגד י"ב שבטים ולא חשב כסדר הדגלים כמ"ש האריז"ל לחשוב מנשה ואפרים לב'. רק חשב לוי בכלל י"ב שבטים חשב הרהור ליששכר וכו' ומתוך הרהורו בתורה כו'וי"א … להמשך קריאה

א בסי"צ המליך אות צ' בלעיטה כו' ושבט בשנה. צדיק נקרא מאן דנטיר ברית כמ"ש בזוה"ק (ח"ב כג א) וכ' צדיק אוכל לשובע נפשו. וששה שבועות שובבי"ם מסוגלים לתיקון פגם הברית ואחר כך אדר שבו מחיית עמלק שהוא מנגד לזה כמ"ש (מדברי תורה תצא) שהיה חותך מילותיהם כו' הוי לך מה שבחרת והוא דכ' ועמך … להמשך קריאה

א בסי"צ חשב לכל חודש אות א' מי"ב פשוטות וחשב לחודש שבט אות צ'. ואות צ' אי' בגמ' (שבת קד.) צ' כפופה וצ' פשוטה צדיק כפוף צדיק פשוט. וכן בזוהר הקדוש (ח"א ב ב) דאמרה אות צ' בי חתומין צדיקים ואנת דאתקריאת צדיק בי רשים וכו' והיינו דאות זה מורה על מדת צדיק וכמש"ש צדי … להמשך קריאה

א בסי"צ המליך אות צ' בלעיטה וכו' ושבט בשנה וקורקבן בנפש. והוא על פי מ"ש (ברכות סא 🙂 קורקבן טוחן. ואות צ' איתא (שבת קד.) צ' כפופה וצ' פשוטה צדיק כפוף וצדיק פשוט וצדיק נקרא מאן דנטיר ברית כמ"ש בזוה"ק (ח"ב כג א) והיינו דמדה ט' הוא צדיק יסוד עולם ובשלימות הוא כשכלול מכל עשר … להמשך קריאה

א שהשלום שלו וכו'. בזוה"ק פ' זו (לא א) דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום וכו' מאן דרכים מאן נתיבות מאן נועם ומאן שלום. דרכיה דרכי נועם היינו דכ' הנותן בים דרך כו' דרך הוא אורחא פתיחא לכלא וכו'. והיינו דדרך הוא דרך התורה מה שנ' בתורה שבכתב ותורה שבעל פה. וגם מה שכ' בשו"ע … להמשך קריאה

א שהשלום שלו ישים עלינו ברכה ושלום. שבשבת בתפלה ג' אומרים אתה אחד וכו' ומי כעמך ישראל גוי אחד. שפירוד הדיעות וכל המחלוקת בא מחמת שכל א נוגע לעצמו. ושבת דאי' (זח"ב רה סע"א) האי יומא יומא דנשמתין איהו ולאו יומא דגופא. ע"כ נעשים בו ישראל גוי אחד כיון שאין להם רק מכוון א' לעשות … להמשך קריאה

א ה' רועי לא אחסר. במד' (שוח"ט כג) את מוצא שאין אומנות בזוי' מן הרועים וכו' ודוד קרא להקב"ה רועה אלא א' דוד מזקנים אתבונן יעקב קרא לו רועה שנאמר האלהים הרועה אותי אף אני קורא אותה רועה וכו'. ומכל מקום יש שינוי דיעקב אבינו ע"ה אמר בשם אלהים ודוד אמר בשם הוי"ה. אכן הענין … להמשך קריאה

א ענני באמת ישעך הוא עפמ"ש (ויק"ר פ' כא) ישעי ביוהכ"פ שאז הישועה מבחינת יובלא עלמא דאתי עלמא דחירו מחילת עונות והוא הישועה. ושבת קדשתו מכל הזמנים. שכלול בשבת קדושת כל המועדים שהם ו' ימי החג ב' ימי פסח ושבועות ור"ה סוכות ושמע"ה (וכמשנ"ת ויצא מא' ג וש"מ) ויוהכ"פ שבת שבתון. שבת שיכולים ישראל לעשות … להמשך קריאה

א ואני תפלתי וגו' ענני באמת ישעך אומרים במנחה דשבת כמ"ש בזה"ק (ח"ג קכט א) ותפלה זו כנגד קדושת יעקב אבינו ע"ה וכמ"ש בתקו"ז (תי יח). וכ' תתן אמת ליעקב וכ' ושפת אמת תכון לעד. וכן נקראה הסעודה ג' דזעיר אנפין והיינו אות ו' משם הוי"ה ואי' בזה"ק (ר"פ ויקרא) אות אמת דא אות ו' … להמשך קריאה

א אחר ציווי על מלאכת המשכן בפ' תשא כתיב לדעת כי אני ה' מקדשכם. כי המשכן היה שיהיה מקום להשראת שכינתו ית'. ואולי יעלה על הדעת מה לנו עוד לקדושת שבת הלא מבלעדי קדושת שבת קדושים אנחנו כמה שנאמר כי עם קדוש וגו' וכבר יש לנו קדושת משכן להשראת שכינתו בתוכינו וכל מבקש ה' יצא … להמשך קריאה

א מה שאנו אוכלין בשבת בשר ודגים. דהנה עיקר קלקול הנחש היה בתאוה וקנאה דשורש הסתת הנחש להכניס תאוה ולהרגיש הנאת עצמו כידוע. וכן כתיב ותרא האשה וגו' וכי תאוה הוא וגו'. וכ' ותתן גם לאישה עמה וזה בא מחמת קנאה כפירש"י שלא יחיה הוא וישא אחרת (וכ"ה בפרדר"א פ' י"ג) וזה עיקר עבודתנו לתקן … להמשך קריאה

א במ"ר פרשה זו (סו"פ יא) אריב"ל נס גדול נעשה בשחין שאדם וכו' ומשה זרק פיח הכבשן וכו' וזרקו משה השמימה עד כסא הכבוד. יש להבין מ"ש עד כסה"כ ואי משום שנאמר השמים כסאי וגו' היה סגי למימר עד השמים כלשון הכ' השמימה. אך נראה דהמדרש מדייק מדכ' השמימה בב' ההין והיינו ה' עלאה ה' … להמשך קריאה

א עיקר תיקון פגה"ב על ידי תורה שבכתב ותורה שבעל פה שהם קדושת משה ואהרן. ואי' מהאר"י הקדוש ז"ל דששה שבועות אלו מסוגל לתיקון הפגם. והענין דבפרשה שמות נזכר לידת משה דכ' ותרא אותו כי טוב שנתמלא הבית כולו אורה (כמ"ש סוטה יב.) ופרשה זו מתחיל וארא וגו' באל שדי. ושם זה נגד מדת צדיק … להמשך קריאה

א בזוה"ק (שם) מאי ואני ערל שפתים והא וכו' אלא רזא איהו משה קלא. ודבור דאיהו מלה דיליה הוה בגלותא וכו' ועל דא שתף קב"ה לאהרן בהדיא. וכ' בגליון דאהרן שושבינא דמטרוניתא. ומכל מקום יש להבין מה מועיל אהרן כיון שהדיבור בגלות אך באמת מדקדק בזה"ק ודבור דחיהו מלה דיליה הוה בגלותא וכו' והיינו דמה … להמשך קריאה

א בזוה"ק (כה ב) מאי ואני ערל שפתים והא בקדמיתא כ' לא איש דברים וגו' כי כבד פה וכבד לשון אנכי וקב"ה הוה אותיב ליה מי שם פה לאדם וגו' ואנכי אהיה עם פיך ס"ד דלא הוה כן והשתא אמר ואני ערל שפתים וכו' אלא רזא איהו. משה קלא ודבור דאיהו מלה דיליה הוה בגלותא … להמשך קריאה

א חדו חצדי חקלא בדבור ובקלא. בריש אד"ר נשא אי' מחצדי חקלא ופי' האריז"ל עפמ"ש בזה"ק (ח"ב קסו ב) האי אור זרע ליה קודשא בריך הוא בגנתא דעדנוי וכו' והם מחצדי חקלא זו. והיינו דשם איתא אור קדמאה איהו זמין למיעבד תולדין לעלמא דאתי וכו' אפילו בכל יומא ויומא דאי לא הוי האי אור עלמא … להמשך קריאה

א עונג שבת בדגים גדולים ודבר מועט אר"פ כסא דהרסנא שהם דגים קטנים (כמ"ש שבת קיח : ורש"י שם) והענין דמים חסדים בקדושה וים מדת מלכות ים התלמוד דימא עלמא עלאה אשקי לארעא דהוא עלמא תתאה ונק' גם כן ים כנודע (וע' תקו"ז תי' י"א שבסוה"ס) ובהיפך מים הזדונים תאוות רעות ומשם דגים פריצי כמ"ש … להמשך קריאה

א ויברך א' את יום השביעי ובמדרש (ב"ר פ' יא) ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה. היא תעשיר זו השבת וכו' והפסוק אינו מדבר בעשירות ממון רק בדברי תורה. וכמו"ש (תמורה טז.) עשיר ורש נפגשו וגו' מי שעשאו חכם לזה וכו' דריש עשיר בדברי תורה. וכן איתא (מדברי תורה תשא ג) על פ' … להמשך קריאה

א וארא אל אברהם וגו' באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם. להבין הלא מצינו שנגלה השי"ת להאבות בשם הוי"ה. אך הנה שם אל שדי נגד מדת צדיק יסוד עולם כמו שאמרנו מהזוה"ק. והוא נגד יום הששי כידוע. שהוא גמר מעשה בראשית והוראת השם שאמר לעולמו די שבשעה שברא הקב"ה העולם היה מרחיב והולך וכו' … להמשך קריאה

א וארא אל אברהם וגו' במדרש וכן בגמ' (סנהדרין קיא.) חבל על דאבדין ולא משתכחין הרי כמה פעמים נגליתי על אי"ו וכו' ולא הרהרו על מדותי ולא אמרו לי מה שמך וכו' ואתה אמרת לי מה שמך בתחלה ועכשיו אתה אומר וכו' וצריך להבין למה לא א"ל חטא זה בשעה ששאל מה שמו וגו' ובאמת … להמשך קריאה

א וארא אל אברהם וגו'. בא' שדי ושמי הוי"ה לא נודעתי להם ופירש"י לאברהם בפ' מילה נא' אני אל שדי וגו' ונתתי וגו' וליעקב מביא מפ' אני אל שדי פרה ורבה וגו' וביצחק כ' והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם ואותה שבועה היה בא' שדי. וקשה שהרי לכל האבות נא' כמה פעמים שם הוי"ה ואף … להמשך קריאה

א וירכיבם על החמור פירש"י חמור המיוחד שחבש אברהם לעקידת יצחק והוא שעתיד מלך המשיח להגלות עליו וכו' (וכ"ה בפרדר"א פ' לא) ובודאי אין הפירוש שהחמור חי כמה אלפים שנה רק המכוון שהכל קדושה א'. ועל זה קשה שהרי החמור של אברהם אבינו ע"ה נדרש (יבמות סב.) שבו לכם פה עם החמור עם הדומה לחמור … להמשך קריאה

א דבי' רעוא דרעוין. רצון הרצוניות שיש רצון לדבר הערב והוא מרצוניות שבלב ועל דברי תורה כ' ומתוקים מדבש ונופת צופים שמרגיש בהם מתיקות ורוצה בהם. ויש רצון לדבר המועיל והוא על פי שכל והוא במוח. ויש רצון בלא טעם כמו מצא חן והוא רצון של כל הרצוניות. וכן אמר משה רבינו ואתה אמרת וגו' … להמשך קריאה