פרי צדיק, שמות ט׳

א

ועתה לכה ואשלחך אל פרעה וגו'. תיבת לכה לכאורה אין לו פירוש דאנה ילך קודם השליחות והוה ליה לומר אשלחך ותלך. גם למה כ' לכה בה'. אך למעלה כ' אל תקרב הלום וגו' וכ' הרמב"ן ז"ל לא הגיע עדיין למעלתו הגדולה בנבואה כי בהר סיני נגש אל הערפל כו' ע"ש. אכן בזוהר הקדוש פ' זו (יט א) איתא כשנולד משה ייחד הקב"ה שמו עליו דכתוב כי טוב הוא וכתוב טוב ה' לכל. וא' (זח"ג רסא ב) מאי טוב דא משה דכ' כי טוב הוא כו' וע"ד כ' כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא עומד עליו דייקא מ"ט בגין כי טוב הוא וטוב הוא דכורא ע"ש. והיינו שהוא למעלה מאדמת קודש שהוא בחינת שכינתא והיינו שזכה למעלת איש האלהים והיינו בעלה דמטרוניתא. ולזה כבר זכה על ידי שכשנולד נתמלא הבית אור כי טוב וכמש"ש בגין דהוה טב סליק לדרגא אחרא עלאה וכו' ועל פי זה יש לומר מה שנאמר לכה על פי מ"ש בזוהר הקדוש (ח"א עז סע"ב) לך לך לגרמך לאתקנא דרגא דילך. וכן כאן לכה בה' ה' עלאה שמורה על בינה שזכה משה לזה כמה שנאמר בכל ביתי נאמן דאשתלים בכל עשר דרגין (כמו שנת' מא' ח) וזש"נ לכה לדרגא דילך ועדמ"ש בזוהר הקדוש (יט א) ולפיכך כ' וילך כלומר שהלך למדרגה זו ע"ש. ואחר כך ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי וגו' והיינו שתוכל להשפיע לכל ישראל בחינת מהימנותא שלימתא והוא על פי מ"ש (ברכות ו 🙂 כל מי שיש בו י"ש דבריו נשמעין וכבר אמרנו די"ש נקרא לב וכמו שדרשו ולב אין על מי שאין בו י"ש. ובינה לבא היינו כשנכנס היראה בעומק נקודה שבלב (כשנ"ת מא' י) ומי שנעשה מרכבה למ' מלכות איהי יראה וכו' דבריו נשמעין שיוצאין מהלב. ומי שזוכה לבחינת בינה לבא דבריו נשמעין יותר ויותר. ודבריו הם כדבר ה' דכתיב כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם כי אם עשה וגו' והצליח אשר שלחתיו וזש"נ לכה בה' שמורה על ה' עלאה מדרגת משה רבינו. ואשלחך וגו' והוצא וגו' שיצליח אשר שלחתיו. וזה שנ' כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו וגו' כיון שזוכה לבחינת הדעת שהוא על ידי חיבור מוחא ולבא כמה שנאמר כי תבוא חכמה בלבך ודעת לנפשך וגו' אז ותורה יבקשו מפיהו שדבריו נכנסין ללב השומע. ובשבת אי' (תקו"ז תי' מח) תרין זמנין אדכר הכא שבת לקבל שכינתא עלאה ותתאה כו' ואז הזמן ודבר דבר שיזכו לדבר דבר שיהיה פי ה' ויכנסו הדברי תורה בלב השומע דשבת תתאה שבת דמע"ש איהי יראה וכו' ושבת עלאה כשנכנס היראה בעומק הלב ודבריו נשמעין ותורה יבקשו מפיהו: