פרי צדיק, שמות ז׳

א

עוד כ' הרמב"ן בשם ת"א שתרגם ב' השמות אהא עם מאן דאהא ולפנינו בת"א לא תרגם כלל רק כתב השמות כצורתן ובודאי היה לו גירסא זו בת"א. והנה יש להבין שעל שאלת משה רבינו ע"ה ואמרו לי מה שמו השיבו אהיה אשר אהיה ואחר כך כה וגו' אהיה שלחני ואחר כך כ' כה תאמר וגו' ונזכר שם הויה. אך הענין בשאלת מה שמו היינו שכיון שהם ידעו שאינם ראוים עוד לגאולה לפי מעשיהם גם שהוא קודם הזמן כמ"ש (שהש"ר ב) על פי קול דודי הנה זה בא ע"ש. ועל זה ישאלו מה שמו והיינו באיזה מדה ממדותיו יגאלם ועל זה השיבו ה' יתברך שם אהיה אשר אהיה דשם אהיה מורה דאנא זמין כו' ואמר השי"ת למשה אהיה אשר אהיה אהא עם מאן דאהא עם מי שאני עתיד להיות כבר נרגש בהווה ע"ד מה שנאמר וחנותי את אשר אחון (כמשנ"ת פ' לך מא' ו) ועל כן אמר שיאמר להם שם אהיה שמורה על העתיד והיינו התגלות עתיקא שיזכו לזה בשעת קריעת ים סוף כמ"ש בזוהר הקדוש (ח"ב נב ב) וראתה שפחה על הים כו'. וכן במתן תורה דכ' פנים בפנים וגו' חמו ישראל הכא מה דלא חמא יחזקאל כמ"ש (שם פב רע"א) ועל ידי שיאמר להם שם אהיה ירגישו תיכף מעין קדושה זו וכמ"ש אהא עם מאן דאהא ועל ידי כן יוכל לומר להם שם הוי"ה שהוא כולל כל הע"ס (כמ"ש זח"ג רנ"ח א) יוד חכמה ה' בינה ו' תפארת כליל שית ספיראן ה' מלכות. וקוצא דיוד דלעילא רמיזא לאין שהוא כ"ע (כמש"ש סה ב) שהוא ההתגלות בסוד הדעת. ואף דשם הויה אינו נהגה בעולם הזה. שאין תפיסה להשיג היחוד איך הוא בעולם הזה גם כן כמו עד שלא נברא העולם מכל מקום על ידי קדושת שבת שהוא מעין עולם הבא יוכל כל אדם לזכות להרגיש כל חד לפום מאי דמשער בליבי' כמ"ש (זח"א קג רע"ב) נודע בשערים בעלה דא קודשא בריך הוא דאיהו אתידע לפום מה דמשער בלבי':