פרי צדיק

א הנה בתורה שבכתב נקרא חג הזה בשם חג השבועות ובלשון חז"ל נקרא עצרת וגם בתרגום אונקלס מתרגם על בשבועותיכם בעצרתיכון שגם בזמן אונקלוס היה נקרא חג זה בלשון חכמים עצרת דאונקלס אמרו מפי ר"א ור"י כמו"ש (מגילה ג'.) והענין ע"פ מה שאמרו במדרש (שיר השירים ז' ב' ותנחומא פנחס) ראוי' היתה להיות עצרת של … להמשך קריאה

א אהבת עולם בית ישראל וכו' תורה ומצות חקים ומשפטים אותנו למדת. והוא ברכה לתורה כמו"ש (ברכות י"א:) שכבר נפטר באהבה רבה. ולהתורה זכו על ידי האהבה. ולכן אברהם אבינו ע"ה שהיה מדתו מדת אהבה התחיל בו הב' אלפים תורה. אך באברהם מצינו אברהם אוהבי שהיה אוהב להשי"ת וממילא על ידי זה זכה שאהבו השי"ת … להמשך קריאה

א איתא במג"א (סי' תצ"ד) על המנהג להיות ניעורים בליל שבועות כדי לתקן מה שהיו אבותינו ישנים אז קודם מ"ת כדאיתא במדרש (שיר השירים א' י"ח) ופרדר"א. ובאמת לא נראה מדברי המדרש שהיה בזה שלא כהוגן מה שהיו ישנים. ליליא ליבעי למלעי באורייתא ולנטרי דכי' עילאה. ואורייתא דבעי למלעי אורייתא דבע"פ בגין דיתדכין כחדא ממבועא … להמשך קריאה

א בחודש השלישי וגו' ביום הזה באו מדבר סיני. ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר. הנה נאמר כאן ד' לשונות של ביאה. באו. ויבואו. ויחנו. ויחן. היינו שיש כמה בחי' ומדרגות עד שבאים אל הנקודה של אמת. והוא כאשר דברנו כבר על מאמר חז"ל (ב"ר פ' ח') ע"פ חסד … להמשך קריאה

א בס' יצירה המליך אות ז' בהילוך כו' תאומים בעולם וסיון בשנה כו' איתא בזוה"ק (ח"ב נ"ד א') מאן זיין דא חרב לה' מלאה דם. והיינו מדת מלכות וכמו"ש בזוה"ק לעיל מינה (נ"א א') אפקיד בידהא כל זיינין דילי' רומחין וסייפין קשתין חצין וחרבין כו' אמר מלכא מכאן ולהלאה קרבא דילי אתמסר בידך כו' וסוף … להמשך קריאה

א בחודש השלישי וגו' ביום הזה באו מדבר סיני. בפסיקתא איתא בחודש בא חודש בשעה שנגלה הקב"ה למשה בסנה התנה עמו ואמר לו בהוציאך וגו' תעבדון את האלהים על ההר הזה והיה משה מצפה ואומר מתי הוא בא. כיון שהגיע הקץ א"ל הקב"ה בא חודש שהיית מצפה לו. והנה הזמ מתן תורה היה בו' בסיון … להמשך קריאה

א ביום ביום הזה באו מדבר סיני. פירש"י (מפסיקתא רבתי חדשה) לא היה צריך לכתוב אלא ביום ההוא מהו ביום הזה שיהיה ד"ת חדשים עליך כאלו היום נתנו. ובפסיקתא מסיק וכה"א היום הזה ה' אלהיך מצוך וגו' וכן דרשו על פסוק היום הזה נהיית לעם ללמדך שחביבה תורה על לומדי' כיום שניתנה מהר סיני (ברכות … להמשך קריאה

א איתא בס' יצירה לגירסת האריז"ל המליך אות ז' בהילוך כו' ורגל שמאל בנפש. והנה השייכות הילוך לחודש סיון זמן קבלת התורה מפני שלשון הילוך הוא על עסק התורה כמו שנאמר אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה' וכדומה הרבה פסוקים. אבל מה שייכות רגל שמאל לעסק קבלת התורה. אך י"ל בזה ע"ד אמרם ז"ל (ברכות … להמשך קריאה

א בסעודה שלישית לא ניתקן קידוש על היין וע"פ הנגלה לא מצינו טעם מבורר. וגם השינוי שבלילה אנו מבקשים על האור ואומרים נזמין לה השתא כו' דנהרא על רישין שיביא האור מעצמו וכן נהורא לה ימטי כו' היינו ממילא. וכן בבוקר אומרים נהורי' ישרי בה היינו מעצמו. אבל בסעודה ג' אומרים בני היכלא למיחזי כו' … להמשך קריאה

א חדו השתא בהאי שעתא דבי' רעוא דרעוין כו' הנה בלילה בסעודה ראשונה אומרים חדו סגי ייתי ובבוקר בסעודה שניה אומרים נהורי' ישרי בה כו' דבי' תחדי נפשא ובסעודה שלישית חדו השתא כו' דבי' רעוא דרעוין. הוא כמו שאמרנו שבלילה בא לכל אחד השמחה מהיראה והוא שמחה גדולה. ובבוקר בא השמחה מהאור שבא להלב כש"נ … להמשך קריאה

א בתפלת מנחה דשבת אומרים אברהם יגל יצחק ירנן. כי הנה מדת אברהם אבינו ע"ה הי' מדת חסד היינו התפשטות אהבה להשי"ת בשמחה גדולה בהתגלות אלהות כענין דאיתא ברוקח אין חוזק כחסידות בתחילתו. ואיתא בזוה"ק כתיב עבדו את ה' בשמחה וכתיב עבדו את ה' ביראה כאן בזמן שבית המקדש קיים שאז הוא התגלות אלהות ואז … להמשך קריאה

א בגמרא (ברכות כ"ט.) הני ז' דשבתא כנגד מי כנגד ז' קולות שאמר דוד על המים. והם ז' קולות דמתן תורה וע"ד מה שאמרו (ב"ק י"ז.) אין מים אלא תורה. ואף דאיתא (ברכות ו':) זוכה לתורה שנתנה בה' קולות הא מק' שם והא כתיב וכל העם רואים את הקולות ומשני אותן קולות דקודם מ"ת הוי. … להמשך קריאה

א בסעודה שני' דשבת אומרים נהורי' ישרי בה דהנה שבת הוא כללא דכל אורייתא (זח"ב צ"ב א') ובמדרש (שמות רבה פ' ס"ה) הלשון ששקולה כנגד כל המצות וכו' כי נר מצוה ותורה אור והיינו האור שגנזו הקב"ה לצדיקים לעת"ל כעין מ"ש אור זרוע לצדיק. וזה נגנז בתורה לעמלי תורה שבעל פה כמ"ש (תנחו' נח ג') … להמשך קריאה

א נהורי' ישרי בה בקידושא רבא ובחמרא טבא דבי' תחדי נפשא. הנה בסעודה זו השני' דשבת בא לכ"א השמחה והאור בלב כמו"ש אור צדיקים ישמח. אף דאיתא (סופ"א דתענית) צדיקים לאורה וישרים לשמחה שצדיקים זוכים רק לאורה. מ"מ כשהצדיק זוכה לאורה היינו בחי' אור תורה שבעל פה לאורה וישרים לשמחה שצדיקים זוכים רק לאורה. מ"מ … להמשך קריאה

א מי שעשה נסים לאבותינו וגאל אותם מעבדות לחרות הוא יגאל אותנו בקרוב. להבין זה מה ענין תפלת גאולה זו לברכת החדש הוא כמו שנאמרה מיד בגאולת מצרים החדש הזה לכם ראש חדשים והוא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל בגאולה ראשונה להיות ישראל מונים לחידוש הלבנה דלית ליה מגרמה כלום רק מה שמאיר עליו מאור השמש. … להמשך קריאה

א בגמרא (שבת י:) ע"פ לדעת כי אני ה' מקדשכם אמר הקב"ה למשה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה לך והודיעם כו' הנותן מתנה לחבירו צריך להודיעו כו' והא שבת עבידא לגלויי מתן שכרה לא עבידא לגלויי. להבין הלשון בשבת דעבידא לגלויי הלא בעת הציווי על מצות שבת זהו בעצמו הוא הידיעה. וגם … להמשך קריאה

א ועל חדא תרתי נהורא לה ימטי. אמרו חז"ל (שבת פ"ח.) בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע כו' קשרו לו ב' כתרים א' כנגד נעשה וא' כנגד נשמע. ובפסיקתא אי' ק"כ רבוא של מלאכי השרת אחד קושר לו כתר והוא נקרא כתר כנגד תפילין של ראש שהוא כנגד הנשמה שבמוח והוא כתר על הראש. וכמו"ש (מגילה … להמשך קריאה

א חדו סגי ייתי. בכל הג' סעודות דשבת מזכירין שמחה בבוקר דבי' תחדי נפשא. חדו חצדי חקל. ובסעודה ג' חדו השתא בהאי שעתא. ובלילה אומרים חדו סגי היינו שמחה גדולה או הרבה. להבין מהו הלשון חדו סגי הענין הוא ע"פ מה שמצינו בפסוק (נחמיה ח׳:י׳) ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעוזכם. וכתיב אחר כך … להמשך קריאה

א בזמירות לליל ש"ק אומרים ברם אנפין חדתין ורוחין עם נפשין. קדושה שבת נקרא פנים חדשות כענין הנז' בדברי רז"ל בכמה מקומות מפנים חדשות באו לכאן. היינו שנתחדש הדבר בעצם מהותו. וכן איתא בתוס' (כתובות ז' ב') בשם אגדת מזמור שיר ליום השבת פנים חדשות בא לכאן. ואיתא בתיקו"ז על קדושת שבת דאיהו ייחודא וזיווגא … להמשך קריאה

א שבעה שבועות תספור לך. והיינו שבליל פסח נפתח לישראל האור והתגלות אלהותו ית"ש מצד השי"ת ממדת כ"ע דאיהו כתר מלכות לקבל עליו עול מלכותו ית"ש. ולכן נקרא פסח יום השבת היינו מצד השי"ת. ואחר כך נצטוו לספור ממחרת השבת שבעה שבועות להתברר בכל הז' מדות ז' פעמים ז' להיות מזוקק שבעתיים מצד האדם. והנה … להמשך קריאה

א הנה בכל השנים קורין פ' במדבר קודם חג השבועות והוא כדאיתא בתוס' (מגילה ל"א:) ד"ה קללות שלטעם הזה חולקין פ' נצבים וילך לשנים כשחל שבת בין יוכ"פ לסוכות ולא מו"מ שאריכות יותר כדי להפסיק קודם ר"ה בפ' נצבים בין הקללות שבמשנה תורה קודם ר"ה. וכמו כן קורין פ' במדבר קודם עצרת כדי להפסיק בין … להמשך קריאה

א פ' במדבר קורין תמיד קודם חג השבועות אחר התוכחה של פ' בחקותי שהוא כדי שתכלה השנה וקללותי'. וכמו כן קורין פ' נצבים קודם ר"ה אחר התוכחה שבמתן תורה שהוא גם כן כדי שתכלה השנה כו' כדברי חז"ל (מגילה ל"א:) והיינו שלאחר התוכחה קורין אתם נצבים היום כולכם וגו' שלאחר התוכחה והיסורין נתבררו כל פרטי … להמשך קריאה

א שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחותם לבית אבותם. במספר שמות כל זכר לגלגלותם. לשון שאו הביא הרמב"ן ז"ל מפירש"י ואחר כך מצא כן במ"ר שהוא נדרש לגנאי סב רישא דפלן מלשון ישא פרעה הכ' אצל שר האופים. ומש"ה בשבט לוי כתיב פקוד. והק' הרמב"ן ז"ל לפי"ז במנין באי הארץ למה כתיב שאו … להמשך קריאה

א שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחותם וגו'. הנה חשב כאן ה' לשונות א' למשפחותם לבית אבותם. ב' במספר שמות. ג' כל זכר לגולגולתם. ד' מבן עשרים שנה ומעלה. ה' כל יוצא צבא בישראל. וכן נזכרו כל הלשונות האלו במספר כל שבט ושבט. וכן בפ' ויתילדו וגו' נזכרו ד' הלשונות. ויתילדו על משפחותם … להמשך קריאה

א וידבר ה' אל משה במדבר סיני באוהל מועד. בזוהר הקדוש (ר"פ זו) אי באוהל מועד אמאי במדבר סיני אלא חד לאורייתא וחד למשכנא. הוא ענין יחוד קוב"ה ושכינתי'. דקוב"ה תורה אקרי (זוהר הקדוש בשלח ס' ע"א) ומשכן נקרא שכינתא אני ה' השוכן בתוך בני ישראל. והס' הזה נקרא חומש הפקודים שענין קדושתו הוא הפקודים. … להמשך קריאה

א וידבר ה' אל משה במדבר סיני באוהל מועד. במ"ר פ' זו למה במדבר סיני כו' בג' דברים ניתנה תורה באש ובמים ובמדבר כ'ו ולמה ניתנה תורה באש ובמים ובמדבר כו' ולמה ניתנה תורה בג"ד אלו כו' במדבר כל מי שאינו עושה עצמו הפקר כמדבר אינו יכול לקנות החכמה והתורה. והנה ענין אש ומים שניתנה … להמשך קריאה