פרי צדיק

א ברע"מ [עקב רע"ג סע"א] ד"ה תליתאה דרזא דענג שבת בג' סעודות ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ע"ש. ור"ל דענג ר"ת עדן נהר גן והם הג"ס דשבת שמתענגים בהם ולמדנו מזה שאותם ענוגים הוא מתענוגי ג"ע. וי"ל דז"ש (בשבת קי"ט סע"א) שתבשיל של שבת ריחו נודף והקיסר תאב לזה. אך דכלום חסר בבית המלך … להמשך קריאה

א בשהש"ר גדולה ביזת הים מביזת מצרים שנאמר תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף. פי' דרכוש גדול שהבטיחו לאברהם על בניו אין הכונה על רכוש עולם הזה דלא באלה חפץ אברהם אבינו שמסר נפשו על (קידה"ש) וע"ז הו' כל השתדלותו כל ימיו ובקשתו גם על זרעו אחריו דע"כ אמר לו כי ביצחק יקרא לך … להמשך קריאה

א אכילת מצה שהוא לחם עוני מוליד עוני ושפלות בלב וזה הכנה לקבלת התורה שמניחים מקום גבוה והולכים למקום נמוך (תענית ז.) וכל מה שנמוך יותר יורד לשם ד"ת יותר. ומשה רבינו ע"ה שהיה עניו יותר מכ"א זכה לקבלת התורה מד'. ושנקרא על שמו. וכן אהרן שנאמר בו ושפתי וגו' ותורה יבקשו מפיהו וגו' שא' … להמשך קריאה

א מצה שנקרא בזהר מיכלא דאסיותא ולא נזכר למה הוא רפואה מסתמא הוא רפואה למחץ מכתו של עולם וכמ"ד חטה היה. וכשאוכלים זה המאכל מחטה לקיים מצות ד' נתקן אותה אכילה דאיסור. ועל כן יהיה תחה"מ בפסח כשאז"ל כי על ידי אכילת מצה בכל פסח נתקן מעט עד שיתוקן לגמרי ואז יבולע המות לנצח אף … להמשך קריאה

א ענין מצות הדיבור דיציאת מצרים. כי אמרו בסנהדרין (צט רע"ב) אדם לעמל יולד א"י אם לעמל מלאכה או לעמל פה כשאומר כי אכוף עליו פי' הוי אומר לעמל פה ועדיין איני יודע עם לעמל תורה או לעמל שיחה כשה"א לא ימיש סה"ח הזה מיך הוי אומר לעמל תורה. ואין מובן איך ס"ד שיהיה תכלית … להמשך קריאה

א כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח. משמע מזה שצריך לחדש איזה דבר בענין יציאת מצרים דזולת זה מגוף הסיפור אין אנו יודעין אלא הכתוב בתורה ומקובל מרז"ל. ואל מצינו שתיקנו לסדר כל הסיפורים אף למצוה מן המובחר ולמהדרין מן המהדרין. וע"כ הן המרבה דמשובח המכוון שיכיל לחדש ולהוסיף בענין הסיפור מדנפשי איזה … להמשך קריאה

א בתפלת מנחה אומרים אברהם יגל יצחק ירנן יעקב ובניו ינוחו בו כדש"נ וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור וגו' ואחר כך נאמר וזכרתי להם ברית ראשונים זה ברית של שבטים כמו שפירש"י (מתו"כ ומד' שמות רבה פמ"ד) והיינו מ"ש (ב"ב קטו:) גמירי דלא כלה שבטא והכוונה שיושאר … להמשך קריאה

א סיום ההפטורה רפאני ה' וארפא וגו' והוא שיש חטאים שנמנע התשובה מהם כמו פגם הברית (כמ"ש בזח"א רי"ט עב) ואמרנו שהוא שאין תשובה מועיל דאתיא מבינה אבל תורה דמחכמה נפקת (זח"ב קכא א) מועיל אף לזה, ועז"נ לכל בשרו מרפא. בשר נקרא זה, כמש"נ רר בשרו וגו' נקא אצל ישראל בשר קודש. ובהיפוך בשר … להמשך קריאה

א בכל שבת שמברכין החודש אומרים הוא יגאל אותנו בקרוב. השייכות להגאולה, דשבת נחשב בזה"ח (תולדות) שחשב שם הז' מוספין דשבת וששה מועדים כנגד הז' רועים חשב שם מוסף שבת נגד יוסף הצדיק. והיינו שיהיו תרין משיחין. משיח בן יוסף שיברר כל ישראל בבחינת ועמך כלם צדיקים, ויוסף הוא צדיק גמור הכובש את יצרו. ומשיח … להמשך קריאה

א בשבת היא התיקון על שתי התוכחות שבתו"כ ושבמשנה תורה דאיתא (זה"ח תבוא) שהתוכחות שבתו"כ הם כנגד חרבן בית ראשון ושבמש"ת כנגד חרבן בית שני. ואיתא בגמרא (יומא ט:) בית ראשון חרב משום ע"ז ג"ע ושפ"ד ובית שני חרב משום שנאת חנם. וזהו נגד תורה שבכתב ותורה שבעל פה דבזמן בית ראשון היה ההתנהגות מצד … להמשך קריאה

א עזרא תיקן להם לישראל שיהיו קורין קללות שבתו"כ קודם עצרת כו' כדי שתכלה שנה וקללותיה כו' (מגילה לא:) אלא שבתו"כ איתא אטו בעצרת ר"ה היא אין עצרת נמי ר"ה היא דתנן בעצרת על פירות האילן, וצריך להבין הא עיקר מאכל האדם היא הלחם כמ"ש כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם ובפסח העולם נידון … להמשך קריאה

א ונתתי שלום בארץ. פירש"י מתו"כ שמא תאמר אם אין שלום אין כלום ת"ל ונתתי שלום וגו' מכאן שהשלום שקול נגד הכל שנאמר עושה שלום ובורא את הכל, והנה מה מביא מזה דשקול נגד הכל, והנה בגמרא (ברכות יא:) עושה שלום ובורא רע מי קאמרינן כדכתיב אלא כתיב רע וקרינן הכל לישנא מעליא, ולמה שינו … להמשך קריאה

א ואח"כ במד' אם בחקותי תלכו חוקים שבהם חקקתי את השמים והארץ וכו' וחשב שם ד' לשונות. והמכוון הוא כמ"ש פירש"י מתו"כ שתהיו עמלים בתורה, ואמרנו דהיינו תורה שבעל פה שבא בעמל ויגיעה כמ"ש תנחומא (נח ג). וזה חוקים שבהם חקקתי שמים וארץ כמ"ש (ריש ב"ר) אני הייתי כלי אומנתו של הקב"ה כו', ובטובו מחדש … להמשך קריאה

א במדרש (רפ"ז) חשבתי ברכות חשבתי קללות ברכות מאלף ועד תיו קללות מן ויו ועד הא ולא עוד אלא שהן הפוכות כו', מא' ועד ת' היינו כסדר מתתא לעילא כשמברר האדם מעשיו ובהיפך הוא רק מו' ועד ה', והיינו שבה' שהיא מדת מלכות אני ה' השוכן בתוך בני ישראל שם כביכול עומד. וכמ"ש (מגילה כט:) … להמשך קריאה

א ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו. גם כן קשה להבין בפשיטו דמה זה יעוד שכא למאן דזכי להיות דרופתקי דאורייתא ודי לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת, ויתכן שזה גם כן קאי על ד"ת ונתנה הארץ, היינו ארץ עלאה (זה"ק בהר ק"י ב) והיינו מלכות שכינתא דאתקרי ארץ דקוב"ה (רע"מ פנחס רמ"ג … להמשך קריאה

א ונתתי גשמיכם בעתם. וכן בפ' והיה אם שמוע וגו' ונתתי מטר ארצכם בעתו וגו' ואספת דגנך וגו' ובגמרא (ברכות לה:) מוקי לה באין עושין רצונו של מקום שמלאכן נעשית על ידי עצמן, וכשעושין רנש"מ מלאכן נעשית על ידי אחרים, ואף דהתחלת הפרשה אם שמע תשמעו וגו' כבר אמרנו דתשמעו אל מצותי היינו כר' ישמעאל … להמשך קריאה

א בזה"ק (קי"ג א') אם בחקותי, דא אתר דגזירן דאורייתא תליין בההוא אתר כד"א ואת חקותי תשמרו כו' מפרש חקותי מלשון חוקה חקקתי גזירה גזרתי (כמש"ד במרו"ת ר"פ חקת). ואיתא בזוהר הקדוש ואת משפטי תשמרו דא אתר אחרא עלאה דההיא חקה אחידת בי' כו', ובפ' זו כ' ואת מצותי תשמרו ופי' רח"ו ז"ל דקאי עמש"נ … להמשך קריאה

א במ"ר (ר"פ זו) אם בחקותי תלכו הה"ד חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך אמר דוד רבונו של עולם בכל יום ויום הייתי מחשב ואומר למקום פלוני וכו' אני הולך והיה רגלי מביאות אותי לב"כ ולבמ"ד וכו' וצריך להבין מנ"ל למדרש שהיה כן בכל יום ויום שמא אירע לו כן באיזה פעם, אך נראה שדייקו … להמשך קריאה

א בבעה"ט סמך בחקותי לשבת וע"ז לומר ששקולים הם ככל החוקים, והיינו דכלל הד"ת אנכי ולא יהיה ששמענו מפי הגבורה, לא יהיה כולל כל הל"ת, שהם לבער הרע מלב כסיל לשמאלו, עדמ"ש (שבת קה:) איזהו אל זר שיש בגופו של אדם הו"א זה יצר הרע, ואנכי כולל מ"ע שיאיר בלב הקדושה ממאמר אנכי ה"א. וזהו … להמשך קריאה

א אם בחקותי תלכו. מה כ' למעלה (סו"פ בהר) את שבתותי תשמורו וגו' עי' בבעה"ט. אך הענין דאיתא במכילתא (בשלח) שם שם לו חק ומשפט וגו' חק זה שבת ומשפט זה כיבוד אב וכמ"ש (סנהדרין נו:). והנה כיבוד או"א נקרא משפט מפני שהיא מצוה שכליית. ושכן מצינו (בב"ר פ' ס"ה) ארשב"ג כל ימי הייתי משמש … להמשך קריאה

א בזה"ח (פ' זו) ר"ש פתח להנחיל אוהבי יש וגו' כ"י זרעא דיעקב כ' ואוהב את יעקב כו' להנחיל אוהבי יש מאי יש רזא דיובל ושמיטה דלא מסר יתהון לשאר עמין כו' וצריך להבין הא כל התורה נמסר רק לישראל ולא לאו"ה ומ"ש יובל ושמיטה. אך באמת רזא דיובל ושמיטה קאמר ולא המצוה, והיינו קדושת … להמשך קריאה

א דבי מלכא בגילופין. יובן עפמ"ש בגמרא (ברכות נח.) ר' ששת סי נהיר הוו קאזלי כו"ע לקבולי אפי מלכא וכו' חלף גודנא קמייתא והוי קאוושא כו' לא אתי מלכא כו' כי קא שתקא א"ל ר"ש ודאי השתא אתי מלכא וכו' א"ל מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא דכ' צא ועמדת וגו' לא ברוח ה' וגו' לא … להמשך קריאה

א בסוף פ' זו כ' את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו וגו' ופסיק זה נאמר כצורתו בפ' קדושים. ורש"י הביא מתו"כ כנגד זה הנמכר לנכרי שלא יאמר הואיל ורבי מגלה עריות אף אני כמוהו הואיל ורבי עובד ע"ז וכו' הואיל ורבי מחלל שבת וכו'. ולמה נקט דוקא ג' דברים הללו הא רבו עובר על כהת"כ. גם … להמשך קריאה

א בפ' זו כתיב שמיטה ויובל ואחר כך מכירת שדות ובתים. ומכירת ע"ע לישראל ולגר ולעקר ואחר כך כ' את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו אני ה'. וכבר נכתב פ' זה כלשונו בפ' קדושים. ולענין דרשת התו"כ כנגד זה הנמכר לנכרי שלא יאמר הואיל ורבי מחלל שבת וכו' הו"ל להזכיר כאן כל המצות שהרי האדון עובר … להמשך קריאה

א כי לי בני ישראל עבדים וגו'. בזוהר הקדוש (קיא ב') בזמנא דידע לי' ב"נ לקב"ה בארת כלל כדין איקרי עבד דעביד פקודא דמארי' ולית לי' רשו לתפשא בגניזוי וכו' בזמנא דידע לי' ב"נ בארת פרט כדין אקרי בן רחימא דילי' כבן דחפיש בגיניזוי וברזין דביתי' וכ'ו ואיתא בזוהר הקדוש (ח"ב כה א) כד נפקו … להמשך קריאה

א ולא נתתו לגויי הארצות כו'. זה פשוט דהמתנה דשבת רק לישראל (כמ"ש שבת י:) ועכו"ם ששבת חייב (כמ"ש סנהדרין כח:) אבל מ"ש וגם במנוחתו לא ישכנו ערלים, דמשמע דשביתת שבת תלוי בברית מילה, יש להבין, אך בזוהר הקדוש (פ' זו קח א) איתא בגין דכל בר ישראל דאית בי' רשימא קדישא אית לי' נניחא … להמשך קריאה