א אלה הדברים אשר דבר משה וגו' אחרי הכותו את סיחון מלך האמורי אשר יושב בחשבון ואת עוג מלך הבשן אשר יושב בעשתרות באדרעי. להבין למה נאמר אחרי הכותו וגו' לאחר שכבר פרט המקום והזמן. וגם הלא כבר ידענו זאת מסדרים הקודמים שכבר כבש את סיחון. וגם הלשון אשר יושב בהוה והלא כבר הכה אותו … להמשך קריאה
א ראה החילותי תת לפניך את סיחון וגו'. במ"ר פרשה זו אמר משה לפני הקב"ה לפי שלא נצטוו הגוים על השבת תאמר אם הם עושים אותה אתה נושא להם פנים אמר לו הקב"ה אפי' הם עושים כל המצות שבתורה אני מפילם לפניך הה"ד ראה החילותי תת לפניך. להבין ענין הסמיכות על פסוק זה כי הנה … להמשך קריאה
א אלה הדברים אשר דיבר משה וגו' בתנחומא ר"פ זו יתברך שמו של מלך מלכי המלכים וכו' שכל הנסים שעשה לישראל במדבר כך עתיד לעשות להם בציון במדבר כתיב אלה הדברים ובציון כתיב אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור אלה הדברים עשיתים ולא עזבתים. ואח"כ חשב שאר פסוקים שנאמר במדבר ובציון. ועיקר שייכות לפ' זו … להמשך קריאה
א וגירסת הגאונים המליך אות ט' בלעיטה וכו' ואב בשנה וכוליא ימנית בנפש ואמרו בלעיטה ולא באכילה שלעיטה מצינו בבע"ח (שבת קנ"ה:) אך המכוון דלעיטה הוא על ידי אחר כמו שמצינו (ב"ר פ' ס"ג) על הפ' הלעיטני נא פער פיו אותו רשע כגמל אמר לו אנא פתח פומי ואת תהא משתדיר ואזיל כהדא דתנינן וכו' … להמשך קריאה
א בס' יצירה המליך אות ט' בשמיעה וכו' ואב בשנה וכוליא שמאלית בנפש ויש להבין מה יש שייכות הכוליא לשמיעה והיה שייכות יותר לאוזן. אך הענין כמו שאמרנו דקדושת חודש זה הוא השם היוצא מהצירוף "הסכת "ושמע "ישראל "היום. והאריז"ל כתב שבתפלת מוסף דראש חודש זה יש לכוין השם הוי"ה בניקוד ראשי תיבות צירוף זה. … להמשך קריאה
א האריז"ל כתב שיש לכוין בראש חודש זה צירוף השם מי"ב צירופי שמות שם הוי"ה היוצא מראשי תיבות של הפ' "הסכת "ושמע "ישראל "היום. הענין דקדושת חודש אב הוא לזכות לשמיעה שיכנס ללב. והנה סדר שם הוי"ה כשהוא כסדר היוצא מראשי תיבות הפ' ישמחו השמים ותגל הארץ ידוע שהוא מרמז יוד על חכמה ה' בינה … להמשך קריאה
א בספר יצירה המליך אות ט' בשמיעה וכו' ואב בשנה בזוהר הקדוש (ח"ב קנ"ב א') ת"ח טית נהירו דחיין בכל אתר וכו' והיינו דכ' באור פני מלך חיים אור פני מלך הוא האור תורה שנקרא אור כי טוב ואות ט' מורה על זה שאות ט' ראשונה בתורה הוא בפסוק וירא אלהים את האור כי טוב … להמשך קריאה
א בספר יצירה המלך אות ט' בשמיעה וכו' ואב בשנה וכו'. אות ט' איתא בזוהר הקדוש (ח"ב קנ"ב א') טית איהו חיין וכו' ת"ח טית איהו נהירו דחיין בכל אתר וכו'. ובחודש זה שבעונותינו נחרב הבית שנקרא בית חיינו כמו"ש ונוטל כבוד מבית חיינו נברא חודש זה באות ט' דאות ט' גניז וטמיר כמ"ש זוה"ק … להמשך קריאה
א בגמרא (זבחים צ"א.) ת"ש מוספי שבת קודם למוספי ראש חודש ופירש רש"י מוספי ראש חודש מקודשין משל שבת דאיקרי מועד. וצריך להבין למה נקראו מוספי ראש חודש מטעם דאיקרי מועד מקודשין יותר משל שבת דכתיב מפורש בי' ויברך וגו' ויקדש אותו. אך ענין המעלות דתדיר ומקודש ואיזה מהן קודם הם רק מצד האדם דמחמת … להמשך קריאה
א איתא בגמרא (פסחים ע"ז.) דראש חודש איקרי מועד כדאביי וכו' דכתיב קרא עלי מועד וכו'. ולא מצינו בשום מקום דראש חודש איקרי מועד רק ממה שלומדים מראש חודש אב ומנה ילפינן דשעירי ראש חודש קריבין בטומאה דדרשינן במועדו ואפילו בטומאה. והענין דמועד מלשון אשר אועד לכם שמה שבבית המקדש היה השראת השכינה וכתיב השוכן … להמשך קריאה
א הענין מה שנזכר בסוף הספר הזה שהוא גמר תורה שבכתב כי משנה תורה שמשה מפי עצמו אמרה והוא התחלת בחינת תורה שבעל פה. נזכר כאן הטענה של בני יוסף ונאמר למשה רבינו ע"ה כן בני יוסף דוברים כמו שנאמר בבנות צלפחד ועם כל זה לא נזכר בהם כמו בנות צלפחד דאיתא ברש"י (פ' פנחס) … להמשך קריאה
א לבר נטלין ולא עאלין הני כלבין דחציפין בזוהר הקדוש (זוה"ח פ' זו) וע"ד תנינן הנבעלת לנכרי קשורה בו ככלב מה כלבא תקיפא ברוחא חציפא אוף הכא דינא בדינא תקיפא חציפא. ובגמרא יש לשון זה על הבועל ארמית שקשורה בו ככלב (ע"ז ה'.) דדרש להיות עמה לעולם הבא. ועל הנבעלת לנכרי איתא דשדי בה זוהמא … להמשך קריאה
א בפסיקתא להפטרה זו (אות ד') ד"א שמעו דבר ה' וכו' הרי בטלתם כל הדברות אפילו דבר אחד אם קיימתם ואני סולח לכם ואיזה הדבר הזה יום השבת שכן הוא אומר לירמיה לא תוציאו משא מבתיכם ביום השבת וגו' ואם לא תשמעו אלי לקדש את יום השבת כי לחרבה תהיה הארץ לכך נאמר שמעו דבר … להמשך קריאה
א שמעו דבר ה' בית יעקב וכל משפחות בית ישראל בפסיקתא החדשה בירה אע"ג דמטה בירה שמו והיינו שאף בשעת הקלקול נקראו גם כן עוד על שם יעקב וישראל ולא אבדו שמם. והנה מה זה שהביא משל זה דוקא כאן. אך הוא הענין שהביא בפסיקתא אחר כך שמעו בארץ ישאל עד שלא תשמעו בחו"ל והיינו … להמשך קריאה
א כבר אמרנו דעשרה הפטורת הג' דפורענותא והז' דנחמתא הם כנגד הע"ס וג' הפטורת דפורענותא הם כנגד ג' ראשונות והתחלתם דברי. שמעו. חזון. לתקן הדיבור ושמיעה והראיה. והפטרה זו שמעו כנגד השמיעה היינו לתקן מה שלא רצו לשמוע עד היום. ובפסיקתא (חדשה דר"כ) הובא על זה מדרשם שמעו דבר ה' משל למלך וכו' שני כוסות … להמשך קריאה
א בהפטרה לפ' זו שמעו דבר ה' בית יעקב וגו' בפסיקתא להפטרה זו בטלתם כל הדברות וכו' אפילו דבר אחד אם קיימתם ואני סולח לכם ואיזה הדבר זה יום השבת וכו' לכך נאמר שמעו דבר ה' וגו' ואין דבר אלא שבת שנאמר ממצוא חפצך ודבר דבר וכן הכתוב אומר ואתה דבר אל בני ישראל. מה … להמשך קריאה
א בגמרא (שבת י':) לדעת כי אני ה' מקדשכם אמר לו הקב"ה למשה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל וכו'. וצריך להבין הא אמרו חז"ל (ברכות ל"ג:) אין לו להקב"ה בבית גנזיו אלא אוצר של יראת שמים בלבד ועל זה א"א לומר שהוא המתנה טובה ליתנה לישראל שהרי יראת … להמשך קריאה
א הנה עיקר קדושת שבת הוא על ידי ג' סעודות כמו שנאמר וקראת לשבת עונג. ונאמר ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו. ואמרו ז"ל (מ"ר בראשית) ברכו במן שירד ביום הששי לחם משנה וקדשו במן שלא ירד בו כל עיקר. וצריך להבין מפני מה לא ירד המן בשבת הלא גם הגשמים יורדים בשבת כדאיתא … להמשך קריאה
א בסעודת ליל שבת אומרים דא הוא סעודתא דחקל תפוחין קדישין וביום טוב אומרים דקוב"ה ושכינתיה. וכן חקל תפוחין שהוא מדת מלכות בחינת כנסת ישראל נקרא גם כן שכינה על שם אני ה' השוכן בתוך בני ישראל. ונקרא שדה אשר ברכו ה' כמ"ש (תענית כ"ט:) שדה אשר ברכו ה' זה שדה של תפוחים. ובלשון הזוהר … להמשך קריאה
א מה שיסד הבעל שם טוב לומר המזמור הודו לה' שנזכר שם הד' הצריכין להודות בכל שבת בכניסתו. הענין הוא מפני שבכל שבת מופיע הקדושה מהשרש נתקן כל הפגמים וקלקולים ממעשה האדם ועל זה נאמר אשר גאלם מיד צר ומארצות קבצם היינו מכל מיני ארציות וירידות ונפילות נתקבץ אז הניצוצות קדושה מארבע כנפות הארץ ומזרח … להמשך קריאה
א ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנינים בצדיכם וגו' והיה כאשר דמיתי לעשות להם אעשה לכם. הנה אמרו חז"ל (בבראשית רבה פ' לך) אין והיה אלא לשון שמחה לכאורה יש סתירה מב' פעמים והיה שנאמר כאן והיה אשר תותירו והיה כאשר דמיתי ולשמחה מה זו עושה. אבל … להמשך קריאה
א כי אתם באים אל הארץ כנען. במ"ר פ' זו מהו כנען ארץ של פרקמטיא שבה סחו' כשם שאתה אומר אשר סוחרי' שרים כנעני' נכבדי ארץ. ויפלא שזה יהיה שבח ארץ ישראל בהיות ישראל על מכונם היה עיקר העסק איש תחת גפנו וגו' ולא עסקו במסחר. אך הענין דאיתא אחר כך במדרש הנ"ל זה שאמר … להמשך קריאה
א אלה שמות האנשים אשר ינחלו לכם אלעזר הכהן ויהושע בן נון ונשיא אחד וגו' לנחול את הארץ. הנה הנשיאים הם היו המנחילין לישראל היינו שביררו חלק לכל אחד (כמ"ש קידושין מ"ב.) אך לנחול היינו לכבוש את הארץ מיד הכנענים זה היה על ידי יהושע בלבד ואלעזר לא יצא למלחמה ולמה הוזכר כאן ועוד קודם … להמשך קריאה
א אלה מסעי בני ישראל וגו' הרמב"ן ז"ל פ' זו כתב והנה מכתב המסעות מצות השם הוא מן הטעמים הנז' או מזולתן ענין לא נתגלה לנו סודו כי על פי ה' דבק עם ויכתוב משה לא כדברי ר"א שאמר שהוא דבק עם למסעיהם שכבר הודיענו זה על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו עכ"ל. … להמשך קריאה
א אלה מסעי בני ישראל וגו' ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה' ואלה מסעיהם למוצאיהם. הרמב"ן הביא הטעם שכתב רש"י מפי ר"מ הדרשן וגם טעם הרמב"ם ז"ל במ"נ וכתב על זה והנה מכתב המסעות מצות ה' הוא מן הטעמים הנז' או מזולתו ענין לא נתגלה לנו סודו כי על פי ה' דבק עם … להמשך קריאה
א עוד במדרש הנ"ל מביא על זה הפסוק שבתי וראה תחת השמש כי לא לקלים המרוץ ולא לגבורים המלחמה וגם לא לחכמים לחם וגם לא לנבונים עושר וגם לא ליודעים חן כי עת ופגע יקרה את כולם. והוא על דרך מה שאמרנו על הפסוק אין המלך נושע ברב חיל הם התלמידי חכמים דרבנן איקרי מלכים … להמשך קריאה