פרי צדיק, מסעי ד׳

א

כי אתם באים אל הארץ כנען. במ"ר פ' זו מהו כנען ארץ של פרקמטיא שבה סחו' כשם שאתה אומר אשר סוחרי' שרים כנעני' נכבדי ארץ. ויפלא שזה יהיה שבח ארץ ישראל בהיות ישראל על מכונם היה עיקר העסק איש תחת גפנו וגו' ולא עסקו במסחר. אך הענין דאיתא אחר כך במדרש הנ"ל זה שאמר הכ' כח מעשיו הגיד לעמו וגו' אמר להם הקב"ה לישראל יכול הייתי לבראות לכם ארץ חדשה אלא בשביל להראות לכם את כחי אני הורג את שונאיכם מפניכם ונותן לכם את ארצם לקיים מה שנאמר כח מעשיו וגו' לתת להם נחלת גוים. ויש להבין הא כבר הראה כחו ביציאת מצרים. גם יש להבין למה נקראו דוקא הז' אומות שונאיכם והמצרים שהעבידום בפרך היו יותר שונאי ישראל והי"ל ליתן לישראל ארץ מצרים. אך הענין דידוע דזה לעו"ז עשה אלהים וכמו שיש ע"ס בקדושה יש לעו"ז עשר כתרין דמסאבותא וכמו בקדושה יש ג' ראשונות וז' ספירות הבנין כן לעו"ז בטומאה יש ג' קליפות עשו וישמעאל וראשית גוים עמלק והם ג' קליפות הקנאה והתאוה והכבוד עשו וישמעאל הם פסולת מאברהם ויצחק בחינת חסד וגבורה שהם ענפים מחכמה ובינה (זח"ב קע"ב ב') והראשית גוים הוא כמו שבקדושה כ"ע איהו כתר מלכות כן בקליפה הראשית גוים מזרע עשו נק' מלכות הרשעה. ומהם נסתעף הז' אומות שעליהן נאמר לא תחיה כל נשמה וכל א' כלול מעשר הם ע' קליפות האומות שהם למספר בני ישראל. וכל אומה יש בה ניצוץ קדושה המחיה אותם ועל זה נאמר ואתה מחיה את כולם. וכלל ז' אומות נקרא על שם כנען וזה שא' במדרש שהוא ארץ של פרקמטיא שבה סחורה ואו"ה לוקחין הכח הזה לרעה על דרך שנאמר כנען בידו מאזני מרמה וישראל לוקחין החיות שלהם לטוב בקדושה שהוא כח תורה ותורה שבעל פה. וזה שנאמר כח מעשיו הגיד לעמו שהיה יכול לבראות ארץ חדשה אלא בשביל להראות לכם את כחו היינו חכמה כ"ח מ"ה (תי"ז תי' י"ט) הגיד לעמו כל לשון אגדה איהו ברזא דחכמתא כמ"ש (זח"א רל"ד ב') וזה שא' שיכול היה לברוא ארץ חדשה אלא בשביל להראות לכם את כחי כ"ח מ"ה. והוא על דרך מ"ש בגמרא (פסחים פ"ז:) לא הגלה הקב"ה את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים והיינו ני"ק שבהם ומזה בא שמתגייר גם כן נפש א' מהם. וזה שא' אני הורג את שונאיכם היינו כל הז' קליפות שכוללים כל הע' אומות והוא השאור שבעיסה. ונקרא שונא כמו שא' (סוכה נ"ב.) שלמה קראו שונא ובמ"ר (וירא פ' נ"ד) גם אויביו ישלים אתו זה יצר הרע. ונותן להם את ארצם כמו שנאמר לתת להם נחלת גוים הוא כ"ח מעשיו חכמ"ה שלהם. וזה שא' שכל הז' אומות נקרא ע"ש כנען ארץ של פרקמטיא ששם יכול לסחור דברי תורה. והעיקר הוא תורה שבעל פה וכמו שנאמר כי טוב סחרה מסחר כסף. ובמדרש (תנחומא תרומה ב') כי לקח טוב וגו' שני פרקמוטוטין וכו' אבל התורה אינו כן זה שונה זרעים וזה מועד השנו זה לזה ביד כל אחד שנים יש פרקמטיא טובה מזה. ועל שם זה נקראת ארץ כנען ארץ של פרקמטיא שיכולים לסחור סחר תורה הטובה מסחר כסף. והם האו"ה לקחו להם הרע דלעומת זה שהוא כנען בידו מאזני מרמה. אבל ישראל לא לקחו המסחר כסף וישבו איש תחת גפנו והיו פנוים לקנות דברי תורה וכמו שנאמר חבלים נפלו לי בנעימים (ונת' במ"א) וזכו לתורה שבעל פה שעיקרה בארץ ישראל כמ"ש (ב"ר פ' ט"ז) וזהב הארץ ההוא טוב אין תורה כתורת ארץ ישראל ולא חכמה כחכמת ארץ ישראל. ואף העוסקם בעבודת הקרקע גם כן זוכים בשבת לסחור מסחר תורה שבעל פה ובימי העבודה זוכים ללבושי מצות ומעשים טובים התלויים בעבודת קרקע כמו"ש במדרש (תנחומא סוף שלח) יצא לחרוש וכו':