א טבול ראשון דכרפס ידוע סודו מהאריז"ל דרומז למוחין דקטנות. הכונה מקביל למשרז"ל כדי שיכירו תינוקות וישאלו. השאלה מיוחס לתינוקות ולקטנים כי מצד הקטנות הוא העדר הידיעה. ומכל מקום הוא קצת דעת וצריך למוחין דקטנות שיכיר לשאול. וכך קבעו חכמים מלה"כ כי ישאלך וגו' דספור יציאת מצרים הוא דרך שו"ת והוא שואל לעצמו. והיינו דכך … להמשך קריאה
א המרור נקרא בלשון משנה פרפרת הפת וכמ"ש תוס' פ' ע"פ דממשיך הלב למאכל כי כך כל דבר מרור וחריף וחמוץ ומליח כדתנן בפ' כ"מ פת ומליח גוררים הלב וכך בחיות הנפשי מולידים חיות ורצון לבקש חיות. והמשילו בפרק קמא דברכות מלח ליסורין וכן מרור ע"ש וימררו את חייהם וכמ"ש ג' מתנות טובות על ידי … להמשך קריאה
א מצה נקרא לחם עוני מסתמא מוליד כך חיות דעוני בנפש. והוא כדרך שאמרו יאי עניותא לישראל והיינו בהתחלה כמ"ש טוב וגו' עול מנעוריו. ויצ"מ נקרא לידה ביחזקאל ומולדותיך ביום הולדת וגו' וכן עד"ה ע' בפע"ח. וכ"א גוי מקרב גוי כעובר במעי אמו ואז"ל שירת מצרים ל' נקיבה מה שאין כן לעתיד. היינו דאז יהיה … להמשך קריאה
א כל מאכל כמו שיש לו כח מיוחד להחיות הגוף כך מסתמא בפנימיות החיות שבו המחי' את הנפש. וז' מינין שנשתבחה א"י מסתמא הם נגד ז' מדות הידועות בנפש. ותמרים הוא האחרון. ושמעתי דלכן דרשו רז"ל שלהי תענית אחרית ותקוה תמרים ופשתן. פשתן מלשון תקות חוט ואחרית שהוא האחרון דז' מינים. ונראה דבכוחו לתת בנפש … להמשך קריאה
א כאשר אכילתו כראוי והיינו בידיע' שהשם יתברך המאכיל ע"ז נא' וברך את לחמך וגו' והסירותי וגו' שיהיה בכח הלח' והמים שאוכל ושות' להסיר כל מיני מחלה. כי דבר שיסד השם יתברך להחיות נפש אדם הרי יש בו כח חיות גם כן מהשם יתברך ודאי יש בו כח לקיים חיותו לגמרי שלא יארעו שום מחלה. … להמשך קריאה
א אפשר לאדם שיאכל כל מעדני עולם ואפילו הכי לא יהנה מעולם הזה כלום כדרך שא' רבי ולא נהניתי בעצבע קטנה. והקשה תוס' מהא דלא פסקה מעל שלחנו כו' ובאמת ודאי הי' לו שולחן מלכים רק על ידי הכרה דלה' הארץ ומלואה שע"ז הוא הברכ' כמ"ש בר"פ כ"מ היינו שיודע שהכל מאמיתותו ית"ש הטע' שיש … להמשך קריאה
א מצות אכילת מצה נותנת קדושה באכילות. כי כל מצוה בפרט אותה שמברכין עליה אקב"ו מוספת קדושה באדם וביחוד באותו אבר וכח שעל ידי נעשית כמו שאמרו ז"ל בוי"ר עשית חבילות עבירות עשה נגדן כו' ידים כו'. וזה טעם מ"ש בזוה' (בא) יצ"ט ויצר רע חמץ ומצה וכן בל' רז"ל פ' ה"ק שאור שבעיסה. דעיקר … להמשך קריאה
א ג' שמות למאכל. מאכל. והוא מצד עצמות המאכל שיש בו כח זה שראוי לאכילת אדם ולהחיות נפש אדם מצד ניצוץ חיות השייך לנפש אדם שקבע בו השם יתברך שיוכל לקיים חיות האדם בקרבו. ומזון. הוא מצד האדם הניזון ומקבל החיות ממנו. וטרף. הוא לשון חטיפה והיינו מצד העלאת אותו ניצוץ חיות למקורו כשאוכלו בקדושה … להמשך קריאה
א על ידי מאכל א' וסעודה א' בשבוע (או סעודת שבת) שאוכל בכונה הראוי' לכבוד שמים ולהעלות כחות נפש הבהמות להשם יתברך. מתעלים כל המאכלים והסעודות שלו כדרך שאמרו חכמי האמת בתפלה שעל ידי תפלה א' מעלה כל התפלות הפסולות של כל השנה. ותפלה הוא דוגמת הקרבנות וכן האכילה. (וגדולה מעלת האכילה כשהיא על טהרת … להמשך קריאה
א להעלות כל מאכלים מצומח הוא רק על ידי האמונה לבד בהשם יתברך ועל ידי הברכה מקודם שמאמין שלה' הארץ ומלואה. ולכך אמונת זה סדר זרעים ונקבע מס' ברכות בתחלתה. וזהו הסדר של העלאת כל מיני הזרעים להשם יתברך על ידי קיום המצות הכתובות בהם והברכה מקודם שזהו האמונ' שהכל להשם יתברך באמונ' הפשוטה הקבוע' … להמשך קריאה
א השלחן דומה למזבח כדאיתא שלהי חגיגה ובהיפך א' באבות זבחי מתים דהיינו תקרובת ע"ז כמפורש בתהילים דנקרא זבחי מתים וכמ"ש בפרק קמא דחולין. והיינו כי ההנאה שיש להאדם מן המאכל אם נכנסת לנפש האלהית וחלק אלוה ממעל שבו היינו כשהוא מכיר שהשם יתברך ברא את המאכל הזה ומחייהו ונותן לו הוי"ה וקיום והוא נותן … להמשך קריאה
א העצה השני' המתינות. כי יסוד תוקף התאוה המהירות שרוצה לבלוע ולהשלים תאותו חיש וכמ"ש בביצה נטיעה מקטע רגליהן דקצביא ודבועלי נדות שהם ב' תאות הראשיות הנז' הבאים ממהירות. ואז"ל בחולין (פ"ד ח') שתורה למדה ד"א שלא יאכל אדם בשר אלא בהזמנה ול' חכמים ריש ברכות (ב' א' ב') בכל אכילת דשם נכנס ונכנסין לומר … להמשך קריאה
א ותקנה כללית לתאות הוא עסק התורה כמ"ש במקום אחר ע"פ ועץ חיים תאוה באה. ולשון הרמב"ם בה' איסורי ביאה שאין התאות מצויות אלא בלב פנוי מד"ת. וזהו הרמז בנטילת ידים קודם אכילה כמו שנת' לעיל אות א'. אמנם הא בהא תליא ובלב מלא תאות וחמדות העולם א"א לד"ת לכנוס וכמ"ש במ"ח דברים שהתורה נקנית … להמשך קריאה
א ותיקון תאות אכילה קודמת אל האדם שהיא הקלה גם כן קצת אצלו וממנה ימשך אל תיקון תאות השני' ולכך הקדימו חז"ל מס' נזיר למס' סוטה אף על פי שמצד השלימות שלימות בתאוה השניה הוא במעלה יותר שכן עונשי' גם כן יתירים מסתמא גם מעלת תיקונה עצום ולכך בתורה קדמה פ' סוטה לפ' נזיר כפי … להמשך קריאה
א תאות האכילה ותאות המשגל אחיות הנה שגם בכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה שם נאמר קדושה ועבפ"ב דיבמות ובירוש' שם ה"ד ומש"ש. וזה מביא לזה כמ"ש (ברכות ל"ב א') מלא כריסי זני בישי. ובסוטה הרבה יין עושה ובפ' תה"ש לא תרוי ולא תחטא ובקידושין (מ א) דעביד הא אכיל הא כי הכל א'. ומכונה … להמשך קריאה
א בעניני האכילה קיצור קונטרס עת האוכל מכתי"ק ב הפרישות מאכילה נקרא קדושה כמ"ש בפרק קמא דתענית היושב בתענית נקרא קדוש ואמרו (ברכות נ"ג:) והתקדשתם מים ראשונים והייתם קדושים מים אחרונים כי אני אלהיכם זה שמן. פירוש מים ראשונים רחיצת הידים שהם כלי המעשה שבכל מקום המעשה מיוחס לידים. יהיה מנוקים מכל לכלוך וגיעול של … להמשך קריאה