א
להעלות כל מאכלים מצומח הוא רק על ידי האמונה לבד בהשם יתברך ועל ידי הברכה מקודם שמאמין שלה' הארץ ומלואה. ולכך אמונת זה סדר זרעים ונקבע מס' ברכות בתחלתה. וזהו הסדר של העלאת כל מיני הזרעים להשם יתברך על ידי קיום המצות הכתובות בהם והברכה מקודם שזהו האמונ' שהכל להשם יתברך באמונ' הפשוטה הקבוע' בלב כל איש ישראל כמו שאמרו ז"ל בשבת שהם מאמינים בני מאמינים ולכך הותר אפילו לע"ה. אבל אכילת בשר אסור. רק לת"ח. ולכן נקבעה מס' חולין בסדר קדשים דלא הותר אלא למי שאוכל חולין על טהרת קודש דהיינו ששלחנו דומה למזבח. והבשר שאוכל כקרבן ובשר קודש. ודבר זה הוא רק על ידי ד"ת כמ"ש משחרב בית המקדש אין להקב"ה אלא ד"א של הלכה וכשנעשה שלחנו ד"א של הלכה אז הוא נעשה דוגמת בית המקדש ומזבח ומה שהוא אוכל הוא דוגמת כהנים כי קא זכו משולחן גבוה קא זכו. שהחלב והדם רצה לומר עיקר החיות שבמאכל והתאוה שיש באדם לו. הועלה להשם יתברך על ידי הד"ת (שנמשלו לאש שהוא אש המערכה) שמכיר על ידו שהשם יתברך הוא הנותן החיות במאכל והנותן התאוה לאדם והחשק לזה המאכל לקיים נפשו:
הסבר על זכויות יוצרים
עת האוכל
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.