א וראית את אחורי ופני לא יראו וגו' ביאור בזה אזמו"ר הגה"ק זללה"ה שהשיב השי"ת למרע"ה אשר ההוה מוכרח להיות נעלם מהבריאה רק את אחורי היינו ברגע שאחרי' אז תראה ויתגלה בהבנת תפיסתך גם מלפנים אבל בזמן ההוה אי אפשר להראות זאת לשום נברא שעל התגלות ההוה נאמר כי לא יראני האדם וחי. אמנם אחר … להמשך קריאה
א אלהי מסכה לא תעשה לך את חג המצות תשמור וגו' איתא בזוה"ק (תצוה קפ"ב.) אלהי מסכה לא תעשה לך את חג המצות תשמור מאי עביד האי לגבי האי אלא הכי אוקמוה מאן דאכיל חמץ בפסח כמאן דפלח לעכו"ם איהו וכו' ביאר הענין כי איתא במדרש (ש"ט קי"ד) אמר ר' אבא בר אחי בשם ר' … להמשך קריאה
א ראה אתה אומר אלי וגו' ביאר בזה אזמו"ר הגה"ק זללה"ה אשר בכל התחלפות הזמנים עומד מרע"ה ומבקש רחמים לפני השי"ת ואומר ראה אתה אומר אלי העל את העם הזה היינו שישראל צריכין עכשיו לעלות אל זמן אחר שיהי' עם הנהגה חדשה ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי היינו שאיננו בנייחה ממנה כי נעלם … להמשך קריאה
א ועל התחלפות הזמנים נאמר (תהילים ק״מ:ח׳) אלהים ה' עוז ישועתי סכות לראשי ביום נשק וגו' וכמבואר בירושלמי (יבמות פ' ט"ו ה"ה) ביום שהקיץ נושק את החורף דבר אחר ביום נשק זה נשקו של גוג דבר אחר ביום ששני עולמות נושקין זה את זה וכו' והוא כדאיתא בזוה"ק (אדרא נשא קלח:) בכל אתר דישתכח ה' … להמשך קריאה
א ויאמר משה אל ה' ראה אתה אומר אלי העל את העם הזה ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי וגו' הנה זאת הפרשה קורין אותה תמיד בעת התחלפות הזמנים והטעם בזה ביאר אאמו"ר הגה"ק זללה"ה שבכל זמן ההתחלפות נקבעים הדברי תורה מזמן העבר וכל מה שד"ת נקבעים יותר בעומק נקטן גם הדעת ביותר וכשהדעת … להמשך קריאה
א ויאמר משה אל ה' ראה אתה אומר אלי העל את העם הזה ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי וגו' להבין מאחר שבאמת רואה השי"ת תמיד ומסתכל בהשגחה פרטית על כל הדברים שבעולם בלי הפסק רגע ח"ו ומה זה שביקש מרע"ה כאן ראה אכן הענין הוא שהתפלל מרע"ה שיתגלה לו השי"ת מזה המקום העליון … להמשך קריאה
א ויאמר משה אל ה' ראה אתה אומר אלי העל את העם הזה ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי וגו' כתיב עורה למה תישן אדני הקיצה וגו' (תהילים מ״ד:כ״ד) ובאמת הלא נאמר (שם קכ"א) הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל וכן מצינו אשר עיניך פקוחות וגו' (ירמיהו ל״ב:י״ט) ומה זה שביקש מרע"ה ראה … להמשך קריאה
א שמן תורק שמך וגו' היינו שדברי תורה המה תמיד בגודל נדיבות ומבקשים תמיד למסור א"ע להלב נקי של ישראל כדכתיב ובלא מחיר יין וחלב ההיפך מסטרא אחרא שהוא בצרות עין מאוד אף שס"א נקראים ג"כ חנם כדאיתא בזוה"ק (בהר ק"ח.) כתיב זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם. בלא ברכה. דלא הוה עלנא במצרים … להמשך קריאה
א כי טובים דודיך מיין וגו'. איתא בגמ' (ע"ז כ"ט:) שאל ר' ישמעאל את ר' יהושע מפני מה אסרו גבינת הנכרים וכו' השיאו לדבר אחר אמר לו ישמעאל אחי היאך אתה קורא כי טובים דודיך מיין או כי טובים דודיך מיין אמר לו כי טובים דודיך אמר לו אין הדבר כן שהרי חבירו מלמד עליו … להמשך קריאה
א שיר השירים אשר לשלמה וגו' במדרש (שיר השירים א׳:א׳) חזית איש מהיר במלאכתו זה שלמה בן דוד לפני מלכים יתיצב שהי' זריז בבנין בהמ"ק וכו' תנינון אמר ר' עקיבא חס ושלום לא נחלק אדם אחד מישראל על שיר השירים שלא תטמא את הידים שאין כל העולם כלו כדאי כיום שנתנה בו שיר השירים למה … להמשך קריאה
א בזוה"ק (תרומה קל"ה.) ותכלת דא פסח שולטנא דרזא דמהימנותא רזא דגוונא דתכלא ובגין דהוא תכלא לא שלטא עד דשציאת וקטילת כל בוכרי דמצראי וכו' ובזוה"ק (צו כ"ט:) בפסח איהו נפש השכלית ליל שמורים מצה שמורה ורוח שמור לקבלי' איהו יו"ט ואיהי יום שבת זכור ושמור וכו' היינו כדאיתא בזוה"ק (תרומה קל"ה.) ואנן נסבינון מזכור … להמשך קריאה
א כמחולת המחנים וגו' היינו כי מחנה רומז על לפי שעה כמו חני' שאינו בקביעות ובכל זאת יש מצד השי"ת גם בזה הלפי שעה סדר שגם בהחני' הי' סדר נכון כדכתיב איש על דגלו וגו' וזה רומז שגם אחר שנותן השי"ת להאדם את הישועה בשלימות בכל זאת צריך ליקח עמו תמיד זה הרצון שהי' בו … להמשך קריאה
א איתא בתקוני זוה"ק (סוף תקונא שתיתאה קמ"ז.) שובו שובו ד' זמנין בד' אתוון דילה דאינון אדנ"י ונחזה בך בארבע אתוון דיליה דאינון יקו"ק וכו' ונחזה בך בארבע כוסות דפורקנא דאינון בפסח כגוונא דארבע גאולות וכו': ב ביאר הענין כי אלו ארבע כוסות של פסח רומזין על הכלי שמכין האדם מצדו על הגאולה כי כמו … להמשך קריאה
א שיר השירים אשר לשלמה ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דודיך מיין וגו'. להיות דבימי שלמה קיימא סיהרא באשלמותא כדאיתא בזוה"ק (יתרו פ"ה) והיינו כדאיתא שם דכל הבריאה הוא דכר ונוקבא כדכתיב זכר ונקבה בראם היינו משפיע ומקבל. שמשא וסיהרא. וסיהרא לית לה מגרמי' כלום. רק מה שמקבלת מהשמש והיתה מקטרגת אין שני מלכים משתמשים … להמשך קריאה
א ביום ההוא יהי' ה' אחד ושמו אחד. (זכריה י״ד:ט׳) ולפי הנראה הי' צריך לכתוב ביום ההוא יהי' ה' ושמו אחד כי שמו הוא מצד עבודת הבריאה אכן זהו כמו שאיתא בגמ' (קדושין ע"א.) לא כשאני נכתב אני נקרא נכתב אנו בי"ה ונקרא בא"ד ולעוה"ב כמו שנכתב אני נקרא היינו כי בעוה"ז אני נכתב בי"ה … להמשך קריאה
א שיר השירים אשר לשלמה ישקני מנשיקות פיהו בי טובים דודיך מיין וגו' איתא בתקוני זוה"ק (תיקן י"ג דף כ"ח.) אלין דק"ש דתקין משה דכירין אלין דשלמה נוקבין ואלין בית קיבול לאלין דרגין דשלמה אינון בית קיבול לדרגין דמשה וכו' היינו כי שלמה המלך הי' משתוקק תמיד לדרגין דמשה כמו שאמרו ז"ל בגמ' (ר"ה כ"א:) … להמשך קריאה
א ועל זה הענין נאמר לריח שמניך טובים וגו' וכמבואר (בזוהר חדש שיר השירים דף סו:) מאי טובים נהורין ר' המנינא סבא אמר הכי אלין אינון ימים טובים דאקרון טובים ואינון תפילין דרישא ואינון תפ לין דקב"ה מנח לון וע"ד אקרון טובים בגין דאינון נהרין ברישא דקדושא עילאה ובכל אתר ימים עובים אינון תפילין דרישא … להמשך קריאה
א מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון וגו' במדרש (שוחר טוב צ"ב) כל עיסקא דשבתא כפול עומרו כפול וכו' קרבנו כפול וכו' מזמורו כפול מזמור שיר וכו' הענין הוא כדכתיב ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך וגו' היינו שבזו העשי' אף שהן רק צרכי הגוף אעפ"כ לא יגרע כלום מהקדושה. כי … להמשך קריאה
א מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' וגו' איתא במדרש (ש"ט צ"ב) כל עניני של שבת כפיל וכו' היינו כי שבת הוא הכולל שמזמור מורה על צמצום ושיר מורה על הכרה מפורשת באורח ישר דבי' מתברכין יומין עלאין וזהו טוב להודות לה' היינו שיש הכרה מפורשת שמלא כל הארץ כבודו ולזמר לשמך עליון היינו … להמשך קריאה
א והנה בנוסח התפלה של שבת קבעו חכמז"ל לומר זכר למעשה בראשית ובנוסח הקידוש של שבת קבעו לומר זכר ליציאת מצרים וכן בכל הזמנים שישראל מקדשי להו קבעו ג"כ לומר זכר ליציאת מצרים כי יציאת מצרים הוא כענין מעשה בראשית כמו במעשה בראשית הי' חשוכא קודמת לנהורא כך הי' ביציאת מצרים נמי חשוכא קודמת לנהורא … להמשך קריאה
א והנה חג הפסח רומז על החיבור שיש בהקדושה דישראל מקדשי עד הקדושה דקבוע וקיימ' מצדו ית' וכמו שמרמז הכתוב בפ' שור או כשב בזה שאינו מפסיק בין אזהרת שבת לאזהרת חג הפסח במאמר וידבר כמו שמפסיק בשאר כל המועדים שכל מועד מתחיל שם וידבר ה' אל משה לאמר משא"כ במועד חג הפסח כי נכלל … להמשך קריאה
א מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' וגו'. איתא במדרש (שוחר טוב צ"ב) אמר ר' יצחק כל עיסקא דשבתא כפול וכו' מזמורו כפול מזמור שיר וכו'. ביאר בזה אאמו"ר הגה"ק זללה"ה שמזמור מורה על גודל הצמצום ושיר מורה על גודל התפשטות היינו שבאותו המקום בעצמו שמצמצם אדם את עצמו שם מחזיר לו השי"ת כל … להמשך קריאה
א מזמור שיר ליום השבת וגו'. (מדרש ש"ט צ"ב) אמר ר' יצחק כל עיסקא דשבתא כפול וכו' מזמורו כפול מזמור שיר וכו'. להיות שבכל המקומות שאדם מצמצם את עצמו בימי המעשה שם מאיר לו השי"ת ביום השבת לידע מה הוא אצל בוראו וזהו שאמר ר' יצחק כל עיסקא דשבתא כפול מזמורו כפול מזמור שיר מזמור … להמשך קריאה
א והשיאנו ה' אלהינו את ברכת מועדיך וגו'. היינו כי כל הטובות בעת שהם בכלל טרם שבאים בתפיסת אדם נחשבים למשא כמו שמצינו גבי ביזת מצרים (ברכות ט':) מלמד שהשאילם בעל כרחם וכו' מפני משוי הדרך משא"כ בביזת הים הי' חביב עליהם הביזה עד שהי' צריך להסיען משם והוא כי כל טובה כאשר בא פתאום … להמשך קריאה
א והשיאנו ה' אלהינו את ברכת מועדיך לחיים טובים ולשלום וגו'. עיקר המכוון מזאת התפלה הוא שיחונן אותנו השי"ת עם כלי קיבול כזה שהכלי בעצמה תהי' חי וקיים אף שמצד אדם נראה התרבות בהדומם יותר מבהחי כדאיתא במדרש (רבה בא ט"ו) בית המחזיק מאה חיים יכול להחזיק אלף מתים אכן זאת הוא רק מחמת שהכלי … להמשך קריאה
א והשיאנו ה' אלהינו את ברכת מועדיך וגו'. הנה כל חג יש בו ברכה מיוחדת וחג הפסח בו בונה השי"ת כלי קיבול לישראל שיהי' להם כלי לקבל כל הטובות מתפללים בו והשיאנו ה' אלהינו וגו' כלומר שיתחזק השי"ת את הכלי קיבול של ישראל שיהי' מלא רצון כדי שיהי' יכולה לקבל כל הטובות ע"ד מאמרם ז"ל … להמשך קריאה