סוד ישרים, יום ב' דפסח כ״א

א

והשיאנו ה' אלהינו את ברכת מועדיך לחיים טובים ולשלום וגו'. עיקר המכוון מזאת התפלה הוא שיחונן אותנו השי"ת עם כלי קיבול כזה שהכלי בעצמה תהי' חי וקיים אף שמצד אדם נראה התרבות בהדומם יותר מבהחי כדאיתא במדרש (רבה בא ט"ו) בית המחזיק מאה חיים יכול להחזיק אלף מתים אכן זאת הוא רק מחמת שהכלי קיבול בעצמה הוא דומם לכך קשה לה להחזיק חיים יותר הרבה מלהחזיק את המתים אבל כאשר עצם הכלי יהי' חי אזי יכולה להחזיק חיים עד בלי גבול ואין סוף אולם זאת הכלי קיבול שהוא חי משיג האדם רק מפאת הכרתו היטב בכל הדברים שורש הרצון ית' על זה אומרים כאשר רצית וגו' קדשנו במצותיך היינו שיהי' פועלים את המצות בחמימות ובחביבות כי מי שפועל אותם בלי חמימות רק על דרך מצות אנשים מלומדה אזי יש לו בעשייתן יגיעה וסבלנות כמאמרם ז"ל מסובלים במצות אבל כאשר פועל אדם את המצות בחמימות ובחביבות אין לו בהם שום יגיעה וטרחה כלל ופועל אותם בגודל זריזות. ותן חלקנו בתורתך היינו שיתן לנו השי"ת חלק בהתורה וממילא יהי' כל עסקנו בה כמו שעוסק האדם בתוך שלו כי כאשר עוסקים בה כמו שפועל אדם בחלק זולתו אין לו בזה העסק שום חשק וכמה מניעות יכולין להתיצב נגדו משא"כ כשעוסק אדם בהתורה כמו בתוך חלק שלו אין בכח שום מניעה לעמוד לפניו וכמאמרם ז"ל בגמ' מלתא אלבושי' יקירה. שבענו מטובך. טוב הוא כמאמרם ז"ל כהטבת הנרות היינו שהשביעה שלנו יהי' העיקר מאור הכמוס בהטובה כי כאשר נעלם מהאדם האור הגנוז בתוכה אזי היא בחושך ואין בה שום שביעה כמאמרם ז"ל (יומא ע"ב:) הסומא אינו שבע לזה מתפללים שבענו מטובך שיכירו ישראל את האור בכל הטובות. ושמח נפשנו בישועתך היינו שיהי' ניכר מפורש איך שהשי"ת פונה תמיד אצלינו וזאת ההכרה הוא עיקר הישועה. וטהר לבנו לעבדך באמת ומבואר בזוה"ק שהתיקון של אמת נקרא תרין תפיחין קדישין ורומז על גודל הארת פנים שניכר גם על הלבוש האחרון שהוא הפעולה הגשמי:

ב

כה תברכו וגו' איתא בזוה"ק (יתרו ס"ז.) אסור לארמא ידים למגנא וכו' היינו כי כאשר מרים אדם ידיו מראה בזה שהכלי פעולה הוא אצלו למעלה מהדעת שלו וכשמרים אדם את ידיו במקום שהרצון ית' הוא כך אזי הוא באמת הכלי פעולה גבוה הרבה יותר מהדעת לזה נאמר וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם היינו שהוריד כל מיני השפעות טובות לישראל מזה המקום העליון שהוא למעלה הרבה מתפיסת דעתו:

ג

יברכך ה' ומבואר בזוה"ק (נשא קמ"ז) יברכך לעילא היינו שיהי' ניכר לעיני כל שעיקר הברכות יורדים רק לישראל וכל העולם כלו אינו ניזון אלא מתמצית. וישמרך לתתא היינו שלא יתעורר נגד זה שום קטרוג. יאר ה' פניו אליך היינו שיהי' ניכר מפורש הארת פנים ית' ובמה ניכר הארת פניו ית' מזה שיכולין לעמוד נוכח השי"ת פב"פ מוכח שפיר שגם השי"ת עומד נגדנו בהארת פנים ית':

ד

ויחנך היינו שיראה השי"ת לעיני כל כמו שנאמר ה' אמר אלי בני אתה ומהארה כזאת נתבטלו ממילא כל הטענות והקטרוגים מעל ישראל:

ה

ישא ה' פניו אליך וזה הפסוק נקרא ולא מתרגם כדאיתא בגמ' (מגילה כ"ה:) אמנם זה הנשיאות פנים הוא ג"כ בשורת הדין כי יען שעובד האדם להשי"ת בגודל אהבה ואין חפץ מגמתו לשום פרס לכך מגיע לו בשורת הדין לישא לו ג"כ פנים על דרך מאמרם ז"ל בגמ' (שם כ"ו:) אי דלא הוה לי' הנאה מני' לא הוה יהיב לי' מתנה הדר הוי לי' מתנה כזביני אולם נגד זה מתעורר לפעמים טענות מישראל בעצמם על זה נאמר וישם לך שלום: