סוד ישרים

א והשיאנו ה' אלהינו את ברכת מועדיך וכו'. היינו שאנחנו מתפללים שיבנה לנו הש"י כלים לקבל ברכת החג כי בזמן החג כל הברכות המה כמו זריעת הגרעין שנדמה שנתבטל להארץ אכן באמת אם הי' נתבטל כל כחו לא הי' יכול לצמוח רק מוכרח שהכח הצומח שיש בו לא נתבטל מעולם ומזה הכח הנשאר בו מעורר … להמשך קריאה

א והשיאנו ה' אלהינו את ברכת מועדיך וגו' הנה ברכת המועד הוא הארת פנים מהשי"ת כי אפילו שיש לאדם כל הטובות אם אין מראה לו השי"ת הארת פנים רק מאחורי כתפיו אין זה נקרא ברכת המועד לזה אנו מתפללים את ברכת מועדיך כי מועדים נקראים פני ה' היינו הארת פנים מהשי"ת כדכתיב האר פניך ונושעה: … להמשך קריאה

א והשיאנו ה' אלהינו את ברכת מועדיך לחיים טובים ולשלום לשמחה ולששון וגו'. הנה בזה התפילה אנו מבקשים מהשי"ת שיתן לנו ברכת החג באופן שלא יתקרר ולא יתיישן בשום רגע השפעתו ית' רק שיהי' ניכר מפורש החמימות וההתחדשות מהשפעתו ית' בכל רגע בבחינת תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף כמו שהי' ביציאת מצרים דכתיב … להמשך קריאה

א והשיאנו ה' אלהינו את ברכת מועדיך וגו'. בזה אנו מתפללין שיניח בנו השי"ת הברכות בסדר יפה שיהי' בנקל להשיגה בעת הצורך להברכה כי ברכת החג בזמן שהם בכלל בלתי סדר הם כמשא לכך אנו מתפללין להשי"ת שיטעון אותנו הברכות בסדר מסודר ואח"כ בכל השנה יזדמן לנו כל פרטי טובה בעתה ובזמנה הנצרך לנו. ואא"ז … להמשך קריאה

א והשיאנו ה' אלהינו את ברכת מועדיך ביאר כאאזמו"ר זללה"ה שבזמן המועד אין לאדם תפיסה מברכת החג רק בכלל ולא בפרט והיינו קודם שבאים לתפיסת האדם שאז נדמה להאדם כמשא ולזה נאמר והשיאנו ואח"כ בכל השנה יוצאים כל ברכות החג מהכלל להפרט ואזי באים לתפיסת האדם בכל פרט שנצרכים להאדם ולב האדם הוא אז בנייחא … להמשך קריאה

א והשיאנו ה' אלהינו את ברכת מועדיך וגו'. היינו שינשא אותנו הש"י לברכת המועדים והיותר צריכין לזאת התפילה בפסח כי בו מתחיל להאיר שורש רצון העליון מכל הברכות ועל זה איתא בזוה"ק (ח"א רנ"ו:) יהי אור לקבל דרגא דחסד וכו' ולקבליה לתתא אברהם. (ושם ר"ס.) ובט"ו לירחא קדמאה חולקא דאברהם דאיהו קדמאה ואחיד בדרגא דחסד … להמשך קריאה

א והשיאנו ה' אלהינו וכו'. ביאר בזה כבוד אא"ז הרב הגאון הקדוש זללה"ה משל לאב ובנו שהולכים בדרך במדבר ומצאו אוצר של מרגליות ואבנים טובות אמר האב לבנו קח לך כל מה שתוכל לטעון עליך אף שהבן אינו יודע היקרות שבהם עכ"ז אמר לו האב כל מה שתוכל לטעון טעון ואל תתעצל ואח"כ כשנבא לישוב … להמשך קריאה

א והשיאנו ה' אלהינו וגו'. היינו שאנו מתפללים שיעשה אותנו השי"ת כלי קיבול מחיים כלומר שיאיר לנו החיים בהגוף ובהדומם ועיקר החיים הוא המונא פי ה' כדאיתא בתקוני זוה"ק (תיקון ס"ט) מסטרא דימינא איהי כליל ז' הבלים וכו' ולקבלייהו אמר דוד שבע קלין וכו' ועל אלין שבע אתמר כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם … להמשך קריאה

א והשיאנו ה' אלהינו את ברכת מועדיך וגו'. היינו כי בכל חג יש ברכה מיוחדת ובזה החג הוא עיקר הברכה הכלי קיבול שבונה השי"ת בלב ישראל לקבל כל הטובות לזה אנו מתפללים והשיאנו וגו' כלומר שיסדר השי"ת אצלנו זאת הכלי לקבל כל טובה בזמנה בעת שהשי"ת עוסק בה ג"כ להנחילה לנו וכענין הכתוב (תהילים י׳:י״ז) … להמשך קריאה

א והשיאנו ה' אלהינו את ברכת מועדיך וגו'. היינו שיתן לנו השי"ת חשק ורצון לקבל ברכת החג כי באמת משפיע השי"ת תמיד כל הטובות אלא שהאדם היא משולל רצון כי כל עוד שהשפעתו ית' היא רחוקה מתפיסתו אזי נראית על האדם כמשא ועל זה הענין אמרו ז"ל (ברכות ט':) וישאלום וינצלו את מצרים אמר ר' … להמשך קריאה

א איתא בגמ' (פסחיס ה'.) בשכר שלש ראשון זכו לשלשה ראשון להכרית זרעו של עשו וכו' הנה עשו הוא היפוך ממצה. כי מצה הוא השפעת הש"י בלי פעולת האדם. ועשו הוא שאומר תמיד כחי ועוצם ידי לכן בשכר שמקיים האדם ביום הראשון תשביתו שאור וכו' כי שאור וחמץ מורה על פעולת אדם וישראל משביתים זאת … להמשך קריאה

א איתא בגמ' (פסחים ה'.) בשכר שלש ראשון זכו לשלשה ראשון וכו' להכרית זרעו של עשו ולבנין בית המקדש ולשמו של משיח וכו' הענין בזה כי ניסן נקרא החודש הראשון כך איתא בזה"ק (תצוה קפ"ו.) ירחא דלכון איהו באתגליא וכו' בסידורא כסדר דאתוון וכו' כי בחודש הזה הוא התחלה שהבריאה עומדת נוכח המאציל פנים בפנים. … להמשך קריאה

א ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת וגו'. איתא בגמ' (פסחים ק"כ.) מה שביעי רשות אף ששה רשות וכו' בלילה הראשון וכו' הכתוב קבעו חובה ענין מצה הוא להכיר שאין להאדם עדיין שום קנין וחלק באור הש"י כי יש בו מעט פעולת אדם ההיפך מחמץ הנעשה ע"י פעולות אדם לכן בלילה הראשון שהישועה הי' … להמשך קריאה

א ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה' אלהיך. (פסחים ק"כ.) ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה' אלהיך מה שביעי רשות אף ששת ימים רשות מאי טעמא הוי דבר שהי' בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כלו יצא יכול אף לילה הראשון רשות ת"ל … להמשך קריאה

א ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה' אלהיך. (פסחים ק"כ.) מה שביעי רשות אף ששת ימים רשות. ביאר בזה אאמו"ר הגה"ק זללה"ה שעצרת הנאמר בפסח הוא כעין עצרת שנאמר בסכות אכן עצרת דסכות הוא ביום ח' ועצרת דפסח הוא ביום השביעי. והענין בזה כי כל ראשית פתיחה והתגלות אור של חג הפסח הי' … להמשך קריאה

א ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה' אלהיך. איתא בגמ' (פסחים ק"כ.) מה שביעי רשות אף ששת ימים רשות וכו' הענין בזה כי כמו שהציב הש"י היקף שבעה של ימי השבוע ששת ימים תעבוד וגו' וביום השביעי שבת וגו' כן הציב הש"י היקף שבעה גבי מועדים וכמו שכתוב בסכות תשבו שבעת ימים וגו'. … להמשך קריאה

א שמור את חודש האביב וגו' וזבחת פסח וגו' שבעת ימים תאכל עליו מצות וגו' כי בחפזון וגו'. איתא בזה"ק (תצוה קפ"ו.) ירחא דלכון איהו בסדורא כסדר דאתוון אביב דאיהו אב"ג. היינו שבזה החודש הוא התחלת קדושת המועדים דישראל מקדשי ליה לכן כתיב שמור ושמור הוא לאו והיינו שכאשר יסורו ישראל מצדם את מסכים המבדילים … להמשך קריאה

א כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש וגו'. בש"ס (ערכין כ"ט.) רבי ישמעאל אומר כתיב אחד אומר תקדיש וכתיב אחד אומר לא יקדיש וכו' מקדישו הקדש עלוי וכו' ופירש"י ז"ל להעלותו בדמים ויתן טובת הנאתו לכהן. הענין בזה כי טובת הנאה שיש לו לבעלים נקרא מה שהציב הש"י בזה העולם שהאדם יהי' הצינור … להמשך קריאה

א כל הבכר אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש לה' אלהיך. בגמרא (ערכין כ"ט.) כתוב אחד אומר תקדיש וכתוב אחד אומר לא יקדיש וכו' מקדישו אתה הקדש עילוי ואי אתה מקדישו הקדש מזבח וכו' מנין לנולד בכור בעדרו שמצוה להקדישו שנאמר הזכר תקדיש. הנה זו הפרשה קורין תמיד בשמיני של חג וביאר בזה אאמו"ר הגה"ק … להמשך קריאה

א כל הבבור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש לה' אלהיך. ביאר בזה אאמו"ר הגה"ק זללה"ה שזו הפרשה הוא הקדמה לכל המועדים והענין הוא כדאיתא (ערכין כ"ט.) כתוב אחד אומר תקדיש וכתוב אחד אומר לא יקדיש וכו' מקדישו אתה הקדש עילוי ואי אתה מקדישו הקדש מזבח. כי כל הקדושות מסר השי"ת לישראל שיהיו בתפיסתם שיכירו … להמשך קריאה

א כל הבכור אשר יולד וגו' תקדיש לה' אלהיך. ביאר בזה אאמו"ר הגה"ק זללה"ה שזו הפרשה היא הקדמה לכל המועדים. כי המועדים נקראים פני ה' שאז מאיר השי"ת פנים מאירות לישראל ובאור פני מלך ה' נכללו כל השפעות טובות ובראשית הנקודה מהארת פנים שבא בתפיסת ישראל בה נכלל כל הטובה מראשית עד אחרית וזה שאי' … להמשך קריאה

א כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש לה' אלהיך. בזו הפרשה מלמד השי"ת עצה לישראל איך שיהי' להם קנין בהשפעת השי"ת שע"י שימסרו הראשית להשי"ת יקנו השאר משלחן גבוה ולכן הציב השי"ת בכל התחלפות משער לשער ומצורה לצורה למסור וליתן מהם ראשית כשנגמרה התבואה ונתמרח חייבת בתרומה וכשרואה פני הבית חייבת במעשר ובגלגול … להמשך קריאה

א כל הבכור אשר יולד וגו' תקדיש לה' אלהיך. בש"ס (ערכין כ"ט.) מנין לנולד בכור בעדרו שמצוה להקדישו שנאמר הזכר תקדיש. ביאר בזה כאאמו"ר הגה"ק זללה"ה שזו הפרשה היא הקדמה לכל המועדים שישראל מקדשי להו. כי בכור רומז על ראשית הרצון ששם אין תופס דעת אדם וכן בכור אדם אין בכח אדם לברר שכוונתו בזה … להמשך קריאה

א כל הבכור אשר יולד וגו'. הענין שקורין פרשה זו בשמיני כי שמיני רומז על ימות המשיח כדאי' (ערכין י"ג:) כנור של מקדש של שבעת נימין וכו' ושל ימות המשיח שמונה. ובכור רומז ג"כ ע"ז כדכתיב (תהלים פ"ט) אף אני בכור אתנהו. ואמרו (ערכין כ"ט.) מנין לנולד בכור בעדרו שמצוה להקדישו שנאמר הזכר תקדיש ואף … להמשך קריאה

א כל הבכור אשר יולד וגו' תקדיש לה' אלהיך. זו הפרשה הוא הקדמה לכל המועדים כי ענין בכור רומז על ראשית הארת פנים שהשי"ת מתחיל לפתוח להאדם ובזה נכללו כל הטובות הבאים אח"כ ומלמד השי"ת עצה להאדם שאם ירצה שיהי' לו קנין בקביעות בהטובה אזי אין לו מקום בטוח רק למסור הראשית להשי"ת ואז ישאר … להמשך קריאה

א כל הבכור אשר יולד בבקרך ונו' תקדיש לה' אלהיך. בזו הפרשה מלמד השי"ת לישראל שבגמר החג ימסרו להשי"ת הראשית שלו וממילא מה שנשאר אח"כ משלחן גבוה קא זכי וכדאי' (ערכין כ"ט.) כתוב אחד אומר תקדיש וכתוב אחד אומר לא יקדיש וכו' מקדישו אתה הקדש עילוי. היינו שמצד השי"ת הוא קדוש בלתי קדושת האדם ורק … להמשך קריאה