מי השלוח

א וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר וכו' כי תבאו וכו' ושבתה הארץ שבת לה'. והוא שהבטיח הש"י לישראל כשיבואו לארץ ישראל יהי לבם בנייחא כי ארץ מורה על הלב, וזה ושבתה הארץ שיהיה לבם בנייחא. ב דבר אל בני ישראל וכו' ושבתה הארץ שבת לה'. ענין שלש פרשיות הנאמרין כאן פרשת שמיטה ופרשת … להמשך קריאה

א אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו. כהן נקרא העובד ה' ורואה כי כל המעשים הנעשים בעולם אינם במקרה רק בהשגחה מאת הש"י, ויודע כי רצון הש"י הוא רק להיטב לבריות. ולאדם כזה יוכל לבוא תרעומות כי יראה איזה מעשה ממדות דינו של הקב"ה. כי האדם שנגמר בדעתו כי העולם … להמשך קריאה

א וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדשים תהיו כי קדוש אני ה' אלקיכם. עדת בני ישראל הוא כל מקום שיתכנסו ישראל כנסיה לשם שמים, כמאמר הגמ' (סנהדרין ל"ט.) כל בי עשרה שכינתא שריא, וכל מקום שמתכנסים ישראל כנסיה לשם שמים שם תשכון השכינה עמהם בהכרח, כמו שכתוב … להמשך קריאה

א אחרי מות שני בני אהרן וכו', דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת וכו'. פי' בכל עת כמו בכל אוות נפשך. היינו אחר שראית כי כל קדושת נדב ואביהוא לא הצילם מגוון חטא בקרבתם לפני ה', כי היה בעומקם תגבורת אהבה יותר מיראה, לזאת הזהיר אותו שאל ידמה בנפשו שבכוחו יוכל להשמר מזה … להמשך קריאה

א זאת תהיה תורת המצרע. כתיב (ירמיה ט"ו,י"ט) ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה וכו', ענין לשון כפי תהיה רומז על ד"ת כמ"ש (דברי הימים א' ט"ז,י"ב) משפטי פיהו, מפיו דעת וכו', וזהו אם תוציא יקר מזולל, שאם יברר האדם החסרון הנמצא בו להוציא מזה דבר יקר, אז כפי תהיה, שיהיו הדברים היוצאים מפיו מלאים … להמשך קריאה

א אשה כי תזריע וילדה זכר. במדרש (ויקרא רבה פרשה י"ד,ב') אשא דעי למרחוק ולפועלי אתן צדק אמר ר' נתן מחשבין אנחנו לשמו של אברהם אבינו אותו שבא מרחוק. הנה כתוב עושה חדשות וכו' המחדש בכל יום וכו'. והאומנם לפי פשיטא מה חידש יש באם מחדש בכל יום אז גם ההתחדשות יעשה הרגל ומה חידש … להמשך קריאה

א ויהי ביום השמיני וכו'. ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא וכו'. ענין מיתת נדב ואביהוא הוא ע"פ מה דאיתא (באבות) (תמיד ל"ב.) איזהו חכם הרואה את הנולד. הענין בזה אף שנאמר (דברים י"ח,י"ג) תמים תהיה עם ה' אלקיך ונתפרש שם שלא ירבה להתחכם, אך רואה את הנולד הוא, בזה המעשה עצמה שהוא עושה יחקור ויתבונן … להמשך קריאה

א ולבש הכהן מדו בד ומכנסי בד ילבש על בשרו. מדו הוא הכתונת שמכפר על כעס (ערכין ט"ז.) ושפיכות דמים, ומכנסי היינו נגד תאוה כי מכנסים מכפרים על גלוי עריות, ורומז על מי שהוא נקי עכ"פ בתאוה וכעס יכול להתקרב לה'. ב והרים את הדשן וכו' ושמו אצל המזבח. ענין תרומת הדשן שהיה חותה מלא … להמשך קריאה

א ויקרא אל משה. איתא במדרש (תנחומא ויקרא א') כמה פעמים הזהירה התורה על הגר ארבעים ושמונה פעמים נגד ארבעים ושמונה פעמים באר הכתוב בתורה. הענין בזה כי איתא בגמ' (ראש השנה כ"א:) חמשים שערי בינה נבראו בעולם וכלם ניתנו למשה חסר אחד נמצא שיש למרע"ה מ"ט, ולכל ישראל מ"ח שאין ביכולתם להגיע למדרגות מרע"ה, … להמשך קריאה

א אלה פקודי המשכן משכן העדת אשר וכו'. פקודי פירוש לשון בליטה, כמו (שמואל א' כ',כ"ה) ויפקד מקום דוד, והיינו שהיה מקומו בולט שלא היה מי שישב עליו. וע"י המשכן, היה בולט וניכר שהקב"ה נמצא בעולם העשיה ג"כ, אשר כל העובדי כוכבים ומזלות מכחישים זה. וזה פי' הפסוק אלה פקודי המשכן משכן העדות, היינו הבליטה … להמשך קריאה

א ויקהל משה וכו' ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קודש שבת וכו' קחו מאתכם תרומה לה'.הענין הוא שנאמר שבת כאן קודם מלאכת המשכן, כי בבנין המשכן נתחברו כל ישראל בלבם מבלי שום התגאות אחד על חבירו, כי בתחילה עשו כל חכם לב במלאכת המשכן כל אחד את עבודתו והראה לו כי עשו … להמשך קריאה

א ורחצו ידיהם ורגליהם. ענין רחיצת הכהנים מהכיור הוא ענין סילוק והסרת נגיעה, כי רחיצה מורה על זה, כמ"ש אצל עגלה ערופה (דברים כ"א,ו') ורחצו זקני וכו' ואמרו ידינו לא שפכו וכו', והוא שאמרו שאין להם שום נגיעה וחלק בזה המעשה, וגם הכהן העובד הוצרך לרחיצה, היינו שיסיר נגיעתו ומבטל דעתו ורצונו נגד רצון הש"י, … להמשך קריאה

א ואתה תצוה וכו' ויקחו אליך שמן זית זך. אליך היינו אל החכמה הנמצאת בכל נפש מישראל, וחכמות ישראל נקראו ע"ש משה רבינו ע"ה. ולזאת צוה הש"י שכל אחד מישראל יקח לו להחכמה הנמצאת בו שמן זית זך, היינו חכמה מבוררת והוא שלא יהיה נוטה לשום צד בנגיעה ואז יבין במי הש"י בוחר, ולזה נסמך … להמשך קריאה

א וידבר ה' אל משה לאמר דבר וכו' ויקחו לי תרומה. זש"ה (ישעיה מ"ה, י"ח) כה אמר ה' יוצר הארץ וכו', לא תהו בראה לשבת יצרה. להיות כי בפ' יתרו כאשר שמעו ישראל את עשרת הדברות היה נקל בעיניהם לקיימם מאחר שהמצוות הללו תלווים במעשה האדם, אך אח"כ כאשר נאמר להם פ' משפטים היינו שרצון … להמשך קריאה

א ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. הענין שלא נאמר כאן וידבר ה' אל משה כמו בכל הצווים, אך לאשר הענין הזה מדבר במשפטים, ובענין המשפט אז אין הפרש בין גדול לקטון, כמו בעת שהמלך בא לראות ולשפוט את חייליו אז הכל עומדים שוה בהשורה ואף הראש עומד בתוך השורה. והנה כתיב (ישעיה נ"ו,א') שמרו משפט … להמשך קריאה

א וישמע משה לקול חתנו ויעש כל אשר אמר. הטעם שנכתב כל אשר אמר בסוף פסוק, להיות נקוד בקמץ תחת המ"ם, ג"כ להורות כי גם יתרו לא היה יודע עומק דבריו עד היכן כוון רק משה הבין דבריו וזה כאשר אמר בקמץ שליתרו ג"כ נתאמרו הדברים, ולא הבין בעצמו ערך יקרותם. ב ועתה אם שמוע … להמשך קריאה

א ויהי בשלח פרעה וכו' ויקח משה את עצמות יוסף. ענין סמיכת הפסוקים, דהנה כאשר ראה משה רבינו ע"ה כי אף אחר שיגאלו, עוד פרעה הולך אחריהם ללוותם, עלה בדעתו ספק פן עדיין לא נשלמו ישראל בתכלית השלימות ועי"ז יש עוד שייכות לפרעה עמהם, ופן הוא מחמת שהיו זמן רב במצרים לכן יש לו צד … להמשך קריאה

א ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר ה' וכו' כי אם מאן וכו' הנני מביא מחר ארבה וכו'. הענין שהבין משה להתרות לפרעה על מכת ארבה אף כי לא נאמר לו שיתרה בו על ארבה, רק הבין ממאמר הש"י שאמר לו לאמור לפרעה למען שתי אתתי אלה בקרבו ולמען תספר וכו'. מה … להמשך קריאה

א וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו אני ה'. אחר שדיבר מרע"ה דבריו נגד הש"י, ע"כ נתן הש"י גערה עליו וזה לשון וידבר שהוא לשון קשה, גם השם אלקים מורה ע"ז, אך תיכף ויאמר אליו זהו כאדם שכועס על חבירו ואוהבו וכאשר רואהו עומד ומשתומם ומפחד, אז מרמז לו כי כל כעסו אינו רק לפנים. … להמשך קריאה

א ואלה שמות וכו' ויהי כי יראו המילדת וכו' ויעש להם בתים. דהנה יראת בשר ודם כשאדם מתירא מפני אדם אין בו ישוב הדעת, כי יראה הוא היפך מזה, אך יראת הש"י יש בה נייחא. וע"ז מורה ויעש להם בתים כי בית מורה על ישוב הדעת, וממילא כאשר היה להם ישוב הדעת מחמת יראת אלקים … להמשך קריאה

א ויחי יעקב. איתא במסכת אבות [פ"ג, מי"ז] אם אין בינה אין דעת. בינה היינו הכללים של ד"ת, היינו טעמי הדברים כמו שנמצא כמה פעמים זה הכלל וע"י הכלל יודע לאדם כמה פרטים, ודעת היינו הפרטים. וזה פי' אם אין בינה אין דעת היינו אם אין האדם יודע הכלל שהוא טעם הדבר אינו יכול לדעת … להמשך קריאה

א ויגש אליו יהודה. זש"ה (שמואל ב' כ"ג,ג') אמר אלקי ישראל לי דבר צור ישראל מושל באדם צדיק מושל יראת אלקים. וכמו שביארו ז"ל (מועד קטן ט"ז:) צדיק מושל ביראת אלקים. אמר אלקי ישראל, היינו הכללים של ד"ת והם הרמ"ח מצות עשה ושס"ה מצות לא תעשה אשר ניתנו בכל נפש מישראל שוה בשוה. לי דבר … להמשך קריאה

א ויהי מקץ שנתים ימים. בזוה"ק (בראשית קצ"ג:) ר"א פתח חי ה' וברוך צורי וירום אלקי ישעי. חי ה' היינו מי שיש לו לב טהור ומנוקה מכל חמדות שבעולם רק דבוק בחיים נצחיים, וברוך צורי היינו מי שמכיר שכל הטובות הם רק מהש"י ולכן יש לו עין טובה, אז וירום אלקי ישעי היינו שישיג ישועות … להמשך קריאה

א וישב יעקב. זש"ה (ירמיה ל',י') ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד. והיה אחרי כן אשפוך את רוחי וכו' זקניכם חלומות יחלומו בחוריכם חזיונות יראו (יואל ג',א'). היינו כל המעשים הנעשים בעולם נראים למעשה בשר ודם, אך מההרהור והמחשבה נראים שהם מעשה הש"י. ובאלו הפרשיות מלמד אותנו הש"י אשר המעשים הם מיד הש"י והמחשבות הם … להמשך קריאה

א ויבא יעקב שכם ויחן את פני העיר. פני העיר היינו הנכבדים שבעיר ומי היו אז פני העיר שכם וחמור, ולשון ויחן היינו שנשאו חן בעיניו והיינו דאיתא בכתבי האריז"ל [ספר הגילגולים פרק נ'] כי שכם נתגלגל אח"כ בזמרי בן סלוא בן דינה, ולכן חשקה נפשו גם עתה, ולכן נאמר שכם בני חשקה וכו' הינו … להמשך קריאה

א ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה. במדרש (בראשית רבה פרשה ס"ח,א') שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי, אשא עיני אל ההורים למלפני ולמעבדני וכו' חזר ואמר מה אנא מוביד סברי מן בריה לית אנא מוביד סברי מן בריה ח"ו אלא עזרי מעם ה'. הענין בזה כשיצא יעקב מבאר שבע ולא היה … להמשך קריאה