מי השלוח, חלק א, ליקוטים מנביאים, ספר יהושע ד׳

א ויהי בעלות הכהנים נשאי ארון ברית ה' מתוך הירדן נתקו כפות רגלי הכהנים אל החרבה. הנה הירדן בעולם נגד הכבד בנפש שמורה על כעס כדאיתא (נדרים כ"ב:) אכתי לא עבר ירדנא, והים סוף בעולם נגד חוט השדרה בנפש שמורה על תאוה, ומרע"ה בקע את הים סוף היינו שישראל יהיו מנושאים על כל התאות שיוכלו … להמשך קריאה

מי השלוח, חלק א, ליקוטים מחמש מגלות, מגלת קהלת י״א

א שמח בחור בילדותך ויטיבך לבך בימי בחורותיך והלך בדרכי וכו' ודע כי על כל אלה יביאך וכו'. בגמ' (שבת ל':) בקשו לגנוז ספר קהלת שהיו דבריו סותרין ד"ת, בתורה כתיב ולא תתורו וכו', והוא אמר שמח בחור הותרה הרצועה ח"ו לית דין וכו', כיון שראו שאמר ודע וכו' אמרו טוב אמר שלמה. דהנה זאת … להמשך קריאה

מי השלוח, חלק א, ליקוטים מחמש מגלות, מגלת קהלת ז׳

א טוב אשר תאחז בזה וגם מזה אל תנח את ידך. הנה השי"ת צוה לישראל שיעבדו אותו בשני ענינים בקום ועשה ובשב ואל תעשה, ועל זה אמר שלמה המלך ע"ה אחוז בזה וגם מזה וכו'. היינו באם יקיים אדם רצון הש"י בקום ועשה יעשה בדעת וחשבון, כי אי אפשר שיקיים אדם מצות הש"י בשלימות רק … להמשך קריאה

מי השלוח, חלק א, ליקוטים מחמש מגלות, מגלת רות ב׳

א עיניך בשדה אשר יקצרון. עיניך בשדה היינו שתוכל להתפשט, אשר יקצרון שבטח תגמור לטוב. והנה יש זריעה וקצירה, זריעה היינו ההתחלה שהאדם מקבל עליו עול מלכות שמים, אז צריך לצמצם את עצמו מבלי לתור אחר שום דבר שיחמוד, כמ"ש (במדבר ט"ו,ל"ט) ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם, וע"ז נאמר (תהלים קכ"ו,ה') הזורעים בדמעה, ודמעה … להמשך קריאה

מי השלוח, חלק א, ספר דברים, וזאת הברכה

א וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלקים. איש האלקים, היינו, שהש"י המסיר הדבר ביד משה בעת הזאת כפי שיברך וכפי אשר יסדר עד סוף כל הדורות מה יעבור על ישראל כן הסכים הש"י, וכן כפי אשר אשר יסדר כמה עבודה יוצטרך לכל נפש מישראל כן יקום. ב לפני מותו. כי מרע"ה היה המובחר שבכל … להמשך קריאה

מי השלוח, חלק א, ספר דברים, האזינו

א האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי. איתא במדרש (ספרי האזינו פיסקא א') משה ע"י שהיה קרוב לשמים נתן האזנה לשמים, וישעיה שהיה קרוב לארץ נתן האזנה לארץ, פי' דמשה רבינו ע"ה הוא המוח והחכמה של כל ישראל וזה נקרא שמים, והמוח יש לו יכולת לקבל אף דברים הקשים לאדם כגידין. וישעיה הוא הלב … להמשך קריאה

מי השלוח, חלק א, ספר דברים, וילך

א וילך משה וידבר את הדברים האלה וכו'. הליכה הוא לשון טרדה, כי היה קשה בעיניו, איך יוכל האדם לתקן החסרון המוטבע בשורשו מיום הולדו מצד אב ואם אשר בחטא יחמתנו אמו, אך כאשר נאמר לו פרשת הקהל שנרמז לו, כי האדם יכול לתקן ג"כ החטא הנולד בו אשר יבא לאדם משורשו ושורש אביו ואמו, … להמשך קריאה

מי השלוח, חלק א, ספר דברים, נצבים

א אתם נצבים היום וכו' מחטב עציך עד שאב מימיך וכו'. ע"ז אמר שלמה המלך ע"ה (משלי ל',י"ט) דרך גבר בעלמה, היינו כענין יפתח שאמרו חז"ל (ראש השנה כ"ה:) יפתח בדורו כשמואל בדורו. ביאר זה, כי יפתח השלים בעולמו כל מה שרצה הש"י ממנו כשמואל בדורו, וע"ז תמה שהע"ה ואמר (משלי ל',י"ח) שלשה המה נפלאו … להמשך קריאה

מי השלוח, חלק א, ספר דברים, כי תבוא

א והיה כי תבוא אל הארץ וכו' ולקחת מראשית כל פרי האדמה וכו'. בזה שהאדם מחזיר להקב"ה ראשית פרי האדמה, בזה מברר א"ע כי יוכל לעבוד את ה' בכל מאודו. ב ושמת בטנא. בטנא, בגימטריא מה טוב, וזה רומז לדבר בעתו מה טוב, בטנא היא סל שהיא נקוב כמו שפירשו, היינו שיהא תוכו כברו ואף … להמשך קריאה

מי השלוח, חלק א, ספר דברים, כי תצא

א כי תצא למלחמה על איביך וכו' ושבית שביו. היינו הדבר הטוב הנמצא בהאומה, כי בכל האומות נמצא כח טוב, אך כל זמן שהיא ביניהם היא בשביה אך כשיבא לבין ישראל יהיה הטוב בשלימות, והטוב הנמצא בהם הוא התשוקה, כי מה שיש בכחם ממש באיזה טובה זאת אינו רק לפי שעה, אך התשוקה הנמצא בהם … להמשך קריאה

מי השלוח, חלק א, ספר דברים, שופטים

א שפטים ושטרים תתן לך. היינו שיחשוב האדם את דרכיו בכל מעשיו שיעשה וכמו שמסיים בסוף למען תחיה, כי הדברים שיעש. במשפט לא ילכו לאבדון כמו דאיתא בזוה"ק (במדבר קע"ח.) כי אין מעשה ודעת וחשבון בשאול, מעשה הנעשה בחשבון לא תפול בשאול. והנה כאן נאמר שש אזהרות נגד שית סיטרין דתלין במחשבה, א' שופטים ושוטרים, … להמשך קריאה

מי השלוח, חלק א, ספר דברים, ראה

א ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה. היינו כי הכל הוא מה', כי טבע האדם לזעוק ולצעוק לה' בעת צרתו מה עשה לו, ובעת שישפיע לו כל טוב טח עינו מראות כי מה' הוא, ויאמר כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה, ע"כ מראה הש"י ראה אנוכי וכו' היינו כי הכל הוא מהש"י. … להמשך קריאה

מי השלוח, חלק א, ספר דברים, עקב

א והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה. אין והיה אלא לשון שמחה כדאיתא (בגמ') (בראשית רבה פרשה מ"ב,ד'), עקב היינו לסוף, והוא כי לעתיד יגלה הש"י לעין כל, וכל נפש מישראל יבין כי לא היה שום חקה בלי טעם, כי לעת עתה כל הסבלנות של ישראל שסובלין מקיום המצות, הוא מפני שאינם מבינים עומק הטובה … להמשך קריאה

מי השלוח, חלק א, ספר דברים, ואתחנן

א ואתחנן אל ה' בעת ההוא. הענין שסיפר להם מרע"ה לישראל אלו הדברים, כי אף לפי ראות העין נראה שתפלתו לא הועילה כלום, אעפי"כ הבין להם שלא יחשבו שתפלתו היתה למגן. כי באמת אף בהתנהגות ארץ ישראל גם שם אני הרב שלכם, וכן בכל הדורות, והראה להם כי פעל בתפלתו. וכן משמע מלשון ואתחנן שהוא … להמשך קריאה

מי השלוח, חלק א, ספר דברים, דברים

א אלה הדברים. איתא במדרש [שוחר טוב פרק ל"ט] לא ניתן להם תורה לישראל אלא כדי שלא יעסקו בדברים בטלים. וזה פירש (תהלים נ"ח,ב') האומנם אלם צדק תדברון, כי לכל הכוחות שנבראו באדם נתן הקב"ה מצוה שיוכל האדם לעבוד בו הש"י, והאדם נברא בכח הדבור וניתן לו ד"ת לעסוק בהם. ב בערבה מול סוף. הענין … להמשך קריאה

מי השלוח, חלק א, ספר במדבר, מסעי

א אלה מסעי בני ישראל וכו' ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה' ואלה מסעיהם למוצאיהם. הענין שנאמר תחילה ויכתוב משה וכו' ואח"כ כתיב ואלה מסעיהם וכו'. הענין בזה כי בהמ"ב מסעות נכללו כל הנסיונות וההתנשאות שישיג כל נפש מישראל, כי מצד השי"ת כל הבריות היו להיות שוים במדרגותם כי כלם למקטון ועד גדול … להמשך קריאה

מי השלוח, חלק א, ספר במדבר, מטות

א וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר וכו'. (בגמ') (ספרי מטות ב') כל הנביאים נתנבאו בכה הוסיף עליהם משה שנתנבא בזה הדבר. ודבר זה לא היה נוהג אלא בדור הזה, והוא כי כל הנביאים היה שליחותם לישראל במאמר נביאתם כפי העת והזמן וכפי כח השגתם כן התנבאו, ועלה ברוח נביאתם אשר … להמשך קריאה

מי השלוח, חלק א, ספר במדבר, פנחס

א וידבר ה' אל משה לאמר פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי וכו'. בגמ' (סנהדרין פ"ב:) אמרינן בקשו מלאכי השרת לדחפו, אמר להם הש"י הניחו לו קנא בן קנאי משיב חמה בן משיב חמה וכו'. בקשו מלאכי השרת לדחפו כי אין אדם יכול … להמשך קריאה

מי השלוח, חלק א, ספר במדבר, בלק

א וירא בלק. הנה הענין שנכתב פ' הזאת בתורה, מחמת כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים, כי בכאן הראה הש"י למשה בנבואה מה שבלק חושב ואיך הוא ירא מישראל, וכן גבי רחב כאשר ראו כי נפל פחדם על האומות הבינו כי הש"י ינחיל להם את הארץ. ב ויאמר בלעם אל האלקים בלק בן … להמשך קריאה

מי השלוח, חלק א, ספר במדבר, חקת

א זאת חקת התורה. במדרש איתא לפי שאוה"ע מונין את ישראל וכו', הענין בזה כי שלמה המלך ע"ה התפאר בחיים של ישראל נגד חיים של אוה"ע כמ"ש (שיר השירים ה',ט') מה דודך מדוד וכו', דודי צח ואדום וכו', היינו שהש"י מתנהג עם ישראל לא כדרך שמתנהג עם אוה"ע, והוא שאין שום רע מגיע עד עומק … להמשך קריאה

מי השלוח, חלק א, ספר במדבר, קרח

א ויקח קרח. במדרש, (במדבר רבה פרשה י"ח,י"ז) ראה שלשלת גדולה יוצאת ממנו. כי לפי שראה זאת הרהיב עוז בנפשו כי בטח הוא הגדול אצל הש"י וע"ז נאמר (משלי כ"ז,א') אל תתהלל ביום מחר כי לא תדע מה ילד יום. כי אף שהאדם יבין בטח שיש לו תקוה. לא ישים בטחונו ע"ז כי לא ידע … להמשך קריאה

מי השלוח, חלק א, ספר במדבר, שלח

א וידבר ה' אל משה לאמר שלח לך אנשים. איתא בזוה"ק (במדבר קנ"ט.) תלת עלמין אית ליה לקוב"ה, עלמא דגניז בגוה ולא אתידע כלל, ועלמא דאתידע בה תמיד, ועלמא דאתידע ולא אתידע. והענין בזה כי יש שאין תפלה מועיל לו כלל וזה נקרא עלמא דלא אתידע כלל, היינו שנגד האדם הזה הקב"ה מסלק כבודו לעילא. … להמשך קריאה

מי השלוח, חלק א, ספר במדבר, בהעלותך

א וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלתך את הנרת אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות. והנה מה שנכתב שבעת הנרות ולא ששת הנרות, כי כל הנרות היו מצדדים כלפי נר האמצעי, אך הענין בזה כי אף במקום שכונת האדם לשם שמים צריך להבין ולהשכיל איך יעשה ואיך הוא רצון … להמשך קריאה

מי השלוח, חלק א, ספר במדבר, נשא

א וידבר ה' אל משה לאמר, נשא את ראש בני גרשון גם הם לבית אבתם למשפחתם מבן שלשים שנה ומעלה כל הבא לצבא צבא לעבד עבדה באהל מועד וכו'. הנה בזה הסדרה נתבאר גמר המקום שהיה עליו רצון ה', ומפרשת תרומה שהוא התחלת הבנין עד הפ' הזה נמצא י"ז סדרות בגימ' טוב לרמוז על מקום … להמשך קריאה

מי השלוח, חלק א, ספר במדבר, במדבר

א וידבר ה' אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר שאו את ראש כל עדת בני ישראל. שאו הוא לשון התנשאות היינו שע"י המנין יהיה לכל אחד ואחד התנשאות וכל אחד יהיה מדוגל, כמ"ש (הושע ב',א') והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר. … להמשך קריאה

מי השלוח, חלק א, ספר ויקרא, בחוקתי

א אם בחקתי תלכו. איתא במדרש (ילקוט שמעוני משלי פרק כ"ב) ראשית חכמה יראת ה' וכתיב עקב ענוה יראת ה' מה שעשתה החכמה עטרה לראשה עשתה ענוה עקב לסוליתה. הענין בזה כי אף שעל פי דרך הטבע יוכל האדם ג"כ להתבונן שיש בורא ומנהיג עפ"י הסתכלותו בכוונות כל הנבראים, וזהו בהתחלת שאדם מקרב עצמו לד"ת, … להמשך קריאה

דילוג לתוכן