חיים וחסד

א הנה למה נקרא שמה מגילה, שמגלה לנו הקב"ה בזה העולם. וזהו (רות א, ב) 'ושם האיש אלימלך', שאלי הוא המלך, 'ושם האשה' פירוש על ידי מה אנו יכולים לחבר עצמינו להשי"ת והשי"ת לנו, וזהו 'ושם האשה נעמי' שהוא התענוג, על ידי התענוג שאנו משיגים להקב"ה עי"ז הוא מתחבר אלינו, וע"י התענוג שהוא משפיע אלינו … להמשך קריאה

א הנה כתיב (תהלים נ, טז) ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חוקי. כי כתיב (שמות יג, י) ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה, כי הנה יש חוקים בתורה שהוא בלא טעם, ובוודאי אי אפשר לעשות זאת העובדא וישיג תענוג מזה ולהאיר אותה המצוה. וזהו 'ושמרת את החוקה הזאת למועדה', פירוש לקשט אותה בכל … להמשך קריאה

א הנה יש יד הגדולה, ויד החזקה שהיא יראה, כדי שלא יומשך האדם אחר דברים התחתונים, ויהא חזק ביראה, שיפנה את עצמו לצד ימין להקב"ה. והנה התענוג שבזה העולם נקרא צלע, וגם נקרא המשכן – ה' משכן, ששוכן בתוכינו. וז"ש (שמות כו, יט-כ) ידות ולצלע המשכן השנית, כי החכמה נמשכת דרך ו' מדריגות. וזהו 'ידות', … להמשך קריאה

א האיש אשר עשיתי עמו היום בועז (רות ב, יט). הנה רות היתה מהניצוצות שנבררו מהקליפות (לקוטי תורה פ' וירא), וזהו על ידי ההתקשרות, וקודם הבירור מהקליפה נקרא לילה ואחר הבירור נקרא יום, וזהו אשר עשיתי עמו היום בועז, לשון כניסה, שנתכנסה תחת כנפי השכינה. ב והנה התענוג נקרא לאה, ו'אני' הוא מלכות (זהר ח"ג … להמשך קריאה

א הנה כתיב (בראשית לט, יב) ויעזוב בגדו בידה וינס ויצא החוצה. כי אי אפשר להתפאר אלא במדת תפארת, ואי אפשר לאהוב אלא במדת אהבה, וכשראה יוסף שמתקשטת לפניו, כמו שאמרו ז"ל (יומא לה:) בגדים שלבשה שחרית כו', והראה לו דמות דיוקנו של אביו (סוטה לו:), דהיינו מדת תפארת, דהיינו שהראה לו שיש מדת תפארת … להמשך קריאה

א והנורא הוא תפארת (זהר ח"ב עט.), מחמת שרוצה שיהא מלך זהו תפארתו, ועל כן איתא (ע"ח של"א פ"ג ועוד) יסוד דאבא מתגלה בתפארת: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו … להמשך קריאה

א מישרים אהבוך (שה"ש א, ד). פירוש מחמת שמסתכל תמיד על אור השכל ועומד במקום אחד יכול לבוא לידי אהבה. והנה יש מנצפך שהם גבורות, ואיתא (שבת קד.) נון כפופה נון פשוטה נאמן כפוף נאמן פשוט, והגבורות נקרא מישרים – שמיישרים את האהבה של אדם להקב"ה, כי למה הוצרך הקב"ה להיראה, אלא האהבה יש לה … להמשך קריאה

א והניף את העומר לפני ה' לרצונכם (ויקרא כג, יא). כי הנה הבחירה אינה אלא מחמת קטנות השכל, וזהו (שם כז, ח) 'והיה אם מך הוא', מה שהקב"ה כביכול מך הוא אינו אלא 'מערכך', מחמת שבעינך כך הערך שלו. והבחירה נקרא שיקול הדעת, שקלא וטריה, ואין עומד במקום אחד, אבל כשמשיג הדעת שנתגדל אז משיג … להמשך קריאה

א או פירוש וכל בניך שהם הפעולה נקרא אצלינו בן, אבל אצל הקב"ה נקרא הפעולה אב, שע"י הפעולה נשלם רצונו, וז"ש וכל בניך שהם הפעולה הם לומדים להקב"ה. והנה הקב"ה הוא טבע הטוב להיטיב, אך הרצון הוא בהתכסות, על כן הנקודה היא קמץ, שקומץ הטוב בתוכו, אבל כשאנו משיגין לו תענוג אז נפתח החכמה ועל … להמשך קריאה

א הנה הקב"ה משתעשע עם הצדיקים כמו שאיתא (גיטין ו:) אביתר בני כך הוא אומר, וכתיב (ישעיה נד, יג) וכל בניך לימודי ה', ואיתא (מו"ק טז:) מי מושל בי צדיק. מי שחושב לעשות לו דירה שיהא דר בו, הוא בונה תחלה חדרים ואח"כ משלים רצונו ודר בו, והנה האילן, הרי הפרי שנתגדל ממנו הוא בא … להמשך קריאה

א הנה יש ג' הסתכלות, כי יש ב' עינים והוא חכמה עילאה וחכמה תתאה (זהר ח"א כו:), והחכמה נקרא עין כמו (במדבר טו, כד) מעיני העדה, ויש קו אמצעי שהוא החוטם שמחבר ב' עינים שהוא הדעת, כמו שבפרצוף אדם החוטם שהוא נקרא המשכה הוא מחבר לב' עינים. וזהו (שבת פז.) משה הוסיף יום אחד מדעתו, … להמשך קריאה

א אנת הוא דעבדת עשר תיקונין וקרינן להון י' ספירין (תקו"ז יז.). דהנה איך שייך אצל הקב"ה תיקון שמשמע שחס ושלום היה מחוסר, אך כי הנה רצון הבורא במה נשלם כשאנו מחוסרין, ומחמת זה נתלבש בכיסוין כדי שלא נראה גדלותו, כי בלא זה היינו בטלין ממציאתו, הרי התיקון הוא אצלינו. וזהו עשר 'ספירין' שהוא לשון … להמשך קריאה

א איתא (מנחות קי.) אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד וכו'. כי השכינה היא הלב של אדם (תקו"ז נב.), ונקרא אחד (תקו"ז מד.), שמאחד אותנו להקב"ה, והקב"ה נקרא אחד, שמאחד כל העולמות. וזהו (זכריה יד, ט) 'והיה ביום ההוא', לעתיד לבוא כשיתגלה האור, 'יהיה ה' אחד ושמו' שהוא המלכות שהוא הלב שלנו, יהיה 'אחד', באחדות. וזהו … להמשך קריאה

א הנה איתא (שבת לא.) באחד שבא לפני שמאי ואמר רצוני שאלמוד כל תורה על רגל אחת, פירוש על מצב אחד, כי החיות רצוא ושוב (יחזקאל א, יד), וירידה היא צורך עלייה, אך הוא רצה שלא יהא לו ירידה כלל. וזהו דחפו באמת הבנין, כי ששת ימים עשה ה' (שמות לא, יז), ולא כתיב בששת … להמשך קריאה

א שויתי ה' לנגדי תמיד (תהלים טז, ח) פירוש מחמת שאני עושה ש'ה' לנגדי תמיד', מחמת זה 'שויתי', אני שוה תמיד, שאין בי השתנות מחמת בני אדם כי ה' לנגדי תמיד וכל מגמותי בשביל ה'. וזה שאמר דוד המלך ע"ה, כי דוד היה מרכבה לשכינה והיה נכללין בו מדות הקב"ה, וזהו פשוט שימין הוא אהבה … להמשך קריאה

א ערום יעשה בדעת (משלי יג, טז). פירוש אפילו כשעושה מעשה גשמיות עושה בדעת, פירוש שמחבר אותה לשרשה להקב"ה, אבל אויל יפרוש אולת, אפי' כשפורש את עצמו מעניני העולם הוא עושה באולתו. וזהו היום יבא משיח אמרו ז"ל (סנהדרין צח.) היום אם בקולו תשמעו (תהלים צה, ז), פירוש שתראו למשוך יום שהוא הדעת אצליכם, תשמעו … להמשך קריאה

א כל מקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה שם אתה מוצא ענוותנותו (מגילה לא.), פירוש מה שרצה הקב"ה להיות גדול שנקרא מלך זהו גדולתו, שם אתה מוצא ענוותנותו, ואנו להיפך, כשאנו מקטנים עצמינו לפניו ע"י היראה שהוא ראיה, אז נופל הגדלות של הקב"ה עלינו. וזהו (ב"ב קמא.) בת תחלה סימן יפה לבנים, בת היא היראה, … להמשך קריאה

א וחנה היא מדברת על לבה (ש"א א, יג). הנה מדת מלכות הוא בלא ניקוד (פע"ח העמידה פי"ט), דלית ליה מגרמיה כלום רק מה שמקבלת מהעבדים, ואחר כך כשמקבלת אז הניקוד צבאות – אות הוא בצבא דיליה (מכילתא פ' השירה א), פירוש זה האות שנעשה רצונו של הקב"ה. וזהו 'וחנה', פירוש חן ה', מה שרצה … להמשך קריאה

א הנה מה שהיה קודם הירידה אצל הקב"ה נקרא אב, ומה שבא בהורדה נקרא בנים. וזהו (בראשית מט, כב) בן פורת יוסף, פירוש מה שבא בהורדה שיהיה בחינת 'בן', ו'פורת' לשון פירורין, שנפרר מעצמיותו יתברך, הוא 'יוסף', כדי שיהא הוספת תענוג להקב"ה, שיגביה כל הדברים להקב"ה: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף … להמשך קריאה

א הנה בינה מינה דינין מתכפיין (עי' זהר ח"א קנא.), וגם נקרא תשובה (שם ח"ג קכב.), וגם נקרא שדה, שיש ב' בחינות שדה, התענוג שלנו והתענוג של הקב"ה שהוא התשובה, והתענוג של הקב"ה נקרא מחצדי חקלא, שקוצר התענוג הגשמי, ועל כן כשעושה תשובה כל דינין איתכפיין, שנבטלין במציאות. וזהו (רות ב, ט) 'עיניך בשדה אשר … להמשך קריאה

א הנה יש שבוע שהוא לשון שביעה, פירוש שעל כן נקרא שבוע כי לית ז' ימים בלא שבת (ויק"ר כז, י), שהשבת הוא מאחדם הו' ימים ע"י התענוג שהוא משביע את כולם. והנה אנו מונין מתחלה הימים ואחר כך השבועות, וזה שאמרו ז"ל (ר"ה ה.) מצוה לממני יומי ומצוה לממני שבועי, ובתורה כתיב להיפך, כי … להמשך קריאה

א כתיב (משלי כב, ט) טוב עין הוא יבורך, החכמים נקרא עיני העדה (במדבר טו, כד). והנה יש חכמה ויש תעלומות חכמה (זהר ח"א כו:), פירוש שהחכמה נתעלמה בכיסוים, כי בתחלה היה כמוס עמו החכמה וממילא היה להחכמה זה המדה עצמו של הקב"ה, דהיינו מדת מלכות אנא אמלוך, ועל כן ירדה החכמה למטה כדי לקבל … להמשך קריאה

א איידי דטרידי למבלע לא פלטי (עי' חולין ח:). פירוש כי כן הוא דרך המוחין כשטרודים למבלע החיות ושכל מהקב"ה, לא פלטי, אין להם זמן לפלוט שכל ולהשגיח על הנהגת הגוף והאיברים, וכן להיפך כשהן משגיחין על הגוף אין יכולין לבלוע חיות מהקב"ה: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל … להמשך קריאה

א הרוצה לקבל עליו עול מלכות שמים יפנה ויטול ידיו ויקרא קריאת שמע (ברכות יד:). 'יפנה' פירוש יפנה עצמו מהמחשבות, 'ויטול ידיו', פירוש שאהבה ויראה נקרא ידים (תקו"ז כה:) שבהם יכול לתפוס בהקב"ה, וגם נקרא פתח. והנה בגשמיות היראה והאהבה הם נגדיות, אבל אצל הקב"ה הם אחדות ממש, כי הקב"ה הוא המייחדם, כי מי שיש … להמשך קריאה

א הנה יראה אותיות ראיה, מחמת שרואה על השגחתו של הקב"ה אז ממילא בטל ממציאותו, וזהו יראת שמים. וזהו (ברכות ו:) כל אדם שיש בו יראת שמים, מלשון ראיה, דבריו נשמעים, פירוש אפילו הנהגותיו נשמעין ונקבצין להקב"ה כי הוא בטל ממציאות נגד הבורא: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל … להמשך קריאה

א הנה מה שאדם מחדש דבר בתורה נקרא קישוטי כלה, שמקשט את התורה שהתגלה מה שנסתר, והיראה והאהבה הם המוחין הם גם כן קישוטי כלה, כלה הוא לשון (תהלים פד, ג) כלתה נפשי, שנתן לו אור חוזר, פירוש שנעשה במעשה מה שהיה ברצונו, וכשמוצא מכח המחשבה אל המעשה יש לו תענוג. וזהו (שם קד, לא) … להמשך קריאה