חיים וחסד

א צריך כל אדם להרגיל עצמו בשפלות נגד כל אדם ואז יכול לעבוד השי"ת בשלימות, כי השפלות הוא מדה ממדות השי"ת כביכול שמשפיל את עצמו לפי מדרגתם, כמו אב שמשפיל את עצמו לבן בקטנותו לדבר עמו כמו שמבין. וכן כתוב אברהם אבינו ע"ה גם כן היה שפל, ומשה רבינו ע"ה גם כן היה שפל, ואם … להמשך קריאה

א יש ג' מיני חסד, רב חסד, נוצר חסד (שמות לד, ו-ז), חסד סתם. 'רב חסד' נקרא מי שאוהב תמיד להשפיע, כמו אברהם אבינו ע"ה שהיה רץ אחר הכנסת אורחים. 'נוצר חסד', מה שהקב"ה מעצר החסד הוא 'לאלפים', לאותם שרוצים ללמוד עבודתו, וזה 'לאלפים' – אלף חכמה, לשון לימוד. חסד סתם, כל קבלת חסד נקרא … להמשך קריאה

א פרנסה, פ"ר נ"ס. פר לשון פירורין הם הניצוצות, נס הוא לשון הגבהה, שיגביה לשרשן, וכשנאכל הפירורין הרי לחם שלם: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] … להמשך קריאה

א שתי כתיפות חוברות (שמות כח, ז). מלשון התחברות זה הב' מדות, ר"ל הנצחון וההוד שעל ידם יכול לבוא לידי יראה ואהבה שהם נקראים גופא דעובדא, כשאדם דבוק לחכמה ומסתכל בהבנה שלו להחכמה ומתענג מחמת הבינה, ואחר כך מדבר הדיבור גם כן בהבנה מחמת הסתכלות על השכליות שבדיבורים. וזה נקרא אהרן, פירוש א' נה"ר, א' … להמשך קריאה

א אתה הראת לדעת וגו' (דברים ד, לה). שהדעת מחבר את האלקות לה'. וזהו (שם, לט) וידעת היום כי ה' הוא האלקים, זה הצמצום והגבורה לה' למדת החסד: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים … להמשך קריאה

א כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה (אבות פ"ו מ"א). פירוש שעוסק בתורה לשמה – לנשמה, שאינו מסתכל בתורה דבר אחר כי אם הנהגת הקב"ה עם ישראל והנהגת ישראל עם ה', וכשעוסק כך אז זוכה לדברים הרבה, 'זוכה' לשון זיכוך, שמזכך בזה השכליות. 'דברים' פירוש שנראין כדברים הרבה כגון אבות נזיקין וכדומה שאין בהם … להמשך קריאה

א שבועות שתים שהן ד' (שבועות ב.), פירוש במחשבה ובדיבור יש ג' מדות הרי שבועות שתים שהן ארבעה, במחשבה יש ב' מחשבות, לפעמים יש במחשבה טעם על מה חושב עכשיו, ולפעמים נשאר הרשימה מימים שעברו וחושב בלא טעם, ובדיבור יש גם כן כנ"ל הרי ב' שהן ד'. וידיעות הטומאה גם כן ב' שהן ד' (שם), … להמשך קריאה

א ד' אבות נזיקין השור והבור כו' (ב"ק ב.). 'השור' נקרא הסתכלות בדבר רע חס ושלום ועושה רושם במחשבה. 'והבור' מי שהולך בלא דביקות הבורא נקרא בור. 'והמבעה' זה השן, זה בעל תאוה. 'וההבער' זה אש של כעס. וכנגדן יש בקדושה ד' אבות הקדושים: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר … להמשך קריאה

א עוד נוכל לומר נוצר חסד וגו'. כי יש אהבה רבה זו רב חסד. ונוצר חסד נקרא מחמת שהמקבל אין יכול לקבל הבהירות, מצמצם הקב"ה אורו לפי שכל המקבל, זהו 'נוצר חסד' לשון צינור, וזה כדי שיבין המקבל גדולתו ויגביה את עצמו למעלה לשרשו, ואח"כ משיג רב חסד, שהקב"ה מאיר לו שכלו עד אין סוף. … להמשך קריאה

א נוצר חסד לאלפים (שמות לד, ז). פירוש שיש ג' אלפין, אלף של שם אלקים, ואלף של שם אהיה, ואלף של שם אדני, ואלף הוא חכמה ממתיק הדינין של ג' שמות הנ"ל (עי' פע"ח העמידה פ"א). ואלף תמונתה יוד לעילא יוד לתתא ואו באמצעיתא כזה א, וזה האלף כולו חסד. ויש א' יוד לעילא ואו … להמשך קריאה

א פתוח תפתח את ידיך (דברים טו, ח), פירוש היראה ואהבה. לאחיך לענייך לאביונך אשר בארצך, לענייך, נע ונד שבארציות, אלו הניצוצות. אז (שמות טו, ב) זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארוממנהו, פי' כשיעשה המצות בדחילו ורחימו ובדביקות תמיד, אז ירומם גם כח אלהותו, זה החכמה תתאה שנקרא אבי שמונח בארציות יגביה אותו לשרשו: הסבר … להמשך קריאה

א על נטילת ידים. פירוש שנטילה לשון הגבהה. הידים, אהבה ויראה (תקו"ז כה:). גם ראשי תיבות עני, אין עני אלא מדעת (נדרים מא.). אבל כשבא למדרגת אין, אז משיג להידים הנ"ל, אז יהבינן ליה מלא חפני טיבותא (שבת סב:): הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד … להמשך קריאה

א אחות לנו וגו' (שה"ש ח, ח). כי אם יש לאדם אמונה בא לידי תענוג מעבודתו, ועל ידי זה יוכל להניק לאחרים, מחמת שמרגיש התענוג, ואומר לו שיעבוד מחמת אמונה וירגיש התענוג. וגם אם לפעמים ירד ממדרגת תענוג, נשאר לו אמונה להעבודה, ואז אינו יכול להניק לאחרים כיון שהוא בקטנות בעצמו. וז"ש 'אחות לנו קטנה', … להמשך קריאה

א מה מצאו אבותכם בי עול כי רחקו מעלי (ירמיה ב, ה). השכל נקרא אבות. וז"ש 'מה מצאו אבותיכם', השכליות שמלובש 'בי עול כי רחקו מעלי', שלא רציתם לשמוע לי: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה … להמשך קריאה

א לשון של זהורית היה קשור בראש שעיר המשתלח וכו' (יומא מא:). התורה נקראת זהורית. היה קשור, מקשרין לאדם בשעה שנשתלח לעולם הזה. אם נתלבן, שלומד תורה לשמה ומקיים ונתלבן מחמת התורה הרי נתכפרו לו. ואם לאו, אף שלומד תורה רק שאינו עושה שום מעשה לשם שמים אין מתכפרין, שהרי שגגת תלמוד עולה זדון (אבות … להמשך קריאה

א קול ה' על המים (תהלים כט, ג). פירוש כשהקול הוא רק 'קול ה", מחמת גודל עצמיותו יתברך הוא מתבטל במציאות ונהפך האור אל הקול ודיבור, אז האהבה זו גדולה על כל האהבות שבעולם. וזה 'על המים', במים הוא אהבה: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © … להמשך קריאה

א מאי וגילו ברעדה (תהלים ב, יא), במקום גילה שם תהיה רעדה (ברכות ל:). ולכאורה אין כאן תירוץ. ונראה שהפירוש 'במקום' – אצל הקב"ה שנקרא מקום (זהר ח"ב רז.), שם יש גילה, כי בזה העולם שנקרא עולם הפירוד במקום גילה אי אפשר להיות שם רעדה, אבל אצל הקב"ה יכולין להיות באחדות, כי שם הם ריעין … להמשך קריאה

א מה אנוש כי תזכרנו (תהלים ח, ה). פירוש 'מה אנוש' שיבא למדרגה גדולה כזו שיהיה בו מדת הזכר, שישפיע בעולמות, וזהו 'תזכרנו', לשון זכר: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות … להמשך קריאה

א מה ה' שואל מעמך כי אם ליראה (דברים י, יב), ופריך (ברכות לג:) ויראה מלתא זוטרתא היא, ותירץ אין לגבי משה מלתא זוטרתא. פירוש כי 'מה' הוא נקרא 'אין' והיא ענוה, וכתיב (משלי כב, ד) עקב ענוה יראת ה', בעקביים של ענוה, כלומר בסוף ענוה היא היראה, וצריך בתחלה להגיע אל ענוה ולבסוף בא … להמשך קריאה

א דע מה למעלה ממך (אבות פ"ב מ"א). 'דע' לשון התחברות, כשתרצה להתחבר ולהיות 'מה' לפני הקב"ה, אזי תסתכל 'למעלה ממך', שהוא בצבא השמים השמש וצבאם, ותוכל להבין גדלות הבורא ותהיה 'מה' ואין לפניו יתברך: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי … להמשך קריאה

א פירוש אחר. משכני אחריך וגו'. כי למה בא לאדם מחשבות זרות בשעת התפלה, כי זה גורם לו מחמת שביום הוא חושב מחשבות הן בענין פרנסה או שאר דברים, ובמחשבה יש אותיות ואותיות הללו רוצים להיות להם עלייה לשורשן, על כן באין אותן האותיות שהיה לו כל היום בשעת התפלה כדי שיהיה להם עלייה ע"י … להמשך קריאה

א משכינו אחריך נרוצה (שה"ש א, ד). יש ב' מיני כתות, א' שעובדות לה' בשביל גמול ושכר, וא' שעובדות רק להשיג גדלות הבורא ולעבוד אותו מחמת גדלותו ורוממותו, ולהשיג תענוג להבורא יתברך. ואותן העובדים מחמת שכר אינם משיגים מדרגה גדולה, אבל הם עובדים תמיד במדרגה אחת. אבל אותן העובדים מאהבת וגדלות הבורא יתברך, הרי הקב"ה … להמשך קריאה

א השכל והדעת של אדם יש בו כח כל כך עד שיטה את האדם להמקום שחובר שם, שאינו יודע ואינו מרגיש שום אבר, ולא ירגיש אכילה אם הוא רעב או לא. על כן יראה האדם להפוך הדיעות, לראות שיש בורא עולם, וכשירגיש זאת ממילא יהיה נוטים כל האברים אחריו. ועל כן נקרא האדם דכר, לשון … להמשך קריאה

א אל יפול אדם בעצבות על שאינו עובד הש"י בשלימות השכל כמו שרואה אחרים, וגם לא יחשוב בשעת עשיית המצוה בשכליות כלל, כי יותר טוב להיות תמים עם אלהיו ויעבוד ה' בקטנות השכל משיחשוב בשכליות ויבוטל העובדא, שצריך להיות מקירות לבו, רק השכליות יבא לו ממילא ללב, וכשיבא ללב אין צריך לחשוב אלא נעשה עמו … להמשך קריאה

א השכל נקרא מים חיים והוא צלול, אלא שהכלי מכוער, וכשיצרף הגוף אז ישאב המים בכלי צלול ולא יטנף המים מחמת הכלי. אבל חס ושלום כשעושה עובדות בגוף מטונף שכוונתו לצורך גופו, הרי מטנף העובדא שנקרא מים חיים, על כן יעשה כנ"ל. ומדת רוגז לא יהיה בו כלל, ויהיה נחשב בעיניו כאלו אינו בעולם, רק … להמשך קריאה

א (מוטב שיהא שוטה כל ימיו ולא יהיה רשע שעה אחת לפני המקום (עדויות פ"ה מ"ו)). כל העולם אינו אלא אותיות אפי' בגשמיות, ועל ידי דביקות המצוה אינו יכול ליפול בארציות, וימשוך עליו חיות חדש בכל מצוה, ומקיים בכל רגע מצות עשה (דברים יא, כב) ולדבקה בו ויראה ואהבה. וזהו אשר קדשנו במצותיו. באמירת פרשת … להמשך קריאה