חיים וחסד

א קודם המצוה והתפלה ירגיל בשמחה זו שזכה להיות מעושי רצונו לייחד כל העולמות ולעשות כתר לקונו, וכל דיבור הוא עולם הדיבור ועולם המחשבה, שכל תיבה הוא עולם בפני עצמה וזה יעורר אותם: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – … להמשך קריאה

א וידעת היום וגו' (דברים ד, לט). פירוש 'ד' הוא אלקים' הוא האמת, ואינך מחוסר רק 'וידעת היום', שתלוי בך. לכך צריך למעט בכל רגע תאות עולם הזה שהוא שקר, ונקרא סטרא אחרא, ונקרא נ' שערי טומאה, שאינו משער במחשבתו איך לקנות ולהשיג רק עולם הזה ולנצח למי שכנגדו ואינו אצל שלימותו. אבל כשהוא אצל … להמשך קריאה

א כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא (דברים ד, כד). 'אלהיך' פירוש החיות שבך. 'אש אוכלה', ההתלהבות שבך, כי החיות הוא רצוא ושוב תמיד להסתכל שצריך לעבוד ה' ואינו נותן מרגוע. וכשעומד לעשות עובדא יעשה בכל החושים, שלא ישאר חוש א' לעצמו, כמו שמדבר לפני חבירו שאין מרגיש שום חוש כן צ"ל בתפלה שיתן שבח … להמשך קריאה

א הנה מה שגורם לאדם שכחה מהשי"ת הוא מחמת שפגם בברית ונעשה אצלו רגילות. והנה יש תמוה, כשאדם בגודל השכחה עד שאינו יודע בין ימינו לשמאלו, איך יתכן לו תשובה. אלא בוודאי התעוררות תחתון צריך תחילה מן האדם, ואחר כך (דברים יא, יב) עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה וגו', מתחילת השינוי שמשנה את עצמו, … להמשך קריאה

א הנה תשובה צ"ל באותו מקום באותו פרק באותה אשה (יומא פו:). באותו פרק פירוש באותה מדה עצמה. דזה ידוע (זהר ח"ג קכב.) שתשובה הוא בבינה, מחמת שמבין בלבו גודל הטוב בהיותו דבוק בה' וגודל הרע בפרישתו, מחמת זה אינו רוצה לנוח במחשבות גשמיות המביא אותו חס ושלום לחטוא, אך הוא ממשיך עצמו לשרשו. ובוודאי … להמשך קריאה

א זה כלל גדול תדע כשאתה תראה לעין בשכלך ובמוח לשבר הגוף תמיד, אזי בודאי אתה מהדק אותו מבפנים והקב"ה מהדק אותו מבחוץ, כי הוא מקיף אותנו, אזי בודאי לא יהיה לו תקומה נגד החיות שלך, ובאם שלא תשגיח על זה אין נקרא אדם: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר … להמשך קריאה

א זה כלל שתרגיל בזה מאוד, שתהיה לך יותר תענוג מעבדות ועשיית המצוה ודיבורים קדושים יותר מכל התענוגים, וזה יהיה לך עולם הבא, אחר הרגילות תרגיש בתורה או בתפלה תענוג גדול. וזה (שה"ש ד, ו) אלך לי אל הר המור. וזהו (תהלים צב, יג) צדיק כתמר יפרח, אח"כ יפרח בהתחדשות, ומתחילה קשה לו לשבר הטבע … להמשך קריאה

א האדם הוא אבר מהשכינה, וכשאדם הולך בתמימות אז השכינה בשלימות. לכן 'ה' אורי וישעי ממי אירא' (תהלים כז, א), ה' דייקא, 'ה' מעוז חיי', ה' דייקא, פירוש כשמבקש על נפשו שהוא חיותו אין כוונתו רק לשם שמים ולכבוד ה'. וזה (שם, ב) 'בקרוב עלי מריעים לאכול את בשרי צרי' וגו', מפני שאין אני דורש … להמשך קריאה

א עבד בר נש חסד בעלמא, איתער חסד לעילא ושרא עליו בההוא יומא. אתעטר בר נש ברחמי לתתא איתער רחמי לעילא, וכל ההוא יומא אתעטר ברחמי. ואי עבד בר נש עובדא דאכזרי הכי אתער בההוא יומא ופגים ליה, ולבתר קאים עליה לשיצאה ליה בההוא (יומא), מדה דמדד בר נש בה מודדין ליה (זהר ח"ג צב:): … להמשך קריאה

א מדת של תאוה וכעס יראה לשבר לגמרי ואפילו של מצוה, ואפילו בדבר הרגש, ואפילו בהפסד ממון גדול או הנאה לא יכעוס כלל אפי' בפה, ובזה יעורר עליו מלמעלה אהבת הבורא. ואל יאמר אדם מתי אבוא לתכלית, כי זהו תכליתו שידבק באלהיו. ולא ידבר דברים בטלים אפי' דברים המותרים בכל מה דאפשר. ולפעמים בא לאדם … להמשך קריאה

א יזכור תמיד פסוק (דברים לב, לט), כי אני אני הוא, ויחשוב שכל הבריאה יש מאין והצדיק עושה מיש אין. וישגיח תמיד על מחשבתו או דיבורו, שהרי כל המחשבות והדיבורים לא יכלו להיות כי אם מהז' מדות או מאהבה ויראה כו', וישגיח תכף על לבו מהיכן בא לו המחשבה הזאת, ויכניע את עצמו בשברון לב … להמשך קריאה

א כי טוב חסדך מחיים שפתי ישבחוניך (תהלים סג, ד). שזכיתי להיות מאותן עובדי ה' ששפתי ישבחוניך. ואם לאו נקרא גלות מצרים, פרעה – פה רע, שהדיבור בגלות (זהר ח"ב כה:), וז"ש (שמות ד, י) כבד פה וכבד לשון. כשיצאו מכל הגלות שיהפכו כל הז' מדות לקדושה, שכל מדה ומדה כלול מי', וזה ע' אומות, … להמשך קריאה

א זה כלל גדול, כשאדם בשלימות חכם ומבין על בוריו שכך צריך להיות אינו מתגאה כלל באותו דבר. תענוג תלוי בלב, שמבין שאותו דבר טוב הוא, ותלוי בשכל שאינו חושק אלא אם כן מבין בשכלו שהוא טוב, וזהו (זהר ח"א יז.) בינה ליבא, ובה הלב מבין, וכל המחשבות שבא לו גם כן אם יש בו … להמשך קריאה

א הרוצה לאכול יזכור שמחויב לזה כדי להעלות ניצוצות, על זה יש טעם לאדם, אבל על עשיית המצות אין מגיע לו שכר כלל, כי הוא עצמיות עם המצוה, רק הנ"ל יש תענוג גדול להקב"ה שמעלה החיות לשרשו שהוא דבר חדש ונשלם רצונו יתברך, כי זה היה כוונת הבורא ברוך הוא: הסבר על זכויות יוצרים חיים … להמשך קריאה

א יששכר חמור גרם (בראשית מט, יד), מה שיש לאדם שכר וגמול מחמת שיורד לארציות להעלות הניצוצות ומעמיד את עצמו בסכנה שלא ישאר שם חס ושלום, זה גרם לו שיהיה לו שכר בעולם הבא. ב וזה כלל גדול, אינו נקרא גוף אלא כשדבק בגוף, אבל כשהוא דבוק בעולם העליון אז בטל ממציאות ואינו גוף כלל. … להמשך קריאה

א ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה (בראשית יב, ט), לשון יבש וניגוב ידים, לפנות עצמו מארציות שנקרא יבשות לגוף. כשפונה אדם מאהבת עוה"ז יכול להשיג אהבת הבורא שנקרא מדת החסד, כלות הנפש ונטותה בעצמה לאור העליון. זה הכלל, צריך לתקן מקודם הכלליות וממילא יתוקן הפרט הפנימיות, דהיינו אם אהבת עולם הזה גובר אצלו מאוד, צריך … להמשך קריאה

א הזורעים בדמעה ברנה יקצורו (תהלים קכו, ה). כך הוא המוציא ש"ז לבטלה מה תקנתו, 'בדמעה ברנה' מה יערבו ברנה, דהיינו שילך ברחבות תמיד בשמחה של תורה ומצוה. 'יקצורו', יקצור הקליפות בזה, אבל לא ילך חס ושלום בעצבות כלל, כי מחמת זה חס ושלום רודפין עליו לטמאו בקרי: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC … להמשך קריאה

א אם תשיב משבת רגליך (ישעיה נח, יג), הרגילות שלך. 'משבת' לשון השבה כו'. 'אז תתענג על ה" (שם, יד), שקיבל תענוג ממך. זה כלל גדול בעבודת הבורא, שילך תמיד ברחבות, והרחבות יבוא לו כשיסתכל על תענוג שיש לו ממנה, הן בראיה הן בשמיעה הן באכילה ושתיה, לא על הגוף אלא חיות פנימיות שיש בו, … להמשך קריאה

א קדש לי כל בכור (שמות יג, ב). המחשבה הראשונה תיכף כשיעמוד משנתו, אז יקבל עליו עול מלכותו שעומד לפני אין סוף ברוך הוא. או כשישמע דבר המתקבל ימשיך את עצמו עליו אחר הדיבור, כי הדיבורים ששמע מהחכם יעשו רושם ללב עד שישבר את הלב לגמרי, כי השמיעה עושה רושם בלב תיכף ואחר כך כשהולך … להמשך קריאה

א יש ב' מיני אהבה, אהבה נסתרת זו דכר ונוקבא, ואהבה מגולה זו אהבת הבורא לישראל, ונק' גילה הסתרים בכריתות הערלה, ערלה ראשי תיבות ר"ע ל"ה, ויש גילוי אלי' זה גילוי החסדים אלי הוא א' כשמתפשט א"ע בפנימית ומדבק א"ע בפנימית היראה והאהבה תניעה שמניעין את הלב והן שורין בתוכה, אבל מדרגת יעקב היתה התפארות … להמשך קריאה

א בחכמה יש ט' קוין והנקודה הרי עשר, שער בהיפך אתוון עשר, וזה (מיכה ז, יח) מי אל כמוך, מי החכמה מתוך שאורה רב צריכה להסתיר את עצמה בתוך מ"ם סתומה או בתוך ב', ואז היא יכולה להתפשט יותר, לכן נקרא נו"ן שערי בינה מ"ם סתומה ונקודה בתורה הרי נו"ן: הסבר על זכויות יוצרים חיים … להמשך קריאה

א ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה (משלי ג, יט). קשה הלא החכמה משפיע לבינה, ונותן לזה ארץ ולזה שמים. אלא 'בחכמה יסד ארץ' זה האורות שבתוך הארציות. 'כונן שמים בתבונה', התורה נקראת שמים, ועיקר קיום התורה הם הו' מדות לתבונה. וזה (סוטה כא: עיי"ש) אין התורה מתקיימת אלא במי – מדת בינה, שמשפיל … להמשך קריאה

א ובהעלות אהרן את הנרות (שמות ל, ח), זה הנשמה. 'בין הערבים', לשון תערובות טוב ורע. 'קטורת' לשון התקשרות, 'תמיד לפני ה": הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי … להמשך קריאה

א עוד יוסף בני חי (בראשית מה, כו). האדם כלול מכל האומות בתוך מצרים וקשה מאוד לשבר אותה, והוא חידוש אף על פי שהיה במצרים שיבר הקליפה קשה: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים … להמשך קריאה

א כי כאשר ייסר איש את בנו וגו' (דברים ח, ה). השכל של אדם נקרא אלקיך, כי השכל הוא חלק אלקי ממעל. וזהו (שם יח, ג) תמים תהיה עם ה' אלקיך, השכליות שאתה דבוק שהם הם הז' מדות שבארציות כשתדבק בה' אז נקרא (שם ד, ד) חיים כלכם היום: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: … להמשך קריאה

א כתוב אחד אומר (תהלים לג, יח) עין ה' אל יריאיו, וכתוב אחד אומר (שם לד, טו) עיני ה' אל צדיקים. כי יש ב' מיני יראות, יש יראה חיצוניות שירא מצרות הגוף, שאוהב הגוף, ויש עוד יראה פנימית, שהוא רב ושליט, ועוד דק מן הדק שירא מחמת הבושה עד שבטל במציאות מחמת הבושה, וזה בא … להמשך קריאה