חיים וחסד

א הנה כלל גדול תדע, כל מקום שהאדם משליט להקב"ה להיות הוא שליט על זה ויש לו אמונה גדולה על זה בודאי לא יאונה שום דבר מקולקל. והנה כתיב (שמואל א' טז, א) שצוה הקב"ה לשמואל שימשח מלך מבית ישי, ואומר שמואל (שם, ב) איך אלך ושמע שאול והרגוני וגו', וקשה למה לא אמר לו … להמשך קריאה

א הנה כפה הקב"ה את ההר כגיגית והכריח אותנו לקבל את התורה (שבת פח.). ויש שעושה רק מחמת ההכרח, ויש [שאינו] רוצה דווקא להיות מוכרח לעבודה: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא … להמשך קריאה

א כללו של דבר, אברהם עדיין בעולם וכן יצחק וכו', אלא שהגופים שלהם אינם בכאן. ומה שאמרו (זהר ח"א כד.) ישראל עלו במחשבה, הוא נאמר על הרוחניות שנקרא אדם, אבל הגוף נקרא בשר אדם כמ"ש (שמות ל, לב) על בשר אדם, והגוף הוא כלי להרוחניות: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את … להמשך קריאה

א הנה השי"ת מלא כל הארץ כבודו (ישעיה ו, ג) לית אתר פנוי מיניה כמו קודם הבריאה, ואין הבדל בין השי"ת להאדם אלא הגוף, כמו שהאב והבן עצמיות אחד ממש רק שהגופניות מחלקים. והנה השכחה באה לאדם מחמת גיאות ושוכח יום הפירוד, והבין אברהם אבינו זאת ואמר (בראשית יח, כז) ואנכי עפר ואפר, אבל משה … להמשך קריאה

א חומר בקודש מבתרומה שמטבילין כלים בתוך כלים (חגיגה כ:). פירוש חומר הוא הגוף, כשרוצה להחליף מחשבות גשמיות בקודש – במחשבות קדושות, ולתרום אותם למעלה, אזי יטבול כלים הם האותיות בתוך כלים, כלומר ירגיל את עצמו למשוך אחר אותיות הקדושה ויהיה התנהגותו על ידיהם, כי מה ראית לציית להאותיות הגשמיות יציית להאותיות הקדושות, דהיינו שירגיל … להמשך קריאה

א דרך הצדיק תחלתו יסורין וסופן שלוה, וברשעים להיפך (ב"ר סו, ד). לכן ראה פרעה פרות היפות תחילה, כי פרעה הוא התגלות הקליפות. אבל יוסף אמר (בראשית מא, לה-מז) יצברו בר לקמצים, יקמוץ את עצמו, כי כן דרך הצדיק, על כן כשבא יעקב למצרים פסק הרעב (ב"ר פט, ט): הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: … להמשך קריאה

א מלך אסור ברהטים (שה"ש ז, ו). השי"ת אסור תמיד בהמוחין של אדם, שאין לאדם תפיסה בהשי"ת אלא עם המוח: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] … להמשך קריאה

א הנה יש חכמה עילאה וחכמה תתאה באדם, וכשאדם זיכך חכמה תתאה לעילאה ופוסק מעליו הצמצומין אז השי"ת מסייע ליה ומשפיע בו החכמה עילאה, ויורד אליו דרך כל הצמצומין אשר הפסיק מעליו, ובזה ממותקין הדינין. וזהו שיש בהצטרפות הויה עם אדני י' בראש וי' בסוף, וזהו זרקא מונח סגול: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: … להמשך קריאה

א הנה יש כ"ד עתים שעל ידם מתנהג העולם הגשמי, והשי"ת אינו תחת הזמן, והדברים שתחת הזמן משכחים את האדם מעבודת הבורא. וזה שאמר דוד (תהלים לד, ב) אברכה את ה' בכל עת, 'אברכה' מלשון המשכה, 'את ה' בכל עת', מכ"ד עתים, ובזה הוא מסיר מעליו הטבעיות שהם השכחה: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: … להמשך קריאה

א הנה יש משכיל ומושכל ושכל. המשכיל הוא הקדמת השכל, והוא נפתח ומשפיע ומלמד לשכל, ומקום פתיחת השכל נקרא פתח. והמושכל הוא השכל שמקבל מהמשכיל, והשכל נקרא אחר שבא בפועל והוא הולדה. וכן על דרך זה יש בדיבור, הקול נקרא ו' משפיע לדיבור, וזהו הויה, וקודם פתיחת המשכיל נקרא בחשאי: הסבר על זכויות יוצרים חיים … להמשך קריאה

א כשאדם רוצה להשפיע משכלו לחבירו צריך להפריס פרסה, וזה נקרא רקיע, כלומר שצריך לשער בשכלו כמה הוא יכול להבין, והשכל נמשך מחכמה להבינה ומשם לו' קצוות, דהיינו להו' טבעות הקנה שהוא נקרא ו', ומהקול לדיבור והוא יהו"ה אצל התלמוד שרוצה לקבל. וזהו (דברים יא, יג) והיה אם שמוע תשמע, שההויה מהופכת: הסבר על זכויות … להמשך קריאה

א אי אפשר שיהא לאדם אהבה שלימה לדבר אלא אם כן יש שנאה לההתנגדות, ואז נקרא אהבה שלימה לדבר ההוא. וזהו שי"ן שורקת (ספר יצירה פ"ו מ"א), כי ג' מדות נקודות שבשורק הם ג' קוין שבשי"ן, וכן ג' קוין שבמ"ם ושבה"א שהם בחי' הנ"ל, האהבה לכלי והשנאה להתנגדות מהכלי עצמה, וזה שמו של משה מן … להמשך קריאה

א הנה כתיב (תהלים צט, ה) רוממו ה' אלהינו. כי השי"ת השפיל את עצמו עד לעקביים, והמגביה מדותיו להשי"ת הרי כאלו מגביה להשי"ת כביכול שלא יצטרך להשפיל כל כך. והנה כל השמות והכינוים אינם באים רק מצד המקבלים, שלפי המקבל כן בהירות האור מתפשט בו ונופל בו אותו השם הוא האור על האדם, וזהו (חגיגה … להמשך קריאה

א פותח את ידך (תהלים קמה, טז). כי הנה יש ב' מיני נתינות, א' נתינת רצון הלב, ויש נתינת היד לבד בלא הרצון, שהוא פושט ידו לקבל. כך אצלו יתברך כשרצה להמטיר מן כתיב (שמות טז, ד) הנני ממטיר לכם לחם מן השמים, שהוא רצון, אבל בבשר תאוה כתיב (במדבר יא, כג) היד ה' תקצר, … להמשך קריאה

א או יאמר חכלילי עינים וגו' (בראשית מט, יב). פירוש כי הנה יש שינים באדם, ואין בו מתחילת ילדותו אלא אחר כך מחמת ינקותו מהאם נגדלין בו. וגם יש עינים באדם והם מתחלת לידתו, ועינים הוא השכל לראות, כמו (במדבר טו, כד) אם מעיני העדה. ולמה נקרא שמם שינים, שמשנה המאכל ממראיתו הראשון על ידי … להמשך קריאה

א לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו עד וגו', חכלילי עינים מיין (בראשית מט, י-יב). פירוש כי הנה זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו (ר"ה כז.), שמור הוא נקרא יראה, שמשמר את האדם שלא יפול בגשמיות, וזכור הוא אהבה, שמזכיר את האדם. הנה השי"ת רוצה לזכות אותנו שיעבדוהו, היה גלוי לפניו שכאשר תגלה לנו אורו … להמשך קריאה

א זאת עשו וחיו (בראשית מב, יח). 'זאת' היא יראה (עי' תקו"ז מ.), טענו את בעירכם ולכו בואו ארצה כנען. כי כתיב (בראשית יח, ב) וירא והנה ג' אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל, הנה יש ג' בחינות באדם במוחו שנקרא 'אנשים', וא' מהם אמונה, והם 'נצבים עליו', פירוש כשהאדם עדיין לבו בערלתו … להמשך קריאה

א הנה המשכיל הוא הקדמת השכל והוא החכמה עצמה, והוא נקרא 'פורת' שממנו פרים ורבים שכליות לאדם. והנה העולם נברא בכ"ב אותיות קדושות (ע"י זהר ח"א רד.), ובהצטרף האותיות בצירופים נולדו על ידם מהם הבנת הלב וחכמת כל דבר, על כן נקרא החכמה 'כל', שכל העולם נכלל בתוכו כמ"ש (תהלים קד, כד) כולם בחכמה עשית. … להמשך קריאה

א חייב אדם להסתכל בראיית השכל איך לעבוד ה'. כי הנה הבטה הוא מעילא לתתא וראיה הוא מתתא לעילא, וראיה שהבטה הוא מעילא שנאמר (תהלים פ, טו) הבט משמים. פירוש כי הבורא ברוך הוא ברא העולם לכבודו כדי להקרא מלך ואין מלך בלא עם (פדר"א פ"ג), וכדי לירא מפניו ולאהבה אותו, כי זה הוא עצמיותו. … להמשך קריאה

א מ"ש בספרים יש צלם הוא כי צדיק דצלם נקרא כשאנו נפרשין מהרע מהחיצוניות, ונקרא צדיק. ולשון דצלם הוא תענוג שאנו משיגין מעבודתו יתברך, [וזה שאנו משיגין בליל שבת]. מם סתימה דצלם הוא מדרגה עליונה שאין אנו מרגישין אף התענוג מחמת דביקות: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה … להמשך קריאה

א נר חנוכה בימין ומזוזה בשמאל (שבת כב.) פירוש כי אנו נקראים שומרים אצל הפתח סוף דרגין כדי שלא ינקו חס ושלום הקליפות מהקדושה, אך כדי שלא יתאחזו בנו חס ושלום לכך הקב"ה ברחמיו מקיף אותנו מכל צד: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל … להמשך קריאה

א לחנוכה. הנה כתוב (משלי ג, ו) בכל דרכיך דעהו, אפילו בשעת אכילה שלא יטבע בתאוות הקליפות ובזה הוא מופסק מהשי"ת, אלא שלא יסור ויזוז מהקדושה. והנה האדם הוא מוכרח לאכילה שיהא דעתו מיושבת עליו מחמת האכילה, ומכח זה יהא דעתו נחה עליו בשעת עשית המצות. והנה יש ג' שלישית באדם, הראש, והאמצע הוא הלב, … להמשך קריאה

א בעולם העקודים פירוש כשהיה הרצון עקוד עמו יתברך לברוא העולם אין שייך לשאול שום טעם למה ועל מה היה כך ברצונו, כי הרצון הוא מקיף אותנו, כי ברצונו ברא אותנו, ואיך אנו יכולים לשאול טעם על מה שהוא קודם לנו, כי אנו באים אחר הרצון. אבל בעולם הנקודים שייך לשאול טעם, כי הנה לפעמים … להמשך קריאה

א כשאדם עובר עבירה החכמה מסתלקת ממנו ואין עושה רק עם הלב, שהלב מקבל שבירה אבל לא בחכמה. וז"ש (שה"ר ז, ו) מלך אסור ברהטים, הקב"ה מקושר עם האותיות שיש בהמוח (עי' תקו"ז קמד:), ואימתי הוא דבוק בהאותיות, כשאדם מגביה אהבתו ויראתו ומחיה את האותיות, ואז יכול ליראה את השי"ת פנים בפנים, כי אז נקרא … להמשך קריאה

א כה יהיה זרעך (בראשית טו, ה). פירוש כה הוא לשון התגלות, שעל דבר הנגלה שייך לומר 'כה', ועל שעדיין לא בא להתגלות שייך לשון 'יהיה'. וזה שאמר 'כה יהיה', על ידי שתחבר ותתייחד עלמא דאיתגליא הנקרא 'כה' עם עלמא דאיתכסיא הנקרא 'יהיה', אז 'יהיה זרעך', אז תמשיך ההשפעה אצלך: הסבר על זכויות יוצרים חיים … להמשך קריאה

א יהא אדם זהיר להשגיח תמיד על פנימיות הדברים, כמו תפילין שיכוין שבזה מעטר להקב"ה, ובטלית מפריח ממנו הקליפות ועושה מחיצה בינו לבין הקליפות, ומכניס את עצמו במחיצתו יתברך ולובש לבוש שכל חדש. וכן במצות פריה ורביה יש גם כן שכל, היינו שימשיך עליו אהבת ויראת הבורא, וזהו הולדה בשעה שמחבר את עצמו אל השכל … להמשך קריאה