חיים וחסד תכ״ב

א

הנה יש ב' הסתכלות אף בחיצוניות מסתכל חוץ לכלי, וזה בא מחמת רחבות השכל שיש לו, ומחמת זה מייפה אותם גם מבחוץ, שאין אור השכל יכול לצמצם עוד מבפנים ונשפך לחוץ ונעשה מקיף להכלי. כך אנו נקראים כלי אצל הקב"ה, ואנו נקראים עבדים להקב"ה, כמ"ש (ויקרא כה, נה) כי לי בני ישראל עבדים, ואמרו ז"ל ואתם מעלה אני עליכם כאלו עשאוני, כאלו אנו עושים להקב"ה, ועל כן אנו עיקר הצטרכות של הקב"ה וזהו פנימית הכלי. ויש חיצוניות שהוא התפארות, כמ"ש (ישעיה מט, ג) ישראל אשר בך אתפאר, שהוא התפארות מבחוץ אצל האומות, וזה בא מחמת הרחבת השכל. וזהו (שם מד, ג) אציק מים על צמא, 'מים' הוא אהבה, 'על צמא' פירוש מחמת שאני צמא לזה שהוא עיקר ההצטרכות, 'ונוזלים על יבשה', פירוש מחמת שנתמלא הכלי אז נשפך לחוץ ונעשה מקיף, וזהו 'על יבשה' פירוש אף שהוא יבישות שאין כל כך הצטרכות. וזהו (תהלים צז, יא) אור זרוע לצדיק, האור נתפזר לכל גם לחיצוניות העולמות, לצדיק, הוא מחמת שהצדיק מביא את הקב"ה לתענוג. וזהו (ברכות יז:) 'כל העולם', פירוש אפי' החיצונות, 'ניזון בשביל חנינא בני', פירוש בשביל הצדיק.

ב

והנה כתיב (תהלים קלה, א) הללו עבדי ה', 'הללו' מלשון תערובות, שמחמת הודיות שלנו אנו ממשיכים הקב"ה למדות שלנו ע"י העובדות, וזהו 'עבדי ה", ואימתי, 'העומדים בבית ה" פירוש כל העולמות הם בית להקב"ה, וכשתהיו עומדים בבית של הקב"ה שהם האהבה והיראה והתפארת אז יומשך הקב"ה לכם. וזה שאמר הכתוב (שם קלד, א-ב) 'ברכו את ה' כל עבדי ה", פירוש שתמשיכו להקב"ה ע"י העובדות, 'העומדים בבית ה' בלילות', פירוש גם בהתחלה שיש עדיין קצת חשכות וזהו 'בלילות', אף על פי כן הם 'עומדים בבית ה", ובאיזה ענין, 'כשתגביהו ידיכם' שהם האהבה והיראה קודם להקב"ה, ואז 'וברכו את ה", יהא נמשך הקב"ה להאותיות.

ג

והנה ישראל נקראו בני הבית (זהר ח"ג קפז.), כי ישראל עלה במחשבה תחילה (שם ח"א כד.) בהרצון ונשתלשלו דרך כל העולמות הם השכליות שהם בני הבית, אך צריכים לידע שיש בעל הבית הוא הקב"ה, וצריך להמשיך אותו אל הבית. וזהו (ב"מ נט.) אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו, אוקירו הוא לשון הגבהה, שתגביהו העולמות להקב"ה ותוכלו להמשיך לכם השפעת כל טוב: