א ואם אינו יכול להטעותן כו' עד אפילו עד הכפל משכר הראשונים כבר כתבתי לשון הברייתא והגמרא לפני זה בדרישה ושבגמרא הוא שבאין חבילתו בא לידו אינו שוכר עליהן אלא עד כדי שכרן. ודע דרש"י כתב שם ז"ל עד כדי שכרן אם עשו מקצת המלאכה ולא קבלו כלום שוכר עליהן וכל מה שהוא חייב להן … להמשך קריאה
א אבל אם התחילו במלאכה אין בע"ה יכול לחזור בו. כאן הביא ב"י דברי המרדכי שכתב ז"ל אפילו התחיל במלאכה יכול בע"ה לחזור בו היכא דפועל מוצא להשתכר ואין לו עליו אלא תרעומות והביא ראיה לדבריו ומסיק וכתב ז"ל ולפ"ז הא דאמרינן בד"א שלא התחילו במלאכה כו' לא איירי בשכירות אלא בקבלנות וכדפירש"י עכ"ל המרדכי … להמשך קריאה
א השוכר את הפועל איזה מהם שבא כו' הנה אעתיק לפניך ל' הברייתא אשר עליה יסובבו דברי רבינו בכל הסימן וגם אכתוב עליו כלל דבריו בקיצור כי רבים המה וז"ל השוכר את האומנין והטעו את הבע"ה או בע"ה הטעה אותן אין להן זע"ז אלא תרעומות בד"א שלא הלכו אבל הלכו חמריה ולא מצאו תבואה. פועלים … להמשך קריאה
א ואם בע"ה א"ל בג' כו' שם דף ע"ו פשיטא כו' [עיין ל' הגמרא בב"ח ובעיא זו לא איפשטא ופסקו לקולא לנתבע ואין לפועל אלא ג' וכתבו התוס' שם ז"ל דעתייהו אעילויא והא דאמרי כמ"ש הבע"ה היינו מהימנת להו דהכי אמר הבע"ה א"נ משום דאי אמר הבע"ה טפי מד' שיהיה להם כמ"ש בע"ה והיינו דקמיבעיא … להמשך קריאה
א וחוזר ונוטל מבע"ה מה שההנהו כבר כתבתי בפרי' דהכל בכלל מה שההנהו בין קצבות שכירות פועלים בין שיווי מלאכתן ונראה פשוט מה שנזכר בגמ' ובפוסקי' ובדברי דבינו שווי מלאכתן שוה ד' ר"ל דאף דשאר פועלים נשכרים בג' הרי טרחי ועבדי מלאכה יתירא עד שאם שכרו פועלים לעשות מלאכה כזו היו נותנין להן ברצון ד' … להמשך קריאה
א בזריחת השמש כו' ז"ל הגמ' אמר ר"ל פועל [עיין בב"ח ל' הגמ' עם פירש"י] וכמש"ר ונלע"ד דה"ט דקרא דהיציאה למלאכה הוא משל בע"ה משום דהיציאה הוא צורך המלאכה משא"כ הכניסה שהינו לצרכו וצריך להיות כל היום בעבודתו ודע שהתו' כתבו שם שר"ח פירש איפכא [עיין בב"ח שהביא ל' ר"ח בסעיף ה'] ור"ל ביציאתו אף … להמשך קריאה
א והרמ"ה פסק כרשב"ג כתב ב"י נראה שהוא דעת הרי"ף והרא"ש ז"ל שכתבו המשנה כצורתה ולא כתבו מאי דאיתמר עלה בגמרא וכן נראה שהוא דעת הרמב"ם שסתם וכתב בפ"ט משכירות הכל כמנהג המדינה עכ"ל ור"ל כיון שהביאו המשנה כצורתה ולא כתבו עלה מעשה לסתור וחסורי מחסרא משמע דלא ס"ל הלכתא כת"ק ולהכי לא חשו לתקן … להמשך קריאה
א שכן כותב לו אם אוביר ולא כו' עיין בב"י מ"ש בשם תלמידי הרשב"א [וקצת מנהו כתוב בב"ח]: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר … להמשך קריאה
א ואם עלו במקום הראוי לזריעה כו' שם דף ק"ט ע"ש עם פירש"י וז"ל התוס' שם אין לך אלא דמי עצים בלבד ואע"ג דבסוף פרק השואל דף ק"א אמרינן דמצי למימר זיתי אני נוטל אי לאו משום ישוב א"י הכא לא מצר אמר ליה כן דמדלא א"ל תאלי הוה נטענא אלא כורכמא רישקא שמשעוקרין אותן … להמשך קריאה
א לא יזרענה קטנית כו' בפרישה כתבתי דכן גירסת רש"י והביאה הב"י וכתב עלה ז"ל אבל הרי"ף והרמב"ן גורסים קטנית לא יזרענה תבואה תבואה יזרענה קטנית עכ"ל ובסוף הסימן אמש"ר אבל בבבל וכיוצא בה שהיא לחה יכול לשנות מאיזה מין שירצה כתב ב"י ז"ל שכן הדין ע"פ גירסת הרא"ש אבל גירסת הרי"ף בגמרא איפכא ז"ל … להמשך קריאה
א או שזרעה ולא צמחה כו' בב"מ דף ק"י תנא חדא פעם ראשונה ושנייה זורעה ושלישית אינו זורעה ותניא אידך שלישית זורעה רביעית אינו זורעה ל"ק הא כרבי והא כרשב"ג דאמר בתלתא זימני הוה חזקה אמר ר"ל ל"ש אלא שזרעה וצמחה אבל זרעה ולא צמחה אמר ליה בעל הקרקע זרע לה ואזיל פירש"י כל זמן … להמשך קריאה
א אינו מנכה לו מן חכירו כו' כבר כתבתי לשון הגמרא בפרישה והתוס' שם דף ק"ד [עיין בב"ח שהביא לשון התוס' באריכות] ובזה נתבארו ג"כ דברי רבינו שקשה ביה ג"כ קושיית התוס' וע"ק לכאורה דמתחיל וכתב דיבש כל הנהר הקטן דמשמע הא לא יבש הנהר הגדול (הנהר) אף שנתייבשו ג"כ כל הקטנים ואפשר דנתייבשו כל … להמשך קריאה
א והרמ"ה כתב כו' ז"ל ב"י קשה לי מה אתא כו' [עיין בב"ח שהביאו] ולפי מ"ש בפרישה לק"מ וגם נ"ל מוכרח לפרש כן דאל"כ קשה למה השמיט רבינו בראשונה תלמוד ערוך המוזכר שם דאם פי' מהני וא"צ לחרוש והו"ל למכתב תחלה לשון הגמרא דאם פי' א"צ לחרוש ולכתוב עליו דברי הרמ"ה שחידש שאפילו הלה שותק … להמשך קריאה
א בקבלנות הוא שמקבל שדה כו' תוס' בב"מ דף ק"ג כתבו ז"ל תימה דהכא משמע איפכא שהאריס נוטל פחות וי"ל דהכא מיירי שהאריס נותן זרע ובכל דוכתי מיירי שבע"ה נותן זדע או בפרדסים דא"צ זרע דאיכא אתרא דנהיגי הכי ואיכא אתרא דנהיגי הכי כדאמרינן בס"פ א"נ עכ"ל: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il … להמשך קריאה
א אפי' אם הוא חצר דקיימא כו' הרמב"ם בפ"ד דשכירות השוה נמי הכניס פירות לחצר חבירו שלא מדעתו והטעה לחבירו אבל ממש"ר משמע דאי לא הטעהו אפילו לא קיימא לאגרא וגילה דעתו שאינו רוצה להשכיר לו וכמו שכתב רבינו בריש הסי' ולא רצה כו' ואפי' הכי לא היה רשות בידו לאפוקי בידים ומיהו אפשר לומר … להמשך קריאה
א או יטעון עליו לאחר שפרעו כו' וישביענו היסת וא"ת מ"ש מהקובע זמן לפרעון לחבירו מה שהלוה לו ותובעו תוך זמן ואמר פרעתיך דאינו נאמן ואעפ"כ צריך לישבע לו היסת קודם הפרעון שלא נפרע קודם לכן וכמש"ר בהדיא בשם הרא"ש לעיל סי' ע"ח וי"ל דשאני התם שכבר נתחייב לו בחוב וכל חוב עומד להשתלם להכי … להמשך קריאה
א וגם אינו יכול לכופו כו' עיין בש"ע שסתם זה המחבר כמ"ש כאן רבי' וצ"ע דלעיל בסי' קע"א ס"ט שם סתם המחבר בש"ע כדעת הרמב"ם דאם יש בו כדי חלוקה צריכין לחלוק ועיין בסמ"ע שישבתי בזה בטוב טעם: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד … להמשך קריאה
א שלא אמרו אין השוכר כו' ע"ל סי' רי"ב סוף ס"ט מש"ר בשם הרמב"ם ומה יש בין הקונה שדה לפירות ובין השוכר מחבירו כו' עד והשוכר אינו רשאי להשכיר וכתב דאין נראה לו לחלק בין בית לשדה וצ"ע ולעד"נ דחילוק בין בית לשדה דבית אף שיכולין לקלקל בו כמו בשדה ויותר מ"מ יכול המשכיר ליתן … להמשך קריאה
א ומרזב וסולם כו' כתב הנ"י ז"ל סולם לגג הוא דאמרי' דאילו לעלייה המשכיר חייב דבלא"ה לא מיתדר עכ"ל וז"ל הרמב"ם פ"ו דשכירות וכן אם רוצה לעשות סולם או מרזב או להטיח גגו הרי זה עושה משל עצמו עכ"ל ומדכתב ואם רצה לעשות ש"מ דאיירי בסולם דא"צ לו עכ"פ והיינו של הגג ומדסתם רבי' והרמב"ם … להמשך קריאה
א כל הזבל המתקבץ כו' עד אם קלטו השוכר משנה וגמרא ס"פ השואל הזבל של בע"ה במאי עסקינן אילימא בחצר דאגיר ליה לשוכר ותורי דשוכר אמאי של בע"ה אלא בחצר דלא אגירא לשוכר ותורי דמשכיר פשיטא ל"צ בחצר דמשכיר ותורי דאתי מעלמא מסייע לריב"ח דאמר חצירו של אדם קונה לו שלא מדעתו מיתיבי זבל הקולט … להמשך קריאה
א ואם דר בו אין מוציאין מידו וא"ת מאי שנא דכאן אמרינן שהשוכר מיקרי מוחזק בשכירותו ואין מוציאין מידו ומ"ש לעיל בסי"ד בשפק דתפיס' ל' ראשון או ל' אחרון שכתב שאפי' כבר דר מוציאין מזה השכירות דקרקע בחזקת בעליה עומדת ונראה לחלק דבשלמא לעיל דאמר ב' לשונות דכל א' ברור אזלינן בתר טענתי' דמשכיר שאמר … להמשך קריאה
א והרמ"ה כתב דוקא נפחתה העלייה יורד למטה בבית אבל נפל לא כו' כב"י ז"ל כן יש ללמוד מעובדא דפרסק כו' וכ"כ המ"מ פ"ה דשכירות בשם הרשב"א וכ"כ הנ"י עכ"ל והנה מ"ש בשם הנ"י הוא בפ' הבית והעלייה על הא דאמרי' במתני' בדא"ל עלייה זו שע"ג בית זה (וכמ"ש בפרישה) ומייתי ראיה מההוא מעשה דפרסק … להמשך קריאה
א דאע"ג דקנו מיניה כו' ק' דלעיל סי' ש"י כ"ר בשם הראב"ד ז"ל ודוקא שהקנה לו בקנין דאל"ה במה נתחייב לו כו' משמע דבקנין כ"ע מודו דנתחייב להעמיד לו אחר וזהו דלא כמ"ש הרמ"ה כאן וא"כ הו"ל לרבי' לכתוב דבריהן בל' פלוגתא וא"ל דהראב"ד הנ"ל בסי' ש"י ס"ל ג"כ דאע"ג דקנו מיניה לא משתעבד ליה … להמשך קריאה
א וכתב הרמ"ה שאם יש בעציו כו' לפי סברתו צ"ל הא דפריך תלמודא בסוף השואל ה"ד אי דאמר ליה בית זה נפל אזדא ליה ר"ל ואמאי קתני במתני' חייב להעמיד לו בית דמשמע שהחיוב מוטל על המשכיר ליתן לו בית כשהיה לו אחר או להחזיר לו שכירותו משלם וכמ"ש עוד בסמוך ואמאי הא אזדא ליה … להמשך קריאה
א וכתב הרשב"א בד"א כשעומד בר"ה כו' צ"ע דכאן סתם כדעת הרשב"א דכשאומר לו שנה אחת אין חודש העיבור בכלל ובי"ד סי' ר"ך סתם היפוך זה וכתב שם ז"ל היה עומד בתוך השנה כו' אמר שנה א' או שנה סתם אסור מעת לעת ואם שנה מעוברת אסור י"ג חדשים מיום ליום עד כאן לשונו וכ"כ … להמשך קריאה
א השכירו לו סתם בכך וכך לחודש כו' עד ואפילו כשהגיעו הפסח א"י להוציאו כו' ז"ל המשנה דף ק"א בקיצור כאשר העתיקה הרא"ש המשכיר בית לחבירו ביה"ג א"י להוציאו מן החג עד הפסח ביה"ח ל' יום עכ"ל המשנה ובגמ' מ"ש יה"ג דכי אגר אינש בית לכל יה"ג אגר יה"ח נמי אמר ר"י להודיעו קתני וה"ק … להמשך קריאה