א ואם הקדים לו השכר כו' ז"ל ב"י איכא למידק מה בא לחדש שאם הקדים לו השכר א"י להוציאו כו' הא עדיפא מיניה אשמועינן ברישא שאם השכירו לזמן קצוב אפי' נח הקדים לי השכר א"י להוציאו תוך זמנו וצ"ל דבסיפא מיירי כששכר ממנו סתם ולא לזמן קצוב והקדים לו מעות וקמ"ל שאפילו שלא קצב עמו … להמשך קריאה
א המשכיר לחבירו בית כו' ז"ל מ"ו ר"ש ז"ל כך הוא דעת אביו הרא"ש והוא מן הרשב"א אבל דעת המרדכי אינו כן וכן דעת התוס' בסוף פרק השואל גבי משכיר אומר לא נטלתי עכ"ל אבל המ"מ הסכים ג"כ לדברי הרא"ש וכן סתם הב"י ובש"ע: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את … להמשך קריאה
א לסבול דעת איש אחר כו' ואיתא שם עוד תערומת דאשלא יתירא ופי' הרא"ש שמא ירצה זה הקונה להרחיק יותר ומנהג הספנים שצריכין לילך עם בעלי הסחורה עד שימכרו סחורתן וצריך לקנות חבלים ביוקר עכ"ל ורבי' לא כתבו משום דרבינו שינה מל' הברייתא במ"ש תחלה ששוכר הספינה להוליך לו סחורה למקום פ' ומשמע דוקא לאותו … להמשך קריאה
א השוכר את הספינה בבבא מציעא דף ע"ט תנו רבנן השוכר את הספינה וטבעה לה בחצי הדרך רנ"א אם נתן לא יטול ואם לא נתן לא יתן ה"ד אילימא בספינהזו ויין סתם אמאי לא יטול נימא ליה הב לי ספינה ואנא מייתינא חמרא אלא בספינה סתם ויין זה אם לא נתן אמאי לא יתן נימא … להמשך קריאה
א ששאלת ראובן כו' בסוף כלל צ"ב: תשובה אם שכרה לימים פשיטא כו' נראה שנותן לו שכר בטילה של כל יום ויום דאינו דומה בהמה שאינה נושאת משא להנושאת משא וכמש"ר בר"ס של"ג וכן חמר שהשכיר לו חמורו להביא משאוי כו' ע"ש: אי לא היה רגיל להתגדל פסידא דבעל בהמה למדו מדאמר רבא בב"מ דף … להמשך קריאה
א והרמב"ם חילק בחמור זה כו' וכן השיג עליו הראב"ד בפ"ה דשכירות ב' כן וז"ל הראב"ד שם א"א אין לזה שורש וענף שאין הפרש בין הרכיבה לשאר משא ול' כהלכות הטעתו שראה שכתב לרכוב ולא מדוקא נקט ליה עכ"ל וכ"כ המ"מ ז"ל ובאמת א"א ליישב סברת רבי' לפי גירסת ספרי הגמ' שלנו שכתוב בהן השוכר … להמשך קריאה
א השובר את הפרה כו' עד וכן הדין אם לא שינה ז"ל המשנה שם השוכר את הפרה לחרוש בהר וחרש בבקעה ונשבר הקנקן פטור בבקעה וחרש בהר חייב ובגמרא היכא דלא שינה בה מאן משלם אר"פ דנקט פרשא משלם ר"ש בריה דרב אידי אמר דנקט מנא משלם ואי איכא דוכתא דמחזקי גונדרי תרווייהו משלמי ופירש"י … להמשך קריאה
א והוליכה למקום אחר כו' ז"ל [עיין ל' הרישא בב"ח] המשנה השוכר את החמור להוליכה בהר והוליכה בבקעה אם החליקה פטור ואם הוחמה חייב להוליכה בבקעה והוליכה בהר חייב ואם הוחמה פטור ואם מחמת המעלה חייב. ופריך בגמרא מ"ש רישא דלא קמפליג ומ"ש סיפח דקמפליג אמרי דבי רבי ינאי רישא שמתה מחמת אויר דאמרי' אוירא … להמשך קריאה
א וכתב א"א הרא"ש ז"ל והלכתא כוותיה לאפוקי כו' דע של' הרי"ף הוא זה מ"ש והלכתא כוותיה והביאו הרא"ש והוסיף עליו וכתב לאפוקי מדרבא ולא בעי למיתב ליה אגרא יתירא וכ"ש דאין הלכה כאביי עכ"ל ור"ל דאין הלכה כרבא דס"ל דאף אם לא נכאב ונפצע מתוספת המשוי בעי למיהב אגרא וכ"ש כאביי דס"ל דוקא בשחבטו … להמשך קריאה
א טוען עליו חצי כור [עיין בב"י שכתב מהיכן למד רבינו דין זה] וע"ש בדברי רש"י בד"ה קבל כתף כו' ומ"ש דאם הוסיף עליה ג' קבין חייב זה נלמד מהא דסיימו בגמרא ז"ל אמר רב פפא ש"מ ספינה בת תלתין כורין כו' ופירש"י דדייק כן מדתניא לפני זה דתוספת ספינה להתחייב עליה הוא כור וכל … להמשך קריאה
א ואם אין השוכר בעצמו כו' כב"י כלומר הא דאמרינן דמותר לשנות מקל לכבד היינו דוקא שהשוכר הולך עם הבהמה והיינו ששכרה מתחלה לאשה אחת מבנות ביתו ונמלך שהוא בעצמו ירכב במקום האשה על הבהמה נמצא שאין בזה משום שאין השוכר רשאי להשכיר דהוא אסור מטעם לך האמנתי בהמה שלי ולא לאחר דהא הוא בעצמו … להמשך קריאה
א ולהתחייב כו' וכ"כ רבינו לקמן בס"ס ש"ס לענין שאלה ועיקר דהא מילתא מהא דאמרינן פרק השואל אמר רב הונא [עיין לשונו בב"ח] ופי' התוס' והרא"ש דלענין חזרה לחוד קאי (ר"א ומצריך משיכה) דביה נמי איירי רב הונא וסברא גדולה לחלק בין חזרה לחיוב אונסין דלענין חזרה ברשות בעליו קיימא כל זמן שלא עשה בה … להמשך קריאה
א וכן הטבח שניבל ז"ל ב"י כתב המ"מ הקשה הראב"ד ז"ל ממ"נ אי בשכר מאי פסידא איכא והלא צריך לשלם ואי בחנם כי מסלקי מאי פסידא אית ליה ותירץ דאפילו בחנם קנסינן ליה ולא עביד לא בחנם ולא בשכר א"נ אפילו בשכר ופסידא טובא איכא דאעפ"י דמשלם בהמתו דמי בשתו ודמי בשת אורחיו לא משלם … להמשך קריאה
א צבעו כעור כו' אם השבח יותר כו' עד כיצד נתן לו צמר כו' שמועה זו משנה בב"ק דף ק' ע"ש: וכתב הרא"ש ע"ז ולכאורה הוא מתפרש מתני' הכי אם נתן נו צמר שוה י' דינרים והצבע הוציא בסממנים ובשאר הוצאות י' דינרים אם הצמר כמו שהוא צבוע שוה יותר מעשרים הוה בו שבח יתר … להמשך קריאה
א כל האומנין שנותנין לתקן כו' ב"מ דף ס' כל האומנין ש"ש הם וכולן שאמרו טול את שלך והבא מעות ש"ח ופרש"י כל כו' [עיין לשונו בב"ח] והנ"י כתב ג"כ כל' רש"י אומנים קבלנים כו' ומסיק וכתב והטעם משום דבההוא הנאה דקא תפיס המלאכה עד שיתן לו שכרו הוה כש"ש והנה מל' רש"י ונ"י משמע … להמשך קריאה
א תשובה היינו עובדא כו' שם בתר הך ברייתא הנ"ל גרסינן הנהו בי תרי דהוו קמסגי באורחא חד אריך וחד גוץ אריכא רכיב חמרא והו"ל סדינא גוצא מכסי סרבלא וקא מסגי אכרעא כי מטו לנהרא שקולי לסרבלא אותביה עלוי חמרא ושקלא לסדינא דההוא ואכסי ביה שטפוה מיא לסדינא אתא לקמיה דרבא חייביה אמרו רבנן לרבא … להמשך קריאה
א והרמ"ה כתב בהשאילני ואשאילך כו' בב"מ דף פ"א ת"ר שמור לי ואשמור לך השאילני ואשאילך השאילני ואשמור לץ כולם נעשו ש"ש זה לזה ואמאי שמירה בבעלים היא אמר רב פפא דאמר ליה שמור לי היום ואשמור לך נמחר ע"כ. ופירש"י דקושיא שמירה בבעלים היא אשמור לי ואשמור לך לחוד קאי והרמ"ה ס"ל דאכולה ברייתא … להמשך קריאה
א וביום השוק שוה ה' כו' אם שבר בא' משאר ימים כו' ז"ל הגמרא בב"מ אמר רבא הני שקולאי דתברי חביתא דחמרא לחנוואי. ביומא דשוקא מזדבנא בה' ובשאר יומי מזדבני בד' אהדרי ליה ביומא דשוקא אהדרי ליה חביתא דחמרא בשאר יומא מהדרי ליה ה' ולא אמרן אלא דלית חמרא לזבוני א"ל אי אית ליה חמרא … להמשך קריאה
א לשון הרמב"ם אם נשאו כו' שם ברמב"ם מסיים בהך בבא ז"ל מכאן אתה למד שאחד שהעביר חבית גדולה שאין דרך כל הסבלים להעבירה שהוא פושע ואם נשברה בידו משלם הכל ע"כ ונ"ל דע"כ לא קאמר הרמב"ם דמשלם הכל אלא כשנשא החבית במוט פשוט על כתיפו באופן שכל המשא מונחת על מקום אחד וז"ש שאין … להמשך קריאה
א ונותן שני כדים כו' יש גורסין שני בדים בבי"ת ולא נהירא דא"כ העיקר חסר מן הספר שהרי אינו חייב על נתינת הבדים אלא על משא כבידה שנושא בהם ולדידהו היינו מוכרחים להגיה ונושאים בהם משא כבידה ל"נ שעיקר הגירסא כדים בכ"ף וכן הוא בב"י (ונראה דגם ברש"י צ"ל כן אעפ"י שבחכמת שלמה לא משמע … להמשך קריאה
א אדם הנושא חבית גדול כו' עד והנושא משא כבד במוט כו' שם אתקין ר"ח בר יוסף הנהו דדרי באיגרא ואיתבר ישלם פלגא מ"ט נפיש לחד וזוטרא לתרי קרוב לאונס וקרוב לפשיעה. בריגלא משלם כולה עכ"ל הגמרא וכן הוא ברי"ף ופרש"י ז"ל דדרו באיגרא כו' ע"ש בפירש"י. וכן פי' ר"ן (וצ"ל לפירש"י שהמשאוי הכבד לאחד … להמשך קריאה
א המעביר חביות כו' ז"ל המשנה המעביר חבית ממקום למקום ושברה בין ש"ח בין ש"ש ישבע ובגמרא מייתא ברייתא דאמר ר"מ הכי ופליג ר"י ואמר ש"ח ישבע נושא שכר ישלם ור"א אמר (גם זה אני שמעתי) זה וזה ישבע ותמה אני אם יכולין לישבע עכ"ל הברייתא ומפרש שם משמיה דרבי יוחנן דבהכי פליגי דר"מ סבר … להמשך קריאה
א זאב א' אינו אונס כו' ב"מ דף צ"ג זאב א' אינו אונס ב' זאבים אונס ר"י אומר בשעת משלחת זאבים אפי' זאב א' אונם וידוע דהלכה כת"ק. ומ"ש כלב א' או אפי' שנים כו' שם במשנה כלב א' אינו אונס (במשנה שלפנינו אין שם זה אבל הב"י הביא המשנה כן) [עיין בב"ח] ומשמע דידוע … להמשך קריאה
א והכי איתא בירושלמי שומר חנם ששמר כו' ז"ל מור"ש ז"ל ראיתי נדפס מראה מקום בפרק המפקיד וטעות הוא כי לא נזכר שם משומר שכר כלל אלא מהירושלמי פרק בתרא דשבועות כמ"ש הרא"ש בפרק הכונס. ומ"ש ואפי' הקיפוה במחיצה של ברזל ליתא לשם אלא הטור מעצמו הוסיף כן בפירושו פי' הרא"ש אביו ז"ל שדייק כן … להמשך קריאה
א שאם הופקד אצלו כו' ל"ד הופקד אלא ה"ה שאלה נמי שהרי סיים וכתב אם נאבד או נאנס דשואל לבד חייב באונסין גם סיים בשם הרא"ש וכתב דאפילו פשע בהם ואפילו שואל פטור ולפי שסיים בא' מכל אלו נקט לשון פקדון דבהקדש לא שייך שאלה וכ"כ הר"ן פ' הדיינין על המשנה דקתני אלו דברים שאין … להמשך קריאה
א בד"א כשהפקידו כן הוא גי' רש"י ותוס' והרא"ש אבל הרי"ף והרמב"ם היה להן גירס' אחרת דגרסי בכרך א' ובב' כריכות ממש ולדידהו כל שלא הפקידו בכ"א ממש אעפ"י שהפקידו זה בפני זה הו"ל כאילו הפקידו זה שלא בפני זה והו"ל למידק וע"ל סימן ע"ו. וכתבו תלמידי רשב"א דאפילו לפי גיר' רש"י היכא שהפקיד לו … להמשך קריאה