א
אבל אם התחילו במלאכה אין בע"ה יכול לחזור בו. כאן הביא ב"י דברי המרדכי שכתב ז"ל אפילו התחיל במלאכה יכול בע"ה לחזור בו היכא דפועל מוצא להשתכר ואין לו עליו אלא תרעומות והביא ראיה לדבריו ומסיק וכתב ז"ל ולפ"ז הא דאמרינן בד"א שלא התחילו במלאכה כו' לא איירי בשכירות אלא בקבלנות וכדפירש"י עכ"ל המרדכי ונראה דכוונתו במ"ש ולפ"ז כו' משום דקשה ליה כיון דאמרינן שאם מוצא פועל להשתכר אפי' התחיל במלאכה יכול בע"ה לחזור בו א"כ א"ת שהברייתא דקתני אם התחילו אין בע"ה יכול לחזור בו מיירי בפועל צ"ל דמיירי באין הפועל מוצא לשכור וק' לפ"ז מאי איריא התחילו אפילו לא התחילו נמי אין יכול לחזור בו וכמש"ר בשם הרא"ש לפני זה והוא הסכמת התוס' והמרדכי והוכיחו כן מדקי"ל כמאן דדאין דיני דגרמי אלא ודאי הא דתניא בברייתא בד"א כשלא התחילו כו' ע"כ לאו בשכירות מיירי אלא בקבלנות וס"ל דקבלן אע"פ שמוצא להשתכר יכול למימר זו קבלתי ואגמור אותו כי גנאי לקבלן שלא יגמור המלאכה שקיבל אותה לגמרה דכי לוקחים אותה מידו אומרים עליו שלא היה נאמן או אינו אומן כראוי. וי"מ דה"ק ולפ"ז דמוצא להשתכר אפי' התחילו יכולין לחזור א"כ הברייתא דקתני אבל התחילו לא צ"ל דלא איירי שהבע"ה בא לחזור כפועל דא"כ לפלוג וליתני בדידיה אלא כשהפועל בא לחזור בהבע"ה משום הפסד בע"ה דלא ימצא פועל אחד לשכרו דאף שהפועלים מוציאים בע"ה להשתכר נו"מ הבע"ה אין מוצא פועלים בכל עת לשכור וא"כ צ"ל דלא איירי בשכירות דאי בשכירות הא אמרו דפועל יכול לחזור בו אף כשהתחיל אם לא בדבר האבוד ורישא דברייתא לא איירי בדבר האבוד אלא בקבלנות איירי עכ"ל הי"א. אבל ז"א דהא הברייתא בחזרת הבע"ה ג"כ איירי כמ"ש בברייתא בהדיא דקתני בה דא"י לחזור בו ע"ש ודו"ק ונראה דרבינו לא ס"ל כדברי המרדכי דלדידיה מיירי אפי' בשכירות והא דקשה ליה מה שחילק הברייתא בין התחילו ללא התחילו במאי איירי כבר כ"ר בסמוך בשם הרא"ש דאיכא נפקותא כיון שגם קודם שנשתכרו לא היו יכולין להשתכר א"נ שגם עכשיו יכולין להשתכר בדינר פחות ממה ששכרם הוא וכן נראה בהדיא מלשון הרא"ש שפי' האי בד"א אפי' בשכירות שכתב וז"ל שלא התחילו במלאכה כלומר בשכיר יום שלא קבלו עליהם עשיית המלאכה (פי' בשכיר יום כל שקיבלו עליהם הו"ל כהלך במלאכת השדה) או קבלן שלא התחילו במלאכה אבל כו' גם מוכח כן מל' רבי' שמסיק וכתב ע"ז ז"ל והפועל אם הוא שכיר יום כו' ואם הוא קבלן כו' ש"מ דס"ל דמיירי בין בפועל בין בקבלן וא"כ יש לתמוה למה הביא ב"י לדברי המרדכי סתמא כאילו רבינו ס"ל כן והוא מבואר שלא ס"ל כן ודו"ק:
הסבר על זכויות יוצרים
דרישה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.