דרישה, חושן משפט ש״כ:ה׳

א

והרמ"ה כתב כו' ז"ל ב"י קשה לי מה אתא כו' [עיין בב"ח שהביאו] ולפי מ"ש בפרישה לק"מ וגם נ"ל מוכרח לפרש כן דאל"כ קשה למה השמיט רבינו בראשונה תלמוד ערוך המוזכר שם דאם פי' מהני וא"צ לחרוש והו"ל למכתב תחלה לשון הגמרא דאם פי' א"צ לחרוש ולכתוב עליו דברי הרמ"ה שחידש שאפילו הלה שותק מהני ועוד ל"ל לכתוב בדברי הרמ"ה שאם פירש בשעת הניכוש הלא עיקר חידוש להב"י בהרמ"ה אינו אלא שאפילו הלה שותק ובודאי דהתנאי והפרישה היה בשעת הניכוש ולפי מ"ש א"ש הכל דרבינו סבירא ליה פשיטות דהגמרא דמ"ש קמ"ל דאיבעי לפרושי ר"ל דהו"ל להתנות כן בתחלת הקבלה והחכירות ומש"ה קאמר סתם דהו"ל לפרושי ולא קאמר להתנות דסתם תנאי משמע שצריכים להסכום שניהם על ככה בפירוש וזה א"צ כשמתנה בתחלת הקבלה והחכירות וכמ"ש בסי' כ"ט וע' ור"ז ומש"ה לא כ"ר לשון הגמרא דאם פירש בשעת הקבלה דמהני זהו פשיטא דכבר כתב בסי' שט"ו דכל תנאי שבשכירות קיים ואין צריך קנין ע"ז וגם פשיטא הוא דאם מתנה בשעת קבלה דאפילו הלה שתיק דמהני דזה כבר נתבאר בסימנים הנ"ל והגמרא לא לשום לימוד לחדש דין זה כתבו אלא ליתן טעם למה לא מהני ניכוש וקאמר דה"ט כיון דלא פי' כן ר"ל בשעת הקבלה והשתא א"ש דמסיק וכתב ע"ז והרמ"ה כתב בל' פלוגתא וגם כתב שאם פירש בשעת הניכוש שזהו עיקר חידושו דהרמ"ה ועוד שאח"כ מסיק הגמרא וקאמר ז"ל מקום שנהגו להשכיר אילנות ע"ג קרקע משכירין פשיטא ל"צ דכ"ע יהבי בתילתא ואזיל הוא ויהיב בריבעא מהו דתימא דא"כ מאי דבצרי לך אדעתא דלא יהבית לך באילנות קמ"ל דאיבעי לפרושי מקום שנהגו שלא להשכיר אין משכירין פשיטא לא צריכא כו' עד קמ"ל דהו"ל לפרושי עכ"ל ורבינו כתב זא"ז ולא כתב ג"כ דין דאם פירשו דמהני משום דאיבעי לפרושי דהתם ודאי ר"ל בשעת הקבלה והיינו יהיב ליה בריבעא דקאמר ר"ל דהתנה עמו כן והוא פשוט לרבינו וכנ"ל ודומיא דהכי סבירא ליה לרבינו פי' דאיבעא ליה לפרושי הנזכר ברישא והא דהרמ"ה סבירא ליה דמהני פירושו של זה ושתק הלה ואפילו לא התנו כן מתחלה היינו דוקא בענין זה דאפשר לומר דניחא ליה בניכוש כמו בחכירה או עדיפא בעיניו מחרישה אבל בשאר תנאים דאית ליה רווחא להאי ופסידא ברור להאי מודה הרמ"ה דלא מהני בשתיקותו של זה וראיה לוה שהרי בסי' כ"ב כתב הרמ"ה גופא דאם מתנה אחר הלואה צריך קנין אע"פ שיש לחלק בין דא לדא מ"מ ראיה לדבר מיהא איכא דשתיקה גרידא אינו מהני ועוד דא"כ הו"ל לרבינו לכתוב פלוגתא מהרמ"ה על הרא"ש לעיל סי' ע' ור"ז ודוק:

הסבר על זכויות יוצרים

דרישה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il

מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן