א שאלה לא"א הרא"ש ז"ל כו' עד ואינו יכול לישבע שמשלם כלשון רבי' כן הוא בתשובה אות באות וק' ממ"ש רבי' סי' ע"ב גבי לוה אמר סלע הלויתני ב' הי' שוה והמלוה אומר יודע אני שהי' שוה יותר וא"י כמה דהו"ל משואיל"מ וכ"כ הרא"ש פ' הדייני' וא"כ גם כאן הרי מודה שהפסידו כמשמעות ל' השאלה … להמשך קריאה
א אין השואל רשאו להשאיל מהרי"ק בשורש ו' כתב דאפילו אם היה השואל הראשון קל כבקלים והשני אדיר שבאדירים אפ"ה אסור וקשה מ"ט דהא טעמא שמא יבריחו השני לא שייך כאן ודוחק לומר בזה משום לא פלוג חז"ל והיה נראה לומר דמ"ש שאסור היינו לענין שאם השאיל מעצמו ואח"כ נתקלקל ביד שני מחמת אותה מלאכה … להמשך קריאה
א לחפור בו כרם זה כו' ויש להקשות הא כ"ר בסימן ש"ח ושי"א דאפי' כי אמר זה יכול לשנות למלאכה כמותה ואפשר לומר דכוונתו דאם שינה באחר וקלקל הכלי חייב ולה"ק שאינו רשאי לשנות ר"ל וממילא נשמע אם שינה חייב באונסי' ובזה אפי' הרא"ש מודה דכשנתקלקל מצא קפידא מקום לנוח ונחה וכמ"ש גבי ספינה סי' … להמשך קריאה
א וכן פי' הרמב"ם כו' עיין ל' הרמב"ם בב"י וכתב עליו וז"ל ועל הרמב"ם ליכא לאקשויי מה שהקשה הרא"ש על הרי"ף עכ"ל ונראה דר"ל דהרמב"ם פירשו בדוקא כשאמר כן לאיש שידוע דרכו ומנהגו שאינו מקפיד בדברים כאלו שהרי כתב בפי' שר"ל כפי טובת לבך שאינך מקפיד כו' וכשאמר כן סתם לאיש כזה סתמא כפירושו דמי … להמשך קריאה
א ודוקא שלקח ממנו בקנין כו' כרש"י אבל לא קאנו מיניה מכי אהדר' כלתה קנין דמשיכה ראשונה אכל נ"י כ' דיש מהאחרונים [דס"ל] דאם משך ע"ד שיהא שאול לו לעולם באותה משיכה קנאה לאותה שעה ולכל השעות שהוא צריך לו אבל רב אלפס פי' בשם גאון כו' עכ"ל וק"ק לפי דעת האחרונים למה קאמר רב … להמשך קריאה
א וא"א ז"ל הביאו (ראיה) בל' אחר כו' מדכ"ר שהרא"ש הביאו בלשון אחר ולא כתב לישנא דמשתמע שהרא"ש פליג על הרמב"ם נראה לומר דאינו מוכרח שיהיה חולק על הרמב"ם דאפשר דמ"ש הרמב"ם גבי אבל עד שילך ויחזור היינו כמו עד שיצאו ימי האבל דקאמר הרא"ש דכל ימי האבילות הוא שוהה שם ולבסוף הוא חוזר וכן … להמשך קריאה
א שאינו יכול כו' טעמו דס"ל דדין שאלה כדין הלואה והביא ראיה מהא דתניא טלית שאולה עד ל' פטורה מציצית ורש"י מחלק דוקא הלואה דלהוצאה ניתנה אבל שאלה דחוזרת בעין חוזר מיד וההוא דטלית מיירי כשלא תבעה המשאיל להחזיר לו אפ"ה לאחר ל' חייב בציצית מפני מראית העין מפני שאין דרך להשאיל יותר מל' יום … להמשך קריאה
א אבל לאחר ימי כו' אבל חייב בגניבה ואבידה בפ' האומנין מייתי מתני' דוכן בשעה שהוא מחזירה וקאמר עלה אמר רפרם בר פפא ל"ש דחייב בשעת החזרה אלא שהחזירה בתוך ימי שאלתה אבל לאחר ימי שאלתה פטור משואל וחייב כש"ש הואיל ונהנה מהנה עכ"ל. הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את … להמשך קריאה
א וסופו לחזור פטור כן דעת חכמי צרפת כדלעיל ס"ס ש"ז דס"ל שזהו בכלל שבת שאינו נוהג בבהמה כ"כ ב"י כאן גם לעיל ס"ס ש"ז וכ"כ מור"ש ז"ל שם שרבי' סתם כאן כדעת חכמי צרפי וק' לי דא"כ הול"ל רבי' רבותא דאפי' נכחש הבשר מחמת פשיעה אפ"ה פטור כיון דסופו לחזור וכמ"ש בשמם שם סוף … להמשך קריאה
א והוא שלא ישנה ר"פ השואל וכתב המ"מ דמשמע שלא ישנה שום שינוי ואהשינה אפי' ממלאכה כבידה חייב ע"כ ונ"ל דאפי' הרא"ש ורבי' דס"ל לעיל בסי' ש"ח ושי"א דכי אמר ספינה זו או משאוי זו יכול לשנות אפי' מכבידה לכבידה כמותה וכ"ש לקלה הכא כיון שנאנס גביה ויצא מן העולם מודה דמצאה קפידא מקום לנוח … להמשך קריאה
א נתנו לו אפי' בחצי יום כו' עובר משום בל תלין כן הוא ג"כ ל' הרמב"ם פ"א דשכירות ול' הברייתא ג"כ הוא עובר משום בל תלין עיין בכ"מ שם מה שהקשה ול"נ דרבי' והרמב"ם לטעמייהו אזלי דס"ל דכשהוא כובש בין ביום בין בלילה עובר על כל ה' לאוין וכמ"ש לעיל בשם ב"י עצמו והא דנקטו … להמשך קריאה
א שכיר שבת ושכיר כו' בב"מ דף ק"י ע"ב ז"ל שכיר שעות גובה כל הלילה וכל היום שכיר שבת ושכיר חודש ושכיר שנה ושכיר שבוע יצא ביום גובה כל היום יצא בלילה גובה כל הלילה וכל היום ובגמ' אמר רב שכיר שעות דיום גובה כל היום שכיר שעות דלילה גובה כל הלילה ושמואל אמר שכיר … להמשך קריאה
א ועובר בה' לאוין במיימוני כתוב פי"א דשכירות עובר בד' לאוין ועשה וחשב בל תעשוק זבל תגזול ולא תבא ולא תלין ולא ידעתי למה דהוא נגד הגמרא וכמ"ש לשונו בפרישה ותמוה לי שלא הרגישו ב"י והמ"מ בזה ודוחק לומר שטעות סופרי' הוא כי עיינתי בכל ספרי הדפוסים וכלם שווים בזה ואפשר דחשיב הני תרי לא … להמשך קריאה
א שעורים שהושרו במים כו' שם דף צ' ז"ל ת"ר פרות המרכסות בתבואה והדשות בתרומה ומעשר אינו עובר משום בל תחסום (וכתבו התו' שם הטעם עיין שם וכן פירש"י ה"ט דתו' בסוף שמעתין בד"ה ממון גבוה ובחידושי בגמ' כתבתי למה פירש בריש שמעתין טעם אחר ע"ש) אבל מפני מראית העין מביא בול (פירש"י מלא אגרוף) … להמשך קריאה
א ובישב לה קוץ בפיה (מהו) [כו'] בב"מ דף צ' בעי רמי בר חמא הושיב לה קוץ בפיה מהו הושיב לה חסימ' מעלייתא היא אלא ישב לה קוץ בפיה רבץ לה ארי מבחוץ מהו העמיד בנה מבחוץ מהו היתה צמאה למים מהו פרס לה קטבליא ע"ג דישה מהו וכתבו תוס' כל האיבעיות באת"ל ע"ש עמד … להמשך קריאה
א כך בהמתו אוכלת כו' בב"מ דף צ"א איבעיא להו עושה בגפן זה מהו שיאכל בגפן אחר כו' עד וא"ת שאסו' לאכול שור במחובר היכא משכחת לה בשרכא ופירש"י שור במחובר א"א לו לאכול מגפן שהוא עושה שהרי הוא קשור לצמד בעגלה והבוצרים עושים בגפן שאצל העגלה ונותנין בעגלה והתוס' הקשו שם ע"ז וכתבו ז"ל … להמשך קריאה
א ואפי' נזיר ועושה בענבי' כו' כל' רבי' כן הוא ל' הרמב"ם בפ"ב דהל' שכירות וצ"ע מאי אפי' נזיר דקאמר הא בגמ' משמע אדרבה דנזיר מסתבר יותר שלא יתנו לאשתו ובניו דשם בא לפשוט דמן השמים הוא אוכל ואינו יכול לומר תנו לאשתי ובני מהא דתניא נזיר שאמר תנו לאשתי ובני אין שומעין לו ומשני … להמשך קריאה
א יכול הפועל לאכול כו' עד ואפי' שכרו לכל היום לא יאכל קישות הראשון שלקט כו' ז"ל המשנה שם דף צ"ב אוכל פועל קישות אפי' בדינר ר"א בן חיסמא אומר לא יאכל פועל יותר משכרו וחכמים מתירי' אבל מלמדין [את האדם] שלא יהא רעבתן ויהא סותם את הפתח לפניו (פי' דרך עצה אומרים לו שלא … להמשך קריאה
א יושב ומשמר כו' עד אוכל מהלכות מדינה ז"ל המשנה דף צ"ג שומרי פירות אוכלים מהלכות מדינה אבל לא מן התורה ובגמרא אמר רב ל"ש אלא שומרי גנות ופרדסים אבל שומרי גיתות וערימות אוכלין מן התורה קסבר משמר כעושה מעשה ושמואל אמר ל"ש אלא שומרי תלוש אבל שומרי מחובר אפי' מהלכו' מדינה לא דמשמר לאו … להמשך קריאה
א נפתחו חביותיו כו' עד כגון שנפתחו לגת כו' משנה שם דף צ"ג ז"ל נתפרסו עגוליו נפתחו חביותיו הרי אלו לא יאכלו אם לא הודיען מעשר ומאכילן עכ"ל המשנה ושם בגמרא דף צ"ב מפרש המשנה וקאמר ז"ל בשלמא נתפרסו עגוליו מחזי כמקח טעות אלא נפתחו חביותיו מאי מקח טעות איכא מידע ידעי דאטביל להו למעשר … להמשך קריאה
א כתב הרמב"ם כו' בר"פ י"ב דשכירות כ"כ ומסיים שם ז"ל אבל מפני השבת אבידה לבעלים אמרו חכמים שיהיו הפועלים אוכלים בהליכתן מאומן לאומן. ובחזירתן מן הגת כדי שלא יבטלו ממלאכתן וישבו לאכול אלא אוכלים בתוך המלאכ' כשהן מהלכין ואין מבטלין עכ"ל. וכבר כתבתי בפרישה שהרמב"ם היה לו גירסא אחרת ברישא דהמשנה וז"ל המשנה בב"מ … להמשך קריאה
א ללקוט לי דבר של הפקר כו' שם אהא דשני ר"נ כאן בשלו כאן בשל הפקר (וכנ"ל) מסיק הגמרא וקאמר איתיביה רבא לר"נ כו' [עיין ל' הגמ' עם פרש"י בב"ח] הנה מזה מבואר דאפילו למ"ד המגביה מציאה לחבירו ל"ק חבירו בפועל מודה דמציאה לבע"ה וכמ"ש בפרישה וק"ל: וכתב הרמ"ה דוקא דעבד משיכה כו' עד לא … להמשך קריאה
א ואינו יכול לומר כו' ב"מ דף קי"ח ע"א תנן השוכר את הפועל כו' [עיין ל' הגמרא בב"ח] (ועיין עוד ל' הגמרא ע"ז בסמוך) וכתבו התוס' שם ז"ל לעשות בשלו והראה בשל חבירו משמע דוקא לעשות בשלו (פי' דהפועל סבר שהוא שלו) אז נותן לו שכרו משלם אבל סתמא (פי שהפועל ידע שאינו שלו אלא … להמשך קריאה
א להביא לו שליחות כו' ז"ל הרמב"ם פ"ט דשכירות השוכר את הפועל להביא לו שליחות כו' נותן לו שכרו משלם שכרו להביא קנים מהכרם כו' נותן לו שכרו משלם שכרו להביא לו כרוב כו' נותן לו כל שכרו וכן כל כיוצא בזה עכ"ל וכתב המ"מ ז"ל השוכר את הפועל כו' תוספת' והיא בהלכות פרק השוכר … להמשך קריאה
א והבטילה מביא להם כו' ושם בהג"ה כתוב ע"ז ודבר תמוה הוא והלא אפשר לו ללמוד בעצמו או ללמד אחרים בחנם שלא יפחד בלימוד עצמי א"כ משתכר הוא בכך עכ"ל ור"ל הא יוכל ללמד עם אחרים וילמוד למודו שהוא צורך לו ולא יצטרך לטפל ולטרוח בחנם תלמידים באינו לצורך עצמו וזהו משתכר דקאמר וק"ל: הסבר … להמשך קריאה
א השוכר את הפועל כו' ובא מטר בלילה עיין בב"מ דף ע"ז שמוקי הגמרא וברייתא שכתבתי ללשונו בדרישה בר"ס שנ"ג דקתני הלכו חמרים כו' [עיין לשון הגמרא עם פירש"י בב"ח] ועל סיירי דארעא מאורתא דרבא פירש"י ז"ל פסידא דפועלים גשמים שירדו הפסד דפועלים הוא דלא יהיב להו מידי דא"ל מזלייכו גרם לא סיירי פסידא דבע"ה … להמשך קריאה