א
כל הזבל המתקבץ כו' עד אם קלטו השוכר משנה וגמרא ס"פ השואל הזבל של בע"ה במאי עסקינן אילימא בחצר דאגיר ליה לשוכר ותורי דשוכר אמאי של בע"ה אלא בחצר דלא אגירא לשוכר ותורי דמשכיר פשיטא ל"צ בחצר דמשכיר ותורי דאתי מעלמא מסייע לריב"ח דאמר חצירו של אדם קונה לו שלא מדעתו מיתיבי זבל הקולט מן האויר הרי הוא שלו אמאי שלו אויר חצירו של משכיר הוא אמר רבא אויר שאין סופו לנוח לאו כמונח דמי ופירש"י כו' [עיין ל' רש"י בב"ח] מבואר מזה שדין זה קאי דוקא אכשאין לשוכר אלא דריסת הרגל וכן פי' הראב"ד וכן דעת רבי' במ"ש ז"ל וכל זבל המתקבץ בו כו' קאי אמ"ש לפני זה שהשכיר לו בית שבחצירו ולא חצירו עצמו אבל הרמב"ם פי' דהדין כן אפי' בהשכיר לו חצירו כיון דהבהמות המה של אחרים והוא תמוה לפי סוגיית הגמ' הנ"ל וכן תמה עליו הראב"ד והמ"מ הביא ראיה לדברי הרמב"ם מדלא הק' הגמ' אמאי של בע"ה אלא בחצר דשוכר ותורי דשוכר אבל בתורי דעלמא אע"פ שהחצר שכור לשוכר לא הקשו ועוד ראיה ממה ששינו הל' ואמרו בחצר דמשכיר ולא אמרו בחצר דלא אגרי ליה לשוכר מ"מ יש לתמוה עליו הא קיי"ל שכירות ליומא ממכר הוא עכ"ל המ"מ והביאו גם הב"י אבל בש"ע פסק כוותיה וע"ל סי' קע"ב ומסיק שם בגמ' ופריך ז"ל ומי פשיטא ליה לרבא והא מיבעי' ליה לרבא דבעי רבא זרק ארנקי בפתח זה ויצא בפתח זה מהו אויר שאין סופו לנוח כמונח דמי או לאו כמונח דמי התם לא מפסקי ולא מידי הכא פסקי כלי עכ"ל ונראה דמ"ש רבא אויר שאין סופו לנוח כו' ומסיק דמפסיק כלי כל זה מיירי שהשוכר קדם בחצר עם כלי שלו קודם שיצא זבל הבהמה לאויר החצר ולהכי לא חשבינן ליה כמונח כיון דבאו למינח קיימי לכן חלקו בפ' הזורק דף הנ"ל לענין נשרף הגט והביאו רבי' בא"ע סי' קל"ט ז"ל ה"ד מגורשת אפי' נשרף קודם שנח והוא שקדם גט לדליקה שהיה ראוי לנוח אלמלא האש שבא אחר שזרקו אבל כו' שמעולם לא היה ראוי לנוח ע"כ ולהכי לעיל ס"ס רמ"ג שמיירי שמשעה שזרקה מתחלה הי' דעתו לתתו לבעל החצר אף שחזר אח"כ מהמתנה הוה כדליקה שבא אחר [שזרק] הגט שכבר קנה ליה אוירו של חצירו וק"ל:
הסבר על זכויות יוצרים
דרישה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.