א תרמ"ח ב ב"ה ג במדרש יודע ה' ימי תמימים. חביב שנותיהן של צדיקים בעוה"ז ובעוה"ב. דכתיב ימים יוצרו ולא אחד בהם. והכתיב ולא. פרש"י כשהיו הימים עומדים לפניו ית' לא הי' בהם ממשות עדיין. והקרי ולו הוא יום שבת או יוה"כ שהבדיל לו ע"ש. והענין כמ"ש אתה יצרת עולמך מקדם. ומ"מ נמצא בעוה"ז ג"כ … להמשך קריאה
א תרמ"ז ב ב"ה ג במדרש יודע ה' ימי תמימים כשם שהם תמימים כך שנותיהם תמימים ולמה כתיב שני חיי שרה באחרונה ללמדך שחביב שנותיהם של צדיקים לפני הקב"ה בעוה"ז ובעוה"ב. כמו שיש בחי' תמים בנפש כן בעולם ובשנה. כי יש לכל אלו הג' שורש בשמים. והגם כי הזמן הוא תחת השמש אבל יש הארות … להמשך קריאה
א תרמ"ו ב ב"ה ג במדרש יפה שיחתן של עבדי אבות כו'. דאיתא על אליעזר דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים. והוא דרך עבודת הבורא שהי' לאאע"ה קודם המילה והוא בחינת עבד. ואח"כ נתעלה א"א ע"ה וזכה לבחי' בנים. וזהו שנקראו אבות שזכו להמשיך דרך התורה בעולם שיהי' הנהגת השי"ת עמנו בבחי' בנים לחפש בגנזי דמלכא. … להמשך קריאה
א תרמ"ה ב ב"ה ג במדרש יודע ה' ימי תמימים. הם תמימים שנותיהם תמימים. דאין לך אדם שאין לו שעה וכן בנפש נמצא איזה נקודה שזה הי' רצון הבורא ית' ועל אותה שעה אמרו חז"ל יפה שעה אחת בעולם הזה מכל חיי העולם הבא שהוא השלמת הרצון שהי' להבורא ית' מן האדם. ולכן המצוה לכבד … להמשך קריאה
א תרמ"ד ב ב"ה ג במדרש יודע ה' ימי תמימים כו'. דאיתא אין לך אדם שאין לו שעה ויש שעה מיוחד לכל אדם. שאין מי לתקן זה היום זולתי הוא. והצדיק השלם מתקן כל ימי חייו. כמ"ש שני חיי שרה. להודיע שתקנה כל מה שנבראת על אלו השנים כמ"ש ימים יוצרו. והימים הם הארות כמ"ש … להמשך קריאה
א תרמ"ג ב ב"ה ג במדרש כשם שהם תמימים כך שנותיהם. דכתיב מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית. תמיד הוא בלי הפסק כשיש התחדשות מהמקור. וזה ההתחדשות הוא על הכלל כמ"ש וירא אלקים את כל אשר עשה כו'. וכן כשמתאחדין השס"ה ימים ונעשה א' חל על זה השגחת ה'. כמ"ש עיני ה' כו' מראשית השנה. … להמשך קריאה
א תרמ"ב ב ב"ה ג במדרש יודע ה' ימי תמימים כו'. כי ידיעת השי"ת הוא על דבר של קיימא. והיינו אם דבוק בשורש העליון כי לכל תכלה ראיתי קץ. והצדיקים שכל מעשיהם בדביקות יש למעשיהם קיום לעולם וז"ש כי ידעתיו למען אשר יצוה כו' עי"ז שהי' מעשיו תיקון על כל הדורות חל עליו ידיעת השי"ת. … להמשך קריאה
א תרמ"א ב ב"ה ג במדרש יודע ה' ימי תמימים כשם שהם תמימים כך שנותיהם תמימים. דכתיב את מספר ימיך אמלא. דרשו חז"ל הקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום. הענין הוא כי השי"ת מחדש בכל יום מעשה בראשית. ומאחר שיש התחדשות בכל יום בטבע הבריאה שהיא החיצוניות. מכ"ש שיש התחדשות בכל נפש ישראל … להמשך קריאה
א תר"מ ב ב"ה ג במדרש יודע ה' ימי תמימים פי' אף כי הכל בהשגחת הבורא ית' אבל ההשגחה בכל הימים ע"י הימי תמימים. דיש ימים ויש ימים. וכל יום יש לו שורש למעלה ואותן הימים דבוקים בשורשם. וכן הוא ממדריגה למדריגה עד שגם ימים התחתונים יש להם אחיזה למעלה. והשגחת הבורא ית' על השורש … להמשך קריאה
א תרל"ט ב ב"ה ג במדרש יודע ה' ימי תמימים פירוש ימים שהם תמימים. והם באמת ימי התמימים שע"י שהם תמימים שנותיהם תמימים. ומה הוא ימים תמימים. היינו שהם נמשכין מן השורש דכתיב יום ליום יביע אומר שהקב"ה מחדש בכל יום מעשה בראשית. וכשהימים דביקין בשרשם ממילא נחלתם לעולם תהי' כמ"ש במ"א שעומק תחת תלוי … להמשך קריאה
א תרל"ח ב ב"ה ג במדרש יודע ה' ימי תמימים כו' שנותיהם תמימים כו' שני חיי שרה שחביב שנותיהם של צדיקים לפני הקב"ה בעוה"ז ובעוה"ב. דאיתא היום קצר והמלאכה מרובה כו'. פירוש שבכל עת ועת קצרה הזמן באמת מעבודה המוטל על הבריות. כי באמת הזמן הוא בכלל הטבע אשר הוא בצמצום וקצבה. ועבודת הבורא ית' … להמשך קריאה
א תרל"ז ב ב"ה ג במדרש יודע ה' ימי תמימים כשם שהם תמימים כך שנותיהם תמימים. כי שס"ה גידים באדם נגד שס"ה ימות החמה וכפי מה שהאדם מאסף כל השס"ה גידים להיות מיוחד ומקושר להבורא ית' שזה פי' תמים והוא ברית מילה. כמו כן מתעורר התקשרות בימי השנה. ואז חל עליו השגחת הבורא כמ"ש עיני … להמשך קריאה
א תרל"ו ב ב"ה ג במדרש תנחומא על פסוק ואברהם זקן ברכי נפשי את ה' כו' מה הקב"ה רואה ואינו נראה כו' פי' שהקב"ה נתן באדם נפש אשר היא למעלה מהטבע ואין האדם יכול להשיג בחי' נפשו. כדי שיאמין כי אף שאין להשיג כבודו ית' עכ"ז יכולין לדבק בו. כאשר גוף האדם נדבק בנפשו. ומצד … להמשך קריאה
א תרל"ה ב ב"ה ג במדרש יודע ה' ימי תמימים ונחלתם לעולם כו'. כי האדם נברא בעוה"ז לתקן הזמן כי חיות הנשמה למעלה מהטבע והזמן והשגחת השי"ת מקיים ומחדש חיות העולמות. והכל תלוי בהאדם כפי מה שעובד השי"ת וזוכר שהכל מאתו ית'. כמו כן מתחדש השגחתו ית'. ובכלל יש עולם שנה נפש. ויש מצות שתלוין … להמשך קריאה
א תרל"ד ב ב"ה ג במדרש יודע ה' ימי תמימים כו' שנותיהם תמימים כו' פי' ימי תמימים שהם ימים שיש בהם שלימות כי מה שברא השי"ת עולם הזה להיות מתחדש בכל יום ושנה הוא לטובה כדי שיהי' הארה חדשה בכל זמן. וע"ז מברכין מחדש בכל יום מעשה בראשית. שאם הי' הבריאה מתנהג בלי שינוי. הי' … להמשך קריאה
א תרל"ג ב ב"ה ג במדרש יודע ה' ימי תמימים כו' כשם שהם תמימים כך שנותיהם כו'. פי' תמים מתפרש בב' אופנים. א' שאין בו מום והוא בשלימות. ולזה שייך גם הזמן. כי האדם נברא להוציא שלימותו מכח אל הפועל. וכיון שנברא בעוה"ז ויש לכל אחד זמן קצוב. ע"כ שיש שייכות הזמן לשלימותו. ופשוט ע"י … להמשך קריאה
א תרל"ב ב ב"ה ג במדרש יודע ה' ימי תמימים כו' כשם שהם תמימים כך שנותיהם תמימים. וזרח השמש כו' כהדא עגלתא תמימתא כו'. פי' תמים להיות כל מעשיו בדביקות כח וחיות פנימיות שבו ובודאי בנקודה הפנימיות הנותנת חיים לכל רמ"ח איברי האדם שם הם באחדות אחד. ונתלה כל אבר בחבירו במקום הראוי. וכמו כן … להמשך קריאה
א תרל"א ב ב"ה . ג במדרש יודע ה' ימי תמימים כו' כי הזמן נברא. וחיות פנימיות שיש במעשה בראשית שהוא כח הפועל הוא למעלה מן הזמן. והצדיק מקרב הכל אל השורש שלא יתדבק בחיצוניות הדבר רק בפנימיות. וז"ש כל ערום יעשה בדעת וכסיל יפרוש אולת. כי אף שמעשיהן שוים. שגם הצדיק עושה עניני עוה"ז. … להמשך קריאה
א תרס"ה ב ב"ה ג והוא יושב פתח האהל לשון עכבה ולשון הוה. שכיון שנפתח פתח ע"י המילה גי' פה שהוא פתח הגוף שמאיר בו הנשמה. וכתיב לשקוד על דלתותי כו' לשמור מזוזות פתחי וכתב שם במדרש כשם שאין המזוזה זזה מן הפתח כך לא תהי' זז מבתי כנסיות ובתי מדרשות ע"ש. כן שמר אאע"ה … להמשך קריאה
א תרס"ד ב ב"ה ג ברש"י מן המדרש והגמרא וירא אליו לבקר את החולה. דכתיב חולת אהבה אני שכנסת ישראל יש להם אהבה והשתוקקת להתדבק בהקב"ה כמ"ש במדרש צדיק כתמר יפרח מה תמר יש לה תאוה כך צדיקים תאותן להקב"ה. כי הנפש והרוח מתאוין אל השורש רק שהם אסורין בגוף ועל ידי המילה והסרת הערלה. … להמשך קריאה
א תרס"ג ב ב"ה ג פתח האהל פתח טוב פתחת כו' כי המילה הוא פתח הגוף כמ"ש בזוה"ק פ' בא דכתיב וישלחהו לעבוד האדמה אשר לוקח משם והוא הכתנות עור חלק הגוף הבא מן האדמה וע"י המילה נתקן הגוף כמ"ש במדרש תנחומא זרע יעבדנו הוא אחר המילה. ואז נפתח ונתגלה הארת הנשמה. ואיתא במשנה שלשה … להמשך קריאה
א תרס"ב ב ב"ה ג פתח האהל פתח טוב פתחת כו' איתא בזוה"ק בפרשה זו נודע בשערים בעלה וכי מאן יכול למינדע לי' כו' אלא כל חד לפום שעורין דליבא. ר"ש אמר שאו שערים ראשיכם כו' וב' הפירושים אמת. דכתיב פתחי לי אחותי אחז"ל כחודה של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של היכל לפום שעורין … להמשך קריאה
א תרס"א ב ב"ה ג במדרש וירא אליו ה' מבשרי אחזה אלוקי. דהנה חביבה מצות מילה שהיא חותם בגוף האדם עדות שגופות בני ישראל יש בהם רשימה קדושה כמ"ש במ"א שזהו פירוש המשנה חביב אדם שנברא בצלם שנאמר בצלם אלהים עשה ולא מביא פסוק שמקודם בצלמינו. רק לומר שגם הגוף נברא בצלם. ואלה הג' משניות … להמשך קריאה
א תר"ס ב ב"ה ג במדרש מבשרי אחזה אלוקי. אלולי שעשיתי כן מהיכן הי' נגלה אלי. פי' דכתיב אחר המילה וירא אליו. וזה בחי' המצות שהם תיקון הרמ"ח איברים להיות חל עליהם נועם ה'. והיא חיבה יתירה שיתגלה צלם אלקים בנפש האדם בכח המצות ומילה הוא מצוה ראשונה מתרי"ג מצות המיוחדים לבנ"י והוא שורש אברהם … להמשך קריאה
א תרנ"ט ב ב"ה ג במדרש ומבשרי אחזה אלוקי. כי זה עיקר עבודת האדם לזכך הגוף. והאבות נזדככו כל כך עד שנעשו מרכבה גם בגופם. ולכן הגם שמקודם הי' לו מראות ברוח והתפשטות הגשמיות. אבל עתה אחר המילה מבשרי אחזה כמ"ש וירא אליו כו' והוא יושב פירוש שלא הי' צריך לשנות א"ע. וכן בכל איש … להמשך קריאה
א תרנ"ח ב ב"ה ג וירא אליו ה' במדרש ואחר עורי כשמלתי עצמי הרבה גרים באו להדבק בזאת הברית. כי אדה"ר ונח נולדו מהול. ואברהם ניתן לו מצות המילה. והי' זה הכנה לקרב את הגרים שאאע"ה הי' כחו יפה לפעול במעשיו להסיר הערלה ולגלות האור מתוך החושך כמ"ש פתח טוב פתחת. ובמדרש וה' פקד את … להמשך קריאה