שפת אמת, בראשית, חיי שרה ט״ו

א

תרמ"ה

ב

ב"ה

ג

במדרש יודע ה' ימי תמימים. הם תמימים שנותיהם תמימים. דאין לך אדם שאין לו שעה וכן בנפש נמצא איזה נקודה שזה הי' רצון הבורא ית' ועל אותה שעה אמרו חז"ל יפה שעה אחת בעולם הזה מכל חיי העולם הבא שהוא השלמת הרצון שהי' להבורא ית' מן האדם. ולכן המצוה לכבד השיבה שקרוב להסתלק מן העולם ובודאי נגמר המבוקש ויש לו התדבקות בצד מה בשורש העליון. ולכן ת"ח מצוה לעולם לכבדו כמ"ש זקן זה שקנה חכמה. והיכן יש רמז לחכמה בתיבת זקן. רק זה שמלא קנו ושרשו זה הוא החכמה כמ"ש איזהו חכם המכיר את מקומו. וזהו הת"ח מתדבק בשורשו וזהו בחי' זקנה המשכה מעולם העליון. ובכל אדם בן שבעים לשיבה שאז יש לו התדבקות בשרש שלמעלה. אבל האבות שנקראו תמימים בנפשותיהם בתיקון הרמ"ח איברים ונעשו מרכבה לשכינה ולא נתפרדו מדביקות עליון כלל לכן שנותיהם תמימים. ובודאי א"א לאנשים כמונו להבין מדריגה כזו שהיא למעלה מהטבע ונק' זקנים מתחילתן ועד סופן כמ"ש רש"י שני חיי שרה כולן שוין לטובה:

ד

במדרש יפה שיחתן של עבדי אבות כו' כי יש בחי' עבד ובן. תורה ותפלה. ובני ישראל נקראו בנים שניתן להם התורה לחפש בגנזי דמלכא כבן. ותפלה היא עבודה ונקרא שיחה כמ"ש רז"ל לשוח בשדה. שהוא מעסקי האדם הצריך לו בעוה"ז ונקרא בגמ' חיי שעה והתורה חיי עולם. אכן ב' אלו המדריגות יש בהם כמה בחי'. ויש עבד ובן. אח"כ זוכין למעלת עבד בעולם העליון יותר. ואח"כ בן. וכן הוא תמיד. ובאופן זה אמרו כי יפה שיחתן של עבדי אבות שבחי' העבדות שלהם הי' גבוה מבחי' בן של דורות האחרונים שהרי משיחתן ותפלתן נעשה פרשיות בתורה:

ה

ישכם עושים חסד ואמת את אדוני כו'. פי' שיהי' להם חלק לעשות החסד ואמת בעולם כי האבות המה עמודים שהעולם עומד עליהם ויודע הי' אליעזר שצריך להיות נולד מזה יעקב אבינו בחי' אמת כמ"ש תתן אמת ליעקב וזהו הגידו לי שהוא לשון המשכה כמ"ש בזוה"ק: