א תרמ"ג ב ב"ה ג במדרש ורב יעבד צעיר זכה יעבוד. העולם מפרשין אם זכה יעקב. ולדעתי אין הפירוש כן דהא בעשו משתעי. ותו דא"כ אם זה יזכה יהי' הוא הרב א"כ מה ההפרש ביניהם. והפסוק בא לפרש ולא לסתום. אך הפי' אם הי' זוכה עשו הי' עבד ליעקב והוא הטוב לו ותקונו. ואם לא … להמשך קריאה
א תרמ"ב ב ב"ה ג אברהם הוליד את יצחק כו'. כבר כתבנו בענין המאמר שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך כו'. צר הקב"ה קלסתר פניו. עדות יש שאברהם הוליד. ופרשנו כי בירור אמיתת היראה הוא כשבאה מתוך האהבה. וכן האהבה הבאה מתוך היראה. כמ"ש הרמב"ן ז"ל שאהבה ויראה בכל הדברים המה מתנגדים זה לזה חוץ בעבודת … להמשך קריאה
א תרמ"א ב ב"ה ג כבר כתבתי בשנים הקודמים בענין הבארות שסתמום פלשתים כדי שיפתח יצחק אע"ה פתח חדש. ולכן הי' ג"כ הסתר מיוחד. כי זה עצמו הכח למצוא המעיין ע"י התגברות להסיר האבן מכשול וכמ"ש ולאום מלאום יאמץ. וכ"כ וכמטמונים תחפשנה. נראה שיש בכ"מ מטמון וע"ז נאמר יגעתי ומצאתי. והנה כתיב מה רב טובך … להמשך קריאה
א תר"מ ב ב"ה ג במדרש גיל יגיל כו' גילה אחר גילה כו'. דכתיב ואלה תולדות מוסיף על ענין ראשון דכתיב תולדות השמים והארץ. ואלה התולדות של יצחק שנולד ממנו יעקב הוא גמר השלימות בקביעות. כדאיתא על פסוק לא ימושו מפיך כו' זרע זרעך שוב מעתה ועד עולם. לכן אחר שנעשה זה הקשר של ג' … להמשך קריאה
א תרל"ט ב ב"ה ג ויתן לך האלקים כו' במדרש יתן ויחזור ויתן. יתן לך אלהותו כו'. פי' זה דגם בעשו אמר משמני הארץ ומטל השמים. אך ההפרש הוא הנתינה שבירך ליעקב שיהי' לו דביקות בקבלת השפע מיד הנותן ב"ה וזאת עיקר הברכה. ז"ש יתן ויחזור ויתן פי' שתמיד יש לו דביקות בשורש השפע. ולעשו … להמשך קריאה
א תרל"ח ב ב"ה ג ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק. ואלה מוסיף על הראשונים שכ' אלה תולדות השמים והארץ בהבראם באברהם. ועתה ניתוסף קיום בעולם בבחי' יצחק כמ"ש ז"ל שאברהם תיקן את העולם בבחי' אהבה וחסד. ויצחק בבחי' יראה ומדה"ד. וראינו שעיקר הבירור נעשה ע"י יצחק שממנו נבררו יעקב ועשו כל … להמשך קריאה
א תרל"ז ב ב"ה ג במדרש גיל יגיל בזמן שנולד צדיק גילה אחר גילה. כי ואלה מוסיף על הראשונים כי מקודם הי' תולדות הגשמיי בלבד. אבל מאבות התחיל להיות תולדות בבחי' הרוחניות להנחיל כח הקדושה לזרעו אחריו. וזהו גילה אחר גילה כשהצדיק נולד. כי בתולדות יש שמחה. ובזרע צדיקים יש ב' שמחות מב' התולדות בגשמיי … להמשך קריאה
א תרל"ו ב ב"ה ג וכל הבארות אשר חפרו עבדי אביו כו' סתמום פלשתים כו' וישב יצחק ויחפור כו'. דאיתא אין קורין אבות אלא לשלשה פי' אברהם יצחק ויעקב. וקשה ממ"נ א"כ ניזול בתר קמא ונקרא אב רק לאברהם. אבל טעם הענין כי כל צדיק יש לו בזכות אבותיו. אבל הג' אבות כ"א כדאי לעצמו. … להמשך קריאה
א תרל"ה ב ב"ה ג בזוה"ק על ענין הבארות ונחך ה' תמיד כו'. ושיכולין עתה לתקן במצות ציצית ותפילין ג"כ זה. דהנה בכל דבר יש נקודה פנימיות ונק' תמיד. וע"ז נא' מחדש בכ"י תמיד מ"ב. ונק' מנוחה כי שם שורש הכל שממקום זה מתפרדין אח"כ כ"ד כפי כח התפשטות שלו. אך כפי מה שאדם דבוק … להמשך קריאה
א תרל"ד ב ב"ה ג תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק. כל מעשה אבות סי' לבנים כי לא עשה שום מעשה שלא יהי' לטובת כל בנ"י לדורות. ואיתא בספרים כי יראה הבא מכח אהבה היא יראה של אמת. וז"ש יצחק בן אברהם וכ' רש"י עדות יש שאברהם הוליד כו'. פי' זה היראה שבא … להמשך קריאה
א תרל"ג ב ב"ה ג אא"ז מו"ר ז"ל הגיד בענין הבארות שחפרו אבותינו להסיר החיצוניות למצוא הארה הגנוזה. שבכל מקום יש נקודה פנימיות. ורחובות הוא בחי' שבת קודש. שבימות החול עשק ושטנה כו'. ובימי המעשה זה עצמו הבאר מה שמבטלין רצון עצמו ותאות יצה"ר להכניע הכל להש"י. ויש עלי' בש"ק אח"כ. ובש"ק עצמו הבאר למצוא … להמשך קריאה
א תרל"ב ב ב"ה ג אא"ז מורז"ל הגיד ענין הבארות לחפור למצוא הארה הגנוזה הנסתרת בגשמיות וחיצוניות. ורחובות היא בשבת כו'. כי בשבת מתפשטת כח הנקודה הפנימיות להאיר גם אל החיצוניות. וזה הרחיב ה' לנו שמתרחב הנקודה הגנוזה שיש בכל דבר שמשם עיקר החיות. ושמות הבארות עשק ושטנה שבימות החול אף שנסתר עכ"ז ע"י השתדלות … להמשך קריאה
א תרל"א ב ב"ה ג אא"ז מו"ר זצלל"ה הגיד בענין הבארות שהם להסיר החיצוניות והסתר למצוא הנקודה. ועשק ושטנה הם ימי המעשה ובשבת הבאר שנקרא רחובות עכ"ד ז"ל. וודאי שיש בכל דבר ניצוץ קדוש שמחי' הדבר ורק שנסתר ע"י הטבע והחיצוניות כי ע"ז נברא העולם להיות חיותו ית' בתוך מ"ב והאדם ידע ויברר שהכל מחיות … להמשך קריאה
א תרס"ד ב ב"ה ג בפסוק ואברהם זקן בא בימים אחז"ל זקן זה שקנה חכמה. דכתיב החכם עיניו בראשו. פירוש בשורשו למעלה. דזה עיקר החכמה שצריך האדם להבין מאין בא ולמה בא לעוה"ז שהנשמה נשתלחה בעוה"ז מעולם העליון. וע"י החכמה זוכר האדם מקומו דימים הקדמונים קודם שבא לעוה"ז. ולכן נקרא זקן. ופי' בא בימים בפנימיות … להמשך קריאה
א תרס"א – תרס"ב ב ב"ה ג במדרש יודע ה' ימי תמימים כו'. דעיקר כח האבות היה לתקן הזמן שהוא תחת הטבע וזהו השלשה תפלות שתקנו לפי שינוי הזמנים. דאיתא תורה נק' חיי עולם ותפלה חיי שעה שהתורה עצם עץ החיים. ותפלה חיי שעה. שיש עתים וזמנים שהחיות מתגלה גם בעוה"ז כמ"ש לכל זמן ועת … להמשך קריאה
א תרנ"ט ב ב"ה ג במדרש יודע ה' ימי תמימים כו' כי האדם הוא למעלה מהזמן. ותהלוכת הזמן תלוי בעבודת האדם. וכפי זיכוך מעשיו כך מזדכך הזמן. והוא נותן חיות אל הזמן והמקום. כמ"ש ויהי האדם לנפש חיה. פי' הוא הכלי אשר על ידו נמשך חיות לכל הבריאה. לכן יודע ה' ימי תמימים וכן יודע … להמשך קריאה
א תרנ"ח ב ב"ה ג במדרש יודע ה' ימי תמימים כשם שהם תמימים כך שנותיהם תמימים. דאין כלי מחזיק ברכה אלא שלום. ולכן כתיב וה' ברך את אברהם בכל. ואיתא במד' אברהם ברך את הכל ומי ברכו הקב"ה. לפי שהי' כולל הכל. לכן חל עליו ברכת ה'. והנה יש בחי' עולם שנה נפש שהוא כלל … להמשך קריאה
א תרנ"ז ב ב"ה ג במדרש יודע ה' ימי תמימים כו'. חביב חייהם של צדיקים לפני הקב"ה בעוה"ז ובעוה"ב. כי עיקר החיים לאדם כדכתיב ויפח באפיו נשמת חיים הוא כמו מים חיים שהוא המעיין נובע. כן הנשמה מעיין נובע מחי החיים. ויהי האדם לנפש חי' שע"י מתעלים כל החיות שבעולם דאיתא החותך חיים לכל חי … להמשך קריאה
א תרנ"ו ב ב"ה ג במדרש יודע ה' ימי תמימים כשם שהם תמימים כך שנותיהם תמימים. ורש"י פי' שני חיי שרה כולן שוין לטובה. והוא מדת השתוות שכתב בס' חובת הלבבות. והוא מעלה גדולה להיות אדם עומד בתמימותו בכל מה שעובר עליו. ויש נסיון לעני ויש לעשיר. ושרה בתחלת ימי' עברו עליה כמה זמנים קשים … להמשך קריאה
א תרנ"ה ב ב"ה ג בפסוק ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק ולבני הפילגשים כו' נתן אברהם מתנות. ההפרש שביניהם כמ"ש במדרש תולדות ויתן לך יתן ויחזור ויתן. וכמו כן כתיב כאן ויתן. שזה הי' בסדר מסודר לעולם כי כל השפע שבא לאברהם נשפע ממנו ליצחק ואח"כ ליעקב. ולבני הפילגשים כו' נתן אברהם מתנות … להמשך קריאה
א תרנ"ד ב ב"ה ג במדרש יודע ה' ימי תמימים כשם שהם תמימים כך שנותיהם תמימים כו' ולמה נאמר שני חיי שרה באחרונה שחביבין שנותיהם של צדיקים לפני הקב"ה בעוה"ז ובעוה"ב. דהנה כל הדברים יש להם שורש בשמים. הן בחי' עולם שנה ונפש לכולם יש שורש בשמים. וז"ש יום ליום יביע אומר. יום שלמעלה ליום … להמשך קריאה
א תרנ"ג ב ב"ה ג במדרש יודע ה' ימי תמימים כשם שהם תמימים כך שנותיהם תמימים כו' כי כל מעשה האבות הוא הכנה לכל בני ישראל ולפי שהם כוללים כל בנ"י נקראו תמימים. וכמו שהם תמימים כן שנותיהם כוללין כל הזמנים ונק' תמימים. ושנותיהם הם קיום כל הזמנים. ולכן כתיב יודע ה' ימי תמימים כמו … להמשך קריאה
א תרנ"ב ב ב"ה ג במדרש ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל. מי יעלה כו' מי יקום במקום קדשו זה אברהם כו'. דאיתא בספרים על פסוק ומי יקום כי העלי' שיש לאדם צריכין לראות שיהי' דבר של קיימא. לא לעלות ולחזור לירידה כו'. וז"ש וישכם אברהם כו' אל המקום אשר עמד שם. … להמשך קריאה
א תרנ"א ב ב"ה ג במדרש יודע ה' ימי תמימים כו'. כי האדם נברא להמשיך חיות לעולם כדכתיב ויפח באפיו כו' ויהי האדם לנפש חי' פי' שהוא כלי שיקבל וינוח בו החיות. והצדיקים שמושכין החיות לעולם נשארים אותן ההארות לעולם כמ"ש נחלת ימיהם זכורה לעולם. כי כל רשימה שיורדת מקדושה נשאר הרשימה לעולם כמ"ש בספרי … להמשך קריאה
א תר"נ ב ב"ה ג במדרש יודע ה' ימי תמימים כו'. כבר כתבנו פי' תמימים להיות מתאימים הימים שלמטה באורות המיוחדים להם למעלה. דאיתא כימי השמים על הארץ שימי האבות היו ת"ק שנה כמו מן השמים לארץ דהנה איתא עץ החיים מהלך ת"ק שנה. והאבות בימי חייהם המשיכו החיים מעץ החיים. ופי' מהלך ת"ק שנה … להמשך קריאה
א תרמ"ט ב ב"ה ג במדרש יודע ה' ימי תמימים כשם שהם תמימים כך שנותיהם תמימים כו'. כי הצדיקים מעלים הזמן והטבע. כענין שאמרו כשהצדיק בעיר הוא הודה זיוה כן הוא בזמן. כי הנה הקב"ה מחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית. והתחדשות הימים הוא כפי אנשי הדור כמ"ש אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים כו' … להמשך קריאה