שפת אמת, בראשית, חיי שרה ה׳

א

תרל"ה

ב

ב"ה

ג

במדרש יודע ה' ימי תמימים ונחלתם לעולם כו'. כי האדם נברא בעוה"ז לתקן הזמן כי חיות הנשמה למעלה מהטבע והזמן והשגחת השי"ת מקיים ומחדש חיות העולמות. והכל תלוי בהאדם כפי מה שעובד השי"ת וזוכר שהכל מאתו ית'. כמו כן מתחדש השגחתו ית'. ובכלל יש עולם שנה נפש. ויש מצות שתלוין בגוף האדם. ויש בזמן. ויש בכל המעשים שבעוה"ז. כדי לתקן ג' בחי' הנ"ל. ונרמזים בזה הפסוק ימי תמימים הוא שנה נפש. ונחלתם לעולם בחי' עולם כנ"ל. וידיעתו ית' הוא כפי ההארות שמעורר האדם בג' בחי' הנ"ל שעושה שיהי' גם הזמן מקושר להבורא ית' כמ"ש כך שנותיהם תמימים כו'. גם שבת קודש מקשר הזמן וכתיב בו לדעת כי אני ה' מקדישכם ומתעורר בו ידיעתו ית' ע"י העדות שבני ישראל מעידין עליו בש"ק כנ"ל:

ד

בת ק' כבת כ' לחטא. וקשה אף שאינה בת עונשין מ"מ הדמיון הוא להיות נקוי' מחטא באמת. אך נראה דודאי אין צדיק בארץ כו' ולא יחטא רק שיש מדריגות רבות. וכמו קודם זמן עונשין אין נחשב לו החטא שאין בו דעת שלימה לשמור מחטא כן יש חטאים שאין נחשבין לחטא ומצינו לעתיד ג"כ החוטא בן מאה שנה יקולל. וגם במלאכים מצינו חטאים כי אין שיעור לזה וז"ש בת ק' כבת כ' לחטא שהיתה נקוי' מחטא כנ"ל:

ה

במדרש עבד משכיל ימשול בבן מביש כו' וקשה מה חכמה עשה בזה. אך זה מודיע לנו המדרש כי ע"י האמונה יכול האדם לתקן עצמו מבחי' עבד לבן. כי ב' מדריגות יש. ועבודה בבחי' בן הוא לידע שהכל מהשי"ת ולבוש מפניו שלא לבוא לידי גסות כו'. ובחי' עבד הוא שלא להיות עצב מזה. רק לידע ולהכיר באמת שאין כדאי אף לזה. וע"י שמקבל זאת העבדות באמונה הוא נמשל כבן כנ"ל:

ו

ואני תפלתי לך ה' עת רצון. אף כי לפניו ית' אין שינוי. רק הפי' שהזמן מסתיר רצונו ית' אך בזמנים מקודשים בש"ק שיש להקב"ה נייחא מהבריאה וע"י שרצונו יתברך מתלבש אז בהזמן והטבע כדכתיב וירא ה' כו' טוב מאוד. ועי"ז מזדכך הזמן. ולכך יכול כל אדם למצוא רצון אמת אז. ולכן הוא זמן בקשה כמ"ש יתפלל כל חסיד כו' לעת מצוא. שאף שלכאורה נראה כי בזמי ההסתר צריכין לבקש ולהתפלל. אבל באמת עיקר זמן התפלה הוא כשנמצא השעה לאדם כמ"ש אין לך אדם שאין לו שעה. ואז קרובים לתפלה. ועל ידי התשוקה והרצון להיות נשאר אצלו ההארה לעולם. יפיק רצון מה':