א תרנ"ז ב ב"ה ג וירא אליו ה' פרש"י ובמדרש תנחומא לבקר את החולה. וכן אמרו בגמ' שקבעו רפואה בשמינית בתפלה משום שניתנה מילה בשמיני שצריכה רפואה. והענין הוא כמ"ש ראו עתה כי אני אני הוא אני אמית ואחי' מחצתי ואני ארפא. ואיתא בזוה"ק שלח אני אמית לסט"א ועי"ז מחי' סטרא דקדושה וע"ז כתיב ה' … להמשך קריאה
א תרנ"ו ב ב"ה ג במדרש ואחר עורי כו' ומבשרי אחזה אלקי. כי הנה כתיב נעשה אדם בצלמינו. אם כן יוכל האדם להכיר את בוראו מעצמותו וכ"כ המפרשים במאמר דע מה למעלה ממך. ובספר קול שמחה בפסוק נעשה כתב כי שם אדם ע"ש אדמה לעליון ע"ש. ובאמת זה עבודת האדם כפי כח הציור והדמיון אצלו … להמשך קריאה
א תרנ"ה ב ב"ה ג במדרש סוד ה' ליריאיו זו המילה כשתמול תקח סוד ה' ע"ש שדורש על ע' זקנים וע' נפש כו'. דאיתא שמא קדישא סתים וגליא. והוא כמ"ש זה שמי לעלם דרשו חז"ל שמי עם י"ה שס"ה זכרי עם ו"ה רמ"ח. וכמו כן יש באדם רמ"ח איברים ושס"ה גידים ואברים הם נגלים וגידים … להמשך קריאה
א תרנ"ד ב ב"ה ג וירא אליו ה' כו' במדרש ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה כו' אלולי שמלתי עצמי מהיכן היה נגלה אלי. דאיתא במדרש בפסוק ויפקח אלקים את עיני' ותרא באר מים מכאן שהכל בחזקת סומין עד שהקב"ה מאיר עיניהם פי' מו"ז ז"ל להראות כי כל הנצרך לאדם עומד לפניו רק שיזכה לפתוח … להמשך קריאה
א תרנ"ג ב ב"ה ג בפסוק וישקיפו כו' ואברהם הולך עמם לשלחם פרש"י ז"ל כל השקפה לרעה חוץ מהשקיפה ממעון קדשיך שגדול מתנות עניים שמהפך מדה"ד לרחמים. ומה ענינו לכאן. ונראה כי זאת מדת אברהם אע"ה שהוא עמוד הצדקה וגמ"ח והוא מהפך תמיד מדה"ד לרחמים וז"ש ואברהם הולך כו' לשלחם מלשון הפשטת מלבוש כענין פושט … להמשך קריאה
א תרנ"ב ב ב"ה ג במדרש תנחומא אתה מוצא בשבת מתפללין ז' ברכות שבע ביום הללתיך זה יום המיוחד השבת כו' ע"ש. דכתיב אחת שאלתי מאת ה' שבתי בבית ה' כו'. כי המאמין יודע שכל בקשותיו תלוין בזה לשבת בית ה' והיא תפלת השבת רצה במנוחתינו ובו יפיק כל רצונו. ובשבת הוא עיקר האמונה הזאת … להמשך קריאה
א תרנ"א ב ב"ה ג במדרש ואחר עורי נקפו זאת כו'. מהיכן הי' נגלה כו'. דכתיב וירא האור כי טוב ויבדל ראה שאין העולם כדאי וגנזו לצדיקים. וידוע כי האדם נקרא עולם קטן כי הוא כולל כל הבריאה א"כ יש בו מאור הטוב אבל הוא נגנז ואברהם אע"ה בצדקתו זכה שנפתח לו הפתח ע"י חותם … להמשך קריאה
א תר"נ ב ב"ה ג בפסוק וירא אליו ה'. כי אברהם אע"ה הי' עמוד העולם ועד שלא נימול הי' קיום כל העולם על ידו כדאיתא במשנה שקיבל עליו שכר כולן. ומן המילה ואילך הי' כל הנהגה שלו בדרך המיוחד לבני ישראל שהוא דרך התורה שלמעלה מהנהגת דרך הטבע לכן וירא אליו הוא בפרטות יותר שאין … להמשך קריאה
א תרמ"ט ב ב"ה ג במדרש ואחר עורי נקפו כו' מהיכן הי' הקב"ה נגלה עלי. כי הנה האדם כולל כל הבריאה ונקרא עולם קטן. ויצירת אדה"ר הי' בצלם אלקים ממש ומקומו הי' בגן עדן. ואחר החטא כמו דכתיב ויגרש וישכן מקדם הכרובים ולהט החרב. כן באדם עצמו נעשה לו כתנות עור והם לבוש וכסוי שלא … להמשך קריאה
א תרמ"ח ב ב"ה ג במדרש פתח האהל פתח טוב פתחת כו' סוד ה' ליריאיו כו' אם תמול תטול סוד ה' כו'. והענין הוא כי בודאי מה שנק' סוד ה' א"א להתגלות בעוה"ז ועיקר סוד ה' ליריאיו הוא מה שזוכין נשמות בנ"י בעוה"ב. אכן ובריתו להודיעם שנתן הקב"ה ע"י תורה ומצות. ובפרט המצות שנקראו ברית … להמשך קריאה
א תרמ"ז ב ב"ה ג בפסוק וירא אליו כו' ובפסוק המכסה אני מאברהם כו' ובמדרש סוד ה' ליריאיו זו המילה שלא נתגלה סוד המילה עד אברהם אע"ה כו'. כי הנה בכל דבר יש סוד ה' כמ"ש גדולים מעשה ה' אך שנתלבש בבחי' עולם שנה נפש והסוד הוא כמ"ש רב טובך אשר צפנת ליריאיך והוא בחי' … להמשך קריאה
א תרמ"ו ב ב"ה ג במדרש סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם דאיתא הקב"ה מתהא את הצדיקים. דמקודם יש התגלות לצדיק לראות שיש כאן דבר סתר וסוד. ואח"כ זוכין לידע הסוד וכ"כ וירא ג' אנשים נצבים כו' אח"כ וירא. שעמד על הסוד. ובאמת סוד ה' ליראיו מראשית בריאתם. וע"י היגיעה זוכין אח"כ לדעת ולהשיג ולהתדבק בזה … להמשך קריאה
א תרמ"ה ב ב"ה ג במדרש ואחר עורי נקפו זאת כו'. כי הנה כמו שיש בגוף האדם עור ומכסה על הרמ"ח איברים כן הוא למעלה יש ג"כ מכסה כמ"ש במ"א דעוה"ז ועוה"ב הם מיני העלמות מצד עומק רום ועומק תחת. וכמו שהאדם זוכה להאיר אור נשמתו ולהעביר כסוי ערלת הגוף כן תוכל נשמתו להעלות למעלה … להמשך קריאה
א תרמ"ד ב ב"ה ג במדרש ואחר עורי נקפו זאת מבשרי אחזה כו' כי הנה ברית המילה הוא קבוע באיש הישראלי לא ככל המצות אשר המה נעשים לפי שעה ומצוה זו היא דביקה בגוף האדם כמ"ש מבשרי אחזה שהוא דביקות שאינו מתבטל לעולם וזהו הרמז וירא אליו כו' והוא יושב פי' שיהי' הדביקות בקביעות בישוב … להמשך קריאה
א תרמ"ג ב ב"ה ג במדרש המכסה אני כו' אפילו הלכה שהקב"ה מחדש בכל יום נגלה לו. נראה דדריש אשר אני עושה לשון הוה. וכתיב התם השמים החדשים הארץ החדשה אשר אני עושה. עיין בזוה"ק בהקדמה שהוא שמים חדשים הנעשים ע"י חידושי תורה. ובאמת ע"ז נאמר מחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית. עושה לשון הוה … להמשך קריאה
א תרמ"ב ב ב"ה ג במדרש ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה כו' כי גם מקודם הי' לו מראות אלקים אבל עכשיו זכה לזה בעצמותו ע"י הסרת הערלה וכדי להתקרב אליו ית' הסיר הערלה וקליפה המסתרת כמו כן שילם לו הבורא ית' לגלות אליו המסתירין שלו כמ"ש המכסה אני מאברהם כו' כמו שהוא רצה להיות … להמשך קריאה
א תרמ"א ב ב"ה ג במדרש ואחר עורי כו' מבשרי אחזה אלולי שמלתי מהיכן הי' ה' נגלה עלי פי' הגם שהי' לו גם קודם המילה מראות. הי' בחסד עליון ועתה זכה מצד עצמותו. להיות השי"ת נגלה אליו. כמ"ש מבשרי אחזה. ולכן נגלה המראה אליו בדביקות עצום כי מה שמשיג אדם באמצעות עבודה שלו יש לו … להמשך קריאה
א תר"מ ב ב"ה ג וירא אליו כי אאע"ה הי' התחלה לאבותינו אעפ"כ היה הוא קיום כל הברואים כמ"ש בהבראם באברהם. לכן כל השנים שעברו עליו קודם המילה הי' לקיום הבריאה. ועתה התחיל להיות הנהגה מיוחדת בעבור בנ"י. וז"ש אליו בפרט. והוא יושב כו' ובמד' ענותך תרבני כו' אתה סימן לבניך כו' כי זה עיקר … להמשך קריאה
א תרל"ט ב ב"ה ג במדרש ואחר עורי כו' מהיכן היה נגלה אלי דכתיב התהלך לפני והיה תמים ע"י המילה אף כי הוא מחסר הגוף ע"י המילה מ"מ הוא עיקר השלימות כי בודאי האדם צריך להיות ניתקן בכל הקומה שלו כמ"ש בצלם אלקים עשה האדם והאבות כן היו מרכבה ממש להבורא ית'. אך אין כל … להמשך קריאה
א תרל"ח ב ב"ה ג במדרש ואחר עורי כו' מבשרי אחזה אלקי כו' הגם כי גם מקודם נראה לו השי"ת. אבל עתה היה בכח עצמותו כי זה ההפרש בין האומות ושאר הברואים אשר בחסדו ית' משפיע לכל מעשיו חסדים אבל בנ"י לזה נבחרו שבכח מעשיהם יזכו לכל. והנה אע"ה הי' כלול מב' הענינים כי התחלתו … להמשך קריאה
א תרל"ז ב ב"ה ג במד' ואחר עורי נקפו זאת כו' הרבה גרים באו אלולי שמלתי מהיכן הי' הקב"ה נגלה עלי. אף שכ' מקודם ג"כ וירא ה' אל אברם. אבל ההפרש שמקודם לא הי' מתגלה לבחי' הגוף רק אל הנשמה ואחר המילה כ' וירא אליו ממש ומקודם כתיב אל אברם כו' השם של האדם הוא … להמשך קריאה
א תרל"ו ב ב"ה ג במדרש ואחר עורי נקפו זאת אחר שמלתי עצמי הרבה גרים באו לדבוק בזאת הברית ומבשרי אחזה אלקי אלולי שמלתי עצמי מהיכן הי' הקב"ה נגלה עלי. אף שגם מקודם נראה אליו השי"ת אך ההפרש שמקודם הי' המראה בחסד עליון כמ"ש ויחשבה לו צדקה ועתה זכה במעשיו להיות נגלה אליו. כי בודאי … להמשך קריאה
א תרל"ה ב ב"ה ג במדרש ואחר עורי נקפו זאת כו' אחר שמלתי עצמי כו'. כי נקודה זאת היא חיות הכל וכל הנבראים נקשרים בנקודה פנימית הנ"ל. רק שהתגלות הנקודה הוא לפי חשיבות המקבלים דכ' סוד ה' ליראיו במד' כשתמול תקח סוד ע' נפש ע' זקנים כו'. דכתיב ויבדל בין האור כו'. ובאמת הע' אומות … להמשך קריאה
א תרל"ד ב ב"ה ג במדרש תנחומא בחול י"ח ברכות ובשבת שבע כו'. ובמד"ר ואחר עורי נקפו זאת. כי שמעתי ממוזז"ל שמלכות שמים נקרא זאת בעבור כי אין לשום דבר חיות רק מנקודה זאת הפנימיות כו'. והכלל כי השי"ת נותן חיות לכל דבר כדכתיב ואתה מחי' כו' אך שיש דבר שמתגלה בו יותר ויש דבר … להמשך קריאה
א תרל"ג ב ב"ה ג במד' אחר עורי נקפו זאת כו' כי בהסיר החיצוניות ערלה דחפיא ברית נתגלה הפנימיות שיש בכל מקום וכן שמעתי מאמוז"ל פי' זאת שאין שום דבר לבד זה כו'. ונקודה זאת היא מחי' כל רק שנסתר וכפי שמניח האדם מלהתדבק בחיצוניות נתגלה לו הפנימיות וז"ש וירא אליו כו' ונתגלה נקודה זאת … להמשך קריאה
א תרל"ב ב ב"ה . ג במדרש ואחר עורי נקפו זאת אחר שמלתי כו' כי בכל דבר יש נקודה חיות מהשי"ת ורק שצריכין להסיר הקליפה והחיצוניות שנקרא ערלה דחפיא ברית ובהוסר הערלה ממילא מתגלה הנקודה כנ"ל. וזה וירא אליו שנתגלה לו הפנימיות שהי' בעצמותו נסתר ונכסה קודם המילה כמ"ש ומבשרי אחזה כו'. גם פי' וירא … להמשך קריאה