א תרמ"ז – תרמ"ח – תרמ"ט ב שופטים ושוטרים ת"ל. במ"א כתבתי כי כל אדם צריך להיות לו בחי' שופט ושוטר. שופט הוא בהשגת הדעת. ושוטר לכוף עצמו אפי' שלא לרצונו. וכ"כ וידעת היום ואח"כ והשבות אל לבבך ב' יצריך. ועל ב' אלו ניתנו תפלין ש"ר וש"י. ובשל יד כתי' וקשרתם שצריך קשירה בע"כ והוא … להמשך קריאה
א תרמ"ה ב במדרש אני ה' אוהב משפט משל למלך שהי' לו פרדס שאוהב אותו נתנו לבנו שאוהב אותו ע"ש. פי' מה שנותן מצות מניות שופטים לבנ"י הוא מתנה מאת השי"ת כי אין המשפט ע"פ שכל אנושי רק שבנ"י המה כלים שהקב"ה משפיע להם דעת ורוח הקודש לעשות משפט. וכתי' בכל שעריך אשר ה"א נותן … להמשך קריאה
א תרמ"ד ב בפסוק תמים תהי'. נביא מקרבך כו' כמוני כו'. דכתי' לא ימנע טוב להולכים בתמים. דבכל דבר יש פנימיות והוא חיות שבא בכח התורה שנק' טוב וע"ז נאמר מה רב טובך כו' צפנת כו' לחוסים בך נגד בנ"א. פי' שהקב"ה ברא עוה"ז בבחי' הטבעיות. וזה חלק האומות שיש בטבע ג"כ כמה מיני חכמות … להמשך קריאה
א תרמ"ג ב בפסוק והי' כקרבכם כו' ונגש הכהן כו'. ודרשו חז"ל ד' לשונות נגד פעולות האומות בכלי זיינם כו'. והענין כי בעת בואם למלחמה לש"ש ניתן להם התחזקות משמים ונתעורר מדת החסד כמ"ש ונגש הכהן. ואלה הכחות לחזק לבם כמו שהיו האומות מכינים עצמם בכמה עצות בעיני בשר שלהם. כך הכין להם השי"ת כענין … להמשך קריאה
א תרמ"ב ב בפסוק ול"ת שוחד כה"ש יעור כו'. יש ללמוד ק"ו מדה טובה המרובה שע"י עזיבות הנגיעות. והמייגעים עצמם כדי לרדוף הצדק ומתרחקים מן התענוגים. זוכין לפקיחת עינים. כי אם השוחד יעור. רדיפת הצדק מפקח עיני עורים: ג בפסוק כי תקרב כו' וקראת כו' לשלום. יש לפרש גם על מלחמת היצה"ר שמקודם צריכין לחפוץ … להמשך קריאה
א תרמ"א ב שופטים ושוטרים ת' לך. הוא ג"כ לכל פרט. שופטים הוא הדעת להבין האמת והוא ע"י הגיון בתורה שבכתב ושבע"פ. כמו השופט שפוסק הדין כן קבלת האדם עצמו בפיו. ושוטרים בחי' המצות עשה ול"ת שהוא בגוף המעשה לכוף היצר לשנות המעשה ע"פ התורה. ובאמת נראה כי הסנהדרין וחכמי ישראל שהיו בזמן המקדש האירו … להמשך קריאה
א תר"מ ב בפסוק שופטים כו' ושפטו את העם כו'. פי' שבנ"י נמשכין אחר השופטים שנק' עיני העדה והם הדעת והמוחין של בנ"י. וע"ז מבקשין השיבה שופטינו כו' ויועצינו כבתחילה כי כליות יועצות. וכפי הראשים וצדיקי עולם שהיו מנהיגים של ישראל. נמשכו המחשבות והרצונות של כל בנ"י אחריהם: ג בפסוק כי הגוים האלה כו' אל … להמשך קריאה
א תרל"ט ב שופטים וש' תתן כו' הוא הבטחה ג"כ שביד איש הישראלי למנות ע"ע שופט ושוטר. כמ"ש בדרך שאדם רוצה לילך. ויש מי שרוצה להשיג האמת. וגם מי שאין בו דעת שלימה ורוצה להיות נכפף בע"כ. גם בדרך זה מסייעין לאדם. וזה פי' שופטים ושוטרים. והעיקר לבקש את האמת. כמ"ש צדק צדק תרדוף. וכן … להמשך קריאה
א תרל"ח ב שופטים ושוטרים כו'. י"ל עפמ"ש מאא"ז מו"ר ז"ל רמז על שם חודש אלול ע"פ הפסוק הוא עשנו ולא אנחנו דיש קרי וכתיב לו אנחנו כו'. ועל ב' בחי' אלו נק' אלול. כי זה תלוי בזה. כפי ביטול האדם מתקרב אליו ית'. ודפח"ח כי יש ב' בחי' בעבודת הבורא ית' לבטל הגוף והגשמיות … להמשך קריאה
א תרל"ז ב שופטים ושוטרים ת"ל כו'. שופטים הוא הסכמת הדעת והרצון. ושוטרים הוא תיקון המעשה. כי השוטר הי' לגמור המעשה ע"פ דעת השופט. ודבר זה צריך להיות בכל מצוה כמ"ש חז"ל יקבל עול מ"ש תחילה אח"כ עול מצות. זה שייך בכל מצוה. שקודם הקיום בפועל צריך לקבל עליו עמ"ש להסכמת הדעת. כמ"ש בזוה"ק בהר. … להמשך קריאה
א תרל"ו ב שופטים ושוטרים תתן לך בכ"ש כו'. כי כשנפתח שער בלב משערי בינה יש כנגדו מ"ט פנים טמא. אכן כשזוכין לכנוס להשערים בלב משכיל ורוח טהרה. אין בו מגע נכרי. וצריך להיות בכל השערים שופטים לשפוט איך לכנוס. והוא בשכל ודעת. ושוטרים צריך להיות לשמור שלא להתפשט ליגע בשערים המתנגדים. והוא בלי שכל … להמשך קריאה
א תרל"ה ב שופטים ושוטרים ת' לך כו' שופטים הוא לשפוט כל המעשים לפי החכמה והדעת ע"פ התורה. ושוטרים הוא אף שאין השכל מסכים. כי יש הרבה זמנים שאין זוכין לבוא לישוב הדעת כראוי. צריכין לכוף עצמו כמו השוטר שכופה לבעל דין שהבע"ד סובר שהאמת אתו. כן צריך להיות באדם עצמו ב' הבחי'. שופטים הוא … להמשך קריאה
א תרל"ד ב שופטים כו' בכל שעריך. פי' מו"ז ז"ל כי הם שיעורין דליבא. שידע האדם שכל השערים הנפתחין בלבו. הם אשר ה"א נותן כו' ע"ש. וי"ל עוד באופן הנ"ל. כי השערים בלב הם התפעלות הרוח ונפש שבלב. כי בכל פעולה והרגשה נק' שער שנפתח בלב האדם. ויש מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא והם … להמשך קריאה
א תרל"ג ב אא"ז מו"ר ז"ל הגיד ע"פ שופטים כו' בכ"ש אשר ה"א נותן כו'. דכתיב פתחו לי שערי כו' זה השער כו' אודך כו' לי לישועה. ופי' כי ע"י שהאדם דופק על שערי בינה ורואה שא"י לבא בהם. ועי"ז שב בתשובה ועי"ז נפתחים לו. ונותן הודאה על זה שע"י השפלות שהי' לו נעשה הישועה … להמשך קריאה
א תרל"ב ב שופטים ושוטרים תתן כו'. כמ"ש כבר להיות נשקל כל הרגש שבאדם. תנועה גדולה וקטנה. במשפט אמת. ובחי' שופטים הוא בשכל האדם. ושוטרים לבטל כל השכל והחכמה עבור ציווי השי"ת ע"י יראה בחי' שוטר. ובאמת ע"י המשפט בדעת יכולין לבא להשגה זו להיות בטל הדעת ג"כ עבור רצונו ית' כנ"ל: ג ושפטו כו' … להמשך קריאה
א תרל"א ב ב"ה שופטים . לא נרשם כסדר. ובקיצור. ג אא"ז מו"ר ז"ל פ' פ' שופטים כו' אשר ה"א נותן כו'. שידע כל אדם כי כל מה שנפתח לו מעט שער כ"א לפום שיעורין דליבי' הכל אשר ה' נותן כו' ע"ש. וגם הפי' כפשוטו להיות שופט ושוטר משגיח על כל הרגשה מפתיחת הרצון והחשק … להמשך קריאה
א תרס"ד ב בפסוק בנים אתם כו' ול"ת קרחה ב"ע למת. בזוהר הק' (ויחי ושלח) דנשמתא אשתלח לעלמא דא כמו בן המלך דשדר לי' לכפר למילף אורחי' דהיכלא דמלכא כיון דאיתרבי שדר בגיני' למיתי להיכלא דמלכא. אינון בני כפר בכאין. חד פקח הוי תמן אמר מה לכו למבכי וכי לאו בן מלכא הוא כו' כך … להמשך קריאה
א תרס"ב ב ושמחתם שם לפני ה"א. כבר כתבנו כי עיקר השמחה בהארת הנשמה דעיקר השמחה בג"ע שהשמחה במעונו. ולכן בש"ק שבא נשמה יתירה מג"ע הוא זמן שמחה וכמו כן כשבא אדם לבהמ"ק קיבל נשמה יתירה. ושלש פעמים יראה לקבל נפש רוח נשמה. לכן בסוכות והיית אך שמח כל השמחה בשלימות. וכפי כח הנשמה כך … להמשך קריאה
א תרס"א ב בפסוק למען תלמד ליראה את ה'. כבר כתבתי בשם מו"ז ז"ל כי כמו כן מסעודת שבת בא יראת ה' כו'. והענין הוא דפעם א' כתיב עבדו את ה' בשמחה ופ"א כתיב עבדו את ה' ביראה ובזוה"ק כאן כד ישראל שראן בארעא דישראל כו'. דכתי' כמה פעמים ושמחתם לפני ה' אלקיכם דאיתא שמחתי … להמשך קריאה
א תרנ"ט ב במדרש אין מפסיקין בקללות מוסר ה' כו' אל תמאס לא לרעתך נתתי לפניכם ברכות וקללות אלא להודיעך איזה דרך טובה. דכתי' אשרי הגבר אשר תיסרנו י' ומתורתך תלמדנו. שהיסורים לבנ"י הם עצמם תורה ולימוד ואחז"ל יסורים שאין בהם ביטול תורה ותפלה הם יסורים של אהבה. היינו שימצא האדם תורה ולימוד מתוך היסורים … להמשך קריאה
א תרנ"ח ב הברכה אשר תשמעו. ולא כ' אם תשמעו. ובמדרש שמור תשמרון נרי בידך ונרך בידי אם אתה משמר נרי אני משמר נרך. והנה שמור תשמרון היא ציווי כי שכר מצוה מצוה פי' הקב"ה רוצה זה השכר שבא ע"י המצוה והוא בעצמו תכלית המצוה כי זה רצון המלך. וכן איתא במד' כל המצות לצרף … להמשך קריאה
א תרנ"ז ב במדרש מוסר ה' בני אל תמאס. דכתי' מקודם כאשר ייסר איש את בנו ה"א מיסרך. כי כל היסורים העוברים על בנ"י הכל לטובה להיטיבך באחריתך. וכמו שהיו יסורי המדבר הכנה לא"י כמו כן כל יסורי הגלות. ז"ש אנכי נותן לפניכם כי גם הקללות הם בכח התורה שנק' טוב והם לטובה. וע"ז רמזו … להמשך קריאה
א תרנ"ו ב את הברכה אשר תשמעו. השמיעה היא כלי מחזיק ברכה דאיתא חרשו נותן לו דמי כולו א"כ השמיעה היא שלימות האדם. והענין הוא כי עוה"ז אינו בשלימות. והאדם שהוא תכלית הבריאה הוא נברא רק לשמוע דבר ה'. וזה השלימות שלו שהוא כלי מוכן לכבודו ית"ש. וכפי הכנה שלו לשמוע מצות הבורא זה השלימות. … להמשך קריאה
א תרנ"ד ב בפסוק ראה אנכי נותן. אנכי היא התורה. וגם כפשוטו כחו של מרע"ה לפניכם כחן של ישראל. וכתי' מחדש בטובו בכל יום מ"ב. בטובו הוא התורה וגם מרע"ה וישראל. כדאיתא יבא טוב ויקבל טוב מטוב לטובים. שהברכה בא בכל יום מהקב"ה באמצעיות התורה וישראל ומשה רבינו ע"ה. וז"ש במד' אל תגביהו את הטובה … להמשך קריאה
א תרנ"ג ב במדרש אל תקוץ בתוכחתו. אין מפסיקין בקללות לא לרעתך נתתי לך ברכות וקללות כו'. כמ"ש במ"א כי העולם נברא בב' לשון ברכה הלואי שיתקיים כמ"ש שם במד'. אבל התורה התחילה בא' אנכי. והוא הדרך שבה יוכל אדם לתקן גם כל מה שקילקל כמ"ש תורת ה' תמימה לכן משיבת נפש. פי' כי הכל … להמשך קריאה
א תרנ"ב ב בפסוק עשר תעשר כו' ואכלת לפני ה"א כו' למען תלמד ליראה כו'. כבר כ' בשם מו"ז ז"ל כי יש ללמוד מזה שמאכילת מצוה באין ליראה את ה' וביאר כי המאכל כשהוא מבורר מפסולת מביא יראה. וע"י המעשר שניתן הראשית לשמו ית' נשאר קדושה גם בהשיריים ומתברר. וכמו כן בשבת א"צ בירור עכ"ד … להמשך קריאה