שפת אמת

א תרמ"ט ב במדרש כי ירחיב כו' את גבולך כו'. אגילה ואשמחה כו' ראית את עניי כו' העמדת במרחב רגלי כו'. הענין היא כי כל מה שהקב"ה הביא נסיונות ויסורים על בנ"י הכל לטובה כמ"ש להטיבך באחריתך. ולאשר בנ"י הוכנו ונבראו לברר כבודו ית' בכל העולמות ובכל הגשמיות. לכן הוצרכו מקודם להיות בכור הברזל ובגלות … להמשך קריאה

א תרמ"ח ב בפסוק לשכנו תדרשו אחז"ל דרוש ע"פ נביא דרוש ותמצא ואח"כ יאמר לך נביא כמ"ש בדהע"ה עד אמצא מקום לה' כו' ע"ש בספרי. דהנה כתי' אשר יבחר ה' ולא גילה להם המקום מיד רק שיהי' בכח דרישת בנ"י כי א"י ובהמ"ק תלוי' בעבודת בנ"י וז"ש חז"ל דבעי' דרישה. וכמו שכ' באאע"ה לך לך … להמשך קריאה

א תרמ"ז ב במדרש מה כ' למעלה שמור תשמרון. מהו כל המצוה זו ק"ש שבת כו' ד"א שמור המצות תשמרון הנפשות ע"ש. פי' זו ק"ש דאחר פ' והי' א"ש כתי' שמור תשמרון כו' כל המצוה הזאת וקאי על פרשת והי' א"ש. ושבת מטעם דשקול נגד כל המצות. אבל ביאור הענין הוא דהמד' מפ' שמור תשמרון … להמשך קריאה

א תרמ"ו ב בברכה כתי' אשר תשמעו ולהיפוך כ' אם. כי הטוב בבנ"י בעצם. והחטא במקרה. לכן בישראל מחשבה טובה מצרפין ולא לרעה. כי בכלל בוודאי שמעו וקיבלו בנ"י. לכן גם אם כי נפלו אח"כ מזה. יש להם בכל יום בחירה חדשה כמ"ש אנכי נותן לפניכם היום. אנכי מצד קבלת התורה נתחדש לבנ"י בכל יום … להמשך קריאה

א תרמ"ה ב בפסוק בנים אתם לה"א לא תתגודדו. דרשו חז"ל לא תעשו אגודות אגודות כו'. דאיתא במשנה חביבין ישראל שנק' בנים למקום חיבה יתירה נודעת להם שנקראו בנים למקום כו'. פי' שצריכין בנ"י לעורר זו המדרגה להיות נק' בנים. כי בוודאי לא על הגופים חל שם בנים. רק בהיותם אגודה אחת וגם במה שנבדלין … להמשך קריאה

א תרמ"ד ב במדרש שמעו כו' אל תגבהו כו'. כי הנה הרשעים אומרים עזב ה' את הארץ. וע"ז נבראו בנ"י להעיד על הקב"ה כי הוא מחדש בכל יום מ"ב. ונותן ברכה בכל יום. והיא התורה שנותנת חיים כו' והארת התורה שמתחדש בכל יום תלוי בבנ"י השומעים. כמ"ש שמעה עמי ואדברה. לכן אחז"ל ב"ק יוצאת מהר … להמשך קריאה

א תרמ"ג ב במדרש תנחומא ראה אנכי שבחרתי בטוב האיך אני משונה כו'. דכתי' נותן לפניכם היום בו"ק. היינו שבכל הארה היורדת משמים בכל יום יורד ג"כ איזה התנגדות מסט"א. וזה ענין תערובת טו"ר שנעשה אחר החטא. שאין שום מדרגה שלא יהי' צריך בירור. ולכן מרע"ה שנשאר בכחן של ישראל של קודם החטא. והי' כולו … להמשך קריאה

א תרמ"ב ב במדרש אין מפסיקין בקללות כו' מוסר ה' כו' א"ת כו' הענין דיש כמה מכאובים לרשע. אבל מוסר ה' היא לצדיקים ועמך כולם צדיקים. וע"ז אמר דהע"ה גם כי אלך כו' לא אירא כו' שבטך כו' שידע שהיסורים שלו מה' המה. וז"ש אנכי נותן לפניכם כו' בו"ק לידע שגם העונשין לכלל ישראל מה' … להמשך קריאה

א תרמ"א ב ראה אנכי נותן לפניכם היום בו"ק. היום הוא בכל יום כדאיתא מחדש בטובו בכל יום. רק אחר החטא יש תערובות טו"ר. לכן יורד זה לעומת זה כמ"ש ביום טובה הי' בטוב וביום ר' ראה. וזה שאמר להם מרע"ה כי אם היו נשארים הלוחות ראשונות הי' רק טוב. ועכשיו יש בו"ק. והי' בשוה. … להמשך קריאה

א תר"מ ב במדרש שמעו כו' אל תגבהו. אל תגבי' את הטובה מלבוא בעולם. כי הברכה וקללה שניתן ביד בנ"י היא ברכת כל העולם. ובכחן של ישראל להמשיך הברכה לכל העולם. והברכה אשר תשמעו כי כל הברכות הם בתורה. ובמדרש תנחומא לב חכם ישכיל כו' ועל שפתיי יוסיף לקח. כי כפי יגיעת בנ"י בתורה נפתח … להמשך קריאה

א תרל"ט ב במדרש משל לזקן היושב בפרשת דרכים ומזהיר דרך זה תחילתו מישור וסופו קוצים כו' דתורה נמשלה לפרשת דרכים כדאיתא בגמרא סוטה נמשלה התורה באור כו' משל להולך בדרך כו' הגיע לפרשת דרכים ניצול מהכל ע"ש. כי התורה היא חיות הכל. נמצא כל הדרכים שורשם מן התורה. רק שאח"כ מתפשטין הענפים כל כך … להמשך קריאה

א תרל"ח ב במדרש נרי בידך כו'. וזה אנכי נותן לפניכם כו' בו"ק. פי' שהברכה שהקב"ה מחדש בכ"י מ"ב. והוא ניתן ביד בנ"י. כי הם ראשונים לקבל השפע מהבורא ית'. וכפי מה שהם מוכנים לקבל הטובה כך מתברך הבריאה בכללות. וצריך כל איש ישראל לידע כי כל העולם מתברך בשבילו. וכן ח"ו להיפוך מעוכב השפע … להמשך קריאה

א תרל"ז ב במדרש ואל תדברו גבוהות כו'. דכתיב נותן לפניכם היום בו"ק. פי' שבכל עת וזמן יש ב' הדרכים לפני האדם. כמ"ש בספרי משל לזקן שעומד על פרשת דרכים ומזהיר זה הדרך תחילתו קוצים וסופו מישור כו'. נמצא הצדיק ג"כ עומד תמיד באמצעיות ב' הדרכים ימין ושמאל. וז"ש הגדול מחבירו יצרו גדול כו'. ואמרו … להמשך קריאה

א תרל"ה ב במדרש אין מפסיקין בתוכחות ואל תקוץ ל"ת תוכחות קוצין קוצין כו'. דכתיב אנכי נותן כו' היום ברכה וקללה. פי' שבכל יום ניתן לבנ"י בחירה חדשה. א"כ לעולם ביד האדם להפוך הרע לטוב. ואין לדבר סוף. וז"ש אין מפסיקין קוצין קוצין כי אין אחרית וסוף להקללה. כמאמר שקר אין לו רגלים. כי בסוף … להמשך קריאה

א תרל"ג ב ראה אנכי נותן כו' היום. פי' שהבחירה ביד האדם לבחור טוב או רע. ואמר אא"ז מו"ר ז"ל שע"ז מברכין הנותן לשכוי בינה כו'. ונראה פי' היום שיש בכל יום בחירה חדשה. כי אחר שחוטא האדם מסתלקת הבחירה מהאדם כמ"ש ז"ל הרשעים ברשות לבם. ומ"מ הקב"ה מחדש בכל יום מ"ב ונותן בחירה חדשה … להמשך קריאה

א תרל"ב ב ב"ה ראה עירבוב דברים ג בברכה כתי' אשר כו' ובק' אם לא תשמעו כי הקללה נעשה ע"י החטא אבל אין לה מקום בל"ז. כי מאתו לא תצא הרעות כו'. ואדרבא הרשות ביד אדם להפוך גם הקללה לברכה וז"ש נותן לפניכם כו' ברכה וק' שגם הקללה ביד האדם כו'. וז"ש ז"ל שהכל בבחירות … להמשך קריאה

א תרל"א ב אא"ז מו"ר ז"ל הגיד פי' ראה אנכי נותן לפניכם. שנקבע בכל איש ישראל שיוכל להבחין ולבחור רק בהברכה. וע"ז מברכין בכל יום נותן לשכוי בינה כו'. וכן במד' שהקב"ה מלמד לנו ובחרת בחיים. וכל מאמר ה' נעשה כן. וניתן הבחירה לישראל במאמר ובחרת כו': ג ובמדרש שלא לפסוק בקללות ואל תקוץ לא … להמשך קריאה

א תרס"ד ב בפסוק ועתה ישראל כו' כ"א ליראה. ואמרו בגמ' אטו יראה מילתא זוטרתא היא אין לגבי משה מילתא זוטרתא. ומקשים שהרי אמר זאת לבנ"י. אך יש בכל איש ישראל חלק וניצוץ מכחו של משה רבינו ע"ה כמ"ש תורה צוה לנו משה מורשה. כמו שהתורה מורשה ויש לכל ישראל חלק בה כן משה מורשה. … להמשך קריאה

א תרס"ג ב במדרש מטרה של פרקים כו' אימתי אתה נותן לנו שכר המצות בעקב כו'. דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא דהציור שבעוה"ז א"י לקבל שכר המצות רק לעתיד לבוא כמש"כ צור עולמים ב' יצירות עוה"ז בה' ועוה"ב בי'. ולכן בהרשע כתיב לא יאחר כו' אל פניו ישלם לו. פי' בציור שבעוה"ז. אבל לצדיקים שומר … להמשך קריאה

א תרס"א ב בענין לוחות האחרונות שהיו מעשה משה ומכתב אלקים. והראשונות היו הכל מעשה שמים כדכתי' והלוחות מעשה אלקים המה. כי בנ"י במתן תורה נתעלו גם הגופות להיות כמלאכים. כמ"ש אמרתי אלקים אתם וב"ע כולכם. פי' אפי' הגוף. ואיתא ואנכי עמדתי בהר כימים הראשונים מה הראשונים ברצון אף האחרונים ברצון. ורמז אלו הרצונות כמ"ש … להמשך קריאה

א תרנ"ט ב בפסוק כי ה"א מביאך א"א טובה כו' א' אשר לא במסכנות ת' בה לחם כו' אשר אבני' ברזל. דכ' ארורה האדמה כו' בזעת אפיך תאכל מכח שנתערב טוב ורע בעולם. ולכן אחר החטא כל דבר הבא לעולם מתערב בו מסט"א. והאבות שנתברכו מפי הקב"ה הפריש אותם הקב"ה מזה התערובת כמ"ש בכל מכל … להמשך קריאה

א תרנ"ח ב לפרשת עקב ג מה כתיב מקודם וידעת כי כו' הוא כו' הא' הנאמן שומר כו'. א"כ שכרן של צדיקים אינו בעוה"ז כמ"ש שכר מצות בהאי עלמא ליכא. אך עקב תשמעון הגם כי ושמר ה"א לך לעתיד לבא. מ"מ ע"י המצות ואהבך וברכך כי הברכה אינו קיבול שכר רק ע"י אהבתו ימשך לך … להמשך קריאה

א תרנ"ו ב והי' עקב תשמעון פרש"י ובמד' מצות קלות שאדם דש בעקב כו'. הענין הוא דכ' אם שמוע תשמעו פרש"י שמוע בישן תשמע בחדש. והענין הוא דכ' קול גדול ולא יסף לא פסק כי הדברים חיים וקיימים והקב"ה נותן התורה תמיד. אכן כפי קיום התורה והמצות כן יכולין לשמוע חדשות בכל עת כמ"ש דדי' … להמשך קריאה

א תרנ"ג ב במדרש מנורה של פרקים אסור להרכיב בשבת כו' הענין הוא כי הקב"ה מנהיג העולם בדרך הטבע ובצימצום מדרגות רבות והוא ההנהגה בששת ימי המעשה. ונקרא ימי עבודה שכל איש ישראל צריך לייגע עצמו לברר אוכל מתוך פסולת ולהעיד כי חיות כל הטבע ע"י אור הפנימי ולהרכיב ולחבר מדרגה אל מדרגה להעלות גם … להמשך קריאה

א תרנ"ב ב בפסוק כי תאמר רבים כו' לא תירא מהם כו' תזכור כו' וגם בפרשיות שאח"כ שמזהיר משה רבינו שלא לומר כחי ועצם ידי כו' וזכרת כו' ה"א כו' הנותן לך כח כו'. דכת' בטחו בו בכל עת. פי' בכל עת פי' בכל עת דיש בטחון בעת צרה אבל עיקר הבטחון הוא בעת שלוה … להמשך קריאה

א תרנ"א ב במדרש לטובתך נתתי לך השבת את אוכל ושותה ומענג א"נ ואני נותן לך שכר כו' מפירותיהן אתה אוכל בעוה"ז ושכרן בעוה"ב ע"ש. הענין הוא כי שכרן של מצות א"א לקבל עד תיקון כל האדם בשלימות ע"י תרי"ג מצות שמתקנין כל האיברים וגידין. אכן השבת הוא מעין עוה"ב ואיתא בשבת פורס סוכת שלום … להמשך קריאה