שפת אמת, דברים, שופטים ו׳

א

תרל"ו

ב

שופטים ושוטרים תתן לך בכ"ש כו'. כי כשנפתח שער בלב משערי בינה יש כנגדו מ"ט פנים טמא. אכן כשזוכין לכנוס להשערים בלב משכיל ורוח טהרה. אין בו מגע נכרי. וצריך להיות בכל השערים שופטים לשפוט איך לכנוס. והוא בשכל ודעת. ושוטרים צריך להיות לשמור שלא להתפשט ליגע בשערים המתנגדים. והוא בלי שכל רק ביראת הבורא. ונק' שוטר. גם פי' הכתוב כי כל השערים שהקב"ה פותח לאדם צריך האדם ליקח מהם לעבודת הבורא. וז"ש שו"ש תתן לך בכל השערים הללו מהם תתן לך שופטים כו'. כי כל השגות שבאים לאדם הם כדי להשיג רוממות אל. וזה שסיים הפסוק צדק צדק תרדוף כי יש לאדם לדעת שיש שערים למעלה משערים עד שזוכה לבחי' תשובה באמת שהוא החזרת אדם לשורשו. וכשנכנסין בשערים כראוי זוכין להשיג תמיד יותר עד וירשת כו' הארץ כו' פי' לבא לשורשו ומקומו כנ"ל. והוא בחי' שבת קודש. וצדק תרדוף הוא בימי המעשה שהם בחי' עוה"ז. עלמא דשיקרא. לכן צריכין לרדוף אחר הצדק. ועי"ז זוכין וירשת כו' בשבת קודש שהוא מעין עוה"ב:

ג

כי תצא למלחמה כו' עם רב ממך כו'. באוה"ח פי' שכוחות סט"א הם ממך כו'. ויאמר הכתוב כי לא תירא מזה כי ה"א עמך המעלך מא"מ. פי' כי זה סימן לטובה שאין הקב"ה מניח האדם בחטאיו רק ע"י החטאים יש לו מלחמות בכל דבר מצוה ותפלה. ולכן עי"ז שמתגבר בעבודת הבורא נגד המ"ז. עי"ז זוכה לתקן החטאים. וכן הי' במצרים שכל הגלות הי' לטובה כי בנ"י הוצרכו לתקן החטאים. וע"י הגלות נתקנו כל החטאים שהיו בכלל נפשותיהם כידוע מסה"ק:

ד

תמים תהי' כו' כי כו' ואתה לא כן נתן לך ה' כו' ככל אשר שאלת כו' בחורב כו'. פי' תמים להיות רצון האדם להמשך אחר הנהגות הבו'. ולא ירצה להיות בהנהגות עצמו. כי זה יותר טוב ממה שמשיג בעצמו איך לנהוג עצמו. וזה הי' כוונת בנ"י באמרם לא אוסיף לשמוע כו'. כי לא היו רוצין להיות סומכין על בינתם. רק להיות נמשך אחר נביא אמת. וזה שאמר להם מרע"ה כי כשהייתם במעמד הר סיני ראיתם בעצמכם כי זהו טובה השלימה. כי באמת רצון איש הישראלי הוא זאת להיות נמשך אחר הש"י וחקותיו שלא לחפש טעמים והשגות. וז"ש לא כן נתן לך ה' פי' שהקב"ה שם בטבע נפשות בנ"י שלא ירצו לחקור בשכלם רק להיות תמים עם ה' כו'. ומי שאינו מרגיש רצון זה צריך לבטל עצמו לכלל ישראל: