ישמח משה

א ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב (שמות יז יג). נ"ל על פי מ"ש זקני מהרש"א ז"ל בפרק קמא דמגילה (דף י"א ע"א) ובפרק קמא דב"ק (דף ג' ע"ב) אהא דאמר רב מבעה זה אדם, ושמואל אמר מבעה זה שן, דזה רומז על עשו שנאמר בו (בראשית כז מ) על חרבך תחיה, ועל … להמשך קריאה

א ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וגו' (שמות יז ט). עיין ביערות דבש (חלק ב' דף ט"ו ע"א וע"ב), מ"ש הטעם על מה שאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק. ואף אני אענה חלקי, על פי דאיתא הטעם בספר קדושת לוי על מה שאנו קורין בפורים מגילת אסתר, ואין קורין … להמשך קריאה

א במדרש (שמו"ר כ"ו א') זה לשונו, ויבא עמלק (שמות יז ח) זה שאמר הכתוב (איוב ג כו) לא נחתי ולא שלותי ולא שקטתי ויבא רוגז, לא נחתי מגזירה הראשונה של פרעה, שנאמר (שמות א יד) וימררו את חייהם, והעמיד לו הקב"ה גואל זו מרים על שם המרירות, ולא שלותי מגזירה השניה של פרעה, שנאמר … להמשך קריאה

א מלא העומר ממנו למשמרת לדורותיכם למען יראו את הלחם אשר האכלתי וגו' (שמות טז לב). הכונה בזה שיהיו כל הדורות אוכלי המן באתכסיא, על ידי השפע הנשפע שם בכל מקום שהוא נגנז, ומתפשט לכל מקום שישראל שמה, למען יראו כל הדורות של ישראל את הלחם, שגם הם יאכלו כמוהם, והבן כי נכון הוא בס"ד. … להמשך קריאה

א וטעמו כצפיחת בדבש (שמות טז לא). יתבאר על פי המבואר במסכת נזיר (דף נ' ע"א) כל הניצוק טהור, ר"ל דאינו חיבור חוץ מהצפחת, עיין שם. הכי נמי הניצוק היינו הנשפע בו, הוי חיבור לעליון, ולכך לא ניתנה תורה רק לאוכלי המן (תנחומא בשלח סי' כ'). הסבר על זכויות יוצרים ישמח משהרשיון: Public Domainמקור: www.sefaria.org … להמשך קריאה

א הוא הלחם אשר נתן ה' לכם לאכלה. להבין מה דדייק ואמר לכם. נקדים לפרש הפסוק (ביהושע סימן ה' פסוק יא (יהושע ה יא)) ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח וגו', ועיין שם ברש"י (ד"ה ממחרת) דהיו מסתפקין ממן שבכליהם עד אותו זמן דאקריב עומר, כמבואר במסכת ר"ה (דף י"ג.). והנה תיבת מעבור נדחקו בו המפרשים, … להמשך קריאה

א הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם לא (שמות טז ד). עיין רש"י (ד"ה דבר). וקשה טובא (א), מה הכונה דבר יום ביומו, אם כפירוש רש"י שלא ילקטו היום לצורך מחר, היה ראוי לומר ולקטו בכל יום, וממילא ידעינן דלא ילקטו מיום לחבירו רק … להמשך קריאה

א ויאמרו אליהם בני ישראל מי יתן מותנו ביד ה' בארץ מצרים בשבתינו על סיר הבשר וגו' (שמות טז ג), ויאמר ה' אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים וגו' (שמות טז ד) והיו ביום הששי והכינו את אשר יביאו וגו' (שמות טז ה). נ"ל ביאור המקראות האלה, כי לכאורה יפלא מאד על אומרם … להמשך קריאה

א ויאמר אם שמוע תשמע וגו' כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך (שמות טו כו). ידוע מה דקשה דאם אינו משים, למה לי הרופא. ויובן על פי מ"ש האברבנ"ל בפרשת עקב בפסוק (דברים ז טו) והסיר ה' ממך כל חולי וכל מדוה מצרים הרעים אשר ידעת לא ישימם בך … להמשך קריאה

א ותקח מרים הנביאה את התוף בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתופים ובמחולות (שמות טו כ), ותען להם מרים וגו' (שמות טו כא). הנה תיבת להם מיותר, דאם הוי נכתב רק ותען מרים, הוי גם כן ידעינן דהענין היה רק להנשים, דהא האנשים כבר שרו. והנ"ל כפשוטו על פי מה ששמעתי דלקיחת התוף והתופים, היה … להמשך קריאה

א תביאמו ותטעמו בהר נחלתך וגו' (שמות טו יז). ידוע דדרשו (ברכות דף ד' ע"א) רז"ל (שמות טו טז) עד יעבור עמך ה' זו ביאה ראשונה, עד יעבור עם זו קנית זו ביאה שניה. וקשה לי טובא דביאה השניה נרמזת, וביאה השלישית העקרית לא נרמזת. על כן נראה על פי מ"ש בספר שער המלך חלק … להמשך קריאה

א ה' איש מלחמה ה' שמו (שמות טו ג). ולכאורה תמוה דהא אמר ה' איש מלחמה, אם כן כבר ידעינן דזה שהוא ה', הוא איש מלחמה, ולמה אמר עוד הפעם ה' שמו. והנ"ל על פי דאיתא בשל"ה הקדוש (בפרשת מטות ומסעי) דקרינן לענין הגלות והגאולה מלחמות ה', כי בהגאולה נלחם עם האויבים, כמו שנאמר (זכריה … להמשך קריאה

א ה' איש מלחמה (שמות טו ג). יתבאר על פי שכתב העוללות אפרים (חלק ג' מאמר שכ"ט) אין איש אלא הקב"ה, עיין שם. ואני אבא אחריו למלאות את דבריו מה שאמרו (סוטה דף מ"ב ע"ב) שנאמר ה' איש מלחמה, דר"ל דהמושל בעם אף שמנהיג סדר המלחמה, מכל מקום הוא מושפע מהעם כי לא יכול ללחום … להמשך קריאה

א עוד פירוש על ויאמרו לאמר אשירה לה' וגו' (שמות טו א). על פי דברי הגאון בעל ווי העמודים בהמדרש (שמו"ר כ"ג י"ב) על הפסוק (תהלים מ ג-ד) ויקם על סלע רגלי (תהלים מ ד) ויתן בפי שיר חדש, מדבר בים, ויקם על סלע רגלי, העמידני בקומה זקופה בים בחרבה ויתן בפי שיר חדש תהילה … להמשך קריאה

א אשירה לה' כי גאה גאה (שמות טו א). יתבאר על פי אמרם ז"ל (מגילה דף י"ד.) אין אומרים הלל על נס שבחוץ לארץ, והא דאמרו בימי משה, התם הוי משה וכל ישראל ושכינה עמהם. ונ"ל ביאורו על פי מ"ש בשבט מישראל (בסימן צ"ז) על המדרש (שמו"ר כ"א ה') והנה מצרים נוסע אחריהם (שמות יד … להמשך קריאה

א אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' ויאמרו לאמר (שמות טו א). והנה יש לדקדק (א), תיבת אז אינו מדוקדק, וישיר משה היה ראוי לומר. (ב), את השירה הזאת לה' שפת יתר, דודאי היה לה', דהא אמר אשירה לה'. (ג), ויאמרו לאמר אין לו סיגנון, ועיין בהראב"ע במה שאמר ישיר, כי כן … להמשך קריאה

א במסכתא סוטה (ריש פרק כשם בהמשנה ושם בגמרא דף למ"ד (סוטה ל') ע"ב בברייתא) דפליגי רבי עקיבא ור' נחמיה בענין השירה, דלר' נחמיה שרתה רוח הקודש על כולם וכוונו לדבר אחד, מה שאין כן לרבי עקיבא עיין שם ברש"י (ד"ה כסופר). ונ"ל הא דדריש רבי עקיבא דרשה זו ביום שנתמנה רבי אלעזר בן עזריה … להמשך קריאה

א ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים וגו' (שמות יד כט), אז ישיר משה וגו' (שמות טו א). עיין בספר ברית שלום, ואני הוספתי נופך קצת, כי על נס שבחוץ לארץ אין אומרים שירה (מגילה דף י"ד.) לכך לא אמרו על נס יציאת מצרים גופא, אבל על נס שנעשה במים דהוא כארץ ישראל, אומרים. והיינו … להמשך קריאה

א וישב הים לפנות בקר לאיתנו (שמות יד כז). ואמרו רז"ל (ב"ר ה' סי' ה' ובפרשה זו פרשה כ"א) לאיתנו, לתנאו, תנאי התנה הקב"ה עם הים שיקרע לפני ישראל, עד כאן דבריהם. והנה במעשה בראשית לא נמצא רמז ורמיזא לזה התנאי בתורה הק'. והנ"ל דנרמז שם על פי המדרש רבה (בסדר בראשית פרשה ג' סי' … להמשך קריאה

א עוד במדרש (פליאה) מה ראה, ראה ישראל באים ורכוש מצרים בידם. ונ"ל על פי מה דאיתא (תנחומא ניצבים סי' א') אלמלי היו ישראל באגודה אחת לא שלטה בהם כל אומה ולשון, והטעם לזה כי על יעקב נאמר (בראשית לב כט) ישראל יהיה שמך כי שרית עם אלקים ועם אנשים, והנה הוא זכה לזה לאשר … להמשך קריאה

א במדרש (פליאה) היה ראה וינס (תהלים קיד ג), מה ראה ראה ברייתא דר' ישמעאל, (והובא בספר מאמר מרדכי). והנ"ל דאיתא עוד במדרש (תנחומא אחרי סי' ט') כשהעמיד יהושיע את החמה, אמרה לו אני קשיש ממך, אמר יהושיע וכי אומר עבד זקן לאדון קטן אני קשיש ממך, שהרי נשתעבדת לזקני יוסף שנאמר (בראשית לז ט) … להמשך קריאה

א ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה והמים להם חומה וגו' (שמות יד כב), ולהלן כתיב (שמות יד כט) ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חמה. והנה הדקדוק ידוע דלמה בפעם הראשון כתיב חומה מלא, ופעם השני חסר, וכבר כתבתי לתרץ זה, אבל דברי תורה כפטיש יפוצץ סלע. ועוד מה שמדקדקים למה בפעם … להמשך קריאה

א ויסע מלאך האלקים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמוד מאחריהם וגו' (שמות יד יט). ובמדרש חזית (הובא בנזר הקודש בפרשה ל"ב סי' ד') (שיר השירים ד ב) שיניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה אלו ישראל שעלו מן הים, שעל ידי השירה נמחל עונותיהם, שכולם מתאימות שהיו כולם מתאומות בין … להמשך קריאה

א ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי וגו' (שמות יד טו). במדרש (הובא מקצתו בילקוט וכולו בספר נחלת יעקב פרשה זו), אמר הקב"ה למשה הים סוער והשונא רודף, ואתה עומד ומרבה בתפלה לפני, אמר לו משה מה לי לעשות, א"ל ואתה הרם את מטך (שמות יד טז), באותה שעה אמרו ישראל ה' ימלוך לעולם … להמשך קריאה

א כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם (שמות יד יג). בזוהר הק' (ח"ב נ"ג ע"ב) הקשה הא כתיב (שמות יד ל) וירא ישראל את מצרים מת. א"ר יוסי מתין חמו להו, כלומר דהא דכתיב לא תוסיפו לראותם, היינו בחייהון. והקשה בתשובת בית יעקב סי' וא"ו, מהא דאיתא בכתובות (דף … להמשך קריאה

א (וירדפו מצרים וישיגו אותם חונים על הים כל סוס רכב פרעה וגו' (שמות יד ט), נתבאר יפה בפרשת צו במ"ש על הטור או"ח סי' ת"ל, עיין שם). הסבר על זכויות יוצרים ישמח משהרשיון: Public Domainמקור: www.sefaria.org מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה … להמשך קריאה