ישמח משה

א ששת ימים תעבוד וגו' (שמות כ ט). יתבאר כי הנה אמרו רז"ל (ע"ז דף ג'.) מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, ובודאי לא קאי על אכילה גשמית רק על אכילה הרוחנית, כעין ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו (שמות כד יא). ועל דרך זה אמר הכתוב ששת ימים תעבוד להשי"ת, ועשית כל מלאכתך המוטל עליך … להמשך קריאה

א עוד שם במדרש (ילקו"ש רמז רצ"ה) זכור מלפניו ושמור מלאחריו. נ"ל כי התעוררות דבר חדש נקרא זכירה, שמזכיר ומעורר אותו דבר, ובפרט אם כבר היה אותו דבר וחוזר ומעוררו, מה שאין כן כשרוצה בדבר שכבר יש כאן שלא ילך, נקרא שומר ששומר אותו שיתקיים. ועל פי זה מבואר המדרש הנ"ל, כי מבואר במסכת גיטין … להמשך קריאה

א זכור את יום השבת לקדשו (שמות כ ח). במדרש (הובא בעוללות אפרים סי' רפ"ג) זכור בים ושמור ביבשה. נ"ל על פי (שבת ס"ט ע"ב) המפרש בים ואינו יודע אימת שבת, בורר לו יום אחד, ובכל יום עושה כדי פרנסתו ואפילו בהאי יומא, רק בקדושא ואבדלתא מקדישו, והיינו זכירה לבד, אבל ביבשה צריך להיות שמירה … להמשך קריאה

א אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים וגו' (שמות כ ב), לא יהיה לך אלקים אחרים וגו' (שמות כ ג). יש לבאר הסמיכות, על פי מ"ש זקני מהרש"א ז"ל הטעם דנאמר אשר הוצאתיך ולא אשר בראתיך, משום דנוח לו לאדם שלא נברא משנברא (עירובין י"ג ע"ב), והנה בפרשת בראשית (א כו) על הפסוק נעשה … להמשך קריאה

א במסכתא מגילה פרק ד' (דף כ"ט ע"א) דרש בר קפרא מאי דכתיב (תהלים סח יז) למה תרצדין הרים גבנונים וכו', למה תרצו דין עם סיני, כולכם גבנונים בעלי מומים וכו', עיין שם. והנה על זה קשה מאי דכתיב (תהלים ס"ח) ההר חמד אלקים לשבתו אף ה' ישכון לנצח, אי קאי על הר סיני, הא … להמשך קריאה

א בגמרא עירוכין (ערכין י"א ע"א) רמז לשיר מן התורה מנין וכו', חנניא בן אחי רבי יהושע אומר מהכא משה ידבר והאלקים יעננו בקל (שמות יט יט), על עסקי קול, ועיין פירוש רש"י (ד"ה על) שפירש שהיה מצוהו לשורר לפי שהיה לו. והוא תמוה דמאי ענין שיר הקרבנות למתן תורה. וגם בלא זה פירוש רש"י … להמשך קריאה

א משה ידבר והאלקים יעננו בקול (שמות יט יט). יתבאר על דרך רמז, כי כל תלמיד חכם נקרא משה, וצריך לומר הטעם כמו שאמרו רז"ל (נדרים ל"ח ע"א) פילפול ניתן למשה, והוא נהג בו טובת עין ונתנה לישראל, וכמו שאמרו (סוכה דף ל"ט.) משה שפיר קאמרת, ידבר, כנודע כי מן דבור דאבא נתהוה מלכות, כמבואר … להמשך קריאה

א במדרש (דב"ר פ"ב ל"ו) מהיכן זכו ישראל לקריאת שמע, משעת מתן תורה, עד כאן. נ"ל דידוע דבשעת מתן תורה הוציא ישראל מתחת מערכת הכוכבים ומתחת יד השרים, והם רק תחת יד השי"ת לבד והנהגת התורה, וכמו שישבתי לקושית הבית שמואל באה"ע סימן ד' על מהר"י מינץ, מהא דמסכת ר"ה (י"א ע"א) בחמשה ירחי מי … להמשך קריאה

א עוד שם בגמרא הנ"ל (שבת פ"ח ע"א) בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע (שמות כד ז), יצתה בת קול ואמרה להן מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשין וכו'. ושם בגמרא (שבת פ"ח ע"א) למה נמשלו ישראל לתפוח, לומר לך מה תפוח זה פריו קודם לעלו, אף ישראל הקדימו עשיה לשמיעה. נ"ל ביאור הדברים … להמשך קריאה

א עוד שם בגמרא (שבת, פ"ח ע"א) מכאן מודעא רבה לאורייתא, עיין שם בתוספת (ד"ה מודעה), ובפרשת דרכים (דרך הערבה) מ"ש בענין המודעא לאורייתא, אף דהדר קבלוה בערבות מואב דלא היה שם האונס, מכל מקום כיון שכבר היה אונס ויש בידו להחזיר האונס, הרי הם באונס דמעיקרא ואיכא אונס, עיין שם. ועל פי זה נ"ל … להמשך קריאה

א ויתיצבו בתחתית ההר (שמות יט יז). במסכת שבת (דף פ"ח.) מלמד שכפה עליהם ההר כגיגית, ואמר להם אם מקבלים אתם את התורה מוטב, ואם לאו שם תהי קבורתכם. ונ"ל ליישב קושית אומות העולם (במסכת ע"א דף ב':) למה לא כפית עלינו הר כגיגית, דצריך לומר דכפיית ההר, היינו מה דאיתא שם במסכת שבת בדרוש … להמשך קריאה

א הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם (שמות יט ט). הנה וגם צריך ביאור. גם תיבת לעולם. ונראה דהכי פירושו, דהשי"ת גילה למשה שני טעמים שהוא צריך לסרסור, הגם שהוא מגלה שכינתו לעיני כולם. (א), כי הם אינם כדאים לנבואה, רק באמצעותו של משה. (ב), על … להמשך קריאה

א אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים וגו' (שמות יט ד). עיין בספר בן אורי מ"ש בזה, ודברים נפלאים המה רק שצריך להוסיף הקדמה אחת עוד על דבריו, דהיינו דברי הירושלמי (פאה פ"א ה"י) בפרק א' דפאה הלכה יו"ד שם תני רבי שמעון בן יוחאי כשם שמתן שכרן שוה וכו', ועיין שם ביפה מראה. וגם אני … להמשך קריאה

א כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל אתם ראיתם וגו' (שמות יט ג), אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל (שמות יט ו). והנה יש להבין דפתח בכה וסיים באלה הדברים, והוא כפל הענין במילות שונות. ותו דתחילה אמר לבית יעקב, ומסיים אל בני ישראל. ונ"ל דאיתא במדרש אין ישראל ניזונים אלא בזכות אמונה, … להמשך קריאה

א בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים וגו' (שמות יט א). ר"ל כי זה זמן קרוב שיצאו מארץ מצרים הידוע במ"ט שערי טומאה, ועכשיו באו מדבר סיני למעלה גדולה ונכבדת כזה. והנה לפעמים שצדיק גדול מוציא יקר מזולל ומעליהו למדרגה גדולה בזמן מועט וקרוב, והוא על ידי שנדבק בו מאד הצדיק ומשים עליו כל … להמשך קריאה

א בתנחומא (יתרו סי' ח') בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני (שמות יט א). ילמדנו רבינו החושש בפיו, מהו שמטילין לו סם לתוך פיו בשבת לרפאותו. כך שנו רבותינו החושש בפיו מטילין לו סם לתוך פיו בשבת, מפני שספק נפשות הוא וכל ספק נפשות דוחה את השבת, אמרה תורה … להמשך קריאה

א מדוע אתה יושב לבדך וכל העם נצב עליך וגו' (שמות יט יד), ותשובת משה כי יהיה להם דבר בא אלי וגו' (שמות יט טז). הנה הדקדוקים רבו כמו רבו, כפל השאלה והתשובה אינו מובן מה חידש מה שלא מובן. גם י"ל בתיבת להם דהוא לשון רבים ובא לשון יחיד, והפשוט ידוע, וגם דברי הזוהר … להמשך קריאה

א עתה ידעתי וגו' כי בדבר אשר זדו עליהם (שמות יח יא), יבואר על פי מ"ש העקדה על הפסוק (תהלים יט י) משפטי ה' אמת צדקו יחדיו, והנה כבר ידעו ממציאת בוראינו, כמ"ש הראב"ע שם על הפסוק (שמות יח א) אשר עשה אלקים למשה עיין שם, רק זה לא ידעו שענין כח השגחיי משדד המערכת, … להמשך קריאה

א וישמע יתרו וגו' (שמות יח א), עד אני חותנך יתרו בא אליך ואשתך ושני בניה עמה (שמות יח ו). ויש לדקדק טובא. (א), אהא דפירש רש"י (ד"ה וישמע) מה שמוע שמע ובא, קריעת ים סוף ומלחמת עמלק, למה דוקא אלו השנים. (ב), קשה דאחר שנאמר את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו, אם … להמשך קריאה

א ואוהביו כצאת השמש בגבורתו (שופטים ה לא). נ"ל על פי דאיתא במדרש (ויק"ר ל"א ט') (הובא בחן טוב פרשת בהעלותך), כיון שהשמש באה בכל יום לפני השי"ת להשתחוות לו וליטול רשות, אזי כשבאה לפניו ית' אור חשך בעריפיה מפני אורו כביכול, עיין שם. ונ"ל שמתבטלה במציאות כנר בפני האבוקה, כי לפניו הכל כלא, רק … להמשך קריאה

א כן יאבדו כל אויבך ה' ואוהביו כצאת השמש בגבורתו (שופטים ה לא). כי כח שרו של עשו הידוע הוא שטן הוא יצר הרע וכו' (ב"ב ט"ז ע"א), העיקר הוא ונוקבא דיליה, ועיין בשם שמואל בפרשת בא. ובתוספת נופך על דבריו, כי בתורה נאמר (דברים ו ח) והיו לטוטפת, ובתרגום נאמר תפילין. והנה התרגום הוא … להמשך קריאה

א (שופטים ה' ח) יבחר אלקים חדשים וגו'. הנה על פי התנדב"א (רבה פי"א) שפירש שבוחר אלקים חדושי תורה עיין שם, יש להמשיך לזה אז לחם שערים מגן אם יראה ורומח וגו' בישראל, על פי שדרשו רז"ל (מכות י' ע"א) עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים (תהלים קכב ב), מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה, שערים המצוינים … להמשך קריאה

א בהפטורה (בפרוע פרעות בישראל וגו', עיין מ"ש מזה בפרשת וישב בעניני חנוכה). הסבר על זכויות יוצרים ישמח משהרשיון: Public Domainמקור: www.sefaria.org מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת … להמשך קריאה

א במסכתא סנהדרין (דף כ':) שלש מצות נצטוו ישראל, להעמיד להם מלך, ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות בית הבחירה, ואיני יודע איזהו מהן תחלה, כשהוא אומר (שמות יז טז) כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק, הוי אומר להעמיד מלך תחלה. והנה הרמב"ם (בהלכות מלכים פ"א הלכה א') פסק למנות מלך קודם למלחמת עמלק, … להמשך קריאה

א כי יד על כס יה וגו' (שמות יז טז). פירשו רז"ל (תנחומא תצא סי' י"א) נשבע שאין שמו שלם ואין כסאו שלם עד שימחה זרעו של עמלק. והנה להבין ענין זה שנעלם וה' מן השם לעת עתה, נ"ל שחילוקי אותיות השם הם ג' היה הוה יהיה, ועיין שו"ע או"ח סימן ה' (ס"א). וחילוקי אותיות … להמשך קריאה

א ויאמר כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק מדור דור (שמות יז טז). הנה כדי להבין פירוש הפסוק, אקדים ליישב הקושיא שהקשה בעל משנה למלך על מהר"י קרטעש, שכתב דטעם אשר לא קדמו (דברים כג ה-ו), אינו אלא לעמון, כי המואבים קדמו כמפורש בפסוק (דברים ב כט) כאשר עשו לי מואבים היושבים בשעיר, … להמשך קריאה