ישמח משה

א ושלישים על כולו (שמות יד ז). ויש לדקדק מה אשמועינן קרא בזה. ונ"ל על פי שכתב בהקדמת נחמד ונעים, דאז היו המצרים חכמים גדולים בהשלשה חכמות מספרי, והנדסים, ותכונת כוכבים ומזלות, וענין זה נצרך מאד למלחמה, הנדסי לרובה קשת, מספרי לחלק העם ולידע מספר שכנגדו, ותכונת כוכבים ומזלות לידע שעה הראוי, ולכך הם היו … להמשך קריאה

א במסכתא סוטה (דף י"ג ע"א) חכם לב יקח מצות (משלי י ח), זה משה וכו', ומנין היה יודע משה היכן יוסף קבור וכו', עיין שם. והנה דקדקו דבלא זה קשה קושיא זו. ונ"ל כפשוטו דבלא זה לא הוי קשה מידי, די"ל דמשה על פי הדבור עשה, והוא כבר נצטוה ליקח עצמות יוסף והדבור הודיעו, … להמשך קריאה

א בהפטורה (ישעיה כ"ז ו-ח) הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל וגו', עד ביום קדים (ישעיה כז ח). נ"ל בהקדים האי דכתיב (ישעיה מד כג) כי גאל ה' יעקב ובישראל יתפאר. דקשה גם כן מה דמתחילה נקט שם יעקב ואחר כך ישראל. ותו דקאמר גאל ה' יעקב, ובתריה (ישעיה מז ד) כתיב גואלנו ה' צבאות … להמשך קריאה

א וחמשים עלו וגו' (שמות יג יח). פירש רש"י (ד"ה וחמשים) אין חמשים אלא מזויינים. דבר אחר אחד מחמשה יצאו וכו'. ועיין בתרגום יונתן במפרש דכל חד וחד עם חמשה טפלין סליקו. ונ"ל דכולן שווין לטובה ועולים יחד כאחד, דהנה יש להבין הטעם על ענין נפלא שיהיו ששים ריבוא כולן שווין בחמשה בנים, ובודאי דלא … להמשך קריאה

א ויסב אלקים את העם וגו' וחמשים עלו בני ישראל (שמות יג יח). ויש לדקדק מה ענין זה לזה, ואצל היציאה בפרשת בא היה לו לומר דחמשים עלו, דהיינו שהיו מזוינים כשיצאו (שמו"ר כ' י"ט), אבל מה ענין זה לויסב. ועוד קשה מה אשמועינן התורה הק' בזה דאמר דהיו מזוינים. ועוד קשה למה הזיון הזה … להמשך קריאה

א ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא (שמות יד יז). המדרש ילקוט (ילקו"ש רמז רכ"ו) שנאמר (תהלים קמח יד) לבני ישראל עם קרובו. ויובן דמפרש כי קרוב הוא, ר"ל דהוא ית"ש קרובן של ישראל. והוא תמוה דמה זה נתינת טעם לולא נחם אלהים. ועל דרך הפשוט יש לפרש, שהיא אהבה הנבחרת שבאהבות, … להמשך קריאה

א ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלקים וכו' (שמות יג יז), ויסב אלקים וגו' (שמות י יח), ויקח משה את עצמות יוסף עמו וגו' (שמות י יט). נ"ל קישור הפסוקים, על פי מה שיתבאר (להלן ברש"י [ד"ה השבע] במ"ש ולמה לא השביעם שישאוהו מיד עיין שם), כי אם היה נשלם הזמן, היה נקרע … להמשך קריאה

א ויהי בשלח פרעה את העם (שמות יג יז). איכא מאן דאמר במסכת מגילה (דף יו"ד (י') ע"ב) דכל מקום שנאמר ויהי, אינו אלא צרה, דכבר כתבתי דממה שהיה צריך לשליחת פרעה, נשמע שלא נשלם הזמן וצריכין להשלים, אך החירות באמצע הזמן הוא על שני דרכים, או זכו, כמו שמצינו (סנהדרין צ"ח ע"א) בקץ המיועד … להמשך קריאה

א כי בחזק יד הוציאנו ה' ממצרים (שמות יג טז). על דרך שכתבנו שמה שכביכול ה' עמנו בגלות, כאומרו (בראשית מו ד) אנכי ארד עמך מצרימה, השלים לת' שנה. והיינו כי בחזק יד הוציאנו, ר"ל שהיו באמצע הזמן, לכך היו צריך חזק יד, ושמא תאמר באמת איך הוציא והלא זה עול ח"ו, לזה אמר ה' … להמשך קריאה

א במסכתת שבת (דף מ"ט ע"א) תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים, מאי היא וכו' עיין שם. ועיין בכסף משנה בפרק ה' מהלכות יסודי התורה שהביא הכסף משנה על הא שכתב הרמב"ם שם בהלכה ג', והיא מגמרא דסנהדרין דף ע"ד (ע"ב) דבשעת המרה אפילו על ערקתא דמסיונא ומצוה קלה, יהרג ואל יעבור בשם הר"ן … להמשך קריאה

א והיה לך לאות על ידך וגו' (שמות יג ט), ושמרת את החקה הזאת וגו' (שמות יג י). והוא תמוה. והרשב"ם פירש את החקה הזאת של פסח. והוא דוחק דמשמעו דקאי אדסלק מיניה, ועיין בתרגום יונתן מה שפירש. וידוע מה שאמרו רז"ל (ירושלמי (ברכות) פרק היה קורא מ"ג) דר"י הוי עלול לנזילות, ולא הוי מנח … להמשך קריאה

א קדש לי כל בכור (שמות יג ב), ויאמר משה וגו' זכור את וגו' (שמות יג ג). ויש לדקדק דלכאורה אין ענינו לכאן, וכן לא יאכל חמץ היום אתם יוצאים וגו' (שמות יג ד), לכאורה הכל אין ענינו לכאן. והיה כי ישאלך בנך מה זאת (שמות יג יד), מה זו שאלה, ודברי רז"ל (תנחומא בא … להמשך קריאה

א ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה (שמות יב מ). עיין רש"י (ד"ה שלשים) ורשב"ם ותרגום יונתן בן עוזיאל, וכולם חתרו להבין הני שלשים מאי עבידתייהו, וכן בפסוק שאחריו (שמות יב מא) ויהי מקץ שלשים שנה, ואף אני אענה חלקי. וכן בהא דדרשו רז"ל (מדרש רבה בראשית פרשה ל"ה, תנחומא … להמשך קריאה

א בספרי וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד (שמות יב לח), כאן נתקיים ואחרי כן יצאו ברכוש גדול (בראשית טו יד), עד כאן (הובא בפרשת דרכים דרך מצרים דרוש חמשי). והוא תמוה. ונ"ל לבארו בשני אופנים ושניהם בקנה אחד עולין, דהנה אמרו רז"ל במסכת ברכות (דף ט' ע"א) דבר נא באזני … להמשך קריאה

א ויאמר קומו צאו מתוך עמי (שמות יב לא), במדרש (שוח"ט מזמור קי"ג) אמר לו משה מפני מה אתה מתיירא, אמר מפני שאני בכור, א"ל אלא אמור הרי אתם בני חורין הרי אתם ברשותכם. יובן היטב על פי מ"ש למעלה בריש הפרשה (אות חי"ת) על פי הרשב"ם, והיה משה רוצה לגלות השחרור שלא יהיה האונס … להמשך קריאה

א במכילתא איתא שני מדרשים הסותרים זה את זה, במקום אחד אומר וה' הכה כל בכור (שמות יב כט), יכול על ידי מלאך, תלמוד לומר (שמות יב יב) והכתי כל בכור. ובמקום אחר איתא בהיפך והכתי כל בכור, יכול על ידי מלאך, תלמוד לומר וה' הכה כל בכור, עד כאן. ומלבד הסתירה, כל המדרש בפני … להמשך קריאה

א במסכת פסחים (דף פ"ד ע"א) סוגיא דכל הנאכל בשור הגדול וכו', עיין שם בתוספת ובמהרש"א שהקשה קושיא עצומה, ותורף קושיתו הוא דעל כרחך צריך לומר דעור הראש נמי מתאכל בשור הגדול בשליקה, דאם כן לא הוי קשה דר' יוחנן אדר' יוחנן כלל, ועל כרחך צריך לומר דעור הראש לא הוי בכלל בשר כמו ראשי … להמשך קריאה

א ונתנו על שתי המזוזות ועל המשקוף (שמות יב ז), ובצוואת משה לישראל נאמר (שמות יב כב) והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזות, ועיין באלשיך. ואני בדרכו אלך לפרש באופן אחר, כי הנה בציוני פרשה זו כתב כי שתי המזוזות והמשקוף שהדם עליהם, היה השם של שלשה יודי"ן, שני יודי"ן ויו"ד אחד על גביהן, רומז … להמשך קריאה

א והיה לכם למשמרת וגו' (שמות יב ו). במכילתא (הובא מקצת ברש"י [ד"ה והיה] וכולו בחן טוב) וז"ל: מפני מה הקדים לקיחתו של פסח לשחיטתו ד' ימים, היה ר' מתיא בן חרש אומר הרי הוא אומר (יחזקאל טז ו) ואעבור עליך ואראך וגו', הגיע שבועה שנשבע הקב"ה לאברהם אבינו ע"ה שהוא גואל את בניו, ולא … להמשך קריאה

א במשנה (ריש מסכת ר"ה, ב' ע"א) באחד בניסן ראש השנה לרגלים, ומפרש הגמרא (ר"ה ד' ע"א) רגל שבו ראש השנה לרגלים, למאי נפקא מינה לבל תאחר (דברים כג כב). נ"ל על דרך המלוצה, כי נחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע, חד אמר בניסן נגאלו ובתשרי עתידין לגאול, וחד אמר בניסן נגאלו ובניסן עתידין לגאול (ר"ה … להמשך קריאה

א החדש הזה לכם וגו' (שמות יב ב). במדרש (שמו"ר ט"ו ל"א) משל למלך שקידש אשה, נתן לה מתנה מועטת, כשבא ללקחה נתן לה מתנות מרובות כבעל, כך עולם הזה אירוסין היו, שנאמר (הושע ב כא) וארשתיך לי לעולם, ולא מסר להם הקב"ה אלא הלבנה שנאמר החדש הזה לכם, אבל לימות המשיח יהיה בנשואין, שנאמר … להמשך קריאה

א במדרש ילקוט פרשה זו (ילקו"ש רמז קפ"ז) והוא בסוף פרק שירה בסידורים, והובא בספר ברית שלום (פרשת דברים), ישעיה תלמידו של ר' חנינא בן דוסא התענה וכו', אמר כלבים שכתוב בהן (ישעיה נו יא) והכלבים עזי נפש, יזכו לומר שירה זו בואו נשתחוה ונכרעה וגו' (תהלים צה ו), עד ולענין השאלה ששאלת וכו', ולכל … להמשך קריאה

א ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו למאיש ועד בהמה למען תדעון אשר יפלה ה' וגו' (שמות יא ז). נ"ל על פי שכתבתי על הפסוק (תהלים קלט ה) אחור וקדם צרתני, אחור למעשה וקדם למחשבה (ב"ר ח' א'). ר"ל הואיל ואחור למעשה, הוא קדם למחשבה, על פי העקרים (מאמר שלישי פרק א') שהצורה המתאחרת, … להמשך קריאה

א דבר נא באזני העם וישאלו וגו' (שמות יא ב). הנה אמרו רז"ל בברכות (דף ט' ע"א) אין נא אלא לשון בקשה, אמר להם בבקשה מכם שאלו ממצרים וכו', כדי שלא יאמר אותו צדיק ועבדום וענו אותם קיים בהם, (בראשית טו יד) ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם. והנה ידוע מה שדקדקו דתיבת … להמשך קריאה

א ויקרא פרעה אל משה ויאמר לכו עבדו את ה' רק צאנכם ובקרכם יוצג גם טפכם ילך עמכם (שמות י כד), עד כאן. והנה כבר עמדו חקרי לב על זה, מה זה נשתנה דעת פרעה עכשיו אחר מכות חשך מן ההיפך אל ההיפך, דקודם מכת ארבה וחשך כשאמר לו משה בנעורינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותינו … להמשך קריאה

א במדרש (שמו"ר י"ד א') נטה ידך וגו' (שמות י כא), הדה"ד (תהלים קה כח) שלח חשך ויחשיך ולא מרו את דברו, אמר הקב"ה למלאכים המצרים ראוים ללקות בחשך, מיד הסכימו כולן כאחד ולא המרו. נ"ל דהדרש יוצא מעומק הפשוט, כי נ"ל לפרש הפסוק הזה, על פי מה שראיתי בספר אחד הטעם דלמה בכל מכות … להמשך קריאה