א אמר לי' רב יצחק לרב נחמן מאי טעמא לא אתי מר לבי כנישתא לצלויי א"ל לא יכילנא אמר לי' ניכנפי' (לי מר) [למר] בי עשרה אמר טריחא לי מילתא ולימא לי' לשליח בעידנא דמצלי צבורא ליתי ולהודיע למר וכו' אמר לי' דאמר ר' יוחנן משום רשב"י מ"ד ואני תפלתי לך ה' עת רצון אימתי … להמשך קריאה
א א"ר יוחנן משום ר' יוסי מנין שהקב"ה מתפלל שנא' והביאותים אל הר קדשי ושמחתי' בבי' תפלתי בבית תפלת' לא נאמר אלא בבי' תפלתי מיכן שהקב"ה מתפלל מאי מצלי אמר (מר) [רב] זוטרא בר טובי' אמר (רבא) [רב] יה"ר מלפני שיכבשו רחמי את כעסי ויתגוללו רחמי על מדותי ואתנהג עם בני במדת הרחמים ואכנס להם … להמשך קריאה
א אמר רבין בר רב אדא אמר ר' יצחק מנין שהקב"ה מניח תפלין שנא' נשבע ה' בימינו ובזרוע עזו אין ימינו אלא תורה שנא' מימינו אש דת למו עזו זו תפלין שנאמר ה' עוז לעמו יתן וכתי' וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ותניא ר' אליעזר הגדול אומר אלו תפלין שבראש אמר … להמשך קריאה
א ר' אלעזר חלש על לגבי' ר' יוחנן אשכחי' דהוה גני בבית אפל גלי' לדרעי' ונפל נהורא בכה ר' אלעזר א"ל ר' יוחנן מ"ט בכית אי משום תורה דלא אפשת שנינו אחר המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון דעתו ואת לבו לשמים וא"ת והתנן ספ"ב דאבות אם למדת תורה הרבה נותנין לך שכר הרבה ואמרי' פ' … להמשך קריאה
א אמר רב יהודה אמר רב ואמרי לה אמר ר' יהושע בן לוי (ואמרי לה במתניתא תנא אבא בנימין אומר) מנין למתפלל שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין הכותל ת"ל ויסב חזקי' פניו אל הקיר ויתפלל אל ה'. דוקא דברים שאינם קבועים מפסיקים אבל דברים הקבועים בביהכנ"ס כגון תיבה ששליח צבור קורא עליה או אלממר … להמשך קריאה
א אבא בנימין אומר על שני דברים הייתי מצטער כל ימי על תפלתי שתהא לפני מטתי מאי לפני מטתי אילימא לפני מטתי ממש והאמר רב יהודה אמר רב ואמרי לה אמר ר' יהושע בן לוי (וא"ל במתני' תני) מנין למתפלל שלא יהא דבר חוצץ בינו ובין הכותל ת"ל ויסב חזקי' פניו אל הקיר ויתפלל לא … להמשך קריאה
א אמר ר' יהושע בן לוי אע"פ שקרא אדם ק"ש בביהכ"נ צריך לקרות על גבי מטתו אמר ר"י מאי קראה רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבבם ודומו סלה אמר רב נחמן בר יצחק אם תלמיד חכם הוא אינו צריך אמר אביי אע"פ שת"ח הוא מבעי' לי' למימר חד פסוקא דרחמי כגון בידך אפקיד רוחי … להמשך קריאה
א גמ' א"ר יהודה אמר שמואל הלכה כר"ג פי' דזמן ק"ש עד שיעלה עמוד השחר תניא בתוספת' פ"ק דמכילתין רשב"י אומר פעמים שאדם קורא ק"ש [ב"פ] בלילה אחת קודם שיעלה עמוד השחר וא' לאחר שיעלה ע"ה ויוצא בה י"ח אחת של יום וא' של לילה אמר ר' אחא ב"ר חנינא אריב"ל הלכה כרשב"י: הסבר על … להמשך קריאה
א מאימתי קורין את שמע בערבין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן עד סוף האשמורת הראשונה דברי ר' אליעזר וחכמים אומרים עד חצות רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר. פי' רבינו שלמה זצ"ל כהנים שנטמאו וטבלו והעריב שמשן והגיע זמנם לאכול בתרומתן ומקמי הכי יממא הוא ולאו זמן שכיבה לפיכך הקודא קודם לכן לא יצא … להמשך קריאה
א ומיכן דקדק מורי רבי' יואל הלוי זצ"ל דמעות של צדקה אסור להלוותם ברבית מדחייבי' רב יוסף לההו' גברא לשלומי אלמא צדקה דין הדיוט יש לה דאי דין הקדש אמאי חייביה לשלומי הא תנן בפ' הזהב גבי הקדש שומר חנם אינו נשבע נושא שכר אינו משלם אלמא ש"מ דצדקה דין הדיוט יש לה ואמר בפ' … להמשך קריאה
א שלהי פ' החובל אמר ההיא ארנקי דצדקה דאתאי לפומבדיתא אפקרה רב יוסף לגבי ההוא גברא פשע בה אתו גנבי גנבוה חייבי' רב יוסף א"ל אביי והתניא לשמור ולא לחלק לעניים א"ל עניי דפומבדיתא מיקץ קיץ להו ולשמור הוא פרש"י זצ"ל קיץ להו כך וכך לשבת לכל א' וא' והוה לי' כמו שהפקידו עניים עצמן … להמשך קריאה
א בפרק מציאת האשה בכתובות תנן המשיאין את היתומה לא יפחתו לה מחמשים זוז ואם יש בכיס מפרנסין אותה לפי כבודה אמר אביי חמשים זוזי פשיטי ממאי מדקתני אם יש בכיס מפרנסין אותה לפי כבודה ואמרי' מאי בכיס אמר רחבה ארנקי של צדקה ואי ס"ד חמשים זוז ממש אם יש בכיס כמה יהבינן לה אלא … להמשך קריאה
א בפרק גדיש במס' פאה תנן שנים שקבלו את השדה באריסות זה נותן לזה חלקו מעשר עני וזה נותן לזה חלקו מעשר עני פי' רבינו שמשון בר' אברהם זצ"ל שנים שקבלו והם עניים ונעשים בבעה"ב כדאמ' פ"ק דגיטין להזהיר עני על שלו ודוקא על חלקו נעשה בבעה"ב ולא על חלק חבירו לפיכך מותרין ליתן זה … להמשך קריאה
א בפרק גדיש במס' פאה תנן בעה"ב שהי' עובד ממקום למקום וצריך ליטול לקט שכחה ופאה ומעשר עני ה"ז יטול וכשיחזור לביתו ישלם דברי ר' אליעזר וחכמים אומרים עני הי' באותה שעה פי' ופטור מלשלם. מיכן אני למד דעשיר שאינו יכול ליקח מנכסיו באיזה ענין שיהי' או שהי' עובר ממקום למקום או שהי' לו אונס … להמשך קריאה
א בפרק הדר עם הנכרי אמר ר' אבא בר (כהנא) [זבדא] כל הנותן מתנותיו לכהן אחד מביא רעב לעולם שנא' עירא היאירי הי' כהן לדוד לדוד הוא דהוה כהן לכולי עלמא לא אלא שהי' משגר לו מתנותיו וכתיב בתרי' ויהי רעב בימי דוד ר' אלעזר אומר מורידין אותו מגדולתו מיכן למדו רבותיי שאין לאדם ליתן … להמשך קריאה
א השיב רבי' יצחק ב"ר אברהם זצ"ל נראה בעיני שאם יש לאדם קרוב בעיר אין רשאי ליתן צדקה שלו לקרובו לבדו אלא לגבאי העיר יתננה והם יחלקוה כראוי לכאו"א דאפי' בני העיר שהלכו לעיר אחרת ופסקו עליהם צדקה אין מביאין אותה עמהם אם יש שם חבר עיר אלא תנתן לחבר עיר כדאי' בפ' בני העיר … להמשך קריאה
א במס' פאה פ' מאימתי תנן מדה זו אמורה בכהנים ולוים וישראלים הי' מציל נותן מחצה ונוטל מחצה הי' לו דבר מועט נותן לפניהם והם מחלקים ביניהם פי' מדה זו שאמרנו לעיל דאין פוחתין לעניים בגורן מחצי קב חטים וכו' אמורה בין בכהנים עניים בין בלוים בין בישראל עניים הי' מציל כגון שבאו עניים ואין … להמשך קריאה
א בפרק זה בורר ת"ר אמר להם אחד אני ראיתי את אביכן שהטמין מעות בשידה תיבה ומגדל ואמר של פלוני דם של מע"ש הם בבית לא אמר כלום בשדה דבריו קיימים כללו של דבר כל שבידו ליטלן דבריו קיימין כל שאין בידו ליטלן לא אמר כלום הלכך בשדה דבריו קיימין דמה לו לשקר אם רצה … להמשך קריאה
א מעשה ביהודית אחת שנפטרה ואמר הרב ר' אליעזר ממיץ זצ"ל ליורשי' שנדרה ס' דינר לצדקה והיה בידו קצת ממונה שהחזיק בשלה לאחר שנפטרה לא רצה להחזיר ליורשים אלא ליתן לצדקה והיורשים אומרים שאינם יודעים מזו הצדקה כלום ושאלו לרבי' יצחק ב"ד שמואל זצ"ל והשיב שאין להרב ר' אליעזר זצ"ל להחזיק בממון היורשים על מה … להמשך קריאה
א בפ"ק דפסחים ומי אזלינן בתר רובא והתניא ר' יוסי בר' יהודה אומ' תיבה שנשתמשו בה מעות של חולין ומעות מעשר שני אם רוב חולין חולין. אם רוב מעשר מעשר ואמאי ניזול בתר בתרא א"ר נחמן ב"ר יצחק לעולם אזלינן בתר בתרא כו' והב"ע כגון שנשתמשו בה מעות חולין ומעות מעשר ואינו יודע איזה מהן … להמשך קריאה
א בפרק הפאה במס' פאה תנן חורי הנמלים שבתוך הקמה הרי דן של בעה"ב שלאחר הקוצרים העליוני' לעניים והתחתונים לבעה"ב ר' מאיר אומר הכל לעניים שספק לקט לקט. פי' רבי' שמשון זצ"ל חורי נמלים בסוף הזרוע מייתי לה דרך הנמלים להכניס תבואה בחוריהם כדכתי' אגרה בקציר מאכלה. שבתוך הקמה חורים עד שלא התחילו לקצור. שלאחר … להמשך קריאה
א בפרק הפאה ניתנה במחובר לקרקע במס' פאה תנן מי שליקט את הפאה ואמר ה"ז לאיש פלו' עני ר' אליעזר אומר זכה לו וחכ"א יתננה לעני הנמצא ראשון ומייתי לה בפ"ק דב"מ ובפ"ק דגיטין ואוקמה עולא דמעשיר לעני פליגי דר"א סבר אמרי' תרי מיגו מיגו דאי בעי מפקיר לנכסי' והוה עני וחזי לי' ומיגו דזכי … להמשך קריאה
א מתני' כל מי שאינו צריך ליטול ונוטל אינו מת מן הזקנה עד שיצטרך לבריות וכל מי שהוא צריך ליטול ואינו נוטל אינו מת מן הזקנה עד שיפרנס אחרים משלו וע"ז נאמר ברוך הגבר אשר יבטח בה' בירוש' אמר ר' המא בשם ר' חנינא כיני מתני' כל מי שצריך ליטול ואינו נוטל ה"ז שופך דמים … להמשך קריאה
א ראיתי שנסתפק רבינו יהודה בר' קלונימוס בר' משה זצ"ל על אדם שהוא נודר למרחקי ארץ להביא טרף לביתו ונתנו לו מאתים זוז בעיר אחת אם צריך לחזור לביתו ולהוציאם הואיל ויש לו כבר מאתים ושוב ירחיק נדודיו עד שיהי' לו מאתים וכן כל שעה והרב ר' שלמה הכהן הגרסן זצ"ל הי' אומר שכשאדם נודד … להמשך קריאה
א בפ' בתרא דפאה תנן מי שיש לו מאתים זוז לא יטול לקט שכחה פאה ומעשר עני היו לו ר' חסר דינר אפי' אלף (דינרים) נותנים לו כאחת ה"ז יטול פי' מאתים זוז שיערו חכמים שזהו שיעור הוצאה לשנה במזונות ובמלבושים וכן במשרה אשתו ע"י שליש פ' אע"פ שנותן לה שני קבין חטין בכל שבוע … להמשך קריאה
א בפ"ק דתענית א"ר יוחנן מ"ד עשר תעשר עשר בשביל שתתעשר. ר' יוחנן אשבחי' לינוקא דר' שמעון בן לקיש אמר לי' אימא לי פסוקך אמר לי' עשר תעשר א"ל (ר') מ"ד עשר תעשר אמר לו עשר בשביל שתתעשר א"ל ומי שרי לנסויי קוב"ה והכתי' לא תנסו את ה' אלקיכם א"ל הכי א"ר אושעיא חוץ מזו … להמשך קריאה